חומר רקע

אל: ועדת החוקה חוק ומשפט 27 פברואר 2011 מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה כ"ג אדר א' תשע"א נוסח לדיון הקבוע ליום 28.2.11: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (ערר שני ברשות והארכת מעצר או חידושו) נוסח ההצעה הממשלתית: סעיף 53. ערר על החלטת בית המשפט (א) עצור, משוחרר בערובה ותובע רשאים לערור על החלטת בית משפט בענין הנוגע למעצר, לשחרור, להפרת תנאי ערובה או להחלטה בבקשה לעיון חוזר, וכן רשאי ערב לערור בענין ערבותו, בפני בית משפט של ערעור, שידון בערר בשופט יחיד; על החלטת בית המשפט המחוזי בערר, רשאים הם לערור בפני בית המשפט העליון, שידון בערר בשופט יחיד. (א1) על החלטת בית המשפט המחוזי בערר לפי סעיף קטן (א) רשאי כל צד לפנות בבקשה למתן רשות לערור לפני בית המשפט העליון; בית המשפט העליון ידון בבקשה בשופט יחיד, ואולם רשאי בית המשפט העליון לדחות את הבקשה על הסף, בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות לערור כאמור, ידון בו בית המשפט העליון בשופט יחיד. 1) השאלה המרכזית לדיון: האם מעצרו של אדם צריך להיבחן ב-3 ערכאות נוכח הזכות לחירות? אם הכוונה היא לצמצם את הגישה לבית המשפט העליון בענייני מעצר, מתוך תפיסה שדיונים במעצרים די שייבחנו על ידי ערכאה ראשונה וערכאת ערר, יש לקבוע כי אין במעצרים ערר שני, בין בזכות ובין ברשות. ההסדר המוצע עלול להעמיס על הצדדים ועל בית המשפט, שכן יש בו הליך נוסף, רביעי, של בר"ע, שאינו מועיל. 2) הנהלת בתי המשפט מסרה נתונים ולפיהם 25% מהעררים השניים מתקבלים או מתקבלים חלקית על ידי בית המשפט העליון. כפי שעלה מהדיון הקודם, יש לבחון האם נוכח נתונים אלה יש לתקן את החוק, או שמא המצב המשפטי הקיים מוצדק. 3) אם מציעים לקבוע ערר ברשות, יש לדון בשאלה מהן העילות לתת רשות ערר. לכאורה, ממה נפשך – אם יקבע בית המשפט כי הפגיעה בחירות כשלעצמה מצדיקה שהתיק ייבחן בעוד ערכאה, מדוע לקבוע זאת כבר"ע?; ואם העילה שתיקבע תהיה מחמירה, כפי שהיה בעבר (עוות דין, שאלה משפטית רחבת היקף, וכו'), רוב העררים שהיום מתקבלים – לא יעברו מבחן זה ולא ידונו. (מה עוד שאין צורך בהליך של בר"ע במעצרים כדי להבטיח שבית המשפט העליון יקבע מדיניות משפטית בנושא, שכן חלק מהתיקים – אלה שהתחילו במחוזי – יגיעו לפתחי בית המשפט העליון בכל מקרה, ובכך יוכל בית המשפט העליון להדריך את הערכאות הנמוכות. ולדעתנו אין ליצור עילות חדשות לערר ברשות במקרה דנן, שכן אין זה נכון שיהיו מבחנים שונים לסוגים שונים של בקשות ערעור, וכן כי כל מבחן מקל יצריך מהצדדים להתעמק בתיק בכל אופן, ולא יחסוך למערכת.) נוסח ההצעה הממשלתית: הארכת מעצר מעבר ל-90 יום: סעיף 62. הארכת מעצר או חידושו על אף הוראות סעיפים 59 עד 61, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה. "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר שופט בית המשפט העליון כי לא יהיה ניתן לסיים את הליכי המשפט בתוך התקופה של 90 ימים האמורה בסעיף קטן (א), בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק, או ריבוי של נאשמים, עדים או אישומים, רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר לתקופה שלא תעלה על 150 ימים, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או בלא ערובה." הנתונים שהציגה הנהלת בתי המשפט, מראים כי רק 0.6% מהבקשות נדחות כאשר מדובר בבקשה להארכת מעצר בפעם השנייה או יותר, ו-3% מתקבלות חלקית (בבקשות ראשונות מעבר ל-9 חדשים, נדחות 1% מהבקשות, ו-7% מתקבלות חלקית). נוכח נתונים אלה, התיקון המוצע משקף את המציאות (בית המשפט לא ייעתר אם סבר שאין הצדקה, וכן העצור רשאי לפנות בבקשות אם השתנו הנסיבות). נוסח מוצע לסעיף חדש מאת הייעוץ המשפטי לוועדה: סעיף 61א. סמכות מעצר לבית משפט עד לגזר דין מבלי לגרוע מהוראות סעיף 62, ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש עד למתן גזר דין, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 90 ימים מיום שצווה כאמור, ישוחרר מן המעצר. [+ לתקן את סעיף 62: 62. הארכת מעצר או חידושו על אף הוראות סעיפים 59 עד 61 61א, רשאי שופט של בית המשפט העליון לצוות על הארכת המעצר או על מעצר מחדש, לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת, וכן להורות על שחרורו של הנאשם, בערובה או ללא ערובה.] הפסיקה קבעה כי ככל שהנאשם נמצא במעצר מעבר ל-9 חודשים, כל הארכת מעצרו היא בסמכות בית המשפט העליון – אפילו לאחר הכרעת הדין (ר' לדוגמא בש"פ 8774/09, וכן בש"פ 433/98), על אף שפרשנות זו לא הייתה מחויבת מנוסח סעיף 61. לכן, יש לשקול תיקון לסעיף זה שישנה את ההסדר הכללי, ויאפשר לבית המשפט שהרשיע את הנאשם לעצור את המורשע עד לגזר הדין. יש גם לזכור כי עדיין יישאר לנאשם זכות לערער על החלטת המעצר. נוסח מוצע מאת הייעוץ המשפטי לוועדה: סעיף 62א. סמכות מעצר לבית משפט עד לדיון בבקשה למעצר מחדש הודיע תובע על כוונתו לבקש את מעצרו של נאשם שאינו נמצא במעצר או שעומד להשתחרר ממעצר, לאחר שהיה בעבר נתון במעצר לתקופה של תשעה חודשים לפחות בשל אותו כתב אישום, לרבות בשל [הרשעתו או1] הפרת תנאי שחרור בערובה, רשאי בית המשפט הדן באישום [אם מצא כי יש עילה למעצרו של הנאשם] לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות לשם הגשת בקשה לחידוש המעצר לבית המשפט העליון לפי סעיף 62. נוסח ההצעה הממשלתית: סעיף 62א. סמכות מעצר לבית משפט עד לדיון בבקשה למעצר מחדש נאשם ששוחרר או שעומד להשתחרר, לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים או לתקופה נוספת לפי סעיף 62, והתובע הודיע על כוונתו לבקש את מעצרו מחדש לפי סעיף 62, רשאי בית המשפט הדן באישום, אם מצא כי יש עילה למעצרו של הנאשם, לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות עד לדיון בבית המשפט העליון בבקשה לחידוש המעצר. מעצר "גישור" נחוץ במקרים בהם הנאשם נמצא מחוץ לכותלי הכלא, והתובע מבקש את מעצרו מחדש, או, לעיתים כאשר הנאשם עומד להשתחרר. לכן, יש להבהיר זאת בנוסח. מוצע גם להוסיף בנוסח את המקרים הטיפוסיים בהם יעשו שימוש בסעיף: במקרים של הפרת תנאי שחרור, ובשל הרשעה.