חומר רקע

DOC 4,912 תווים המסמך המקורי ↗
6 בפברואר 2011 לכבוד ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת ירושלים באמצעות פקס: 02-6753199 ח"כ רותם הנכבד, הנדון: חוק החברות (תיקון 12) הנוסח ל-7.2.2011 להלן הערות איגוד החברות הציבוריות לנוסח שבנדון.(הערות אלה הן בנוסף להערות שהערנו לגבי סעיפים אחרים בהצעת החוק). 1.תיקון סעיף 102 (סעיף 9 בהצעה). סעיף 102 קובע, ש"על אף הוראת סעיף 100, רשאי הדירקטוריון, בהסכמת כל הדירקטורים, להתכנס לישיבה ללא הודעה, אלא אם כן נשללה רשות זו בתקנון" ההצעה מבקשת לסייג סעיף זה רק לחברה פרטית. אנו מתנגדים לסייג המוצע. ראשית, נוסח הסעיף מתייחס למצב של "ללא הודעה". כמובן שאין זה תאור נכון של התרחיש, כי "ללא הודעה" לא תהיה התכנסות. הכוונה היא להתכנסות מיידית לרגל התרחשות מסויימת (בלתי צפויה) שהדירקטוריון חייב להגיב לה בדחיפות. בנסיבות אלה יש לקחת בחשבון שאולי לא יצליחו לאתר את כל הדירקטורים. הדבר נכון הן לחברה פרטית ובודאי לחברה ציבורית, שבהתאם לנסיבות ,חייבת גם בטיפול דחוף בהתפתחות שנוצרה וגם ב"דיווח מיידי". אנו מציעים לתקן את סעיף 102 כלהלן: "על אף הוראת סעיף 100, רשאי הדירקטוריון, בנסיבות מיוחדות (תוספת), בהסכמת רוב (במקום "כל") הדירקטורים, להתכנס לישיבה ללא הודעה דחופה (תוספת),אלא אם כן נשללה רשות זו בתקנון". 2.תיקון סעיף 104(סעיף 10 בהצעה) בסעיף קבוע שהמניין החוקי לפתיחת ישיבת הדירקטוריון יהיה רוב חברי הדירקטוריון אלא אם נקבע אחרת בתקנון. בתיקון מוצע שהמניין החוקי של רוב חברי הדירקטוריון נדרש "לדיון ולקבלת החלטות" ולא רק לפתיחת הישיבה. אין לנו התנגדות עקרונית לתיקון המוצע ,אך ניתן לצפות שתצוצנה בעיות פרקטיות של העדר מניין חוקי במקרים מסויימים והעדר אפשרות לקבל החלטות בדירקטוריון. ../2 2 3.תיקון סעיף 115(סעיף 13 בהצעה) בעניין ההצעה להגביל את מספר חברי ועדת הביקורת, אנו תומכים בעמדת הרשות ומשרד המשפטים, שאין צורך בהגבלה ;לא היה כשל שוק בנושא זה ובמיוחד לאור התיקון, שרוב חברי הועדה (כולל הדחצים) יהיו בלתי תלויים ולאור סעיף 116א בסעיף 14 בהצעה. 4.תיקון סעיף 194 (ד)(1) (סעיף 19 בהצעה) אנו מתייחסים לנוסח סעיף (ד)(1) המוסף לסעיף 194. התיקון קובע מתי מי שמעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב לפנות בדרישה לחברה ורשאי לפנות במישרין לבית המשפט. סעיף קטן (1) מפרט את המקרה הראשון והוא- כשלאורגן החברה המוסמך להחליט על הגשת התביעה עניין אישי בהחלטה, ואם האורגן מורכב מכמה יחידים-למחצית או יותר מיחידי האורגן עניין אישי בהחלטה. הערנו ואנו דבקים בעמדתנו שבמקום "מחצית" צריך להיות "רוב". המחוקק אינו מגלה עקביות במעשה החקיקה. בתיקון סעיפים 239(ב) ו-275 (סעיפים 27 ו-34 בהצעה) כשהמחוקק מבקש להחמיר, מוצע להסב את ה"שליש" ל"רוב" בטענה שיש לאמץ את החלטת הרוב. ואילו כאן, כשהמחוקק מבקש להקל עם התובע הוא מסתפק ב"מחצית". לדעתנו, הדבר אינו ראוי. ובנוסף, אנו חוזרים על עמדתנו שיש לקבוע החזקה מיזערית ,מעבר למניה אחת, (שניים, שלושה אחוזים מההון) המזכה בהגשת תביעה. 5.הוספת סעיף 205א (סעיף 23 להצעה) הסעיף עוסק במימון הוצאות המבקש על ידי רשות ני"ע המגיש תביעה נגזרת, ומציע שהחלטות הרשות לפי סעיף זה לא ישמשו ראייה ולא יהיה ניתן להגישן לבית משפט. מקובל עלינו שהחלטות הרשות כאן לא ישמשו כראייה אך אנו סבורים שסעיף זה טעון ליבון נוסף ממספר נקודות מבט: ראשית, רשות ניירות ערך היא בעלת סמכויות הן בתחום החקירה והאכיפה על התאגידים המדווחים מצד אחד ובעלת סמכות לממן תובענות של אחרים כנגד התאגידים המדווחים מצד שני. (כשמדובר בבעלי שליטה זה מכונה "ניגוד עניינים" ולכך תקינה מיוחדת) שנית, ייתכנו מצבים בהם "הא בהא תליא".משמע, חקירת הרשות משמשת עילה להגשת התובענה והגשת התובענה מהווה גורם לחקירת הרשות. זו מפרה את זו. אנו מציעים לקיים דיון , הן בנאותות והן בגילוי של תרחיש כזה, שעלול לקרות גם בתובענות ייצוגיות, כשהרשות פועלת בשני הכובעים.לדעתנו, הדבר אף מחמיר עם ההרחבה המשמעותית של סמכויות הרשות בתחום האכיפה המינהלית. 6.תיקון סעיף 245(סעיף 29 להצעה) אנו מבקשים להבהיר מספר נושאים הנובעים מהתיקון המוצע: א.יש לקבוע הסדר ולוח זמנים מתי ואיך מתברר, שהדירקטוריון אינו מתכוון להציע שהדחצ ימונה לכהונה נוספת ושבעלי מניות מציעים את המשך כהונתו. ב.במקרה שהדירקטוריון מציע מועמד חדש ובעלי מניות מציעים המשך כהונה, יש להציג בפני האסיפה הכללית שני מועמדים.על המועמדים לדעת שאינם מועמדים יחידים. ../3 3 ג.כאשר הדירקטוריון מציע מועמדות לכהונה נוספת, האישור יהיה לפי סעיף 239(ב) גם אם בעלי מניות מן המיעוט מציעים גם הם כהונה נוספת. 7.החלפת סעיף 249 (סעיף 30 להצעה) הסעיף עוסק בתקופת הצינון של הדירקטור החיצוני. הצינון הורחב באורח מהותי ומתייחס לכלל עסקי בעל השליטה מצד אחד וגם לקרוביו של הדחצ מן הצד השני. אנו סבורים שניתן להסתפק בצינון של הדחצ עצמו ולהשמיט מן הסעיף את קרוביו. לחילופין, אנו מציעים שהצינון יחול רק על בני משפחתו של הדחצ הגרים עמו או שפרנסתם עליו. ב ב ר כ ה, גד סואן מנכ"ל העתק:עו"ד אבי ליכט,משנה ליועהמ"ש עו"ד מרים אילני,ממונה על חקיקה כלכלית