חומר רקע
משרד המשפטים
הסניגוריה הציבורית הארצית
א' אדר ב', תשע"א
7 מרץ, 2011
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט
שלום רב,
הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 2), התש"ע - 2010
להלן הערות הסניגוריה הציבורית להצעת החוק הממשלתית שבנדון, שגובשה ללא התייעצות מוקדמת עם הסניגוריה הציבורית:
הערות כלליות
1. בשנת 2005 תוקן תיקון מהותי לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו – 1996 (להלן – "החוק"), באופן שהסמיך את משטרת ישראל להקים מאגרי זיהוי, ובייחוד מאגר לזיהוי נתונים גנטיים.
2. הקמתו של מאגר גנטי עוררה חששות כבדים לפגיעה בפרטיותם ובכבודם של אותם האנשים שנתוני הזיהוי שלהם שמורים במאגרים. אולם בד בבד, הקמתו של מאגר גנטי גם הרחיב את האפשרויות לפתרון פשעים באמצעים טכנולוגיים, מציאת אשמים וזיכוי חפים מפשע.
3. לאור האינטרסים הסותרים שבבסיס החוק, מחד הרצון להגן על פרטיות כאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומנגד, השאיפה להביא למציאת אשמים, קבע החוק איזונים עדינים ומגבלות על הנתונים שניתן לשמור ועל תנאי השמירה והשימוש באותם נתונים.
4. הסניגוריה הציבורית חוששת כי הצעת החוק הנוכחית מפרה את אותם איזונים עדינים, באופן המרחיב יתר על המידה את הפגיעה בפרטיות, הן באמצעות הוספתם של גופים רבים שיוסמכו לקבל מידע מהמאגר, לרבות גופים מחו"ל, והן בהגדלת סוגי המידע הנאגרים במאגר.
5. עם זאת, אין החוק מציב חובות על המשטרה ורשויות אכיפת החוק לאפשר שימוש במאגרים באופן המאפשר גם את זיכויים של חפים מפשע ולמעשה שיקול הדעת המלא לגבי ביצוע השוואות אל מול המאגר מצוי בידי המשטרה ורשויות אכיפת החוק.
6. נבקש להעיר, כי מאחר והסניגוריה הציבורית לא שותפה בדיונים הפנימיים לקביעת ההסדרים המוצעים בתזכיר, אין בידינו מידע לגבי חשיבות הוספתם של גופים הזכאים לקבל מידע ונתונים מהמאגר והתכלית שלשמה דורשים הגדלה של המאגר.
הערות לסעיפי חוק פרטניים
תיקון סעיף 1 - הגדרת גוף ציבורי
7. אנו מציעים להוסיף להגדרת "גוף ציבורי" את הסניגוריה הציבורית, וזאת לצורך מימוש סמכותה לייצג אדם בבקשה למשפט חוזר לפי סעיף 18(א)(9) לחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו – 1996 (להלן – "חוק הסניגוריה הציבורית").
8. יובהר: לפי סעיף 18(א)(9) לחוק הסניגוריה הציבורית רשאית הסניגוריה הציבורית, לאחר הפעלת שיקול דעת, להחליט אם לייצג אדם בבקשה למשפט חוזר. הסניגוריה הציבורית תחליט על ייצוגו של אדם בבקשה למשפט חוזר, רק אם מצאה עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד – 1984.
9. למעשה, נכון להיום, הסניגוריה הציבורית היא הגוף היחיד הפועל באופן מוסדי לבדיקת פניות של נידונים הטוענים לחפותם, עריכת בדיקות והגשת בקשות למשפט חוזר. יצוין, כי הסניגוריה הציבורית תשמח להציג לועדה את דרך עבודתה, בהקשר זה, וכן נתונים רלוונטיים, בהתאם לצורך.
10. במקרים מסויימים, תתקיים עילה למשפט חוזר, רק לאחר ביצוע בדיקות והשוואת נתונים אל מול המאגרים שבשליטת המשטרה.
11. הקושי הקיים כיום הוא שהמשטרה איננה מסכימה לבקשת הסנגוריה הציבורית לבצע השוואה של נתונים אל מול המאגרים שבשליטתה.
12. על מנת לסייע בזיכויים של חפים מפשע במקרים המתאימים, מוצע לפיכך להוסיף את הסניגוריה הציבורית להגדרת "גוף ציבורי", באופן שירחיב את האפשרות של הסניגוריה הציבורית להגיש בקשות למשפט חוזר.
13. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להוסיף את הרשות להגנת עדים להגדרת "גוף ציבורי", המוסמך לקבל מידע מהמאגר הגנטי, וזאת ללא כל הסבר המצדיק את ההרחבה והפגיעה בפרטיות של אותם אנשים שנתוני הזיהוי שלהם שמורים במאגר.
תיקון סעיף 11ב – הוספת נתוני זיהוי של אסירים שלא נשפטו בישראל למאגר
14. הוספת האפשרות להכליל במאגר מורשעים שנשפטו מחוץ לישראל ומרצים את עונשם בישראל, מוסיפה נתונים למאגר, מגדילה את המאגר ובכך מהווה פגיעה נוספת בפרטיות. פגיעה שכזו ראוי שתתבצע רק בנסיבות זהות לאלו החלות על מורשעים שנשפטו בישראל, משמע רק בעבירות המנויות בתוספת הראשונה.
15. לאור הקושי "לתרגם" עבירות מ"הדין הזר" ל"דין הישראלי", כך שניתן יהיה להשוות בין השתיים, ראוי שהמוסמך לאשר שאכן מדובר בעבירות זהות יהיה עורך דין ממשרד המשפטים - ובעדיפות עורך דין מהמחלקה הבינ"ל בפרקליטות המדינה שיש לו ידע במשפט בינ"ל - ולא קצין משטרה בכיר.
הוספת סימן ה' לפרק ג' והוספת סעיף 11כה – נטילת אמצעי זיהוי לצורך איתור נעדרים או זיהוי אלמונים והכללתם במאגר
16. הוספת סימן ה' לפרק ג' משמעה הקמה של מאגר גנטי נוסף במכון לרפואה משפטית, וזאת לצורך זיהוי נעדרים.
17. התיקון המוצע אינו מסביר מדוע יש צורך להקים מאגר גנטי נוסף לצורך זיהוי נעדרים ומדוע לא ניתן להשוות בין הנתונים ללא אגירתם. התיקון המוצע גם אינו מבהיר את היקף הבעיה ומדוע לא די בכלים הקיימים כיום.
18. המדובר בהרחבה ושינוי של הרציונאל והמטרות העומדים בבסיס החוק וייתכן כי תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו – 1996, כלל אינו המסגרת הראויה לתיקון מעין זה.
19. הסניגוריה הציבורית מתנגדת להקמת מאגר גנטי של נעדרים וכן מתנגדת להכללת נתונים אלה במאגר הקיים.
20. בנוסף, סבורה הסניגוריה הציבורית כי המכון לרפואה משפטית, אינו בהכרח, הגוף המתאים לניהול מאגר מסוג זה, משום שהחוק, התקנות והנהלים אינם מחילים עליו כללים הכרחיים של זהירות והגנה על פרטיות.
21. יתר על כן, בטרם ביצוע תיקון מעין זה ראוי לשמוע את ארגוני הנפגעים, שנתונים גנטיים מהם ומיקיריהם ייכללו, לפי המוצע, במאגר גנטי.
22. לאור המשמעות של הקמת מאגר גנטי נוסף או הכללת נתונים של אנשים מן הישוב במאגר הקיים, ומאחר והסניגוריה הציבורית לא שותפה בהליכי החקיקה המוקדמים במשרדי הממשלה, תבקש הסניגוריה הציבורית להגיש את עמדתה המפורטת בענין זה לקראת הדיון הבא הקבוע בועדת חוק, חוקה ומשפט, לקראת סוף חודש מרץ 2011.
תיקון סעיף 11יג – הוספת נתוני זיהוי ממדינות אחרות ומהאזור למאגר
23. סעיף 11יג מציע להוסיף למאגר נתונים שנמסרו לישראל ממדינה אחרת או מגוף מחוץ לישראל וכן נתונים שהופקו באזור יהודה ושומרון. גם כאן מדובר בהרחבה נוספת של המאגר המהווה פגיעה נוספת בפרטיות.
24. יחד עם זאת, אין התיקון המוצע מחיל על אגירתם של אותם נתונים את אותן מגבלות הקיימות בחוק לגבי נתונים שהופקו בישראל, לרבות: מיהות האנשים שניתן לאגור לגביהם נתונים, משמע "חשוד, נאשם או מי שהורשע", כמפורט בסעיף 11ב לחוק; סוג העבירות שבהן ניתן לאגור נתוני זיהוי, כמפורט בתוספת הראשונה.
25. התיקון המוצע מפלה, איפוא, בין אנשים שנתוני הזיהוי שלהם הופקו בחו"ל או באזור לבין אנשים שנתוני הזיהוי שלהם הופקו בישראל ובכך הוא חורג מהרציונל והמטרות שבבסיס החוק.
תיקון סעיף 11יד – הוספת מידע שמשטרת ישראל קיבלה "כדין" למאגר
26. האפשרות להשוות בין נתונים שקיבלה משטרת ישראל לבין נתונים במאגר מפורטת בחוק ומותנית בתנאים.
27. על פניו נראה, כי התיקון המוצע עשוי להוביל לביטול התנאים והמגבלות הקבועים בחוק להשוואה. בכך עשוי התיקון לשנות בצורה בלתי סבירה ובאופן שאינו מפורש, את האיזונים העדינים שנקבעו בחוק להשוואה בין נתונים שיש בידי המשטרה לבין נתונים שנאגרו במאגר הגנטי.
28. ניתן, להערכתנו, לבצע את השינוי המוצע ללא ביטול התנאים והמגבלות שבחוק כך שיתווספו לסעיף 11יד(א) לאחר המילים "שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי" המילים הבאות או "שנתקבלו לפי הוראות חוק זה".
תיקון סעיף 11טז – ביטול אישור "הוועדה המאשרת" למחקרים בתצלומים וטביעות אצבע
29. אין זה סביר, כי הגוף המאשר מחקרים בנתוני זיהוי רגישים הנאגרים אצל המשטרה תהיה המשטרה עצמה, גם אם מדובר "רק" במחקרים בתצלומים ובטביעות אצבע.
30. אם יימצא לנכון, כי "הוועדה המאשרת" אינה גוף מתאים לאישור מחקרים שאינם בתחומי הגנטיים, יש להציע גוף אובייקטיבי אחר שיאשר את המחקרים.
הוספת סעיפים 11טז1 ו-טז2 – מסירת מידע מהמאגר לחו"ל
31. גם בענין זה, התיקון המוצע מרחיב עד מאוד את האפשרות למסור נתונים מתוך המאגר לגופים בחו"ל, ובכך מהווה פגיעה נוספת בפרטיות.
32. לפי סעיף 11טז2(ב) המוצע, קצין משטרה בכיר יוכל לאשר לגורמים זרים, שאין לישראל כל שליטה עליהם, שימושים נרחבים במידע גנטי רגיש, לרבות: אישור שימוש במידע שלא למטרה שלשמה נמסר המידע; אגירת המידע; העברת המידע לגופים אחרים.
33. לאור רגישות הנתונים והאיזונים העדינים שנקבעו בחוק אין זה ראוי כי קצין משטרה, ולו הבכיר ביותר, יוכל לעקוף את הוראות החוק.
34. התיקון המוצע בסעיף 11טז2(ג), מסיר את כל המגבלות והתנאים שנקבעו בחוק באשר להעברת מידע לחו"ל לצורך חקירה, מניעה או סיכול עבירה שהיא מעשה טרור.
35. על אף שמדובר באינטרס מוגן וחשוב ביותר של מלחמה בטרור, המגבלות הקבועות בחוק הישראלי באשר לשימוש ואגירת המידע למטרות ובתנאים שנקבעו בחוק, ראוי שיחולו גם על העברת מידע לחו"ל בתחום זה.
התוספת השניה – הרחבה של הגופים שניתן להעביר אליהם מידע מהמאגר
36. התוספת השניה כוללת רשימה ארוכה של גופים בחו"ל שניתן להעביר אליהם מידע רגיש מתוך המאגר הגנטי. בין יתר הגופים המנויים בתוספת מצויים הגופים הבאים: משטרת גבולות ורשות הגירה; רשות להגנה על עדים; רשות או סוכנות אחרת לאכיפת חוק.
37. המדובר בגופים שלא ניתנה לגביהם כל הנמקה או הצדקה ממשית להעביר אליהם מידע כה רגיש וראוי שההנמקה וההצדקה להעברת מידע לגופים אלה תיבחן בדיוני הכנסת.
סיכום
38. התיקון המוצע לחוק מרחיב באופן בלתי סביר ובלתי מידתי את הפגיעה בפרטיות שממילא קיימת כבר בחוק.
39. הסניגוריה הציבורית מציעה לצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן, כפי שפורט למעלה.
בברכה,
אפרת פינק, עו"ד
סגנית בכירה לסניגורית הציבורית הארצית
וממונה על משפטים חוזרים