חומר רקע

‏‏‏16 ינואר 2011 ‏יא' שבט תשע"א לכבוד ח"כ דוד רותם יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט הכנסת שלום רב, הנדון: הערות איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית לקראת הדיון בהצעת החוק לתיקון חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין והצעת חוק המלחמה בפדופיליה איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הוא ארגון הגג של תשעה מרכזי סיוע בפריסה ארצית, מקריית שמונה בצפון ועד באר שבע בדרום, הכוללים גם מרכז סיוע לנשים ערביות, מרכז סיוע לנשים דתיות וחרדיות, קו סיוע לגברים וקו סיוע לגברים דתיים וחרדים. בכל אחד מן המרכזים פועל קו חירום למתן סיוע נפשי 24 שעות ביממה (המקבלים יחד כ-40,000 פניות מדי שנה), קבוצות תמיכה לנפגעות ופעילות חינוכית והסברתית לציבור הרחב. ענף מרכזי נוסף בפעילות המרכזים, הוא ליווי נפגעות ונפגעים בהליך הפלילי על כל שלביו והכשרת אנשי מקצוע, חוקרים, פרקליטים ואנשי טיפול בתחום הפגיעה המינית. האיגוד והמרכזים החברים בו, הם הגוף העיקרי בישראל המעניק שירותים ייחודיים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומייצג את עניינם בפני הרשות המחוקקת, המבצעת ובפני בתי המשפט. זהו הגוף היחיד בישראל אליו פונים מידי שנה עשרות אלפי נפגעות ונפגעים, נותנים בו את אמונם ומאפשרים לו היכרות קרובה עם התופעה בכלל ועם סיפוריהם האישיים בפרט. מסמך זה מצטרף לנייר עמדה קודם מטעם איגוד מרכזי הסיוע מיום 25.5.10 בו פורטה עמדתם בנוגע לסוגיות נוספות המצויות בדיון בוועדה במסגרת תיקון חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין והצעת חוק המלחמה בפדופיליה. זכות נפגע עבירה לקבלת מידע מהמרשם – תיקון סעיף 3 להוראת החוק המוצע כזכור, עניינה של הצעת החוק האמורה בהגנה על הציבור מפני עברייני מין, בין היתר, באמצעות קיומו של מרשם עברייני מין והוצאת צווי פיקוח. להלן מובאת עמדתנו המכירה בצורך להוסיף בהוראת החוק את מעמדו של נפגע העבירה כגורם נוסף המוסמך לקבל את המידע המעודכן במרשם, על פי הקווים שיותוו להלן. תכליתו של המרשם הינה לאפשר שילוב זרועות של כל הרשויות והגופים הצריכים לעניין לצורך תיעול המעקב והפיקוח על עבריין המין לשם הגנה על הציבור. תכלית נוספת של המרשם הינה, לעמדתנו, לספק הגנה לנפגעי העבירה, זאת מתוך תפיסה המכירה בקשיים ובמורכבות המיוחדים לפגיעה המינית והצרכים המיוחדים של ציבור נפגעות ונפגעי עבירות המין. נרחיב. אחת מן התוצאות הקשות של הפגיעה המינית היא תחושת היעדר השליטה אותה חשים הנפגעים, כמו גם החשש המתמיד מן המפגש המחודש עם הפוגע. מפגש מחודש כאמור, גם לאחר פרק זמן ממושך, עשוי לעורר מחדש את הטראומה שנגרמה לנפגע, ותוצאותיו עלולות להיות הרסניות מבחינתו. משכך, יש להבין כי מבחינתו של נפגעי העבירה חשש זה איננו בא על פתרונו עם סיומו של ההליך הפלילי, ויחד עם הצורך הבסיסי לשיקום חייהם, זקוקים נפגעים רבים לתחושת שליטה, הגנה וודאות, ביו היתר באמצעות נקיטת אמצעי הגנה אשר יבטיחו כי לא ייתקלו עוד בפוגע, וכי יוכלו להימנע ממפגש בלתי רצוני כאמור. יצוין, כי בהתאם לנתוני הפניות למרכזי הסיוע לשנת 2010, כ-87% מהנפגעים הכירו היכרות מוקדמת את עברייני המין שפגעו בהם. במקרים של היכרות עם הפוגע, ובמיוחד במקרים של פגיעה על ידי קרוב משפחה, בהם סביר כי לא יהא ניתוק מוחלט גם אחרי הפגיעה וההרשעה, החשש ממפגש לא רצוני עם התוקף הינו חשש ממשי המשליך על החשיבות המיוחדת ביצירת מנגנוני הגנה כאמור. מעבר לצורך בהגנה מפני מפגש לא רצוני עם התוקף, ישנו צורך אמיתי מבחינת נפגעי העבירה להחזיר לעצמם את תחושת השליטה על חייהם, תחושה שנלקחה מהם עם הפגיעה. תחושת שליטה זו, כהיפוך לתחושת חוסר האונים הקיימת לנפגעים כיום, וודאי לאחר שחרורו של הפוגע ממאסר, עשויה לקבל חיזוק משמעותי מן הידיעה כי קיים עבורם ערוץ ישיר אליו הם יכולים לפנות, ככל שירגישו צורך בכך, על מנת לקבל מידע מעודכן שעשוי לסייע בידם להגן על עצמם ולהימנע (עד כמה שאפשר) ממפגש לא רצוני עם התוקף, על השלכותיו ההרסניות. משכך, כתובת כזו עשויה להיות כלי חשוב מבחינת ציבור נפגעי עבירות המין במסגרת מאבקם לשיקום שגרת חייהם. חשיבות נוספת להרחבת מעגל הזכאים לקבלת מידע מהמרשם כך שתכלול גם את נפגעי העבירה נוגעת לזיקה המתקיימת בפועל, בין חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, לבין חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה- 2004. סעיף 3 לחוק זה מאפשר לנפגע העבירה או לאדם מטעמו ליזום בקשה להרחקת העבריין מסביבתו, בנסיבות בהן מתקיים חשש כי לנפגע עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו. על מנת ליצוק תוכן לזכותו זו של הנפגע, ישנה חשיבות מיוחדת לאפשר בידו לקבל מידע הנוגע לעבריין המין באופן שוטף אשר אפשר ויהיה בו כדי להצדיק הגשתה של בקשה כאמור. יצוין, כי מתן המידע האמור מן המרשם לנפגע העבירה עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס חוק מגבלתו של עבריין מין לסביבת הנפגע המבטא את איזונו של המחוקק בין הפגיעה בחירותו של העבריין לבין ההגנה הדרושה לנפגע העבירה, בדמות מגבלות שונות על עבריין שיוטלו רק במקרים חריגים ובנסיבות שנקבעו בחוק. העברת מידע שיסייע בידי הנפגע להתגונן ממפגש לא רצוני עם התוקף, מבלי להרחיב את המקרים בהם תוטל אחריות על עבריין המין, משקפת במידה רבה איזון זה. נזכיר עוד, כי המחוקק הכיר באינטרס הנפגע לקבלת מידע הנוגע לפיקוח המוטל על עבריין המין, ואף כלל הוראה מיוחדת בעניין זה במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה, החופפת במידת מה את ההסדר המוצע להלן. אלא, שלהבנתנו, אין בכך כדי למלא את המטרות האמורות ועל כן יש להרחיב את ההסדר הקיים במסגרת החוק הנדון, על פי הקווים שיותוו. סעיף 5 לתוספת השלישית לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, מטיל על היועץ המשפטי לממשלה או נציגו אחריות למסירת מידע לנפגע העבירה בדבר קיומו של צו פיקוח, תנאיו, או כל שינוי באחד מן התנאים הקבועים בו. סעיף זה, אף אם מבטא היטב את הצורך בקיומו של מנגנון שיספק לנפגע העבירה מידע אודות תנאי הפיקוח הרלוונטיים מבחינתו ולצורך בהגנה קונקרטית עבורו, אינו ממלא את הצורך האמיתי בערוץ ישיר עבור הנפגע לקבלת מידע מעודכן על התוקף. ויובהר, כי לא כל שינוי בפרטי המרשם בהכרח מקים עילה לשינוי צו הפיקוח. כך, למשל, שינוי בכתובת המגורים של עבריין מין או במקום עבודתו, מבלי שהדבר ישפיע על המגבלות הקבועות בצו הפיקוח או בהחלתן על עבריין המין, אינם מקימים עילה לשינוי הצו. שינוי שכזה, גם אם אינו עולה לכדי שינוי בתנאי הפיקוח, וודאי עשוי להיות רלבנטי מבחינתו של נפגע העבירה, זאת, על מנת שיוכל להיערך ולפעול, כאמצעי מנע, בדרך הנכונה ביותר כדי להגן על עצמו. משכך, הצעתנו היא לספק לנפגע ערוץ ישיר ושוטף לבירור המידע הרלבנטי עבורו מן המרשם: כתובתו העדכנית של עבריין המין (לרבות כל שינוי במקום מגורים לתקופה של למעלה משבוע ימים), מקום עבודתו של עבריין המין, תצלומו העדכני, ומידע באשר לעמידתו בתנאי הפיקוח, כתלות בצרכי הנפגע. ונדגיש, כי שינויים אלה עשויים לחרוג, כאמור, אל מעבר לאפשרות ההתעדכנות המצומצמת הקיימת כיום מול הפרקליטות. זו, נדרשת לנושאים אלה רק במקרים של שינוי בצו הפיקוח. כן, על פי הצעתנו, תעמוד לנפגע העבירה הזכות לקבלת המידע גם בתקופה שלאחר הפסקתו של צו הפיקוח, ולאורך כל תקופת קיומו של המרשם. כיום, על פי ההסדר המעוגן בחוק זכויות נפגעי עבירה, רשאי הנפגע לקבל מידע מן התובע רק בתקופת קיומו של צו פיקוח, כשלטעמנו, הסדר זה איננו מקיף דיו, ומכאן חשיבותו של התיקון המוצע. בהתאם להצעתנו, האחריות להעברת המידע לנפגע העבירה צריכה להיות של מדור נפגעי עבירה בשב"ס, באשר הוא הגוף האמון על ההגנה על אותו אינטרס מיוחד של נפגעי העבירה. כך, יחידת הפיקוח של שירות בתי הסוהר האחראית על קיומו של המרשם וניהולו תעביר את המידע למדור נפגעי העבירה של אותה מערכת וזו תספק את המידע לנפגעים. לחילופין, ניתן להציע כי מסירת המידע תיעשה באמצעות הקמת מערך או מדור מיוחד ביחידת הפיקוח. בנוסף, יש להדגיש כי בהתאם למנגנון המוצע, לא תוטל חובה למסירת מידע שוטף לנפגע העבירה אודות השינויים בפרטי המרשם, אלא רק בעקבות הגשתה של בקשה כאמור על ידי נפגע העבירה. במקביל, תעמוד לכל נפגע הזכות לקבלת תמונת המצב העדכנית בנוגע לפרטי המרשם הרלוונטיים, באמצעות הגשתה של בקשה קונקרטית. נפגע העבירה יעודכן בזכותו להגיש בקשות כאלו עם שחרור של העבריין ממאסר. תכליתו של מנגנון כאמור היננה מתן ברירה בידי הנפגע האם לקבל או שלא לקבל עדכונים באופן שוטף כאמור, כתלות בנסיבותיו הפרטניות של הליך השיקום שעבר והעדפותיו האישיות. בברכה, ליאת קליין, עו"ד היועצת המשפטית לאיגוד מרכזי הסיוע