חומר רקע

י"ב אדר א תשע"א 17 פברואר 2011 אל חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה הצעת חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א - 2010 – מסמך00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000 הכנה לקראת דיון הוועדה ביום 20.2.11 רקע כללי להצעות החוק: בהצעות החוק מוצע להקים יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים, אשר יתנו שירותי אבחון, טיפול, ייעוץ וגישור למתדיינים בבתי דין אלו. חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, הסמיך את שר המשפטים ושר הרווחה להקים יחידות סיוע בבתי המשפט לענייני משפחה. יחידות הסיוע הוקמו בהדרגה וכיום הן פועלות בכל בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ. הקמת יחידות הסיוע היוו חידוש קונספטואלי, המייחס חשיבות רבה לשימוש בכלים טיפוליים ביישוב סכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה. תפקידן של היחידות לתת שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול למתדיינים בבתי המשפט לענייני משפחה ולשופטים. במרוצת השנים, נוסף על תפקידים אלו גם שירותי גישור בין הצדדים. ביחידות הסיוע פועלים בעיקר עובדים סוציאליים שהינם עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים. יחידות הסיוע ועובדיה כפופים בכל הנוגע לתפקודם המקצועי לממונה הארצי על יחידות הסיוע. יחידות הסיוע מהוות כיום חלק בלתי נפרד ממערך בתי המשפט לענייני משפחה ותרומתן לפתרון סכסוכים משפחתיים רבה. כמו כן, יחידות הסיוע מאפשרות השתתפות ילדים באופן נרחב יותר ושמיעתם באופן התואם את יכולתם וצורכיהם. בבתי הדין הדתיים בישראל (בתי הדין הרבניים, השרעיים, הדרוזיים ובתי הדין של העדות הנוצריות) מתנהלים בין היתר דיונים בנושאים אשר נדונים בבתי המשפט לענייני משפחה ואשר מטופלים ביחידות הסיוע (משמורת ילדים, חינוך, מזונות ועוד). יצוין כי באוקטובר 1998 החליטה הממשלה שתוקמנה יחידות סיוע דומות ליד בתי הדין הרבניים. בשנת 2003 ובשנת 2008, בדוח מבקר המדינה מס' 54ב' ובדוח מבקר המדינה מס' 58ב', ציין המבקר את דבר אי הקמת היחידות על אף החלטת הממשלה האמורה. בשנת 2006 נוסח תזכיר חוק בעניין אולם בשל מחלוקות בדבר מימון היחידות, לא הונחה הצעת חוק על שולחן הכנסת עד לאחרונה. בדיון שנערך בועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 1 בפברואר 2009 בנושא הקמת יחידות הסיוע, נסב עיקר הדיון סביב סוגיית מימון התקנים של היחידות. לאור תרומתן של יחידות הסיוע לבעלי הדין ולעבודת בתי המשפט לענייני משפחה ולאור הצורך הקיים במתן סיוע לבתי הדין הדתיים ולמתדיינים בהם, מוצע להקים יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים. הצעת חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע) – הצעת החוק הממשלתית בהצעת החוק מוצע כי שר המשפטים ושר הרווחה יקימו בצו יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים, אשר יתנו שירותי אבחון ייעוץ, טיפול וגישור; השרים יקבעו את דרכי הפעלתן של יחידות הסיוע וכללים לסדרי עבודתן, בהסכמה של ראש בית הדין הדתי. מוצע כי הקמתן של יחידות הסיוע תיעשה בהדרגה ותושלם בתוך שלוש שנים מיום התחילה של החוק. באופן כללי ישנם קווי דמיון בין החוק והצווים החלים כיום לעניין יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה, אך ישנם גם מספר הבדלים, חלקם מהותיים. ההסדר המוצע בהצעת החוק- מוצע כי עובדי יחידות הסיוע יהיו עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים; עובדי היחידות יהיו כפופים לממונה הארצי על יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה מבחינת תפקודם המקצועי ובכל הנוגע לנוהלי עבודתם יהיו כפופים להנחיות מנהל בית הדין בו הם פועלים. עוד מוצע כי עובדי יחידות הסיוע יתחייבו שלא לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בית הדין בו הם פועלים. הצעת החוק מסדירה את חיסיון המידע שנמסר על ידי בעלי הדין ליחידת הסיוע ואת המצבים בהם יוסר החיסיון. זאת, בהסכמת הצדדים או בשל חשש לביצוע עבירה בקטין או לביצוע עבירת אלימות במשפחה. בנוסף, מוצע לתקן את חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, לעניין הגדרת תפקיד יחידות הסיוע כך שלתפקיד יחידות הסיוע יתווספו גם מתן שירותי גישור, שירותים אשר הלכה למעשה ניתנים כיום ביחידות הסיוע ומוצע לעגן את סמכותם לכך בחוק. כמו כן, מוצע לעגן בחוק בתי המשפט את חיסיון המידע שנמסר ליחידת הסיוע, אשר כיום מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1981 ובצו יחידות הסיוע בלבד. זאת, בדומה לתיקון המוצע לגבי חיסיון המידע ביחידות הסיוע בבתי הדין. עוד מוצע לתקן את החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991, ולהוסיף לבית הדין סמכות לדון בדבר הרחקת קטין מביתו. הצעות חוק פרטיות הצעת חוק דומה בעיקרה להצעת החוק הממשלתית הונחה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ240/18). יצוין כי גם בכנסת ה-17 הונחו מספר הצעות חוק פרטיות בעניין זה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/3988/17), ובעקבות דיוני מעקב שקיימה ועדת החוקה חוק ומשפט בנושא בתי הדין הרבניים, גם על ידי חברת הכנסת עמירה דותן (פ/3990/17) ועל ידי חברי הכנסת עמירה דותן ויצחק לוי (פ/4014/17). הצעת החוק של חבר הכנסת זבולון אורלב דומה בעיקרה להצעת החוק הממשלתית, אולם קיימים בה מספר הבדלים מהותיים: 1. בהתאם להצעת החוק הממשלתית נדרשת הסכמת ראש בית הדין הדתי לעניין קביעת דרכי הפעלתן של היחידות וכללים לסדרי עבודתן. בהצעת החוק הפרטית אין דרישה לקבלת הסכמתו של ראש בית הדין הדתי ודי בהחלטת שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים בעניין. 2. בהתאם להצעת החוק הפרטית עובדי יחידות הסיוע אינם כפופים לדין הדתי ולנהלים של בית הדין, כפי שמוצע בהצעת החוק הממשלתית. 3. בהצעת החוק הפרטית סוג המצבים בהם אין חיסיון על המידע שנמסר ליחידת הסיוע נרחב יותר וכולל כל מצב בו יש חשש לעבירה כלפי קטין או עבירת אלימות במשפחה (כך היה גם בתזכיר חוק). על פי הצעת החוק הממשלתית, החיסיון איננו חל כאשר עולה חשש כי בוצעה או עומדת להתבצע עבירה בקטין בנסיבות בהן חלה חובת הדיווח (על פי סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז – 1977) או כשעולה חשש כי התקיימו העילות למתן צו הגנה לפי סעיף 3(1) ו – 3(2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991. 4. בהתאם להצעת החוק הממשלתית, הקמת יחידות הסיוע תעשה בהדרגה ותושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום התחילה. בהתאם להצעת החוק הפרטית, הקמת יחידות הסיוע תושלם לא יאוחר משנתיים מיום התחילה. סוגיות לדיון 1. קביעת סעיף 2(א) להצעת החוק הממשלתית כי השרים יקבעו את דרכי הפעלתן של היחידות וכללים לסדרי עבודתן בהסכמת ראש בית הדין הדתי. יצוין כי הוראה זו בדבר קבלת הסכמת גורם מינהלי להחלטתם של שרים הינה חריגה בחקיקה. בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 לא נדרשה הסכמה של נשיא בית משפט השלום או של סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה לקביעת דרכי הפעלתן של יחידות הסיוע. 2. דרישת סעיף 2(ב)(2) להצעת החוק הממשלתית כי עובדי יחידות הסיוע יהיו כפופים בנהלי עבודתם להנחיות מנהל בית הדין. רצוי לקבוע לאלו תחומים יתייחסו נהלים אלה. 3. הדרישה המעוגנת בסעיפים 2(ב) (3) כי עובד יחידת הסיוע לא יפעל בניגוד לעקרונות הדין הדתי. יש לקבוע האם דרישה זו ראויה ומה משמעותה. האם ראוי לקבוע כי עובדי יחידת הסיוע יוכלו לשקול שיקולים שאינם מקצועיים בלבד? האם על עובד יחידת הסיוע להיות מצוי בדין הדתי? מוצע לברר מה החשש של בתי הדין שבגינם נקבעה דרישה זו ולבדוק האם ניתן לקבוע הסדר אחר המתייחס לבית הדין ואשר לא מכפיף את שיקול הדעת של עובדי יחידות הסיוע. ניתן לשקול הסדר לפיו בית הדין לא יהא כפוף להמלצה העומדת בניגוד לדין לפיו הוא דן. בדרך זו, הדבר לא ישפיע על הכשירות, המינויים ועל השיקולים המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע. 4. הדרישה המעוגנת בסעיפים 2(ב)(4) בדבר התחייבות עובד יחידת הסיוע שלא לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי. על פני הדברים, לא נדרש להתייחס שוב לנושא הדין הדתי וניתן להסתפק בהתחייבות לפעול בהתאם להנחיות. 5. מוצע לדון בהוספת סעיף הקובע כי לא תוקנה לבית הדין סמכות לדון בנושא רק בשל כך שהנושא טופל ביחידת הסיוע אליה הפנה בית הדין הדתי. 6. מוצע לדון בהשלכות הפניה ליחידת סיוע בבית הדין הרבני כאשר רוב הנושאים הנתונים למחלוקת בין המתדיינים נידונים בבית המשפט לענייני משפחה. 7. המצבים בהם לא יחול חיסיון על המידע שנמסר ליחידת הסיוע: חיסיון המידע על דברים שנאמרו ביחידת הסיוע נועד לאפשר לצדדים למסור מידע ולדבר מבלי לחשוש שהדברים יוכלו לשמש נגדם בעתיד בהליכים משפטיים. ישנם מצבים בהם החיסיון לא יחול; כך כאשר מלכתחילה התבקשה יחידת הסיוע להעביר חוות דעת או כאשר הצדדים הסכימו לוותר על החיסיון. בנוסף, בהתאם להצעת החוק הממשלתית – החיסיון לא יחול כאשר עולה חשש כי בוצעה או עומדת להתבצע עבירה בקטין בנסיבות בהן חלה חובת הדיווח (על פי סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז – 1977) או כשעולה חשש כי התקיימו העילות למתן צו הגנה לפי סעיף 3(1) ו – 3(2) (2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991, אשר קובע כדלקמן: (1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין; (2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין; בהצעת החוק הפרטית מוצע שהחיסיון לא יחול בכל מצב של חשש שהתבצעה או עומדת להתבצע עבירה בקטין או עבירת אלימות במשפחה. ההבדל העיקרי בין שתי ההצעות הוא בכך שבהצעת החוק הממשלתית ישנו צמצום העבירות כנגד קטין לרשימת העבירות ולנסיבות שנכללות בחובת הדיווח (בעיקר עבירות שבוצעו בקטין על ידי האחראי עליו, כהגדרתו בחוק העונשין) וכן, לעניין עבירות אלימות במשפחה הצעת החוק הממשלתית מצטמצמת למקרים בהם יש בסיס סביר להניח, כי בן המשפחה ביצע עבירה בבן משפחתו או מהווה לו סכנה ממשית, ולא די בחשש בלבד. במצב דברים זה, במידה וביחידת הסיוע נשמע איום או יש קיים חשש בלבד שתבוצע עבירה, עובדי היחידה לא יוכלו לדווח עליה. עוד נדרש לדון בשאלת היחס בין פקודת הראיות והוראות הצעת החוק בדבר חיסיון המידע. 8. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי גם לבית דין דתי בו הוקמה יחידת סיוע תהא סמכות להכריע בעניין הרחקת קטין. כיום לבית הדין סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית המשפט השלום להכריע בדבר מתן צו הרחקה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991. אולם, סמכות זו אינה כוללת מתן צו הרחקה כנגד קטין, אז קיימת סמכות ייחודית לבית המשפט לענייני משפחה. מוצע לדון בצורך ובהצדקה להוסיף סמכות זו. 9. מוצע לדון בנושא הקמת יחידות סיוע בבתי הדין של העדה הנוצרית. 10. מוצע לקבוע כי תקנות מכוח החוק יובאו לאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת (ולא רק בעניין אגרות, כפי שמוצע בהצעת החוק הממשלתית). 11. תחולה- בהתאם להצעת החוק הממשלתית יחידות הסיוע יוקמו בהדרגה תוך שלוש שנים. נדרשת הבהרה מדוע נדרש זמן כה רב כאשר אין בתי דין רבים. נוסח הצעת החוק הממשלתית בתוספת הערות ראשוניות לדיון מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א–2010 הגדרות 1. בחוק זה – "בית דין דתי" – בית דין רבני, בית דין שרעי, בית דין דתי דרוזי ובית דין של עדה נוצרית, כמשמעותם על פי דין; "חוק בית המשפט לענייני משפחה" – חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995‏1; "ענייני משפחה" – כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה; "ראש בית הדין הדתי" – כל אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין בתי הדין הרבניים – נשיא בית הדין הרבני הגדול; (2) לעניין בתי הדין השרעיים – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (3) לעניין בתי הדין הדתיים הדרוזיים – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (4) לעניין בתי הדין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית. יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים 2. (א) שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף קטן זה – השרים) יקימו, בצו יחידות סיוע ליד בתי הדין הדתיים (בחוק זה - יחידות הסיוע), אשר ייתנו לבעלי הדין, בעצמן או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור, בענייני משפחה המצויים בסמכותו של בית הדין הדתי לפי כל דין, לרבות העמדת מומחים לרשות בית הדין; השרים יקבעו את דרכי הפעלתן של יחידות הסיוע וכללים לסדרי עבודתן, בהסכמת ראש בית הדין הדתי. *לדיון: דרישת הסכמת ראש בית הדין הדתי. בחוק בית המשפט לענייני משפחה אשר הסמיך את השרים להקים בצו יחידות סיוע לא נדרשה הסכמה כאמור או התייעצות עם סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה או עם הנהלת בתי המשפט. (ב) (1) כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידות הסיוע ודרכי הפיקוח עליהם יהיו כשל אלה החלים על עובדי יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 5(ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. (2) עובדי יחידות הסיוע יהיו עובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, והם יהיו כפופים בכל הנוגע לנוהלי עבודתם בבית הדין הדתי, להנחיות מנהל בית הדין שבו פועלת יחידת הסיוע, ובכל הנוגע לתפקודם המקצועי – לממונה הארצי על יחידות הסיוע בבתי המשפט לענייני משפחה. * רצוי לפרט לאלו תחומים יוכלו הנהלים להתייחס. (3) עובד יחידת הסיוע לא יפעל בעבודתו בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בית הדין הדתי אשר לידו מצויה יחידת הסיוע. *לדיון: הדרישה שלא לפעול בניגוד לעקרונות הדין הדתי. נוסח מוצע: בית דין דתי רשאי שלא לקבל המלצות שניתנו על ידי יחידת הסיוע אשר נוגדות את עקרונות הדין לפיו הוא דן. (4) לא יועסק אדם כעובד יחידת סיוע אלא אם כן התחייב כי יפעל בעבודתו בהתאם להנחיות הנוגעות לנוהלי העבודה, האמורות בפסקה (2), וכי לא יפעל בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בית הדין הדתי, כאמור בפסקה (3). (ג) בית דין דתי הדן בעניין מענייני משפחה המצויים בסמכותו לפי כל דין, רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; כמו כן רשאי בית דין דתי להורות ליחידת הסיוע לחקור ולהגיש חוות דעת בכתב, בעניין כאמור שנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960 או לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט"ו - 1955פקיד סעד; סירב בעל דין להופיע לפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית הדין הדתי, בתוך 15 ימים מיום ההפניה; בסעיף קטן זה, "פקיד סעד" – מי שמונה לכך על פי דין. לדיון: הוספת סעיף הקובע כי בית הדין לא יקנה סמכות בנושא נוסף רק בשל כך שהנושא טופל ביחידת הסיוע אליה הפנה בית הדין הדתי. (ד) בית דין דתי רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין, בתובענה שהוגשה לבית הדין בענייני משפחה המצויים בסמכותו לפי כל דין, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לעניין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. חיסיון מידע שנמסר ליחידת הסיוע 3. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם כדברים שנאמרו לפני בית משפט דין דתי הדן בדלתיים סגורות; הדיון ביחידת הסיוע או הפסקתו לא ישפיעו על הדיון בבית הדין הדתי. (ב) אין אדם חייב למסור ובית דין, בית משפט, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (1) הדברים או המידע נאמרו או נמסרו ליחידת הסיוע לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית הדין הדתי, ובית הדין הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור; (2) כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 2(ד) ויתרו בכתב על החיסיון. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית דין, לפני בית משפט או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, וזאת נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2). *מוצע לדון בשאלה האם נדרש וראוי לקבוע הסדר זה והאם יש צורך לקבוע הסדר שונה מהדין הכללי בנושא גישור המוסדר בחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 ובתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג – 1993. (ד) חיסיון המידע כמשמעותו בסעיפים (א) עד (ג) לא יחולהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להתבצע להיעבר עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏2, או שמהם עולה חשש כי התקיימו העילות למתן צו הגנה לפי סעיף 3(1) או (2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991‏3. (ה) דברים שהיה אפשר להציגם לפני בית דין, לפני בית משפט, או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע. * לדיון: הגדרת המצבים בהם לא יחול החיסיון לפי סעיפים קטנים (ד) ו- (ה). מוצע לקבוע את היחס בין החיסיון הקבוע בהוראות הצעת החוק בדבר חיסיון לבין פקודת הראיות. ביצוע ותקנות 4. שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו וכן תקנות לעניין אגרות; תקנות מכוח חוק זהלעניין אגרות טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה 5. בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995 – (1) בסעיף 5 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "אשר תתן בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, יעוץ וטיפול" יבוא "אשר תיתן לבעלי הדין, בעצמה או באמצעות אחרים, לפי הוראות סעיף זה, שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור"; (ב) בסעיף קטן (ג), במקום הקטע החל במילים "וכן רשאי הוא" עד המילה "בכתב" יבוא "כן רשאי בית המשפט להורות ליחידת הסיוע לחקור ולהגיש חוות דעת בכתב, בעניין הנדון לפניו, ככל שהדבר נדרש לצורך מיידי, ובלבד שאין אפשרות סבירה לקבל תסקיר בעניין זה מאת פקיד סעד" עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך -1960 או לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפשי ונעדרים), התשט"ו - 1955;ובסופו יבוא "בסעיף קטן זה, "פקיד סעד" – מי שמונה לכך על פי דין"; (2) אחרי סעיף 5 יבוא: "חיסיון מידע שנמסר ליחידת הסיוע- הערות בהתאם לאמור לעניין חיסיון יחידות הסיוע בבתי הדין 5א. (א) דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע יראו אותם כדברים שנאמרו לפני בית משפט הדן בדלתיים סגורות; הדיון ביחידת הסיוע או הפסקתו לא ישפיעו על הדיון בבית המשפט. (ב) אין אדם חייב למסור ובית משפט, בית דין, או כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, לא יקבלו, דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (1) הדברים או המידע נאמרו או נמסרו לצורך מתן חוות דעת, לבקשת בית המשפט, ובית המשפט הודיע לבעלי הדין, מראש, כי לא יחול חיסיון על הדברים או המידע כאמור; (2) כל בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע לפי סעיף 5(ה) ויתרו בכתב על החיסיון. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(2), פעל עובד יחידת הסיוע ליישוב סכסוך בדרך של גישור, לא יובאו דברים שנאמרו על ידי אותו עובד, לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, אלא בהסכמתו, וזאת נוסף על הוויתור על חיסיון מאת בעלי הדין ומי שהופנה ליחידת הסיוע, הנדרש לפי סעיף קטן (ב)(2). (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו על דברים שנאמרו ומידע שנמסר ליחידת הסיוע, שמהם עולה חשש כי נעברה או עומדת להיעבר עבירה בקטין או בחסר ישע בנסיבות שבהן חלה חובת דיווח לפי סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או שמהם עולה חשש כי התקיימו העילות למתן צו הגנה לפי סעיף 3(1) או (2) לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. (ה) דברים שהיה ניתן להציגם לפני בית משפט, לפני בית דין או לפני כל רשות או אדם המוסמכים על פי דין לגבות ראיות, בלא קשר להליך ביחידת הסיוע, לא יהיו חסויים רק בשל כך שהובאו לפני יחידת הסיוע." תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה 6. בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א -– 1981 1991, בסעיף 3א(א), במקום "לבית המשפט לעניני משפחה בלבד" יבוא "לבית המשפט לעניני משפחה ולבית דין דתי שהקומה בו יחידת סיוע לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א – 2010 2011. *לדיון בשאלה האם יש צורך בקביעת סמכות זו. תחילה ותחולה בהדרגה 7. (א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה). (ב) הקמת יחידות הסיוע לפי חוק זה תיעשה בהדרגה, בצווים שיקבעו שר המשפטים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, ובלבד שהקמת יחידות הסיוע שליד בתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים ובתי הדין הדתיים הדרוזיים תושלם לא יאוחר מתום שנתיים שלוש שנים מיום התחילה. *נוכח מספרם המועט של בתי הדין ונוכח הניסיון שכבר נצבר בהקמת יחידות סיוע מוצע לקבוע כי הקמת יחידות הסיוע תושלם תוך שנתיים מיום התחילה.