חומר רקע
הכנסת
הלשכה המשפטית
20 בפברואר 2011
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 10)(אמצאות שירות ואמצאות ביטחוניות), התשע"א–2010
חוק הפטנטים התשכ"ז-1967 הוא דבר החקיקה העיקרי שמסדיר את אופן בחינת ורישום של פטנטים וכן את הזכויות שמקורן בפטנטים של גורמים שונים (הממציא, המעביד – אם קיים, ושל המדינה). הצעת חוק שבנדון מציעה לתקן שני פרקים בחוק הפטנטים, התשכ"ז–1967 (להלן – חוק הפטנטים): פרק ו', המסדיר את סמכויות המדינה למנוע בצו רישום וקיבול פטנט בגין אמצאות ביטחוניות או אמצאות שעניינן ניצול אנרגיה גרעינית, ופרק ח' שעניינו בזכויות הקניין והפיצוי בגין אמצאות שהומצאו על ידי עובד.
הגדרות מרכזיות בחוק הפטנטים:
"אמצאה" – המצאה שבגינה מוגשת בקשה לרישום פטנט;
"פטנט" – אמצאה שהתקבלה לגביה בקשה לרישום פטנט המקנה זכויות קניין באמצאה;
"אמצאה כשירת פטנט" – אמצאה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה התקדמות תעשייתית;
"ממציא" – מפתח האמצאה. הממציא אינו בהכרח בעל זכויות הקניין או מגיש הבקשה לפטנט;
"אמצאת שירות" – אמצאה של עובד אליה הגיע עקב עבודתו ובתקופת עבודתו.
פרק ו': הסדרת סמכות המדינה למניעת רישום וקיבול פטנט ולשימוש (ניצול) כפוי של אמצאה על ידי המדינה
(1) אמצאות הנוגעות לביטחון המדינה (סימן א' בפרק ו')– שר הביטחון רשאי להוציא צו שיורה לרשם או לכל אדם אחר להימנע מלרשום או לפרסם בקשה לרישום פטנט אם לדעתו יש לה השפעה על ביטחון המדינה או על סודותיה הביטחוניים.
(2) אמצאות הנוגעות לאנרגיה גרעינית (סימן ב' בפרק ו') – אמצאות שעניינן אנרגיה גרעינית או שעלולות לגרום נזק למחקר הגרעיני בישראל, רשאית הממשלה – באמצעות שר שהיא מחליטה עליו (לא בהכרח שר הביטחון) להוציא צו הגבלה.
צווים כאמור מונעים למעשה מרשם הפטנטים לרשום פטנט או לפרסם בקשה לפטנט. הצווים יכול שינתנו עוד לפני שברור אם האמצאה "כשירת פטנט" ומהו ערכה הכלכלי. על הצווים ניתן להגיש ערר, ועל החלטת ועדת הערר ניתן לערער. מובהר כי אזרח ישראלי, תושב קבע ומי שחב חובת נאמנות למדינה אינם יכולים להגיש בקשה כאמור גם בחו"ל (ובכך לעקוף את הצו) אלא אם קיבלו לכך אישור. הפרק קובע גם הסדרים הנוגעים לפיצויים בגין מניעת רישום הפטנט.
(3) שימוש באמצאות לטובת המדינה (סימן ג' בפרק ו') – באמצאה ששימוש בה דרוש להגנה על המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים (לדוגמא – שימוש בחיסון שיש עליו פטנט), רשאי השר שקבעה הממשלה להתיר למדינה, לאדם או לתאגיד שהמדינה התקשרה איתו בחוזה, לעשות שימוש באמצאה או בפטנט גם מבלי לקבל את הסכמת בעליו לפני כן. מטרת סימן ג' להבטיח כי ברגעי צורך של המדינה היא לא תידרש לנהל מו"מ מפרך עם בעלי האמצאה כדי לעשות בה שימוש. עם זאת חייבת המדינה בתשלום תמלוגים בתמורה לשימוש.
השינויים העיקריים המוצעים לפרק ו' סימנים א' – ג' (פירוט נוסף – בנוסח המשולב המצ"ב):
• הגבלת תוקף הצו שניתן על ידי שר הביטחון (באמצאת "ביטחון") או של השר שקבעה הממשלה (באמצאה "גרעינית") לתקופה של שנתיים כל פעם (נכון להיום – אין הגבלת זמן). מטרת השינוי – להטיל חובת בדיקה חוזרת על השר. יוער כי במרבית המדינות תוקף הצו לשנה בלבד ואף פחות.
• שינוי הרכב ועדת הערר והורדת הערעור לבית המשפט המחוזי: הרכב הוועדה נקבע על ידי שר המשפטים והוא כולל כיום שופט ביהמ"ש העליון ואדם ששר הביטחון או השר הממונה על אמצאה גרעינית המליץ עליו (וחבר נוסף שזהותו לא מוסדרת בחוק). מוצע כי במקום השופט ימונה אדם שכשיר להתמנות לשופט או שופט בדימוס של בימ"ש מחוזי, משכך גם מתאפשרת קביעת ערעור לוועדה.
• ביטול זכות ערר נוסף בשינוי נסיבות: כיום הממציא יכול לערור בכל זמן בבקשה לבטל את הצו אם השתנו לטעמו הנסיבות. הצמצום מוצע לאור הגבלת תוקפו של הצו לשנתיים בלבד, אך לא ברורה התועלת שבו.
• קביעה כי איסור על רישום פטנט בחו"ל תהיה רק על אזרח ישראל או תושב קבע. כיום האיסור קיים גם לגבי תושב קבוע ואדם החב בנאמנות למדינה.
• בחינת כשירות לפטנט של אמצאה ביטחונית: מוצע לקבוע כי גם כאשר הוצא צו הגבלה על פרסום ורישום אמצאה, תיבחן כשירותה להירשם כפטנט – על מנת שתתברר השאלה האם האמצאה ראויה להיחשב פטנט. אם נמצא שאמצאה כלשהי היא כשירת פטנט היא תרשם במרשם חסוי ונפרד. בשל החסיון על האמצאה ההתנגדות לרישום הפטנט (המהווה חלק מהליך הרישום) יכול שתעשה רק על ידי המשרד הממשלתי הרלוונטי ולא על ידי כל אדם. בנוסף מוצע לקבוע מסגרת זמנים קצרה יותר להליכי השגות וערעורים על החלטה בהליך בחינת הכשירות של אמצאות כאמור. הייעוץ המשפטי סבור כי יש הגיון רב בבחינת הבקשה לפטנט והגברת המידע לגבי האמצאה. עם זאת מציע הייעוץ המשפטי לבחון האם הכוונה בהוספת בחינת הכשירות היא למניעת פיצוי כאשר אין האמצאה כשירה לפטנט, לדוגמא כאשר אין לה ערך מסחרי, אך פרסומה היה מעניק למבקש יתרון ש"נגזל" ממנו – כגון פרסומו כממציא באותו תחום.
• קביעת מועדי החלטת הוועדה לפיצויים ותמלוגים בהחלטות הוועדה בעניין שימוש של המדינה באמצאות. כיום אין בחוק מסגרת זמנים להחלטת הוועדה.
תרשים להליכים לפי פרק ו' סימנים א' ו-ב' – הגבלת רישום אמצאה [מסומנים באפור: הליכים מוצעים]
השינויים המרכזיים המוצעים בסימן ד': פיצויים ותמלוגים
נזכיר:
פיצויים: תשלום הניתן בשל הנזק שנגרם לבעלים בשל צו ההגבלה או האיסור לפרסום או לרישום בחו"ל – אובדן רווח כלכלי [ופרסום] רק באמצאות בטחוניות / גרעיניות;
תמלוגים: תשלום הניתן במקרים בהם משתמשת המדינה באמצאה או בפטנט כ"תשלום" על השימוש (אפשרי גם באמצאות בטחוניות אך לא רק).
• שינוי תפקיד הוועדה והרכבה וקביעת זכות לתובענה: כיום חברים בוועדה לקביעת פיצויים ותמלוגים שופט ביהמ"ש העליון, רשם הפטנטים וחבר נוסף שהוא חבר בסגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה. הרכבה של הוועדה וההליכים המתקיימים בפניה מעידים כי היא הוועדה משמשת כיום כגוף מעין שיפוטי. כיום החלטתה של הוועדה סופית. הצעת החוק מבקשת לשנות את הרכב הוועדה, ולהופכה לוועדה מקצועית מינהלית. לשם כך מוצע לשנות את הרכבה כך שבמקום שופט ביהמ"ש העליון, יושב ראש הוועדה יהיה נציג היועץ המשפטי, ועמו ישבו נציג המשרד הממשלתי שהוציא את צו ההגבלה, ונציג החשב הכללי. לטענת משרד המשפטים השינוי נועד לחסוך הליך ראשוני בפני המשרד שעליו עוררים בפני ועדת הפיצויים ויהווה תחליף להליך המו"מ הראשוני מול המשרד (ככל הנראה המטרה היא גם להגביל את שיקול הדעת של השר).
עמדת הייעוץ המשפטי הוא כי שינוי זה הוא אחד השינויים הבעייתיים בהצעה. החשש הוא שהוועדה שתהפוך אומנם לוועדה מנהלית, עלולה להתקבל על ידי בית המשפט דה- פקטו כ"ערכאה ראשונה".
• קביעת מועדים להחלטת הוועדה לעניין פיצויים: מוצע שהוועדה תחליט על גובה הפיצוי בתוך 3 חודשים מיום שהוגשה לוועדה הבקשה ואם הוגשה בקשת התנגדות לרישום, בתוך 3 חודשים מקבלת ההחלטה בה.
• קביעת מועדים להחלטת הוועדה לעניין תמלוגים: מוצע שהוועדה תחליט בתוך שנה מיום ניצול האמצאה או בתוך 3 חודשים מיום סיום ניצול האמצאה, המוקדם מבניהם.
• פיצוי נוסף אם הוארך צו ההגבלה: במצב הקיים כיום, ממציא שהוצא צו הגבלה האוסר פרסום ורישום של האמצאה שלו, רשאי לבקש פיצוי רק פעם אחת. מכיוון שבהצעת החוק מוצע להגביל את תוקפם של צווי הגבלה לשנתיים ואת צווי ההגבלה ניתן להאריך לתקופות נוספות של שנתיים כל אחת, מוצע לקבוע שניתן יהיה לפנות ולבקש פיצויים בכל פעם שהוארך תוקפו של הצו.
הליכי הוועדה לפיצויים ותמלוגים והשינויים המוצעים:
פרק ח'– אמצאות שירות:
לפי הניסוח בחוק כיום אמצאת שירות היא אמצאה שעובד הגיע אליה עקב עבודתו ובתקופה שבה עבד אצל המעביד (סעיף 132). מטבע הדברים לא פעם מתעוררת מחלוקת בין עובד למעביד בשאלה למי שייכת האמצאה ומה גובה התגמול המגיע לעובד כאשר האמצאה הופכת לקניין המעביד.
חוק הפטנטים קובע חזקה כי אם אין הסכם אחר בכתב תקום אמצאת השירות לקניין המעביד. ואולם, אם עובד מודיע על אמצאה והמעביד לא טוען לזכות קניין באמצאה, לאחר 6 חודשים קם הקניין לעובד. הכרעה בענין אמצאת שירות וכן בעניין התמורה המגיעה לעובד בגין אמצאת שירות נקבעת כיום על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותגמולים שהוקמה לפי פרק ו', המונחית להתחשב במספר קריטריונים כגון התפקיד בו הועסק העובד, טיב הקשר בין האמצאה לעבודתו, יוזמתו באמצאה, אפשרות הניצול של האמצאה וההוצאות שהוציא העובד להשגת ההגנה על האמצאה. יוער כי, באמצאות של עובד המדינה יש אפשרות ביניים לפיה נקבעים שיעורי הזכאות של העובד והמדינה באופן ההופך אותם לשותפים לזכויות באמצאה.
יובהר כבר כעת כי קיימת טענה של מי שמייצגים את העובדים כי החוק פוגע קשות בזכויותיהם של העובדים באמצאותיהם וכי הממשלה משתמשת בכוחה ברשות המחוקקת על מנת לזכות בטובות הנאה שלא מוקנות לה כיום כמעביד.
השינויים המרכזיים המוצעים בהצעת החוק:
• הודעת העובד למעביד על האמצאה וסנקציה על אי הודעה בדמות הפיכת נטל ההוכחה: עובד שהמציא אמצאה שאליה הגיע עקב שירותו ובתקופת שירותו חייב להודיע למעביד בהקדם על האמצאה. מוצע לקבוע כי ההודעה תינתן לכל המאוחר במועד שבו מגיש העובד בקשה לרישום פטנט. כמו כן מוצע להוסיף לבקשה פירוט של העובד לגבי ממציאים אחרים ונימוקים כאשר העובד סבור שהאמצאה אינה אמצאת שירות. מוצע לקבוע סנקציה ולפיה אם העובד לא מסר הודעה למעביד והאמצאה קשורה לעבודתו (למשל בתחום שבו הוא מועסק אצל המעביד), חזקה שהיא בבעלותו של המעביד. יוער, כי על הודעות של עובדי מדינה חל סעיף ספציפי (137).
• קיצור הזמן שניתן למעביד להגיב להודעת העובד: מ-6 חודשים, ל-3 חודשים וקביעת סנקציה של הטלת הוצאות הליך הבירור על המעביד, אם זה לא השיב להודעת העובד במועד, על מנת לתמרץ הודעה במועד.
• שינוי בגוף המכריע בעניין הטבה שתינתן לעובד בגין אמצאת שירות שהמציא: כיום, כאמור מותיר החוק לעובד ולמעביד להגיע להסכם באשר לזכאות העובד לתמורה בגין אמצאת השירות ולגובה התמורה. החוק מוסיף וקובע כי באין הסכם יוחלטו אלו על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים. בהצעה שלהלן מוצע לבטל את סמכותה של הוועדה להכריע בסכסוכים מסוג זה תוך הותרת ההכרעה הראשונית למעביד והנחייתו לגבי גובה ההטבה באופן דומה לקריטריונים שהנחו קודם לכן את הוועדה. את הכרעת הוועדה מוצע להחליף בהכרעתו של בית הדין לעבודה. בנוסף, מוצע לבטל את האפשרות שהייתה קיימת קודם לכן לפנות לוועדה פעם נוספת בהתקיים שינוי. שינוי זה מעלה קשיים רבים.
• הבהרה בנוגע לקוגנטיות הזכות להטבה בגין אמצאת שירות [?] - בהחלטת הוועדה לפיצויים ותמלוגים מיום 3 בפברואר 2010 בעניין Actelis Networks נ' ישי אילני העלתה הוועדה את השאלה האם חרף הקביעה בחוזה העבודה של אילני כי זכויות קנייניות באמצאה יהיו של העובד, ויתר אילני גם על ההטבה בגין אותה אמצאה – שאינה זכות קניינית, אלא זכות במישור יחסי העבודה. הוועדה עסקה בשאלה אם ניתן להתנות על זכאותו של עובד לתמורה בגין אמצאת שירות, או שמא הזכות היא זכות קוגנטית, וסברה כי לשון הסעיף (הנוכחית) סובלת את שתי האפשרויות והשאירה את השאלה בצריך עיון, משלא נזקקה לה. לא ברור לחלוטין אם סעיף 134(א) המוצע, קובע האם ניתן יהיה להתנות על זכותו של העובד באמצאה, וזאת לאור דברי ההסבר המכפיף את הסעיף לעקרונות דיני החוזים ומשפט העבודה".
החלטה בשאלה מי הוא בעליה של אמצאה שהמציא עובד: [מסומנים באפור - לפי הצעת החוק]