חומר רקע
סעיפים לדיון ה-16 בהצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין
[מעודכן ל- 7.3.2011 ]
הערות נוסח
תוספות חדשות של הממשלה
נושאים פתוחים/ הערות הייעוץ המשפטי לוועדה
פרק השיקום המונע – סעיפים נותרים
20ל. טיפול תרופתי במסגרת תוכנית לשיקום מונע בקהילה
(א) מתן טיפול תרופתי, לשם הפחתת הדחף המיני, כחלק מתוכנית לשיקום מונע בקהילה, יינתן לעבריין מין, אם התקיימו כל אלה:
(1) רופא בעל התמחות מתאימה לפי אמות המידה שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות קבע מצא כי עבריין המין מתאים לקבלת טיפול כאמור וכי יש בטיפול כאמור כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת;
(2) ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שאישר המנהל הכללי של משרד הבריאות;
(3) הטיפול ניתן בשילוב עם טיפול ייעודי ביחידה לשיקום מונע או בשילוב עם טיפול פרטני או קבוצתי אחר שנקבע בהתאם לאמות המידה. על אף האמור בפסקה זו, יכול טיפול תרופתי להינתן גם שלא במסגרת טיפול יעודי ביחידה לשיקום מונע, וזאת במקרים מיוחדיםחריגים, ובתנאים שייקבעו באמות המידה של מנכ"ל משרד הבריאות.
(4) עבריין המין עצמו [או אפוטרופסו?] נתן הסכמה מדעת כמשמעותה בפרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-11996, לקבלת הטיפול התרופתי ואם העברין אינו כשיר לתת הסכמה ואפוטרופסו הסכים לטיפול - בית המשפט אישר את מתן הטיפול לאחר ששמע את עמדת הגורמים המקצועיים ואת עמדת האפוטרופוס.
[עמדת משרד הבריאות היא בכל מקרה כי אין די בהסכמת אפוטרופוס מאחר שהטיפול אינו בהכרח לטובת החסוי, ואילו האפוטרופוס מוסמך לשקול רק שיקולים של טובת החסוי – סעיף 41 לחוק הכשרות. לפיכך אם מאפשרים טיפול לגבי עבריין מין שאינו כשיר לתת הסכמה, יהיה צורך באישור בית המשפט]
(ב) (1) טיפול תרופתי לעבריין מין הניתן לפי הוראות סעיף קטן (א), יינתן באופן הבא:
(1) עבריין מין המבוטח בקופת חולים - במסגרת קופת החולים בה הוא חבר, על פי סל שירותי הבריאות וההסדרים הנהוגים באותה קופה, ובלבד שהמבוטח לא יחוייב בדמי השתתפות עצמית; ככל שהטיפול שנדרש אינו כלול בסל שירותי הבריאות – על חשבון המדינה ובהתאם לנהלים שיקבעו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות;
(2) עברין מין שאינו מבוטח בקופת חולים יקבל טיפול תרופתי כאמור על חשבון המדינה בהתאם לנהלים שיקבעו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לצורך כך.
(3) לעניין זה – "טיפול תרופתי" – בדיקה ואבחון על ידי רופאים מומחים, אבחון פסיכולוגי או קרימינוגני, בדיקות מעבדה ובדיקות עזר רפואיות אחרות לפני או במהלך הטיפול, תרופות הורמונאליות להפחתת הדחף המיני, מעקב רפואי וטיפול רפואי בתופעות לוואי הנגרמות עקב התרופתי השימוש בתרופות ההורמונאליות להפחתת הדחף המיני.
"מבוטח", "קופת חולים", "סל שירותי הבריאות" – כמשמעותם בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994.
משרד הבריאות מציע לדון בנושאים הבאים:
א. הטיפול ומימון הטיפול על חשבון המדינה למי שאינו מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי כולל עובדים זרים חוקיים ולא חוקיים, תושבים זרים, תושבי הרש"פ, אזרחי המדינה שאינם תושבים, מסתננים.
ב. האם מי שמקבל טיפול תרופתי יהיה זכאי לתרופות או שירות שאינם בסל, כאשר בסל יש תרופה או טיפול לאותה מטרה?
ג. איך ועל ידי מי יינתנו השירותים שלא בסל? אבחון קרימינולוגי, למשל, נדרש מקצועית אבל בהחלט לא בסל. לא בכל המקרים הערכת המסוכנות נעשית על ידי קרימינולוג.
20לא. תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
נדון בדיון בתאריך 13/12/2010
20לב. חזרת עבריין מין מהסכמתו לתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
(א) עבריין מין שנתן הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתוכנית כולה או לתנאי מתנאיה; חזרה מהסכמה לפי סעיף קטן זה לא יראו בה הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) עבריין המין הודיע לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח וליחידת הפיקוח על חזרתו מהסכמתו לתכנית.
(2) עבריין המין המשיך למלא אחר תנאי התוכנית, עד למועד הדיון בבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב) או עד להחלטת בית המשפט שלא לקיים דיון, לפי הענין. על אף האמור בפיסקה זו,
חזר בו עבריין מין מהסכמתו לקבלת טיפול תרופתי כתנאי מתנאי תכנית השיקום המונע, כאמור בסעיף 20לא(ב)(2)(4), לא יראו בכך הפרה של צו פיקוח בכל עת, ובלבד שיודיע על כך לבית המשפט וליחידת הפיקוח לא יאוחר משבעה ימים/ מ-48 שעות לפני לאחר שחדל למלא את התנאי.
(ב) חזר בו עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, או לתנאי מתנאיה, יודיע על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר שלא מילא אחר תנאי מתנאי התוכנית.
(ב) קיבל בית המשפט הודעה בדבר חזרת עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתוכנית או לתנאי מתנאיה [או אי קיום התוכנית או תנאי מתנאיה], יקיים דיון בתנאי הפיקוח מוקדם ככל האפשר [ולא יאוחר מ-30 יום מחזרתו של עבריין המין מהסכמתו]; ואולם, אם הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, שאין בהודעת עבריין המין כאמור כדי להשפיע על תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט שלא לקיים דיון כאמור.
לדיון:
האם כדאי לקבוע מועד קשיח, למרות שעלול להפוך ל"כלל"? משרד המשפטים סבור שאין צורך. יש לשמוע את עמדת הנהלת בתי המשפט.
(ג) הסכימו עבריין מין, ונציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, על שינוי של תנאי מתנאי תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח שפורטו בצו הפיקוח, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, יודיעו על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו הודעה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.
סימן ב': הכרה ביחידות לשיקום מונע והקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
20לג. הכרה ביחידות לשיקום מונע
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להכיר ביחידה במשרדו או ביחידה במשרד הבריאות, כיחידה לשיקום מונע.
(ב) טיפול ייעודי ביחידה כאמור בס"עיף קטן (א) או בפסקאות (2)ו- (3) להגדרת "יחידה לשיקום מונע" יינתן על ידי מי שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 20טו(א)(1) עד (32)
20לד. הקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די ביחידות לשיקום מונע הקיימות כדי לקיים את ההוראות לפי פרק זה, יפעל להקמת יחידות לשיקום מונע נוספות.,
סימן ג': שיקום מונע לעבריין מין שהוא אסיר
20לה. שיקום מונע בבית סוהר
(א) בסעיף זה, "אסיר" - כהגדרת אסיר שפוט בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 19713.
(ב) שיקום מונע בבית סוהר יינתן לעבריין מין שהוא אסיר, בהתאם לתוכנית שיגבש המערך שהוקם לפי סעיף קטן (ג) על בסיס אם בהתאם להערכת מסוכנות שנערכה לגביו האסיר, אם נמצא כי יש בשיקום מונע כדי להפחית את רמת המסוכנות / הסיכון הנשקפת מהאסיר ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, והוא והאסיר עבריין המין הסכים להשתתף בתוכנית כאמור. על אף האמור בסעיף קטן זה, רשאי [מערך השיקום לקבוע] תנאים מקדמיים לביצוע תכנית השיקום המונע בהתאם לצרכיו הטיפוליים של האסיר.
(ג) שיקום מונע בבית סוהר יינתן בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי מערך השיקום לעברייני מין בבתי הסוהר כאמור בסעיף קטן (גב). טיפול ייעודי ינתן יתן מטפל שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 20טו(א)(1)-(3)
[מהו מערך השיקום הקיים וכיצד הוא עתיד להשתנות, וכן האם הוקצה לכך תקציב, כמו-כן איזה תמריצים ניתנים לאסירים כדי להשתתף בתוכניות שיקום]
(ד) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר הבריאות, יקים מערך בשירות בתי הסוהר שתפקידו לגבש תוכניות לשיקום מונע בבתי סוהר לעברייני מין שהם אסירים (להלן – מערך השיקום בבתי הסוהר), ולבצען.
(ה) הוראות סעיף 20ל יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הכללת טיפול תרופתי הורמונאלי כחלק מתוכנית לשיקום מונע בבית סוהר.
(ו) על אף הוראות סעיף קטן (ב), סבר שוכנע ראש ענף טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר, כי יש בתוכנית לשיקום מונע שגובשה לגבי עבריין מין שהוא אסיר בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, כדי לפגוע [פגיעה שאינה זניחה - לדיון] בהסדרים בבית הסוהר הנוגעים לביטחון ולמשמעת של אסירים, וכי אין אפשרות לשנות את תנאי התוכנית כך שלא תפגע בהסדרים כאמור, רשאי הוא שלא לאפשר לאסיר להשתתף בתוכנית לשיקום מונע, ובלבד שהחלטתו כאמור תיבחן מחדש אחת לששה חודשים."
הערות לפרק זה:
1. לעניין התקופה והמועדים שבהם האסיר זכאי לשיקום מונע:
מבחינת עיתוי הטיפול – במב"ן מתחילים ככלל שנתיים לפני שחרור ובשב"ס ארבע שנים לפני שחרור; מבחינת משך הטיפול – אין מקום לקבוע תקופה כזו, הדבר תלוי במתווה הטיפולי ובנסיבות שונות)
2. עתירה על החלטות לגבי שיקום בבית סוהר – משרד המשפטים סבור שצריך להיות כעתירת אסיר (לפי פקודת בתי הסוהר) ולא כעתירה לבימ"ש לענינים מינהליים (כמו החלטת רשות לפי חוק הגנה על הציבור).
3. מובהר כי חוק שחרור על תנאי ממאסר נוקט בלשון של שחרור של עברין מין ש"אינו מסוכן לציבור" לפי הערכת המסוכנות בעוד שחוק הגנה על הציבור נוקט בהגדרות של רמת מסוכנות (אין 0 מסוכנות). עמדת משרד המשפטים היא שאין לשנות את הוראות חוק שחרור על תנאי
4. מיהו ראש ענף שיקום, מה דרגתו ומה היחס בינו לבין ראש מערך שיקום עבריני מין בבתי הסוהר שאמור להיות מוקם? האם לא רצוי שההחלטה בעניין זה תתקבל על ידי מספר גורמים או לאחר התייעצות עם גורמים נוספים]