חומר רקע
פברואר 2011
התיקון לחוק הפטנטים פוגע פגיעה חמורה בזכויות הקניין ובחופש עיסוק של העובד, מסכן את היתרון האיכותי של ישראל ויגרום לבריחת מוחות
עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל לגבי הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10), התשע"א-2010
בראשית נציין כי ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י") מברכת על כך שהדיון בנושא ההצעה לתיקון חוק הפטנטים פוצל מחוק ההסדרים ועבר לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. אין חולק כי כעת הדיון בהצעה יהיה מעמיק וענייני, כראוי להצעת חוק אשר בכוונתה לשנות סדרי עולם בתחום הקניין הרוחני.
הצעת החוק המונחת על שולחנכם, טומנת בחובה שינוי מהותי של העקרונות הבסיסיים עליהם מושתת החוק הקיים אשר אף קיבלו חיזוק מפסיקת בית המשפט העליון. ההצעה מבקשת למעשה להפקיע מן העובד את קניינו בצורה גסה ובלא ליתן לו אפשרות לקבל תמורה כלשהי ו/או הכרה כלשהי בהמצאתו. לכך עלולות להיות השלכות ציבוריות רבות כפי שנפרטן.
1. עמדת הר"י בתמצית
בית המשפט העליון קבע בפסיקתו, כי הגנת קניינו הרוחני של יוצר באה לעודד את היוצר לפתח, ליצור ולהיות מקורי לשם קידום, התפתחות והעשרת החברה. בנוסף, בחוק הפטנטים התווה המחוקק קריטריונים מפורטים בעניין שאלת התמורה לה זכאי העובד עבור המצאתו וראה לנגד עיניו, תמורה סבירה והוגנת לעובד, בין בדרך של תשלום תמלוגים ובין בדרך אחרת. כל אלו יצרו איזון ראוי בין זכויות הממציאים לזכויות המעסיקים ויש לשמור על האיזון הנ"ל מכל משמר לשם עידוד התפתחות המדע והטכנולוגיה המשרתים, בסופו של יום, כל אחד ואחד מאיתנו.
והנה, ההצעה לתיקון חוק הפטנטים פוגעת באיזון זה ומפקיעה באופן חד-צדדי את קניינו הרוחני של העובד תוך שלילת כל הכרה מקצועית או תמורה כספית עבור המצאתו. משכך, ההצעה מפרה את הזכות החוקתית לקניין באופן שאינו מידתי, פוגעת בחופש העיסוק, מסכנת את המחקר והפיתוח בישראל ומהווה תמריץ שלילי לחוקרים וממציאים באופן שעלול לגרום לבריחת מוחות. עוד יצויין כי הצעת החוק הונחה במחטף בעיצומו של משא ומתן מורכב וממושך בין הר"י למדינה להסדרת נושא זה ונועדה לעקוף את ערוץ ההידברות שהתקיים.
2. פגיעה חמורה בזכויות קנייניות ובחופש העיסוק
הצעת החוק, פוגעת בזכות הקניין של חוקרים וממציאים ומערימה קשיים על החוקר להוכיח כי אמצאתו היא קניינו. ההצעה מבקשת להפוך את נטל ההוכחה בשאלת שייכות הקניין מכתפי המעביד לעובד הממציא. בנוסף, ההצעה מבטלת את סמכויות הוועדה לפיצויים ותגמולים, אשר מהווה גוף אובייקטיבי הבוחן לנגד עיניו את האינטרסים של כל הצדדים, ומעניקה סמכויות אלו למעביד בעל האינטרס הברור. ויובהר: עפ"י ההצעה המעביד הוא זה שיקבע את גובה ההטבה תוך פירוט רשימת גורמים, לא סגורה, בהם תלויה קביעת גובה ההטבה. בכך חותרת ההצעה תחת זכות הקניין, הנמנית על אושיות שיטת המשפט הישראלית ואף זכתה למעמד חוקתי ב-1992 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הזכות החוקתית לחופש העיסוק נפגעת קשות אף היא, שכן הצעת החוק משליכה ישירות על פרנסתם של חוקרים וממציאים הניזוקים ממנה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הפגיעה במוניטין המקצועי שלהם ובמקומם בשוק העבודה לטווח הארוך.
3. פגיעה חמורה במחקר ופיתוח, אשר יוביל לבריחת מוחות ויפגע ביתרונה של ישראל בעולם
קיים חשש גדול כי קבלת ההצעה תסתום את הגולל על המצאות של חוקרים וממציאים מכל קשת התחומים, ביניהם רופאים המועסקים במגזר הציבורי ובכך תצא המדינה כולה, על אזרחיה, מופסדת.
זאת ועוד: ישראל מתגאה – ובצדק – בהיותה מעצמת הייטק עולמית. אלא, שהישג זה עלול ללכת לאיבוד אם לא נשכיל לשמר את היתרון האיכותי הבולט של ישראל בתחום: ההון האנושי. הצעת החוק מהווה תמריץ שלילי, תגרום לבריחת המוחות, תקשה בגיוס כוח אדם איכותי למגזר הציבורי ותביא להעדר חדשנות. הדבר חמור אף יותר לנוכח המחסור בחוקרים ורופאים האקוטי כבר היום.
במציאות הקיימת, בה ניכרת כבר כיום זליגת מוחות ומעבר של רופאים בכירים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית ולחו"ל, הצעת החוק עלולה לפגוע אנושות במחקר ובפיתוח במערכת הציבורית.
יש אפוא בחוק המוצע כדי לפגוע ביכולתה של ישראל להתחרות בשוק העולמי, להקשות על גיוס כוח אדם איכותי של רופאים, ולהביא לפגיעה במחקר ובפיתוח החדשניים, שהם מקור הגאווה של תעשיית הידע הישראלית.
4. הצעת החוק מהווה מחטף
חשוב לציין כי הר"י ניהלה במשך זמן רב משא ומתן ארוך ומתמשך עם נציגי האוצר, לרבות החשב הכללי (החשכ"ל), באשר לסוגיית הקניין הרוחני, הבעלות על הזכויות ובסוגיית אמצאות השירות. הצדדים התקדמו רבות בעניין זה ואולם, מסיבה שאינה ברורה בחרו נציגי האוצר והמעסיקים לגבש את הנוסח הסופי באשר לסוגיה זו בהוראות מינהל, אשר נכנסו לתוקפן ביום 1.11.2010. הוראות אלו, לא די שמנוגדות לחוק הפטנטים ולעמדתנו בטלות מעיקרן, הרי שהן חותרות תחת ההסכמות שגובשו.
הצעת החוק המונחת לפניכם הנה ניסיון נוסף של המדינה לבצע מחטף ולהעביר שינויים העומדים בניגוד מוחלט להסכמות שהושגו בין הצדדים תוך עקיפת ערוץ ההדברות.
העדר שביעות רצונה של המדינה מהכלים המוקנים לה בחוק ובפרט העדר רצון מצידה של המדינה לנקוט בהליכים המתאימים על מנת לממש את הכלים ולאכוף את זכויותיה, אינה יכולה לשמש צידוק לפגיעה בזכויות קניין.
5. חוק הפטנטים – לפני ואחרי הצעת החוק
• סעיף 131 לחוק דן בהודעה על אמצאות ומטיל חובת הודעה של עובד על אמצאות ועל בקשות פטנט שהגיש, בסמוך ככל האפשר לאמצאתם ולהגשתם.
התיקון המוצע מוסיף על חובת ההודעה של העובד למעביד מועד קשיח שאין לסטות ממנו – חובת ההודעה בסמוך ככל האפשר למועד האמצאה ולא יאוחר מהמועד שהעובד עומד להגיש בו את בקשת הפטנט.
כמו כן, במסווה של סעיף הדן במועדים פרוצדורלים, נקבע כי על העובד, בצירוף הודעתו, לפרט הנימוקים אם לדעתו מדובר באמצאת שירות או לאו ולנמק, כאשר במקרה בו לא מסר העובד הודעה כאמור קיימת חזקה כי מדובר באמצאת שירות.
מדובר בהפיכת הנטל לכתפיו של העובד להוכיח את זכותו על האמצאה.
• סעיף 132 לחוק דן באמצאות עקב שירות וקובע אמנם כי ברירת המחדל היא כי האמצאה קניינו של המעביד. יחד עם זאת, סעיף 132(ב) לחוק הפטנטים, קובע כי אם לא ניתנה תשובת המעביד בתוך ששה חדשים מיום שניתנה לו הודעה על האמצאה על-ידי העובד, תקום ההמצאה לקניין העובד. בנוסף, במידה והמעביד לא ויתר על זכותו על האמצאה במהלך ששת החודשים, האמצאה תיחשב קניינו של העובד בתנאים מסויימים.
לכאורה, הצעת החוק מיטיבה עם העובד בכך שמקצרת את המועד להודעת המעביד ל- 3 חודשים בלבד. ואולם, אם בסיום אותה תקופה לא התקבלה תשובת המעביד, מוצע לבטל את הפיכתה האוטומטית של האמצאה לקניין העובד בהיעדר תגובת המעביד בפרק הזמן שנקבע בחוק ובכל מקרה, האמצאה לא תעבור לקניין העובד ללא הכרעה שיפוטית.
כלומר, החזקה ולפיה האמצאה שייכת לעובד אם המעסיק נמנע מלהגיב להודעה שקיבל – בטלה.
• סעיף 134 לחוק דן בתמורה בעד אמצאת שירות וקובע כי אם אין הסכם בין העובד למעבידו תיקבע התמורה ע"י הוועדה לפיצויים ולתגמולים.
הצעת החוק מבטלת את הועדה לפיצויים ותגמולים. במקום הוועדה, עפ"י הצעת החוק באין הסכם בכתב בין העובד למעביד, זכאות וגובה ההטבה יקבעו ע"י המעביד. בנוסף לכך, רשימת הגורמים לקביעת גובה ההטבה איננה רשימה סגורה והמעביד יכול להוסיף קריטריונים.
כלומר מוצע כי סמכויות ועדה אובייקטיבית יעברו למעביד בעל עניין מובהק.
לסיכום, הר"י קוראת לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט להתנגד להצעת החוק, למנוע את הפגיעה בזכויות הקניין, לשמר את יתרונה האיכותי של ישראל במחקר ופיתוח ולקרוא למדינה לשוב לשולחן המשא ומתן להסדרת הנושא. לאור השלכותיה מרחיקות הלכת של הצעת חוק זו, הר"י קוראת אף להקים ועדת משנה שתבחן לעומק את ההצעה ותציג המלצותיה בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט.