חומר רקע
נייר עמדה לקראת דיון בהצעת חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א – 2010 בועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 20.02.11
ביום 20.02.11 תידון בועדת חוקה לקראת קריאה שניה ושלישית הצ"ח שעניינה הקמת יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים. הצעה זו תפר את הסטטוס-קוו הקיים, תחמיר את מרוץ הסמכויות, תזיק למתדיינים בבתי הדין, ועלולה להכשיר אפליה תעסוקתית נגד נשות ואנשי מקצוע חילוניים. להלן תובא סקירה של הבעיות הקיימות בהצעת החוק והצעות לפתרון המצב, תוך התייחסות להצעת חוק זהה בעניין של חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/240/18).
1. איסור על עובדי יחידות הסיוע לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי: סעיף 2(ב)(3) בהצעת החוק קובע, כי חל איסור על עובד יחידות הסיוע לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי. בהתאמה קובע סעיף 2(ב)(4), כי על עובד יחידות סיוע אף להתחייב שלא יפעל בניגוד לדין הדתי. הכפפת שיקול הדעת המקצועי עלולה להוביל למתן חוות דעת שנזקן רב ואשר לא יתיישבו עם צורת חיי בני הזוג. כמו כן, במידה ועובד יחידות הסיוע יגיש המלצה המנוגדת לדין הדתי, הרי שהמלצה זו יכול ותידחה. בנוסף, תיתכן אפשרות לפיטורי עובד שיתעקש להגיש המלצה המבוססת על שיקול מקצועי. אין מדובר בחשש תיאורטי גרידא – כבר כעת ניתנות לא פעם המלצות של אנשי מקצוע המתבססות על הדין הדתי בלבד. זוהי תופעה קיימת, שהולכת ומתעצמת גם ללא האצטלה החוקית. החשש הוא שעם מתן האצטלה החוקית תופעה זו אך תתעצם.
לפיכך, הצעתנו היא, כי יש לאפשר ליחידות הסיוע לפעול עפ"י קריטריונים מקצועיים בלבד. לכן יש למחוק את סעיפים 2(ב)(3) ו-2(ב)(4). במקומם יש לקבוע כי יהיו עובדי יחידות הסיוע יהיו כפופים בכל הנוגע לתפקודם המקצועי לממונה על יחידות הסיוע שהוקמו לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה ויתחייבו לפעול כן, כמוצע בהצעת החוק פ/240/18.
2. יצירת מרוץ סמכויות חדש: הקמת יחידות סיוע כגוף נוסף על אלו הקיימות בבתי המשפט תביא למצב בו לאחר שהוגשה תביעה יחל מרוץ סמכויות נוסף בין יחידות הסיוע. הדבר יקרה מכיוון שיחידת הסיוע אליה יופנו בני הזוג תוכל לדון במכלול השאלות בנושא, גם אם לבית הדין הוגשה תביעת גירושין בלבד וזאת ללא התחשבות בערכאה אליה הוגשו הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין. התוצאה תהיה הגדלת כמות הדיונים, התמשכות ההליכים והכפפת נשים לדיון בבית הדין הדתי בעל כורחן.
3. יצירת סמכות נמשכת לבית הדין: הצ"ח במתכונתה הנוכחית מאפשרת כאמור לבית הדין הדתי "לתפוס סמכות" באמצעות יחידות הסיוע, גם אם התיק נפתח בבית המשפט. לסמכות זו עלול להיות גם המשך שכן בנקרה בו הופנו בני הזוג ליחידת הסיוע בבית הדין הדתי ואישרו בה הסכם גירושין, הרי שבפועל די בדיון בודד בעניין בבית הדין כדי שכלל הסמכות הנמשכת יחול.
לפיכך, הצעתנו היא, כי יש להקים יחידות סיוע משותפות לביהמ"ש ולבתי הדין כגוף חיצוני עצמאי. לחילופין, יש להפנות את המתדיינים ליחידות הסיוע הקיימות בבתי המשפט לענייני משפחה.
4. הרחבת סמכות השיפוט של בתי הדין הדתיים: סעיף 2(ד) מאפשר לבית הדין להפנות ליחידות הסיוע גם בן משפחה של מתדיין שלא הגיש תביעה ולא הוגשה תביעה נגדו. אומנם בהצעת החוק נקבע כי הדבר ייעשה רק אם בן המשפחה הסכים לכך, אולם מניסיוננו הרב, העדר הסכמה יפעל כבומרנג כנגד המתדיין. סמכות זו איננה קיימת בצו שקבע את נוהלי העבודה של בתי המשפט לענייני משפחה. בנוסף, חשוב לזכור כי מלכתחילה סמכות ביהמ"ש לענייני משפחה רחבה יותר מאשר הסמכות הנתונה לבית הדין הדתי ונועדה לרכז את כל הסכסוכים בענייני משפחה בערכאה אחת, בעוד לבית הדין הדתי נתונה סמכות לדון בענייני הגירושין בלבד.
לפיכך, הצעתנו היא, כי יש למחוק סעיף זה מהצעת החוק.
5. אפליה תעסוקתית: לפי סעיף 2(א) בהצעת החוק, סדרי עבודתן והפעלתן של יחידות הסיוע ייקבעו ע"י שר המשפטים ושר הרווחה בכפוף להסכמת ראש בית הדין הדתי. לשם ההשוואה, בחוק בית המשפט לענייני משפחה, לא נדרשת הסכמת נשיא בית המשפט העליון לכך. המשמעות היא, כי לרב הראשי תהיה סמכות וטו על קביעת נוהלי העבודה של יחידות הסיוע באמצעותה יתאפשר למנוע העסקתם של נשים וחילוניים ביחידות הסיוע. זוהי אפליה אסורה שאין להרשותה.
לפיכך, הצעתנו היא, כי יש למחוק את המילים "בהסכמת ראש בית הדין הדתי" בסיפא של הסעיף, כפי שמנוסח בהצעת החוק פ/240/18 .
6. הכפפת נוהלי העבודה של יחידות הסיוע: בסעיף 2(ב)(2) בהצעת החוק נקבע, כי נוהלי העבודה של יחידות הסיוע בבתי הדין הדתיים יהיו כפופים להנחיות המזכיר הראשי של בית הדין. לעומת זאת, בבתי המשפט לענייני משפחה נקבע כי הכפיפות של יחידות הסיוע בכל הנוגע לנוהלי העבודה הינה לנשיא בית המשפט לענייני משפחה או לנשיא בית המשפט השלום. מדובר בהבדל מהותי אשר עלול לגרום לחוסר אחידות בהנחיות בין בתי הדין השונים.
לפיכך, הצעתנו היא, כי יש להשוות את כפיפות נוהלי העבודה של יחידות הסיוע בכל הארץ ולמחוק את ההגבלה המופיעה כיום בסעיף, כך עובדי יחידות הסיוע יהיו כפופים בכל נושא לממונה על יחידות הסיוע בלבד. יצוין, כי עמדתנו זו מעוגנת בהצעת החוק פ/240/18.
המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת 2001. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית.