חומר רקע
דברי הסבר – תקנות התעבורה (תיקון מס' ), התשע"א-2011
תקנה 1: בתקנות התעבורה (תיקון), התשע"א-2010, תוקנה תקנה 47(ח) באופן שהאיסור לעקוף רכב עוקף, הוחל על אוטובוסים. החלה זו נמצאה רחבה מדי שכן היא כוללת גם אוטובוסים זעירים, שמאפייני התנועה שלהם דומים יותר לרכב פרטי מלאוטובוס. על כן מוצע לקבוע שהאיסור האמור לא יחול עליהם.
תקנה 2: בתקנות התעבורה קיימות הוראות המתייחסות לתושב ישראל, וכן בתקנות המוצעות, אך אין הגדרה לתושב ישראל. מדובר בזכאות לקבל רישיון נהיגה בתחום הנהיגה המקצועית (רכב ציבורי לדוגמא), וכן באורך תקופת הרישיון. מוצע לאמץ את ההגדרה מחוק מרשם האוכלוסין לפיה תושב ישראל הוא אזרח ישראלי, בעל אשרת או תעודת עולה, או מי שניתן לו רישיון לישיבת קבע.
תקנה 3: מוצע לקבוע כי מי שאושרה לו דחיית ביצוע השתלמות בנהיגה נכונה ("רענון"), יקבל רישיון לשנתיים בכל פעם, במקום ל-10 שנים, עד שיבצע את ההשתלמות וכי ממיר רישיון שחובת ההשתלמות חלה עליו כפי שמוצע בתקנה 10 להלן, יקבל רישיון ל-7 שנים, וזאת בהקבלה למי שקיבלו את הרישיון בישראל מלכתחילה.
הזמנה להשתלמות בנהיגה לפי תקנה 213 נשלחת, על פי התקנות, בשנה החמישית לקבלת הרישיון, ומי שלא מבצע את ההשתלמות, חידוש רישיונו מעוכב. במקרה הטיפוסי, החידוש הבא יהיה בחלוף 7 שנים מקבלת הרישיון לראשונה – שנתיים שהיה אותו אדם נהג חדש ועוד 5 שנים לחידוש הראשון אחרי תקופת הנהג החדש. עם זאת, ישנן שתי קבוצות נהגים שלפי הדין הקיים מועד העיכוב חל מאוחר יותר: האחת היא של נהגים שהוכיחו שאין הם יכולים לבצע את הקורס לפי ההזמנה והמועד נדחה עד אחרי חידוש הרישיון הבא (כגון השוהים בחו"ל לתקופה ארוכה); השנייה, מי שקיבלו רישיון נהיגה בהליך של המרת רישיון זר בעת שטרם מלאו שנתיים לקבלת הרישיון הזר לראשונה ולפי התקנות המוצעות יחויבו בהשתלמות בנהיגה.
תקנה 4: מוצע לקבוע כי למי שאיננו תושב ישראל אלא בעל אשרת שהייה זמנית מסוג כלשהו (תייר, תושב ארעי, עובד זר וכיו"ב) שהוא בעל רישיון נהיגה ישראלי, יינתן רישיון נהיגה זמני לששה חודשים במקום רישיון קבוע, וזאת על מנת למנוע אפשרות שאדם שפגה אשרת השהייה שלו בישראל יימנע מזיהויו כשוהה בלתי חוקי על ידי שימוש ברישיון הנהיגה שניתן לו בעת שאשרת השהייה שלו הייתה בתוקף, כתעודה מזהה.
תקנה 5: מוצע לאסור כליל מתן רישיונות נהיגה ישראליים לתושבי הרשות הפלשתינית; ככל שאלה רשאים לשהות בישראל ולנהוג בה, מוצע להסתפק בהסדר הקבוע בחלק ט'1 לתקנות שלפיו רישיון נהיגה שניתן על ידי הרשות הפלשתינית תקף לנהיגה בישראל, ואם הרכב בו נוהג אותו תושב של הרשות הפלשתינית אינו רשום שם, על הנהג לקבל גם היתר מאת המפקד הצבאי (לגבי תושב איו"ש) או מאת ראש מת"ק ארז, שהוסמך לכך על ידי שר התחבורה (לגבי תושב רצועת עזה), שכן גורמים אלה הם בעלי הידע הרלוונטי לשקילת השיקולים הביטחוניים העומדים ביסוד ההסדר בעניין נהיגת תשובי הרשות הפלשתינית בישראל (לעניין זה: בג"ץ 5539/05 גדיר עטאללה ואח' נ' שר הביטחון ואח').
תקנה 6: לפי הדין הקיים, ניתנים רישיונות נהיגה קבועים לתושבי חוץ לתקופות של עד 10 שנים. בהשלמה למוצע לעיל לפיו אוכלוסיה זו תקבל רישיונות זמניים בלבד, מוצע לקבוע כי כל מי שאינו תושב ישראל ואין לו אשרה תקפה לשהייה בישראל וקיבל בעבר רישיון קבוע, רשות הרישוי תהיה רשאית לפסול רישיון זה.
תקנה 7: מוצע לקבוע שני תנאים נוספים לקבלתו של היתר נהיגה באמבולנס, כבאית ורכב חילוץ: הראשון, שהמבקש הוא תושב ישראל שכן מדובר ברישיון לעיסוק מקצועי, וזאת בדומה לרישיון נהיגה ברכב כבד וברכב ציבורי; השני, שהמבקש יוכיח שליטה בעברית וידע בערבית ובאנגלית, שכן מדובר בנהג הנותן שירות לציבור – דרישה דומה לדרישה הקיימת לגבי רכב ציבורי. בנוסף, באשר לאמבולנסים, שהתוכנית תאושר גם על ידי משרד הבריאות.
תקנה 8: לפי התקנות הקיימות, רשות הרישוי מוסמכת לתת היתר לבעלי מקצוע מסוימים לנהיגת כלי רכב הדורשים רישיונות נהיגה ייחודיים עקב שימושיהם הייחודיים כגון אוטובוס, כבאית, אמבולנס וכ', לשם בדיקת תקינותם ובלבד שהם ריקים – ללא נוסעים ומטען. מוצע להוסיף לגורמים אלה גם את קציני הבטיחות בתעבורה, שיהיו מוסמכים כאמור לגבי כלי הרכב של המפעל בו הם מועסקים.
תקנה 9: בעת תיקון התקנות התעבורה לצורך המעבר לתקינה האירופית בינואר 2007, נפלה טעות בדרישות הראיה לנהגי אופנוע כבד, והוחלה לגביו דרישה מקלה לגבי שדה הראייה, בניגוד למצב שהיה קודם לכן. בגלל מאפייני הנהיגה של רכב זה, רמת הראייה הנדרשת צריכה להיות מחמירה ומוצע לתקן את הטעות שנפלה.
תקנה 10: על פי המלצות ועדה מקצועית, מוצע להרחיב את הפטור ממבחן עיוני לצורך רישיון נהיגה באופנוע ולקבוע כי הפטור ממבחן עיוני יינתן למבקש של כל אחד מדרגות רישיון הנהיגה באופנוע שיש לו רישיון נהיגה מדרגה B לפחות; הפטור מחלק המבחן המעשי העוסק בנהיגה בדרך, ימשיך לחול כבעבר על מי שיש לו רישיון לדרגה B 3 שנים לפחות והוא מבקש רישיון נהיגה מדרגה 2A (אופנוע עד 125 סמ"ק).
תקנה 11: לפי נוסח התקנות הקיים, לא ניתן להזמין להשתלמות בנהיגה מי שניתן לו רישיון נהיגה בהליך של המרה, שכן אין מדובר במתן רישיון "לראשונה", ואחת היא מה וותק הנהיגה שלו בחו"ל עובר להמרה. מוצע לקבוע כי כל מי שמבצע המרה בתוך שנתיים מיום שקיבל לראשונה את הרישיון השר, יחויב אף הוא בהשתלמות הנהיגה.
תקנות 12 ו-13: מוצע לקבוע כי מי שאינו תושב ישראל לא יוכל ללמוד נהיגה, כי מורה לנהיגה לא ילמד שיעורי אותו נהיגה מעשיים והוא לא יהיה רשאי להיבחן בבחינות נהיגה, אלא אם יש בידו אשרה תקפה לשהייה בישראל.
תקנה 14: חוק הירושה מתיר ליורשים לערוך הסכמים לחלוקת עיזבון, אחרי מתן צו ירושה או צו קיום צוואה. עם זאת, תקנות התעבורה אינן מתירות לבצע שינוי רישום בעלות ברכב של נפטר על פי הסכם כזה. לפיכך מוצע לעגן בתקנות התעבורה את שינוי רישום הבעלות ברכב של נפטר על פי הסכם כאמור, על סמך הודעה בדבר קיומו של ההסכם במתכונת שתקבע רשות הרישוי.
תקנה 15: מוצע לקבוע חובה כי מונה של מונית יותקן במרכז לוח השעונים ברכב באופן שהצג יהיה גלוי לעיני הנוסעים, שכן אם הצג אינו גלוי, הנוסע איננו יכול לוודא כי המונה מופעל באופן מתאים לנתוני הנסיעה.
תקנה 16: מוצע לקבוע כי מקום בו הוטלה על נהג פסילת רישיון, ורישיונו כבר מופקד באותה העת, יפקיד לצורך הפסילה החדשה, אישור ההפקדה הקודמת, זאת על מנת שיהיה מעשה פעיל מצידו של הנהג, של ריצוי הפסילה, וחישוב תקופת הפסילה לא יתחיל לפני מועד הפקדה זו.