חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "תכנית לאומית לקידום תעשיית הרובוטיקה בישראל". המסמך מציג מידע בנושא רובוטיקה בישראל; דוגמאות לחברות פעילות בישראל; ומדיניות ממשלתית בנושא.
רקע
החיפוש האנושי אחר סיוע והחלפה בביצוע פעולות שונות על ידי מכונות איננו תופעה חדשה. היא התפתחה כבר כחלק מהמהפכה התעשייתית, וזכתה, בין השאר, לביטוי רב בספרות המדע הבדיוני שהתמודדה רבות גם עם סוגיות פילוסופיות – מוסריות של השימוש ברובוטים, התפתחות רגשות אצל רובוטים והשלכותיו, ואף עם הפרנויה של השתלטות רובוטים על העולם. העולם התיאורטי של התרבות – בספרות ובקולנוע, הקדים ועודנו מקדים את היכולות הטכנולוגיות, אך בעשורים האחרונים חלה התקדמות משמעותית מאוד שהובילה לכך שפעולות רבות שבוצעו ישירות על ידי בני אדם מבוצעות בשליטה מרחוק, או באופן עצמאי-אוטומטי על ידי מכונה.
1. מהו רובוט ומהי רובוטיקה
מקור המילה "רובוט" בשפה הצ'כית במילה "robota" – עבודה. השאלה מה עונה להגדרה של רובוט שנויה במחלוקת בקרב חוקרים ומומחים שונים. מילון "רב מילים" מגדיר רובוט כך:
"מכונה אוטומטית הנראית כבן אדם; הולכת ומדברת כבן אדם, אך בניגוד לאדם אין לה רגשות, רצונות או מחשבות משלה; מתקן מתכת בעל זרועות המתוכנת לבצע אוטומטית סדרה של פעולות מכאניות שונות המבוצעות בדרך כלל בידי אדם. משמש בעיקר במפעלי תעשייה המייצרים סדרות גדולות של מוצרים."
מההגדרה לעיל, ניתן להסיק כמה עקרונות: ראשית, רובוט הוא מכונה; שנית, הוא מבצע פעולות, דהיינו, הוא נע במרחב; שלישית, הפעולות שהוא מבצע מחליפות פעולות של בן אדם או דומות לפעולות של בן אדם.
משיחות עם מומחים בתחום1 עולים עקרונות דומים: מכונה המבצעת תנועה ופועלת בהתאם לעקרונות כלשהם הכפופים לחוקיות מתוכנתת. לרוב המכונה פועלת בסיוע מחשב ותוכנה וכוללת אמצעי חישה כלשהו (מד טמפרטורה; מצלמה; חיישני קול; אחר) המסייעים למכונה בהחלטה על ביצוע הפעולה. אמנם, יש הכוללים גם מערכות נשלטות מרחוק דוגמת מטוס ללא טייס (מל"ט) כרובוט, אך עיקרון מפתח לקיומו של רובוט הוא אוטונומיות כלשהי בביצוע פעולות.
בהכללה ניתן לומר כי ככל שהרובוט מסוגל לקבל יותר אינפורמציה מסביבתו באמצעות חישה, לנתח אותו ולקבל החלטות באופן אוטונומי יותר, הוא נחשב לרובוט "חכם יותר".
2. תחומים עיקריים של רובוטיקה
דרך אחרת להתמודד עם הקושי להגדיר מהו רובוט, היא להגדיר את תחומי הפעולה שלו. קיימים פילוחים שונים של תעשיות רובוטיקה. חלוקה בסיסית היא בין רובוטים אוויריים לבין רובוטים קרקעיים: בעוד מערכות אוויריות כפופות למערכת חוקי אווירודינמיקה ברורה המקלה על קביעת כללי הפעלה אוטומטיים למערכת הרי שמערכת קרקעית צפויה להתמודד עם תוואי משתנה ומכשולים שונים. בעוד ממערכת אווירית לא נדרש לרוב דיוק גדול מאוד הרי שבמערכת קרקעית סטייה של מספר סנטימטרים עשויה להיות קריטית. בנוסף, במערכות קרקעיות קיימים קשיי תקשורת – ועל כן קשיים בהעברת מידע; נתונים ומיקום למרכז ההפעלה; זאת בניגוד לקלות היחסית בתקשורת מן האוויר.
חלוקה נוספת היא בין רובוטיקה אזרחית וצבאית: התעשייה הצבאית מפתחת רובוטים שונים לביצוע משימות צבאיות. מטוסים ללא טייס הפכו לדבר שבשגרה ומחליפים פעילות אווירית מאוישת יותר ויותר; רכבי סיור קרקעי לא מאוישים לשמירה על גבולות; מערכות שייט לא מאוישות; רובוטים תומכי לחימה ללוחמת שטח בנוי ועוד. העיקרון שבבסיס כל אלה הוא ניסיון לצמצם את הסיכון של חיי אדם בביצוע פעולות לחימה ואף לשפר את התפוקות המבצעיות. התעשייה הצבאית מתאפיינת בהכללה בתקציבים גדולים יחסית המאפשרים הן מו"פ והן רכש של צבאות בסכומים גבוהים מאלה שמאפיינים צרכנים פרטיים. בתחום האזרחי ניתן להבחין בין מוצרים לצריכה ביתית לבין רובוטים תעשייתיים. דוגמאות בולטות לרובוטים ביתיים היא שואבי אבק ומנקי רצפות רובוטיים הפועלים אוטונומית; רובוטים לניקוי בריכות; רובוטים לקיצוץ דשא ועוד. בתחומי התעשייה: מערכות מיון; מערכות הלחמה וצביעה ועוד.
ולבסוף על פי יישום: רפואה; סיעוד; חקלאות; תעשייה ועוד. בכל התחומים האמורים נוצרה ההכרה בצורך לסייע ו/או להחליף כוח אדם. באירופה קיימת הכרה בגידול הצפוי באוכלוסייה המבוגרת ובצורך למצוא פתרונות סיעודיים שאינם מבוססים אדם. באופן דומה, קיימת הכרה כאמור ביחס לתעשיות מסורתיות. מערכות ממוכנות מסייעות בהגדלת התפוקה, מצמצמות טעויות אנוש והופכות גם תעשיות "לואו-טק" במדינות שאינן מצטיינות בכוח אדם זול לתחרותיות ביחס לתעשיות דומות המבוססות על עבודה אנושית. בתחומי הרפואה מתפתח יישומן של מערכות רובוטיות מסייעות המאפשרות דיוק רב.
3. רובוטיקה בישראל
תחום הרובוטיקה בישראל קיים הן באקדמיה והן בתעשייה. באוניברסיטאות ובחלק מן המכללות פועלות מחלקות העוסקות ברובוטיקה. בין השאר, ניתן לציין את המחלקה לרובוטיקה ואת התוכנית הבינתחומית למערכות אוטונומיות בטכניון; המעבדה לרובוטיקה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב; מרכז פאול איווניר לרובוטיקה באוניברסיטת בן גוריון; המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן; בית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית; המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה והמרכז לרובוטיקה במרכז האקדמי אריאל ועוד.
שר המדע, הפרופ' דניאל הרשקוביץ, ציין כי תחום הרובוטיקה הוא רב-תחומי: הנדסה, מחשבים, אלקטרוניקה ומתמטיקה ונמצא כיום כמעט בכל טכנולוגיה יישומית החל בלוויינים וכלה במערכות מיכון בתעשייה. שר המדע ציין כי משרד המדע תומך בהנגשת נושא הרובוטיקה לבני נוער באמצעות תוכניות חינוכיות שונות.2
כאמור לעיל, חלקה הארי של התעשייה בתחומי הרובוטיקה היא של חברות צבאיות, בתוכן: התעשייה האווירית; רפא"ל; אלביט ואל-אופ – כולן פועלות גם בתחומי הרובוטיקה, אך עבור רובן זו איננה ליבת הפעילות.
מטבע הדברים לא ניתן במסגרת זו להציג את כלל החברות העוסקות ברובוטיקה, להלן יוצגו כמה דוגמאות של חברות ישראליות הפועלות בתחומי הרובוטיקה, כדי להציג חלק ממגוון הפיתוחים והיכולות בתחום.
3.1. חברות ישראליות העוסקות ברובוטיקה
חברת 3Maytronics
חברת "מייטרוניקס" נוסדה בשנת 1983 בקיבוץ יזרעאל. החברה פיתחה ומפתחת רובוטים לניקוי ברכות – והיא אחת מן החברות החלוצות בתחומה. בשנת 2004 הונפקה מייטרוניקס בבורסה בתל-אביב. החברה שולטת בכ- 40% משוק הרובוטים לניקוי ברכות ומכירותיה בשנת 2010 הגיעו לכ- 240 מיליוני שקלים – רובן המוחלטת של המכירות הוא בינלאומי ולצורך כך הוקמו שתי חברות בת בצרפת ובארצות הברית. בישראל עובדים בחברה כ- 160 עובדים; בצרפת כ-50 עובדים ו-25 עובדים בארה"ב. פעילות המחקר והפיתוח של החברה וההרכבה של המוצרים מבוצעת בישראל.
חברת מזור רובוטיקה4
חברת מזור רובוטיקה שהוקמה בשנת 2001 על יד פרופ' משה שוהם ואלי זהבי עוסקת בתחום הרובוטיקה הרפואית. החברה פיתחה ומשווקת מערכת רובוטית המסייעת בניתוחי עמוד שדרה. המערכת שנקראת ""SpineAssist מסייעת למנתח לבצע ניתוחים מדויקים. בשל הרגישות הגבוהה של אזור עמוד השדרה והחשש לפגיעה עצבית, דיוק משמעו ביצוע פעולה בטוחה יותר. נוסף על כך המערכת מאפשרת ניתוח פולשני פחות מן הרגיל, ורמות קרינה נמוכות יותר.
למערכת שני רכיבים עיקריים: מערכת המאפשרת למנתח לתכנן בתלת מימד את מתווה הניתוח בהתאם לאנטומיה של הפציינט; זרוע רובוטית המנחה את המנתח בביצוע הניתוח בהתאם לתוכנית.
לדברי פרופ' שהם5 המערכת, המאושרת לשימוש רפואי בארה"ב ובאירופה, מופעלת ב- 30 מרכזים רפואיים במדינות שונות ועד כה בוצעו באמצעותה כ- 2,000 ניתוחים בהם הוכנסו כ- 10,000 משתלים (Implants). לדבריו, השימוש במערכת הרובוטית גורם לכך שהניתוח איננו גורם לנזק רפואי ממנו סבלו כ- 5%-3% מהמנותחים בשיטות הרגילות.
לדברי פרופ' שהם למרות שכיום השימוש במערכת ה-""SpineAssist הוא כמערכת מסייעת ואת הקידוח לקביעת המשתלים מבצע המנתח, יש למערכת יכולת לבצע את הפעולות באופן עצמאי וייתכן ואפשרות זו תיושם בעתיד. עוד ציין שוהם, כי ברחבי העולם יש רק כ- 5 חברות שמפתחות רובוטים לניתוחים ומזור היא החברה היחידה לרובוטים לניתוחי עמוד שדרה.
כיום נבחן השימוש במערכת ""SpineAssist גם לסיוע בביצוע ניתוחי מוח, אך נושא זה מצוי בשלבי ניסוי וטרם קיבל אישור רפואי מלא.
בחברה עובדים כ- 45 עובדים ויש לה צוותים הפועלים בארצות הברית ובגרמניה.6 החברה נסחרת בבורסה ושווי השוק שלה הוא כ- 197 מיליוני שקלים.7
לבד מתפקידו של פרופ' שהם בחברת מזור הוא ראש המעבדה לרובוטיקה רפואית ותעשייתית בטכניון, ומנהל המרכז למערכות יצור ורובוטיקה במחלקה להנדסת מכונות שבטכניון. שלא במסגרת עבודתו במזור, פרופ' שהם, בשיתוף חוקרים נוספים, עוסק בפיתוח מיקרו רובוט שאמור לנוע בתוך כלי הדם בגוף האדם. המכשיר הזעיר שרוחבו מילימטר ואורכו 4 מילימטר, נקרא Virob והוא אמור לסייע בביצוע פעולות רפואיות שונות, דוגמת החדרה של תרופה לסרטן אל תוך האזור הנגוע; ניקוי כלי דם; ביצוע ביופסיות ועוד – כל זאת באמצעות שליטה מרחוק.8
חברת אלביט מערכות9
חברת אלביט מערכות מפתחת מערכות בלתי מאוישות שונות באוויר, בים וביבשה.
אלביט פיתחה שתי משפחות של מטוסים ללא טייס (מל"טים) "הרמס" ו"סקיילארק". המטוסים משמים למשימות איסוף מודיעין וממלאים כיום תפקיד במלחמה העולמית נגד טרור בארץ ובעולם, בשירותם של צבאות וכוחות ביטחון פנים. המטוסים מסוגלים להתמודד עם אתגרים מתוחכמים, איתם היה ניתן להתמודד בעבר רק באמצעות מטוסים מאוישים.
החברה מציעה גם כלי שייט בלתי מאוישים (כשב"מים) ספינת "סילבר מרלין" (Silver Marlin) האוטונומית, מסוגלת לבצע משימות תומכות לחימה: איתור מוקשים, משימות חיפוש והצלה ועוד, במהירות גבוהה ובתנאים קשים, ו"סטינגריי" (Stingray) המהיר, המיועד למשימות הגנה ואבטחה ימיים, לאימון תותחנים על מטרה נעה, וכן לניהול אירועים והערכת נזקים.
נוסף על הכלים באוויר ובים מציעה אלביט גם רובוטים קטנים ליישומי יבשה העונים לשם "וייפר". הרובוטים הקטנים, ניתנים לנשיאה על ידי חייל, מאפשרים סריקה ותצפית מוקדמת על שטחים עוינים ומסוכנים דוגמת לוחמה בשטח בנוי, תעלות, מנהרות ועוד. בנוסף, פיתחה החברה רובוט גדול יותר שנועד לסייע בנטרול פצצות.
חברת G-Nius10
חברת ג'ניוס, בבעלות משותפת של התעשייה האווירית ואלביט מערכות, מפתחת ומייצרת כלי רכב בלתי מאוישים (כרב"מ).
רכבי החברה נועדו לפעולות בטחון שותף באזורים מסוכנים או לסיוע בביצוע פעילות לחימה. הרכב המכונה Gardium פועל באמצעות שליטה מרחוק או ברמה סמי אוטונומית – כאשר הוא נע על בסיס מסלול מתוכנן מראש. על גבי הרכב ניתן להתקין מגוון רחב של מערכות בתוכן: מצלמות; רדאר; מערכות אלקטרוניות לשיבוש תדרים; מערכות זיהוי ירי; מערכת זיהוי חומרים מסוכנים ומערכות ירי מרחוק.
צה"ל עושה שימוש מבצעי ברכבים אלה המכונים בצה"ל "שותף נאמן" באזור רצועת עזה. לאחרונה פורסם כי הצבא יחל לעשות בכלים אלה שימוש גם בגבול הצפון.11
חברת ODF אופטרוניקס12
חברת ODF אופטרוניקס שהוקמה בשנת 2000 עוסקת בעיקר בתחומי האופטיקה לצרכי משטרה וצבא. היא מציעה טכנולוגיות שונות שנועדו לאסוף מידע בשטח עוין, תוך צמצום החשיפה של הכוח הלוחם לאיומים עליו.
המערכות של החברה עושות שימוש במערכות זיהוי תמונה וקול ומאפשרות לזהות איומים שונים. בין מוצרי החברה: רובוט קטן שנועד לנשיאה על ידי חייל ולהכנסה אל תוך שטח עוין. הרובוט שהוא מעין רכב קטן, נשלט מרחוק, מצויד במצלמות סריקה המזהות תנועה ומאפשרות קבלת אינפורמציה על גבי צג, הן אצל המפעיל, והן בעמדת פיקוד אחורית; EyeBall , כדור שבתוכו מצלמה, נועד לזריקה אל תוך חדר או שטח עוין אחר ומאפשר לקבל תמונת מצב מרחוק; מצלמות 360 מעלות הכוללות זיהוי תנועה וכדומה שמיועדות להרכבה על גבי כלי רכב הפועלים בשטחי לחימה.
לדברי מנכ"ל החברה מר יוסי פישמן, החברה מעסיקה 40 עובדים בישראל ומוצריה מצויים בשימושם של משטרות וצבאות שונים בישראל ובעולם ונעשה בהם שימוש גם ב"עופרת יצוקה".13
חברת Friendly Robotics 14
חברת פרנדלי רובוטיקס הוקמה בשנת 1995 על ידי אודי פלס ושי אברמזון והיא פיתחה ומשווקת רובוטים לכיסוח דשא המיועדים לגינות פרטיות. הרובוט מכסח הדשא מכיל חיישנים מתקדמים המאפשרים לו לזהות את מתווה השטח כולל מכשולים, זווית הטיפוס שהוא אמור לנוע בה, זיהוי נגיעה והרמה של הרובוט ועוד.
עלותו הנוכחית של הרובוט האמור היא כיום כ- 1,000 – 3,000 אירו – בהתאם לייעוד הספציפי ולדגם, אך לדברי מנכ"ל החברה, אודי פלס15, העלות צפויה לרדת ככל שהמוצר יחדור יותר לשוק. לדבריו השוק מתאפיין בשיעורי צמיחה גבוהים – גידול של 30% - 40% מידי שנה ולחברה יש שליטה בכ- 25% מנתח השוק (החברה השנייה בעולם בתחום). מחזור המכירות של החברה בשנת 2010 היה כ-40 מיליוני ₪, שהם כ- 12,000 רובוטים. רובו המוחלט של השוק למוצר הוא באירופה ובארה"ב. החברה מעסיקה כ-50 עובדים במפעל בפרדסיה ורוכשת חלקי פלסטיק ואלקטרוניקה מכ-50 מפעלים בישראל.
4. סוגיית התמיכה והמדיניות הממשלתית בישראל
פרופ' צבי שילר וד"ר ארז כהן במאמר שכותרתו "תעשיית הרובוטיקה הישראלית ככלי לצמיחה כלכלית בתקופה הפוסט משברית", בוחנים את תעשיית ההייטק הישראלית ואת הפוטנציאל של תחום הרובוטיקה. להלן יוצגו עיקרי המאמר.16
שילר וכהן גורסים כי תעשיית ההייטק הישראלית צמחה רבות בשל הסיוע הממשלתי, בעיקר באמצעות תוכניות התמיכה של המדען הראשי במשרד התמ"ת.
הם מתארים שתי תקופות עיקריות (ראו טבלה 1 להלן), 1990 – 2000: תקופה של התפתחות התעשייה, צמיחה גבוהה עד לכדי בועה; 2000- 2008 : התנפצות הבועה, משבר, והתאוששות ממנו. השוואה של שיעורי הגידול בתוצר, שיעור הגידול בייצוא ושיעורי הגידול במועסקים בתקופות השונות, מצביעים על התמתנות בקצב הצמיחה בפרמטרים השונים, בהשוואה לתקופות שטרם המשבר של שנת 2000. שילר וכהן גורסים כי אמנם ההתמתנות קשורה למשבר, אך סביר להניח כי יש לכך סיבות נוספות: לדידם: "ענף ההייטק מיצה את עצמו; הענף התמקד בתחומים צרים בהם הטכנולוגיה הגיעה לבשלות ובנוסף, התחרות הגלובאלית בענף זה גברה והקשתה על המשק הישראלי".
טבלה 1. סיכום אחוז הגידול השנתי הממוצע במדדי ענף ההייטק הישראלי לפי תקופות17
לטענתם, "כיום מדובר בתעשייה בוגרת שקשה יותר לחדש בה ולגרום לפריצות דרך משמעותיות ולכן יש להתמקד כעת במהפכה הטכנולוגית הבאה." על הממשלה לזהות את התחומים החדשניים שיובילו את המהפכה הטכנולוגית הבאה, בתוכם, לשיטתם, תחום הרובוטיקה הוא בעל פוטנציאל להוביל את תעשיית ההייטק.
שילר וכהן מתארים מחזור התפתחות של טכנולוגיית הרובוטיקה. לטענתם בעוד השלב הראשון שהתרחש בשנות ה- 80, התאפיין בסקרנות, בהשקעות גדולות ובציפיות גדולות, השלב השני היה האכזבה של שנות התשעים והחל מראשית שנות ה- 2000 החל שלב המציאות: גידול הדרגתי בהשקעות ובשלות טכנולוגית. הבשלות והמציאותיות באה לידי ביטוי לטענתם בחדירה של מוצרי רובוטיקה למשק הבית.
כיום ישנם יישומים רובוטיים בכל תחומי החיים: בתעשייה המסורתית; בתעשיית ההייטק; ברפואה; בסיעוד; בחקלאות; בביטחון; בחקר החלל; במשק הבית ואף בתחומי הפנאי והבידור. הן בשל היישומים הרבים והמחסור בכוח אדם בתחומים שונים, הן בשל ההוזלה הצפויה בעלותן של טכנולוגיות אלה עם הפיכתם למוצר צריכה וזיהוי צורכי שוק נוספים, מניחים המחברים כי תחום הרובוטיקה צפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות.
כיום אין מאגר נתונים המרכז את כלל החברות העסוקות בתחום הרובוטיקה. מחברי המאמר מתמודדים עם המחסור בנתונים באמצעות מידע על 15 חברות שעיקר פעילותן בתחום ומבססים על חברות אלה את תפיסתם את תעשיית הרובוטיקה הישראלית. עם זאת, מציינים המחברים כי המידע האמור הוא חלקי שכן חברות גדולות, דוגמת התעשייה האווירית ואלביט מערכות, אינן כלולות בתוך תמונת התעשייה בשל העובדה כי עיקר עיסוקן בתחומים אחרים.
על פי ניתוח 15 החברות האמורות מסיקים המחברים: כי בשנת 2008 היה מספר העובדים בתחום הרובוטיקה בישראל כ-600; הכנסות החברות גדלו מכ- 260 מיליוני ₪ בשנת 2001 לכ- 525 מיליוני ₪ ב- 2007. הייצוא בתחום הרובוטיקה גדל מ 185 מיליון בשנת 2001 לכ- 420 מיליוני שקלים ב- 2007. והגידול בייצוא בין השנים 2001 – 2007 (38% בשנה) היה גבוה מהגידול המוצע בתעשיית ההייטק בשנות ה- 90 (כ- 26%). יצוין, כי חברת מייטרוניקס, המנויה ברשימת החברות, בפני עצמה מעסיקה יותר מ- 200 עובדים, והיקף מכירותיה בשנת 2010 היה כ- 240 מיליוני שקלים – רובם ככולם לייצוא.
בעניין זה נציין כי תעשיית הרובוטיקה הישראלית היא קטנה באופן מהותי מתעשיית ההייטק הן בהיקף כוח האדם והן בהיקף פעילותה הכלכלית (במדדים רבים ניתן להגדיר אותה גם כשייכת לתחום ההייטק). על פי נתוני הלמ"ס מספר המשרות בתחום ההייטק היה בשנת 2007 כ- 212 אלף18– בהשוואה לכ-600 עובדים ברובוטיקה; הייצוא של ענפי ההייטק (תעשייה ושירותים) הגיע לכ- 25 מיליארדי ₪19 בהשוואה לכ- 420 מיליוני ₪ ברובוטיקה.
כאמור לעיל, שילר וכהן גורסים כי יש לסייע להתפתחות תחום הרובוטיקה ולמימוש מלוא הפוטנציאל באמצעות הכוונה ממשלתית והגדלת התקציבים המופנים לתחום.
לדברי פרופ' שילר, ישנם שני צעדים עיקריים אותם יש לנקוט:
1. להביא להקצאה גדולה יותר של תקציבי מדען לתחומי הרובוטיקה, לדבריו בדומה למנגנוני תיעדוף של תחומי הביו-טכנולוגיה והננו-טכנולוגיה. אם באמצעות הקמת קרנות ייעודיות לתחום ואם באמצעות המנגנונים הקיימים.
2. להקים מכון לאומי שיתמקד במחקר יישומי בתחומי הרובוטיקה ויציע סיוע בפיתוח פתרונות, בהטמעה ובאימוץ של טכנולוגיות רובוטיות בהתאם לצרכי התעשייה המקומית. המימון למכון כאמור, אמורה לבוא מתקציבי מדינה, מן התעשייה ואף מקרנות הון סיכון.
יש לציין כי מדינת ישראל הקימה מכוני מחקר לאומיים בתחומים שהם אינטרס לאומי ושיש בהם כשל שוק שכן יש בהם צורך לאומי אך השוק לא ישקיע בהם בהיקף הנדרש, דוגמת מחקר בתחומי החקלאות - באמצעות מכון וולקני, המכון הגיאולוגי, המכון הגיאו-פיזי, חקר ימים ואגמים לישראל ועוד. לא ברור האם ניתן להגדיר את תחום הרובוטיקה באופן דומה הן מבחינת צורך לאומי והן מבחינת היעדר היכולת של השוק להעניק כלים מספקים לפיתוח התעשייה בתחום.
פרופ' גל קמינקא מאוניברסיטת בר אילן20 מסמן שתי פעולות עיקריות שלשיטתו יסייעו לחיזוק התעשייה:
1. הקצאת משאבים לתחום הרובוטיקה במדען הראשי, אם באמצעות פרויקט דוגמת "מגנטון" שמיועד לשיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה; ואם באמצעות תוכנית נופר למחקר יישומי באקדמיה שכיום היא ייעודית לתחום הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה.
2. לדרוש ממשרד הביטחון וממשרד התמ"ת לחייב את השימוש בתקן JAUS21 מחברות המתוקצבות על ידיהם. התקן הבינלאומי האמור יוצר סטנדרטיזציה של התחום והשימוש בו אמור לאפשר אדפטציה ואינטגרציה קלה יחסית של ממשקים ומוצרים נלווים שונים. העבודה בהתאם לתקן, צפויה לאפשר גם לחברות קטנות לפתח ולמכור טכנולוגיות לחברות הגדולות וכן לחזק את הגלובליזציה של התחום.
לשיטתו של קמינקא, אין בישראל צורך ב"תכנית לאומית" דוגמת אלה הקיימות בקוריאה וביפן המקצות משאבים גדולים מאוד לתחום הרובוטיקה.
בניגוד לעמדותיהם של שילר וקמינקא, נשיא ומנכ"ל חברת מייטרוניקס, עופר שחר22 גורס כי התעשייה צריכה להיות מסוגלת לעמוד על רגליה לבד. להבנתו, התחומים בהם הממשלה יכולה וצריכה לפעול לחיזוק התחום הם בחינוך טכנולוגי; בעידוד תחומי הלימוד באוניברסיטה וכן בבחינת מנגנוני סיוע בהליך ההשמה של סטודנטים.
תגובת המדען הראשי בתמ"ת
לדברי לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד התמ"ת23, תחום הרובוטיקה חוצה תחומים ונושאים רבים ויש לו זיקה למגוון תחומי ההייטק ולכן קשה לסמן אותו כתחום מובחן. חברות רבות, מבין החברות שנתמכו או נתמכות על ידי המדען הראשי בתמ"ת עושות שימוש בטכנולוגיות מתחום הרובוטיקה. עוד ציינה לזנס, התמיכה בפרויקטים השונים נבחנת על פי ההיתכנות שלהם; סיכויי ההצלחה שלהם ועמידתם בקריטריונים מקצועיים ולא על פי תחום זה או אחר. במידה ונבחרים פרויקטים בתחומי הביו-טק והננו-טק הם זוכים ב- 50% מימון באופן "אוטומטי" ולא בשיעור משתנה בין 20% לבין 50% כמו חברות בתחומים אחרים.
באשר לתוכנית נופר, ציינה לזנס כי תכנית נופר נועדה לסייע במסחור והעברת ידע מן האקדמיה לתעשייה נושא שבו זוהו כשלים בתחומי הביו-טק והננו-טק, אך מהמידע שיש ברשותה אין בעיה מהותית בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה בתחום הרובוטיקה. עד כה, גם תחומים שערכם וחשיבותם לישראל ברורים דוגמת "קלינטק" (CleanTech), לא הוגדרו כמועדפים.
לדברי לזנס, ישראל שותפה בתוכנית של האיחוד האירופי הכוללת פיתוחים בתחום הרובוטיקה לפיתוח טכנולוגיות סיעודיות לתועלתם של קשישים.
לדברי אבנר אדורם מלשכת המדען הראשי בתמ"ת24, המדען תומך בתוכניות שונות, בין השאר בתחומים של מכונות רובוטיות לדוגמא: רובוט לשינוע זכוכיות על פס הייצור של לוחות זכוכית; רובוט לחיזוק אוטונומי של חוליות חוט-שדרה; מטוסים ללא טייס שמבצעים משימות מוגדרות מראש; מוט שמסוגל לשאת חפצים, העוקב אחר קשיש ויכול לשרת אותו כנושא כלים וכמשענת למניעת נפילה ועוד.
לדברי אדורם, ניתן להגדיר כרובוט "כל מכונה שטעונה בתכנית הקובעת למכונה איך לפעול באופן עצמאי בהינתן לה תנאים או גירויים מסוימים" ולכן ניתן להגדיר גם מכונת כביסה או מדיח כלים כרובוט. כדי לבחון תיעדוף למו"פ ברובוטיקה יש להגדיר באילו תחומים יש "ערך מוסף לאומי גבוה". תחום אחד כזה הוא התקנים רובוטיים שיכולים להחליף עובדים זרים; בחקלאות, בסיעוד ובבנייה.
יש לציין כי לפי ההסכם בין התאחדות החקלאים, משרד החקלאות ומשרד האוצר, שנחתם במאי 2009 וקיבל תוקף בהחלטת ממשלה, בתמורה לקיצוץ במכסת העובדים הזרים תשתתף הממשלה במימון תמיכות ותוכניות מחקר בענף זה.25 בין השאר, אמורים להקצות כ- 250 מיליון ש"ח לתמיכה באימוץ ובהטמעה של טכנולוגיות קיימות; ו- 30 מיליון ש"ח למימון תוכנית מחקר ולפיתוח של טכנולוגיות חדשות.
עד לנובמבר 2010 השקיעה הממשלה כ-60 מיליון ש"ח במיכון חקלאי, במקביל להשקעות של כ-90 מיליון ש"ח מצד החקלאים (יחס ההשקעה של 60:40). קרוב למחצית מההשקעה היתה בתחום המטעים, וכשליש ממנה – בתחום הירקות.26
לדברי ד"ר תניב רופא ממשרד החקלאות כחלק מן ההסכם והחלטת הממשלה האמורה, עתיד לצאת אל הפועל פרויקט של רפתות רובוטיות שיכלול כ- 60 רובוטים בעלות של כחצי מיליון ₪ לרובוט ובעלות כוללת של כ- 15 מיליוני ₪ מתקציב משרד החקלאות (השקעה מרבית של משרד החקלאות של כ-40% ברובוט והיתרה מכספי החקלאי). המענק ניתן כמענק לרכישה בכפוף למספר תנאים: ויתור על עובד זר; בעלות על מכסה ; בעלי רישוי עסקים שהגישו הצעות מחיר לרכישת רובוט.27