חומר רקע
תוכן העניינים
מבוא 3
1. נתונים על מפגשי שוטר–אזרח 4
2. הטיפול בתלונות נגד שוטרים 4
3. נתונים על תיקי מח"ש שהתקבלה בהם החלטה 5
4. נתונים על תיקים שלא נחקרו במח"ש 6
5. תלונות שנסגרו משום שלמח"ש לא היתה סמכות לטפל בהן 6
6. נתוני מח"ש על אלימות שוטרים בשנת 2009 7
7. המשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה בתיקי אלימות שוטרים 8
8. מאפיינים של אלימות שוטרים 9
9. הפיקוד במשטרה – גיבוי או דוגמה אישית 10
10. סגירת תיקים במח"ש מחוסר עניין לציבור 10
11. תיקי אישור שפיטה – תלונת שוטר מול תלונת אזרח 11
12. סגירת תיקים במח"ש מחוסר ראיות 12
מקורות 13
נספח – תלונות חמורות פחות כנגד שוטרים 14
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ומטרתו להציג נתונים על אלימות שוטרים.
כדי שהמשטרה תוכל למלא את תפקידיה כהלכה הוקנו לשוטרים סמכויות נרחבות, שיש בהן משום פגיעה בזכויות אדם אולם השימוש בהן מוצדק רק אם הוא נעשה כדין ובמידה שאינה עולה על הנדרש.1 כלומר, יש נסיבות שבהן מותר לשוטר להשתמש בכוח, למשל במהלך התנגדות למעצר, לשם עריכת חיפוש על גופו של חשוד, לפיזור התקהלות פרועה ולמניעת פשע הכרוך באלימות. עם זאת, אף בנסיבות אלו אין להשתמש אלא במידת הכוח הדרושה להשגת המטרה שלשמה נעשית הפעולה. כלומר, הסמכות הניתנת לשוטרים להפעיל כוח פיזי בעת הצורך מחייבת הקפדה יתרה, כדי שלא תנוצל לרעה.
מהמסמך עולים עיקרי הממצאים האלה:
• בשנת 2009 נפתחו במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) 1,505 תיקים כנגד שוטרים, מהם 993 תיקים נפתחו בגין אלימות שוטרים בתפקיד. מכלל התיקים שנפתחו במח"ש נמצא כי:
◦ 9% הסתיימו בהעמדה לדין פלילי;
◦ 8% הסתיימו בהעמדה לדין משמעתי;
◦ 34% מהתיקים נסגרו מחוסר אשמה;
◦ 39% מהתיקים נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
• בין התיקים שנפתחו בגין אלימות שוטרים בתפקיד באותה שנה (993 תיקים), נמצא כי:
◦ 6% הסתיימו בהעמדה לדין פלילי;
◦ 5% הסתיימו בהעמדה לדין משמעתי;
◦ 37% מהתיקים נסגרו מחוסר אשמה;
◦ 46% מהתיקים נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
• נוסף על התיקים שנפתחו, בשנת 2009 התקבלו במח"ש 845 תלונות בגין אלימות שוטרים (בתפקיד ושלא בתפקיד) שלא נפתח בגינן תיק חקירה מחוסר עניין לציבור או בשל העברה לגורם טיפול אחר (בשנת 2009, מכלל התלונות שהתקבלו במח"ש, 1,360 תלונות לא נחקרו מחוסר עניין לציבור או בשל העברה לגורם אחר).
• בעקבות תיקים שהעבירה מח"ש למשטרה בגין שימוש בכוח בשנת 2009 הועמדו לדין משמעתי 31 שוטרים; 13 תיקים נסגרו בשל חוסר ראיות ותיק אחד נסגר בשל חוסר עניין לציבור.
• לעתים המשטרה מבקשת להגיש כתב-אישום נגד אזרח בגין תקיפת שוטר בעת מעצרו, והאזרח מתלונן שהשוטר הוא שתקף אותו באותו אירוע. במקרים כאלה, ולפי הנחיית פרקליט המדינה, הנושא נבחן במח"ש בנוהל מזורז. אם עלה בבדיקה שאין ממצאים של ממש כנגד השוטר, המשטרה מקבלת אישור שפיטה ממח"ש להמשיך בהליכים נגד האזרח. יש הטוענים כי פועל יוצא של נוהל זה הוא שלשוטר יש דרך לחפות על אלימות שנקט: הוא יכול לטעון שהאזרח תקף אותו.
• בדיון בנושא אלימות שוטרים יש לתת את הדעת להיקף התופעה ולדרכי הטיפול בה, אולם יש לדון גם בפעולות המשטרה כדי למנוע אלימות שוטרים. יש מקום לבחון אילו אמצעים המשטרה נוקטת בהליכי הגיוס וההכשרה כדי למגר את התופעה ואילו כלים המשטרה מעניקה לשוטריה, במהלך שירותם, כדי שיוכלו למלא את תפקידם ועם זאת יימנעו מהפעלת אלימות שלא לצורך.
1. נתונים על מפגשי שוטר–אזרח
במשטרה משרתים כ-27,000 שוטרים ועוד כ-48,000 מתנדבים. לפי השנתון הסטטיסטי של המשטרה, בשנת 2009 היו 2,937,254 מפגשי שוטר–אזרח.
להלן כמה נתונים המדגימים נקודות חיכוך בין שוטרים לבין אזרחים בשנת 2009:
• נערכו 630,291 בדיקות שכרות, ונמצאו בהן 11,159 נהגים שיכורים;
• ניתנו 1,160,632 דוחות תנועה (לא כולל דוחות חנייה);
• הושבתו 11,612 כלי-רכב;2
• נפסלו 25,179 רשיונות נהיגה;3
• היו 956,878 אירועי תגובה – אירועים שאליהם נשלחה ניידת בעקבות פנייה למוקד 100;
• בוצעו 59,226 מעצרים פליליים.
2. הטיפול בתלונות נגד שוטרים4
תלונות נגד שוטרים מטופלות חלקן במשטרת ישראל וחלקן במחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן: מח"ש). ככלל, היחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל מטפלת בתלונות נגד שוטרים בגין עבירות משמעת כגון התנהגות לא ראויה (אלימות מילולית למשל) וביצוע לקוי של התפקיד.5 מח"ש מטפלת בתלונות נגד שוטרים על פשעים ועבירות חמורות יותר, כגון עבירות פליליות או אלימות פיזית – עבירות שהעונש הקבוע בגינן בחוק הוא יותר משנת מאסר.6
פעמים רבות תלונות על עבירות משמעת מוגשות למח"ש ותלונות על עבירות אלימות מוגשות למשטרה. יובהר כי תלונה חמורה, כגון תלונה על אלימות פיזית, תועבר מהמשטרה למח"ש אף אם הוגשה קודם למשטרה. תלונות בגין עבירות משמעת, כגון התנהגות לא ראויה, יועברו ממח"ש לטיפול היחידה לתלונות הציבור במשטרה.
כפי שמוסבר בהמשך המסמך, לעתים מח"ש אינה חוקרת תלונות על שוטרים בגין אלימות חמורה פחות, דחיפה למשל. במקרים אלו מח"ש מעבירה את התיקים להמשך טיפול המחלקה למשמעת של המשטרה.
יצוין כי מתקבלות במח"ש פניות רבות שעניינן תלונות כנגד לובשי מדים אחרים, שאינם שוטרים. תלונות אלו מועברות לגופים המתאימים לטפל בהן, למשל מצ"ח7 או היחידה לחקירות סוהרים בשירות בתי-הסוהר.
3. נתונים על תיקי מח"ש שהתקבלה בהם החלטה
להלן נתונים על אופן סיום הטיפול בכלל התיקים נגד שוטרים (כולל תיקי אלימות) שהתקבלה בהם החלטה, בשנים 2003–2009.
סיום הטיפול בתיקי מח"ש שהתקבלה בהם החלטה
אופן סיום הטיפול
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
העמדה לדין פלילי
154 (9%)
144 (11%)
137 (8%)
148 (9%)
195 (10%)
172 (10%)
129 (9%)
העמדה לדין משמעתי
170 (10%)
215 (16%)
154 (9%)
2338 (13%)
3629 (18%)
162 (10%)
124 (8%)
סגירה מחוסר אשמה
382 (21%)
293 (22%)
481 (29%)
425 (25%)
443 (22%)
526 (31%)
509 (34%)
סגירה מחוסר ראיות מספיקות
755 (42%)
512 (38%)
660 (39%)
712 (41%)
758 (38%)
635 (38%)
593 (39%)
סגירה מחוסר עניין לציבור
245 (14%)
124 (9%)
170 (10%)
160 (9%)
129 (7%)
114 (7%)
92 (6%)
סגירה משום שהעבריין לא נודע
79 (4%)
68 (5%)
76 (5%)
51 (3%)
103 (5%)
71 (4%)
58 (4%)
סה"כ
1,785
1,356
1,678
1,729
1,990
1,680
1,505
שיעור מיצוי חקירה
53.2%
57.2%
56.1%
55.9%
56.7%
58%
57%
הערות לטבלה לעיל:
1. מיצוי חקירה פירושו גיבוש ראיות במח"ש להעמדה לדין פלילי או משמעתי או קביעת חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור. הנתונים שאינם באים לידי ביטוי בסעיף "שיעור מיצוי חקירה" הם סגירת התיק עקב חוסר ראיות מספיקות או עבריין לא נודע.
2. בשנת 2009 סגרה מח"ש 1,194 תיקים בעילה של חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה. כ-70 מהם הועברו למחלקה למשמעת של המשטרה לשם בחינה אם להעמיד לדין משמעתי או לצורך הפקת לקחים.
4. נתונים על תיקים שלא נחקרו במח"ש
להלן נתונים על העילות לאי-חקירת תלונות שהגיעו למח"ש, בשנים 2003–2009.
סיום הטיפול בתלונות שלא נחקרו במח"ש:
הסיבה להיעדר החקירה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
חוסר עניין לציבור
(כולל העברה לגורם אחר)
2,405
2,076
1,605
1,824
1,619
1,677
1,360
עבריין לא נודע
23
27
28
12
17
8
11
הערות לטבלה לעיל:
1. העברה לגורם אחר נעשית כאשר מתקבלת תלונה במח"ש אולם מלכתחילה ברור שמח"ש אינה הכתובת הנכונה לה. מח"ש עשויה להעביר תלונה זו ליחידה לתלונות הציבור במשטרה, למצ"ח או ליחידה לחקירות סוהרים בשירות בתי-הסוהר.
2. לא קיבלנו נתונים המציגים רק את מספר התלונות שלא נחקרו מחוסר עניין לציבור ולא הועברו לגורם אחר.
5. תלונות שנסגרו משום שלמח"ש לא היתה סמכות לטפל בהן
להלן נתונים על תלונות שנסגרו במח"ש בשל היעדר סמכות לטפל בהן, בשנים 2003–2009.
הסיבה להיעדר החקירה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
אין עבירה פלילית
(כולל העברה לגורם אחר)
987
631
388
346
515
922
964
לא בסמכות מח"ש
(כולל העברה לגורם אחר)
1,045
1,184
1,014
999
968
827
713
6. נתוני מח"ש על אלימות שוטרים בשנת 200910
להלן נתונים על התיקים שנפתחו במח"ש בגין אלימות שוטרים בתפקיד בשנת 2009. יודגש כי עקב בעיית מחשוב במח"ש, הנתונים שנמסרו אינם כוללים נתונים על תיקי הריגה.11
סיום הטיפול בתיקים שנחקרו בנושא אלימות שוטרים (בתפקיד), בשנת 2009
העמדה לדין פלילי
56
(6%)
העמדה לדין משמעתי
49
(5%)
סגירה מחוסר אשמה
368
(37%)
סגירה מחוסר ראיות מספיקות
456
(46%)
סגירה מחוסר עניין לציבור
28
(3%)
סגירה משום שהעבריין לא נודע
36
(4%)
סה"כ
993
(100%)
שיעור מיצוי חקירה
50%
להלן נתונים על אופן סיום הטיפול בתלונות שלא נחקרו בנושא אלימות שוטרים בתפקיד ושלא בתפקיד, באותה שנה.12
סיום הטיפול בתלונות שלא נחקרו בנושא אלימות שוטרים (בתפקיד ושלא בתפקיד), בשנת 2009: 13
חוסר עניין לציבור
(כולל העברה לגורם טיפול אחר)
845
עבריין לא נודע
4
7. המשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה בתיקי אלימות שוטרים
כאמור, חלק מהתלונות שמתקבלות במח"ש מועברות להמשך טיפול במשטרה. להלן נתונים על הצעדים המשמעתיים שננקטו במשטרה בתיקי אלימות שהועברו אליה ממח"ש.14
מצב הטיפול בתיקי שימוש בכוח שהיה בהם טיפול משמעתי במשטרה
שנה
מספר כתבי-האישום שהוגשו לבית-הדין למשמעת
נשפטו ביחידה
2005
50
1
2006
102
2
2007
67
3
2008
67
2
2009
31
1
201015
2916
2
להלן נתונים על עילות המשטרה לסגירת תיקי אלימות שהועברו ממח"ש:
עילות סגירת תיקי שימוש בכוח במשטרה
שנה
חוסר ראיות
חוסר עניין לציבור
התיישנות
חוסר אשמה
סה"כ
2005
11
4
1
0
16
2006
20
9
0
0
29
2007
6
1
0
0
7
2008
12
4
0
0
16
2009
13
1
0
1
15
2010
2
1
0
0
3
סה"כ
64
20
1
1
8. מאפיינים של אלימות שוטרים
כשם שיש מקרים שבהם ברור שיש צורך בהפעלת כוח של שוטר, כך יש מקרים שבהם אין כל מקום לשימוש כזה בכוח. הבעיה מתעוררת סביב גבולות השימוש בכוח במקרים שיש בו צורך, למשל, כאשר עבריין מתנגד בכוח למעצר והשוטר מנסה להשתלט עליו.
בדצמבר 2000 ערכו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל מחקר בנושא "אלימות שוטרים כלפי אזרחים" כדי לשפר את ההתמודדות עם התופעה ולצמצמה. ממחקר זה עולים כמה ממצאים על גילויי האלימות של השוטרים. להלן תמצית הממצאים העיקריים של המחקר:17
מאפיינים אישיים
• במחקר לא נמצאו תימוכים לטענה שמספר מצומצם של שוטרים שיש להם נטייה אישית לאלימות הם האחראים לרבים מאירועי האלימות; מספר השוטרים שכל אחד מהם צבר תלונות רבות הוא נמוך. עורכי המחקר הסיקו כי שיטות המיון במשטרה לאיתור שוטרים אלימים מצליחות במידה רבה לטפל בתופעות אלימות הנגרמת בשל נטיות אישיות של שוטרים.
מאפיינים מקצועיים
• רבות מהתלונות בגין אלימות מוגשות כנגד שוטרים בתפקידי בילוש וסיור.
• שוטרים בני 25–34 ובעלי ותק של 3–7 שנים במשטרה הם שצוברים את המספר הגדול ביותר של תלונות בגין אלימות, ולא בהכרח השוטרים הצעירים והלא מנוסים.
• שוטרים שאינם קצינים מעורבים בגילויי אלימות הרבה יותר מקצינים.
עורכי המחקר הסיקו כי תופעת השימוש בכוח שלא כדין היא בחלקה תוצאה של למידה ושל אימוץ דפוסי התנהגות במהלך השירות במשטרה.
מאפייני האירוע האלים
• תופעת האלימות היא בעיקרה תופעה המתרחשת בפרהסיה.
• על-פי רוב, האירועים מתרחשים במצבים שבהם נוכחים במקום כמה שוטרים ולעתים גם כמה אזרחים, ואינם תופעה המתרחשת בין שוטר אחד ואזרח אחד. כלומר, התופעה היא בעלת סממנים חברתיים.
• נמצא פער ניכר בין תפיסות השוטרים את האירוע לבין תפיסות האזרחים, למשל, לגבי הסיבות להיווצרות התקרית והסיבות לשימוש בכוח ולעוצמתו.18
כאמור, מידע זה גובש לפני יותר מעשור. ייתכן שיש מקום למחקר עדכני בנושא, על-ידי המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים (מח"ש).
9. הפיקוד במשטרה – גיבוי או דוגמה אישית
מהמחקר האמור בנושא "אלימות שוטרים כלפי אזרחים" מדצמבר 2000, עלה עוד כי נמצאו הבדלים גדולים בין תחנות משטרה שונות, וכי הם נעוצים כנראה בעיקר במאפיינים הפיקודיים והארגוניים. נראה כי למפקדים השפעה לא מבוטלת על התנהגות השוטרים בתחום השימוש בכוח. המפקדים יכולים להשפיע על התנהגות השוטרים באמצעות אימוץ נוהלי עבודה ושיטות פיקוח ובקרה מתאימות.19
ב-3 ביולי 2006 עסק השוטר שחר מזרחי בפעילות יזומה נגד פריצות לכלי-רכב. לאחר עימות שהתפתח בינו ובין פורץ רכב, ובעת שניסה הפורץ להימלט, ירה השוטר בפורץ למוות. ב-21 ביולי 2010 דחה בית-המשפט העליון את ערעורו של מר מזרחי על הרשעתו בהריגה וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל.20 בתגובה לפסיקת בית-המשפט העליון אמר מפקד מחוז הצפון במשטרה: "זהו יום קשה למשפחה ולמשטרה. פיקוד המחוז ושוטריו ימשיכו ללוות ולתמוך את משפחת השוטר גם בעתיד...".21
לדברי מר ג'עפר פרח מעמותת "מוסאוא", המקרה מדגים את הבעייתיות שבגיבוי פיקוד המשטרה במקרים כאלה, מאחר שהעמדה היתה בניגוד לקביעת בית-המשפט.22 לדבריו, פיקוד המשטרה נתן גיבוי לשוטר אף-על-פי שבית המשפט הרשיע אותו בעבירת אלימות חמורה, ומפקד המחוז אף ליווה אותו לכלא. מקרה יחיד זה מדגים, לדבריו, את היחס של פיקוד המשטרה לנושא אלימות שוטרים.23
10. סגירת תיקים במח"ש מחוסר עניין לציבור
כאמור, על-פי הנתונים שהובאו לעיל לגבי שנת 2009, 3% מהתיקים בנושא אלימות שוטרים בתפקיד שהתקבלה בהם החלטה נסגרו מחוסר עניין לציבור; באותה שנה, 845 תלונות על אלימות שוטרים בתפקיד ושלא בתפקיד לא נחקרו מחוסר עניין לציבור וחלקן הועברו לגורם טיפול אחר.
לדברי מח"ש, שיקול הדעת והמדיניות בנוגע לאי-פתיחה בחקירה מחוסר עניין לציבור נגזרים מהנחיות פרקליט המדינה. המדיניות היא להימנע מחקירות במקרים שיש סיכוי מועט להגיע לממצאים או כשההערכה היא שגם אם יתגלו ממצאים, לא יעלה מהתיק עניין לציבור בהעמדת השוטר לדין פלילי.
ביסוד מדיניות זו, כך נטען, מצויה ההבנה שמשאבי החקירה מוגבלים ועדיף להתמקד בָעיקר. לא כמות החקירות יוצרת איכות באכיפת חוק, אלא תִעדוף וניצול מרבי של משאבי החקירות. בדרך זו יקודם העניין הציבורי באכיפת החוק על השוטרים.24
להלן דוגמאות לסגירת תיקים טרם החקירה בשל חוסר עניין לציבור:25
• עבירה מינורית – דחיפה, משיכה או אחיזה של השוטר בידי אזרח, אף אם לא היה מקום להפעלת כוח מינורית זו. לפי מח"ש, הגורם המתאים לטיפול בכך הוא מחלקת משמעת במשטרה.
• תלונות כבושות – תלונות המוגשות לאחר שהוגש כתב-אישום כנגד האזרח. כלומר, האזרח מגיש את התלונה למח"ש בעקבות הגשת כתב-אישום נגדו. קודם לכן האזרח לא הגיש את התלונה למח"ש ולעתים חלף זמן רב מאז האירוע. טענות אלו אמורות להתברר בבית-המשפט.
• תיקי אלימות במשפחה (מינוריים) – מקרים שבהם קורבן העבירה מסרב להתלונן על השוטר, בתנאי שמדובר בעבירה קלה ואין חשש ממשי למסוכנות מצד השוטר.
• תיקים שבהם החשודים והמתלוננים הם שוטרים – במקרים שאינם חמורים, קטטה בין שוטרים, למשל.
• תיקי עבירות מין שבהם הקורבן מסרב או מסרבת להתלונן – תיקים כאלו ייסגרו מחוסר עניין לציבור, וכך מטופלים תיקים דומים של אזרחים.
• תיקי אישור שפיטה – הכוונה למקרים שבהם אזרח נעצר אגב הגשת כתב-אישום נגדו בגין תקיפת שוטר, ובד בבד הוא מתלונן על אלימות שוטר באותו אירוע. ראו להלן הרחבה בנושא זה.
11. תיקי אישור שפיטה – תלונת שוטר מול תלונת אזרח
דוח המחקר של המשרד לביטחון הפנים משנת 2000 ניתח את העדויות בתיקי החקירה של מח"ש. מהתיקים עלה כי שוטר ואזרח המעורבים בתקרית אלימה תופסים את האירוע באופן שונה במידה ניכרת. נוסף על כך, ברובם הגדול של התיקים כל השוטרים שמסרו עדות תמכו בגרסתו של השוטר; עדויותיהם של חברים ובני-משפחה של האזרח נטו מעט לטובת האזרח.26
נוהל אישור שפיטה
אם מוגשת תלונה הדדית של שוטר ושל אזרח בגין תקיפה, מיושמת הנחיית פרקליט המדינה 2.18. לפי הנחיה זו, כדי שלא יוגשו שני כתבי-אישום מנוגדים לגבי אותו האירוע, ככלל, התביעה כנגד האזרח מושהית עד שמח"ש מאשרת למשטרה להגיש כתב-אישום נגדו. אם המשטרה מבקשת להגיש כתב-אישום נגד האזרח בהליך מהיר – במהלך תקופת המעצר למשל – החומר נבחן במח"ש בנוהל מזורז (תוך שעות ספורות, על-ידי תורן במח"ש).27 אם עלה בבדיקה זו כי אין ממצאים של ממש נגד השוטר, המשטרה מקבלת אישור שפיטה ממח"ש, כלומר אישור להמשיך בהליכים נגד האזרח. יצוין כי במקרה כזה התיק הנגד השוטר לא ייפתח שוב במח"ש בעתיד.28
טענות כלפי הנוהל
לדברי גב' אורית סטרוק, מרכזת זכויות האדם ביש"ע, מח"ש נותנת אישורי שפיטה רבים מדי ולמעשה אינה חוקרת תלונות נגד השוטרים במקרים אלו, ואולם לעתים בסופו של התהליך התברר בבית-המשפט כי דווקא השוטר היה האשם.29 לדברי עו"ד עביר בכר, מנהלת הקליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה ובכירה בארגון "עדאלה", פועל יוצא מהנוהל הוא שלשוטר אלים יש דרך לחפות על מעשיו, אם יתלונן שהעצור תקף אותו. זו, לדבריה, הסיבה שהנתונים מצביעים על אישומים רבים בנושא תקיפת שוטרים.30
נתונים על תקיפת שוטרים
לפי השנתון הסטטיסטי של המשטרה, בשנת 2009 התרחשו 812 אירועים של תקיפת שוטר. להלן פירוט המקרים בעשור האחרון.31
שנה
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
מספר אירועי תקיפת שוטר
478
472
482
553
676
656
836
876
772
812
12. סגירת תיקים במח"ש מחוסר ראיות
כאמור, בנתונים שהובאו לעיל לגבי שנת 2009, 46% מהתיקים בגין אלימות שוטרים בתפקיד שהתקבלה בהם החלטה נסגרו מחוסר ראיות מספיקות. מכלל התיקים (לא אלימות בלבד), 39% נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
לדברי עו"ד עביר בכר, מנהלת הקליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה ובכירה בארגון "עדאלה", מח"ש אינם מגישים כתבי-אישום רבים בשל ניהול לקוי של החקירה.32 לדברי גב' אורית סטרוק, מרכזת זכויות האדם ביש"ע, במח"ש יש מחסור באמצעי חקירה טכניים שקיימים במשטרה, למשל מז"פ, פוליגרף, אלבומי שוטרים לשם זיהוי חשודים ותוכנות מחשב המאפשרות תקריב של פנים מתוך סרטון. מגבלות טכניות אלו מקשות על חוקרי מח"ש.33
לדברי עו"ד יפעת בן-עמי, סגנית למנהל מח"ש, ככלל, למח"ש יש האמצעים שיש למשטרה. לגבי אמצעים שאינם ברשות מח"ש – פוליגרף ומז"פ למשל – מח"ש משתמשת בשירותי המשטרה.34
מקורות
מסמכים
• בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים, ע"פ 8133/09, שחר מזרחי נגד מדינת ישראל, 21 ביולי 2010.
• הנחיות פרקליט המדינה, נוהל 2.18, מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם קיימת תלונה הדדית של שוטר ואזרח – "נוהל אישור שפיטה".
• לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים, דוח מחקר: אלימות שוטרים כלפי אזרחים, דצמבר 2000.
• לשכת השר לביטחון הפנים, מכתבים, 17 בינואר 2011; 19 בינואר 2011.
• משטרת ישראל, השנתון הסטטיסטי לשנת 2009.
• מבקר המדינה, דוח שנתי מס' 56א, 31 באוגוסט 2005, עמ' 357.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "אלימות שוטרים", כתב אורי טל-ספירו, 10 בדצמבר 2006.
שיחות, מכתבים וכתבות
• בן-עמי יפעת, סגנית מנהל המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים.
• בכר עביר, עמותת "עדאלה", המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, 12 בינואר 2011.
• בכר עביר, בכירה בארגון "עדאלה" ומנהלת הקליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה.
• זרחין תומר, חורי ג'קי וקייזר ליאל, "העליון הכפיל את עונש השוטר שהרג פורץ לרכב", הארץ, 22 ביולי 2010.
• סטרוק אורית, מרכזת זכויות האדם ביש"ע.
• סער אמי, מנהלת הקו החם בעמותת מוקד סיוע לעובדים זרים.
• פרח ג'עפר, מנהל עמותת "מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל.
נספח – תלונות חמורות פחות כנגד שוטרים
להלן נתוני היחידה לתלונות הציבור במשטרה על תלונות חמורות פחות כלפי שוטרים.35
תלונות כנגד שוטרים בנושא התנהגות לא נאותה, בחלוקה לפי סוג ההחלטה שהתקבלה
שנה
מוצדק
לא מוצדק
לא הוכח
לא הוברר
ללא תוצאה
גישור
סה"כ
2001
167
262
332
53
52
0
866
2002
148
237
377
56
66
0
884
2003
191
257
467
61
130
0
1,106
2004
162
236
418
57
173
0
1,046
2005
161
172
302
54
64
44
797
2006
113
152
329
15
44
27
590
2007
113
231
256
29
105
20
754
2008
131
387
334
54
153
10
1,069
2009
179
323
387
44
106
20
1,059
2010
155
371
335
83
293
15
1,252
תלונות כנגד שוטרים בנושא ביצוע תפקידם, בחלוקה לפי סוג ההחלטה שהתקבלה
שנה
מוצדק
לא מוצדק
לא הוכח
לא הוברר
ללא תוצאה
גישור
סה"כ
2001
239
454
294
62
78
0
1,127
2002
162
348
264
70
78
0
922
2003
157
260
191
50
108
0
766
2004
175
271
205
44
148
0
843
2005
157
203
119
29
47
9
567
2006
147
197
107
23
30
4
508
2007
156
254
176
28
77
5
686
2008
139
380
165
53
96
0
833
2009
192
441
165
95
86
7
986
2010
144
299
111
80
258
5
893