חומר רקע

פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] 28.2.11 לכבוד נועה ברודסקי- ד" עו , לוי עוזרת ליועצת המשפטית של ועדת החוקה , חוק ומשפט של הכנסת הכנסת באמצעות הדוא ל" שלום רב , הנדון : הצעת חוק העונשין ) תיקון – איסור צילום נפגעי עבירה מינית , ( התש "ע- 2010 לבקשתך , עיינתי בהצעת החוק הנ , ל" ולהלן מספר הערות . אני מקווה שהן יועילו לכן ולוועדה הנכבדה . ניתן כמובן להעביר את הערותיי ליו , ר הוועדה ולחבריה וחברותיה . אשמח להבהיר עוד , במידת הצורך . אני נמצא בשבתון בחו , ל" כך שלא אוכל להגיע לדיון כשיהיה . 1 . תכלית ההצעה . התכלית הכללית של החוק בוודאי ראויה , והיא הגנה על כבוד האדם ו על פרטיותם של נפגעי עבירות מין . 2 . החידוש בהצעה לעומת הדין הקיים . שאלה משפטית מרכזית לבדיקה היא מה מוסיפה הצעת החוק על ההסדר המשפטי הקיים . לפי דברי ההסבר של ההצעה , דרושה הגנה באופן קונקרטי בשני היבטים מרכזיים : זיהוי המתלונן ו / או הקורבן והטרדה הכרוכה במרדף צל מים . 3 . חוק העונשין . סעיף 352 לחוק העונשין , התשל "ז- 1977 קובע כי " המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה , דינו - מאסר שנה ." כלומר , האיסור הוא על פרסום הפרט המזהה .
אני סבור שיוע יל לוועדה לשמוע אם הוגשו כתבי אישום כאלה , וכמה , ואם לא , מדוע . איני יודע את הנתונים , אבל אני משער שמספר כתבי האישום שואף לאפס . אם אני צודק בהשערתי זו , הרי יש טעם לבירור , מדוע זהו המצב . אין טעם בהוספת עוד איסור פלילי אם גם איסור פלילי קיים , שקל יותר לאכוף א , יננו נאכף . 4 . חוק הגנת הפרטיות , תשמ "א- 1981 וקבע מספר עבירות ועוולות שיכולות לסייע בידי נפגעי עבירה מינית מפני התנהגות פוגענית מעין זו . העיקרית שבהן , שרלוונטית במישרין לנושא הצעת החוק , היא החלופה הראשונה . א. סעיף 2 ) 1 ( לחוק הגנת הפרטיות קובע כי " פגיעה בפרטיות הי א אחת מאלה ... )1 ( בילוש או התחקות אחרי אדם , העלולים להטרידו , או הטרדה אחרת ." בתי המשפט פירשו את הסעיף הזה במספר מקרים נ "דב . 9/83 ועקנין נ ' בית הדין הצבאי לערעורים "פ , ד מב )3 ( 837 ) 1998 ( נדונה סיפת הסעיף – " הטרדה אחרת ". דובר שם ב " השקייה " בכוח של עציר במי מלח . בית המשפט העליון הבהיר שהסעיף חל על מקרים של הטרדה פיזית , מסוג מעקב או בילוש . לדיון ראו גם ספרי , מרחב פרטי : הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה )2010 .( פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] לפיכך : במקרה של מעקב של צלם עיתונות אחרי מי שנפגע בעבירת מין , באופן שעלול להטריד את המצולם , הסעיף חל .
למיטב ידיעתי לא הוגשו תביעות בגין סעיף זה בקשר למרדפים או הטרדות של צלמי עיתונות אחרי נפגעי עבירה מינית . אם אני צודק בהשערתי זו , הרי יש טעם לבירור מדוע זהו המצב . כמו בקשר לשימוש בסעיף איסור הפרסום , ייתכן שאין למהר ולחוקק איסור נוסף – אזרחי או פלילי , בטרם י תברר מדוע לא נעשה שימוש בסעיף קיים , שמתאים במידה רבה לנסיבות שאותן הצעת החוק מבקשת למנוע . ב. סעיף 2 ) 3 ( לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא גם " צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ". יש בפסיקה מספר דיונים לגבי מקומות מסוימים , האם הם רשות היחיד או רשות הרבים )ל משל – חצר של כלא , תא של אסיר בכלא , ( אולם איני מכיר מקרים שקבעו כי רחוב או רחבת בית המשפט היא " רשות היחיד ". כלומר :ככל שהצילום של קורבן המין נעשה ב " רשות היחיד , " למשל בביתו , או במקום שאיננו בבעלותו אבל הוא פרטי , למשל חדר אשפוז , הרי הסעיף חל , ואוסר את עצם הצ ילום . הוא אינו חל כאשר הצילום נעשה ברשות הרבים . ג. סעיף 2 ) 4 ( לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא " פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו ". ההבדל בין סעיף זה לקודמו הוא בכמה : ראשית , בסעיף 2 ) 3 (הפעולה האסורה היא הצילום עצמ , ו ואילו בסעיף 2 ) 4 ( הפעולה האסורה היא פרסום הצילום – כלומר הצילום עצמו מותר ; בסעיף 2 ) 4 ( מדובר בצילום שנעשה ברשות הרבים , ולא ברשות היחיד , וישנו התנאי שהפרסום משפיל ומבזה . סיפה זו פורשה על ידי בית המשפט העליון ב פ " רע9818/01 ביטון נ ' סולטן , פ" ד נט )6 ( 554 ) 2005 ( . שם הודגש כי הבדיקה אם פרסום הוא משפיל ומבזה צריכה להיעשות על ידי בדיקת הצילו ם בלבד ל , לא ההקשר המילולי שבו הדברים הופיעו בעיתון . ) חוקיות הטקסט היא עניין לדיני איסור לשון הרע , לפי התוכן (. לפיכך :ככל שמתפרסם צילום של קורבן עבירת מין , שתוכנו עצמו מבזה או משפיל , הרי מדובר בפגיעה בפרטיות . במקרים אחרים , שבהם מצולמ / ת נפגע / ת עבירת מין ברחוב ו הצילום עצמו אינו מתפרסם , או שהצילום מתפרסם אך אינו מבזה , הרי לפי חוק הגנת הפרטיות הנוכחי , כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון , אין מדובר בפגיעה בפרטיות . ד. סעיף 2 ) 7 ( לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא "ה פרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עני י ניו הפרטיים של א ". םד המונח " ענייניו הפרטיים של אדם " פורש בהרחבה , ונדמה שאין חולק ש הוא כולל מידע אישי רגיש , כמו היותו של אדם קורבן עבירת מין . לפיכך :מאח ר שיש בדין חובת סודיות בעני ין , סעיף 352 ל חוק העונשין , הרי שהפרת החובה היא גם פגיעה בפרטיות . אלא , שסעיף זה , כאמור , מתייחס רק לאיסור פרסום פרטים מזהים , ולא לפעולת הצילום עצמה . ה. סעיף 2 ) 8 (לחוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות היא " הפרה של חובת סודיות לגבי ענ י יניו הפרטיים של אדם , שנקב עה בהסכם מפורש או משתמע ". פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] לפיכך :ככל שיש התחייבות ספציפית בין צלם לבין אדם אחר , שלא לצלם אותו או לא לפרסם את הצילום , הרי הפרת ההתחייבות היא גם פגיעה בפרטיות ) בנוסף על הפרה חוזית (. ו. סעיף 2 ) 11 ( לחוק קובע כי " פרסומו של ענ י ין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם , לרבות עברו המיני , או למצב בריאותו , או להתנהגותו ברשות היחיד ." נדמה שאין חולק כי היותו של אדם קורבן עבי רה מינית הוא עניין הנוגע לחייו . לפיכך ,פרסום צילום של נפגע עבירת מין הוא פגיעה בפרטיות . 5 . בנוסף , יש לציין את החוק למניעת הטרדה מאיימת , התשס "ב- 2002 . מטרתו של חוק זה היא להגן על אנשים ובד ) " כ נשים ( מפני stalkers , ולכן מתאים פחות למצב המתואר בדברי ההסבר של הצעת החוק הנוכחית . עם זאת , סעיף 2 )( א לחוק זה מנוסח בצורה כללית כך : " הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו , בנסיבות הנות נות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו , בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו , " כאשר הוראה כללית זו מלווה בדוגמאות . מרכיב מרכזי שיש כאן הוא של האיום וההטרדה החוזרים . במקרה של צלמי עיתונות בדרך כלל אין זה המקרה . 6 . מהאמור עולה כי הצעת החוק מבקשת להרחיב את האיסורים הקיימים בהיבט של איסור פעולת ה צילום עצמה , ברשות הרבים , כאשר מדובר בקורבן מין . הרחבה כאן היא שהאיסור אינו חל רק ברשות היחיד ) כבסעיף 2 ) 3 (לחוק הגנת הפרטיות , ( ואין בו את התנאי שהפרסום עצמו משפיל ומבזה ) כבסע יף 2 ) 4 (לחוק הגנת הפרטיות , ( אולם יש תנאי נוסף , והוא כי המצולם הוא נפגע עבירת מין . התכלית איננה איסור הצילום כשלעצמו , אלא מניעת ההטרדה הכרוכה בצילום . 7 . מסגרת האיסור : יש לתת את הדעת למסגרת האיסור המוצע . א. קביעתו של האיסור על הצילום במסגרת של חוק העונשין קוטעת את הפעול ה הפוגענית באיבהּ , ובכך מגנה על הנפגעים ו מחמירה עם הצלמים שעלולים להפר את החוק . עם זאת , במשפט פלילי יש להוכיח מחשבה פלילית , ורף ההוכחה הדרוש גבוה , כך שלא ברור עד כמה חוק כזה יהיה אפקטיבי . אם בכל זאת צולם צילום כאמור , הרי דרכו של נפגע העבירה היא לה תלונן במשטרה , או לתבוע בדרך עקלקלה יחסית בתביעה אזרחית , לפי העוולה של הפרת חובה חקוקה . יש להניח כי דרך זו מקשה על תביעות כאלה . ב. לעומת זאת , הכללת האיסור במסגרת של חוק הגנת הפרטיות ת שאיר על כנה את האיסור הפלילי הקיים על פרסום פרטים מזהים , תוסיף עבירה ו עוולה ישירה בקשר לעצם הצילום . תביעה ב ה פן אזרחי ישיר ה יותר מאשר תביעה אזרחית שנסמכת על אפיק חוק העונשין . כידוע , רף ההוכחה הנדרש ב תביעה אזרחי ת נמוך יותר , וכן , החוק מציע אפשרות של פיצוי ללא הוכחת נזק , בסכום של עד 50,000 ₪ ) סעיף29 א לחוק הגנת הפרטיות (. במובן זה , הכל לת האיסור בחוק הגנת הפרטיות מקלה על הנפגעים ומאפשרת להם סעד ישיר , קל יותר להשגה . לכך יש כמובן השפעה גם על הצלמים . בצד זה , בחוק הגנת הפרטיות קבועות גם הגנות שונות לנאשמים / נתבעים . פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] ג. באשר ל היבט הפלילי בחוק הגנת הפרטיות : סעיף 5 קובע ענישה חמורה בהרבה ) עד חמש שנ ות מאסר , אם הפגיעה היא במזיד ( מאשר זו המוצעת בהצעת החוק הנוכחית ) שנת מאסר אחת (. 8 . אפקט מצנן מ פני הגשת תלונ ות ? בצד הרצון להגן על פרטיות הנפגעים וכבודם , יש היבטים נוספים שיש להביא בחשבון , אם כי לגביהם ייתכן שיש מקום בממצאים אמפיריים . למשל , ייתכן שהמפגש הצפוי עם צלמי עיתונות מרתיע נפגעי עבירה מלהתלונן על העבירות . ככל שכך הוא , וכאמור , אין בידיי נתונים לכאן או לכאן בנושא , הרי יש ליצור " סביבה בטוחה " שתקל על הנפגעים להתלונן לפני הרשויות , להעיד בבית המשפט , ולהמשיך לנהל את חייהם ללא הטרדות נוספות . 9 . היבט נוסף הוא זה ע קרון הדלתיים הפתוחות ופומביות ההליך המשפטי . אמנם עיקרון זה מתייחס להליך המשפטי עצמו , בבית המשפט , אולם הוא טומן בחובו עקרון נוסף , והוא שהצדק צריך להיראות . ניתן לטעון , שככל שהצילום של הנפגע קשור במישרין להליך המשפטי עצמו , למש ל צילום באולם בית המשפט , לפני כניסת השופטים , הוא חלק מההליך , כמובן , בכפוף לאיסור הפלילי שיש בסעיף 352 לחוק העונשין ובכפוף לסגירת הדלתיים , כקבוע בדין . 10 . חופש הביטוי וחופש העיתונות . שיקול ים מרכזי ים נוגד ים , שיש להביאם בחשבון בעת החקיקה םה , חופש הביטוי וחופש הע יתונות . הגם שחופש הביטוי אינו מעוגן כזכות יסוד בחוקי היסוד , זהו עיקרון שנהנה ממעמד חוקתי ברור , כפי שקבע בית המשפט העליון בשורת פסקי דין . חופש העיתונות נגזר מחופש הביטוי ו נועד לשרת אותו . כך בוודאי בסביבת מדיה מתקדמת כמו זו שאנו מצויים בה כיום . 11 . איזון . מכל ז ה עולה , כי הגנת הפרטיות של נפגע העבירה באה במחיר של פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות . האיזון בין שתי זכויות יסוד אלה הוא " איזון אופקי , " בהיותן זכויות שוות מעמד מבחינה נורמטיבית . ההנחיה השיפוטית לאיזון מסוג זה היא לנסות ולממש ככל האפשר את שתי הזכויות גם י חד , מבלי לבטל האחת את השנייה . יש לאתר דרכים לממש את שתי הזכויות ככל שרק ניתן . 12 . חופש העיתונות חל לא רק על הפרסום , אלא גם על שלבים קודמים ומוקדמים של העבודה העיתונאית . גישה זו באה לידי ביטוי , למשל , בכך שהדין ) מכוח פסיקת בית המשפט העליון , ובכמה מקרים גם בדין עצמו ( מגן על מקורות עיתונאיים מפני חשיפה שלהם . מכוח עיקרון זה , עיתונאים ) ובכלל זה צלמים ( צריכים להיות חופשיים לאסוף חומר בחופשיות : בין איסוף החומר לבין השימוש בו יש פער , ובפער הזה הדין מתערב לא אחת . למשל , איסורי פרסום שונים ) עבירות ביטוי כמו הסתה לגזענות , פגיעה ברגשי דת , או הוראות הצנזו רה , צווים של בית המשפט וכדומה (. 13 . כדי להשיג את המטרה של מניעת הטרדה של נפגעי עבירות מין מצד צלמים , יש לבחון מדוע האפיק הקיים – של איסור הפרסום – אינו אפקטיבי , אם כך הוא המצב . הרי אילו איסור הפרסום היה אפקטיבי ונאכף במקרים של ה פרה , יש להניח שהדבר היה משפיע על שיקולי הצלמים מלכתחילה , והם היו נמנעים מלצלם , או לכל הפחות מצלמים פחות מלכתחילה . לשם כך , אני סבור שיש צורך במידע על אודות היקף כתבי האישום , אם בכלל , בקשר להפרת איסורי פרסום , הקשיים שיש בנושא , ומדוע לא מוגשים כתבי אישום . 14 . בנ וסף , יש לבחון מדוע אין שימוש , ככל הידוע לי , בסעיף 2 ) 1 (לחוק הגנת הפרטיות , שקובע עוולה של פגיעה בפרטיות בדרך של הטרדה או בילוש . האפיק האזרחי קל יותר פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] להוכחה , יש בצידו פיצוי ללא הוכחת נזק . במידה רבה , מרדפים של צלמים אחרי נפגעי עבירות מין יכול לבוא בגדר סעיף ז . ה לפני שפונים לאיסור צילום בכלל , יש לבחון את השימוש באפיקים הקיימים . 15 . אני סבור שמתכונת זו , שמאפשר איסוף מידע עיתונאי גולמי ביד רחבה אבל מגבילה , במקרים המתאימים , את פרסומו , היא ראויה וסבירה , ומאזנת בצורה טובה בין הזכות של נפגע עבירת המין לבין הזכות של העית ונות לחופש ביטוי . היא מאפשרת מרחב פעולה גמיש , ואיננה מבטלת אחריות עיתונאית , להיפך , היא מאפשרת את שיקול הדעת העיתונאי , בכפוף למסגרות אתיות – ומסגרת הדין עצמו . הקושי הוא גם באיסוף החומר עצמו , ובכלל זה צילום : במהלך אירועים " בשטח , " פעמים רבות אין אפשרות מעשית לבדוק מראש מי מבין האנשים בזירה מסוימת הוא נפגע עבירת מין , אין תנאים לבקש הסכמה מוקדמת , ודינאמיות האירועים היא כזו שאין ברירה אלא לצלם מראש , ולסנן בדיעבד . 16 . האיזון הקיים ראוי וסביר גם בשים לב לכך שלרשות נפגע עבירת המין יש , כאמור , סעדים נוספים בדין הקיים : הא יסור הקיים על פרסום הפרטים המזהים , העבירות והעוולות הקיימות בחוק הגנת הפרטיות ובחוק למניעת הטרדה מאיימת . 17 . הגנות לחופש הביטוי א. סעיף 352 )( ב לחוק העונשין קובע הגנה אפשרית : " לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן ( א) אם האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הס כמתו לפרסום , בפני בית משפט או אם בית משפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו ." הצעת החוק מבקשת לתקנו כך שיופיע שם : " לא ישא אדם באחריות פלילית לפי סעיף קטן ( א) זה אם האדם ששמו , תמונתו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום , בפני בית משפט או אם בית מש פט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו ." אלא , שההסכמה שמכשירה את הפעולה מתייחסת לפרסום בלבד , ולא לפעולת הצילום . יוצא מזה שגם נפגע / ת עבירת מין שירצה / תרצה לחשוף את זהותו / ה ברבים , מתוך הבנה והסכמה מדעת , לא יוכל להכשיר את פעולת הצילום , אלא רק את פעולת הפרסום . ייתכן שניתן ללמוד על כך מ " קל וחומר , " אולם מאחר שמדובר בדין פלילי , יש להבהיר ולהיזהר בדברים מאוד . ב. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע מספר הגנות שעשויות לחול , למשל , כאשר הנתבע או הנאשם לא ידע על אפשרות הפגיעה בפרטיות ) סעיף 18 ) 2 ()א ((. מצב זה יחול כאשר הצלם לא ידע שהמצולם הוא נפגע עבירת מין . הגנה ספציפית אחרת היא בסעיף 18 ) 2 (), (ה בדבר צילום אקראי של אדם ברשות הרבים . מצב כזה יחול למשל כאשר הצלם מצלם אדם אחר , ונפגע המין מופיע גם וההוא בצילום , בדרך אקראי . הגנה כללית יותר היא זו שבסעיף 18 ) 2 )(, (ב כאשר מדובר ב " פגיעה נע שתה בנסיבות שבהן הי י תה מוטלת על הפוגע חובה חוקית , מוסרית , חברתית או מקצועית לעשותה ". מובן שיישומו של סעיף זה למקרה הצלמים קשה : הרי יש עליהם חובה מקצועית לספק את הצילומים ה טובים ביותר , לשיקול דעת העורך , לפני פרסומם . קשה לראות איך האיסור המוצע יכול לדור בכפי פה אחת עם הגנה זו . יודגש : זו הגנה חיונית לעבודה העיתונאית ) ולפעולות אחרות (. בלעדיה לא יהיה אפשר לאסוף חומר גלם עיתונאי בכלל . שוב , חשוב להדגיש כי איסוף חומר הוא שלב אחד , פרסומו הוא שלב נפרד . ג. הגנה מרכזית היא בסעיף 18 ) 3 (לחוק , שלפיו "ב פגיעה היה ענ י ין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענ , ין י ובלבד שאם הי י תה ה פ גיעה בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב ." פרופ ' מיכאל בירנהק Prof. Michael D. Birnhack ________________________________________________________________________ Ramat-Aviv, Tel-Aviv 69989, Israel. Tel.: +972-3-640-6623 Fax: +972-3-640-9576 E-mail: [email protected] 18 . לסיכום : א. מצוקתם שלך נפגעי העבירה ברורה וחשובה עד מאוד . החיזיון שאנו נחשפים לו מעת לעת בטלוויזיה , של צלמים שרודפים אחרי אדם המגיע לבית משפט ) יהא זה חשוד , קורבן עבירה או אדם אחר ( מטריד , ויש לשאוף לצמצומה של תופעה זו עד כדי ביטולה . ב. אני סבור כי הוספת עבירה לחוק העונשין עשויה ל ה גן על הנפגעים , אולם הדבר אינו ברור ) אם יש קושי באכיפת איסור הפרסום הקיים , צפוי קושי רב עוד יותר באכיפת האיסור החדש , ואין שם אפיק אזרחי קל ונוח לתביע ה במקביל (. בנוסף , מחירה החוקתי והציבורי של הוספת עבירה כאמור גבוה מדי , כלומר הוא אינו מידתי . הפגיעה בעבודת הצלמים העיתונאים תהיה אנושה , ולמעשה , כמעט שלא נוכל לראות סיקור של דיונים ציבוריים מהמדרגה הראשונה , כמו משפטי אונס של אנשי ציבור , והדברים ידועים . מי ש עלול לצאת נשכר מאיסור כזה , אגב , הוא דווקא הנאשם , לאו דווקא הקורבן . ג. יש לבחון מדוע אין שימוש מספיק באיסור הפרסום הקיים בדין כיום . יש לבחון מדוע אין תביעות אזרחיות לפי חוק הגנת הפרטיות ) במיוחד לפי סעיף 2 ) 1 (לחוק שם (. ד. אם בכלל , המסגרת המתאימה לתיקון היא בחוק הגנת הפרטיות , תוך הכפפה מלאה של האיסור החדש להגנות הקיימות בחוק לנתבעים ונאשמים . ההגנות נועדו לאפשר את האיזון הראוי בין פעולה עיתונאית , במקרה הזה , לבין הגנה על פרטיות אחרים , נפגעי עבירות מין במקרה הזה . ה. הוספת איסור על צילום היא פעולה חריגה מאוד . יש בה כדי לשתק את שלב איסוף החומר העיתונאי . ההפרדה שקיימת כיום בדין בין שלב איסוף החומר לבין שלב הפרסום , מאפשרת את האיזון האופקי הראוי : היא מאפשר מרחב נשימה לעיתונות לפעול , ומאפשרת הגנה על נפגע העבירה . כאמור , הדין הקיים אוסר פעולות מסוימות של איסוף חומר גם כיום צי ) לום ברשות היחיד , מעקב מטריד וכדומה , כאמור לעיל (. ו. לנוסח המוצע : 1 . ההגנה המוצעת בהצעת החוק לצלמים ב דרך של תיקו ן חוק העונשין , אינה חלה כלל על צילום , אלא רק על פרסום . 2 . נוסח הסעיף המוצע גורף . הוא חל גם על מי ש " התלונן כי נפגע ". לעתים אנו שומעים על מקרים שבהם הוגשה תלונת שווא . במקרה כזה עשוי להיות עניין ציבורי בצילום ובפרסום מי שהתלונן בתלונת שווא . אלא שהחוק המוצע אוסר גם את זה . אמנם , ייתכן שגם במקרה כזה נרצה למנוע את פרסום פרטי המתלוננת מטעמים שלה או כדי לעודד מתלוננות אחרות להתלונן , אולם לא נראה מוצדק לקבוע עבירה של עצם הצילום , במקרה כזה . יש לסייג את הסעיף כך שיגן על מתלוננים , אולם לא על מי שנמצאו מתלוננים בתלונת שווא . ז. פתרונות אפשריים הם מחוץ לגדר המשפט : כללים אתיים בקרב צלמים , בין במסגרת מועצת העיתונות או מסגרות אחרות ; חינוך והסברה לצלמים העיתונאים בנושא . הגם שה כוונות טובות וראויות , חוששני שאי אפשר להסכים לדרך המוצעת בהצעת החוק , וגם לא להכללתה במסגרת של חוק הגנת הפרטיות . בברכה , פרופ ' מיכאל בירנהק , הפקולטה למשפטים , אוניברסיטת ת א"