חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון הוועדה לזכויות הילד בנושא "התנדבות ילדים ובני נוער בפעילות התנדבותית בעלת סיכון", במסמך יוצג נושא התנדבות מתבגרים, יובא מידע על מדיניות משרד החינוך בנושא התנדבות במסגרת תוכנית "מחויבות אישית" ויפורטו הנהלים המסדירים התנדבות בני נוער בארגונים שבהם הם שותפים בפעילות שעלולה לעורר מצוקה או לסכנם. מן המסמך עולות כמה נקודות מרכזיות:
• מחקרים מצאו כי מעורבות בני נוער בקהילה והתנדבות בארגונים היא פעילות חשובה ומשמעותית בעלת השפעה חיוביות על תהליך ההתבגרות וגיבוש הזהות ועל הישגיהם החברתיים והלימודיים של מתבגרים. לפי סקר משנת 2006, כ-42% מן התלמידים מעורבים באופן קבוע בפעילות התנדבותית בקהילה במסגרת בית ספרית. 23.5% מעורבים בפעילות התנדבותית בקהילה שלא במסגרת בית הספר.
• כ-10,000 בני נוער בגילאי 15 עד 18 מתנדבים במסגרות שבהן הם עלולים להיחשף לאירועים קשים ומסכני חיים, בתוכם: 2,492 מתנדבים במשרד האזרחי, 4,500 מתנדבים במד"א ו-2,700 מתנדבים במכבי האש. חלק מבני נוער אלה מתנדבים במסגרת תוכנית מחויבות אישית והתנדבותם מזכה אותם בנקודת זכות בתעודת הבגרות. לבני הנוער המתנדבים יש תפקיד משמעותי במערך הארגוני של הגופים המפעילים אותם והם תורמים תרומה חיונית לפעילותם.
• אישור הורים ואישור על בריאות תקינה הם תנאי מקדים להתנדבות בארגונים אלה. כן נקבעו כללים המגבילים את השתתפותם של בני הנוער המתנדבים ומגנים עליהם מפני מצבים שעלולים לסכן אותם או לחשוף אותם למראות קשים. על המתנדבים במסגרת תוכנית מחויבות אישית מוטלות בדרך כלל מגבלות חמורות יותר מאשר על בני נוער הממשיכים בהתנדבות בכיתות י"א ו-י"ב.
• ארגון מגן דוד אדום מקיים פעילות לאיתור מתנדבים הסובלים מתסמינים פוסט-טראומטיים ומפנה את המאותרים, במידת הצורך, לטיפול פסיכולוגי. נציגי מכבי האש והמשמר האזרחי מציינים כי סיוע נפשי עשוי להיות זמין למי שנזקק לכך, אך ככל הידוע להם הדבר מעולם לא נדרש. לא מתקיימת פעילות איתור בקרב מתנדבים בארגונים אלה.
1. התנדבות בני נוער
התנדבות מוגדרת בדרך כלל כ"פעילות למען הזולת ולמען החברה מתוך רצון חופשי ללא כפיה וללא קבלת תמורה כלכלית ישירה".1
מחקרים מצאו כי מעורבות בני נוער בקהילה והתנדבות בארגונים היא פעילות חשובה ומשמעותית בעלת השפעה חיובית על הישגיהם החברתיים והלימודיים של מתבגרים. מעורבות התנדבותית בקהילה המערבת אינטראקציה ישירה עם אנשים נזקקים מביאה למודעות עצמית גבוהה יותר ומקדמת התנהגויות עוזרות כלפי זרים. בני נוער מתנדבים חווים תחושה גבוהה יותר של אושר, הם אופטימיים יותר ובעלי בטחון עצמי רב יותר מבני גילם. הם נתונים פחות לסכנת התדרדרות להתנהגויות מסכנות כגון שימוש בסמים, מעורבות בעבריינות ואלימות. התנדבות מתבגרים מגדילה את הסיכוי להתנדבות עתידית, להצבעה ולמעורבות פוליטית כמבוגר.2
סקר שנערך בשנת 2006 בקרב אלפי תלמידים בכיתות ו', ח' ו-י', העלה את הממצאים הבאים:
◦ כ-41.7% מן התלמידים מעורבים באופן קבוע בפעילות התנדבותית בקהילה במסגרת בית ספרית. שיעור הבנות המתנדבות גבוה משיעור הבנים ושיעור התלמידים במגזר הערבי המעורבים בפעילות התנדבותית גבוה במידה משמעותית משיעור התלמידים במגזר היהודי.
◦ 23.5% מן התלמידים מעורבים בפעילות התנדבותית בקהילה שלא במסגרת בית הספר. שיעור התלמידים המעורבים בפעילות התנדבותית מחוץ לבית הספר עולה עם הגיל מ- 16.3% בכיתה ו' ל-34.2% מתלמידי כיתות י'. תלמידים במגזר הערבי מעורבים בפעילות התנדבותית מחוץ לבית הספר יותר מתלמידים במגזר היהודי.
◦ 41.6% מן התלמידים המתנדבים פעילים במסגרת תנועת נוער, תנועה פוליטית או דתית או במועצת התלמידים, 15.2% פעילים בארגונים כגון מד"א ומשמר אזרחי, 16.1% מתנדב בסיוע לאוכלוסיות חלשות ו-9.6% פעילים למען איכות הסביבה או בעלי חיים.
◦ שיעור התלמידים המתנדבים, הן במסגרת בית ספרית והן במסגרת קהילתית עלה בין 2004 ל-2006. כאשר בשנת 2004 התנדבו 34.4% מן התלמידים במסגרת בית הספר ו-13.2% מן התלמידים במסגרת קהילתית.3
2. משרד החינוך – תוכנית 'מחויבות אישית'
תוכנית "מחויבות אישית", הפועלת מאז ראשית שנות ה-80, מיועדת לתלמידי בית הספר העל-יסודי הנדרשים להקדיש לפחות שעתיים שבועיות מזמנם החופשי (60 שעות שנתיות) לפעילות למען הקהילה. התוכנית מופעלת בעיקר בקרב תלמידי כיתות י'.
החל משנת הלימודים תשס"ג כל תלמיד הממלא אחר דרישות התוכנית זכאי ליחידת בגרות פנימית במחויבות אישיות. תלמיד שימשיך להתנדב מרצונו החופשי שנים נוספות יהיה זכאי לתעודת הערכה. חוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2002 המסדיר נושא זה קובע מספר תנאים להתנדבות ובהם4:
• בית הספר יפנה תלמידים רק למוסדות ולארגונים המבטיחים פיקוח יעיל על התלמידים ועל שלומם במסגרת פעילותם;
• פעילות התלמידים במסגרת הארגון תאפשר התנסות בתפקידים הדורשים אחריות ועקביות, מתאימים לנוער בשלב ההתבגרות ועונים על כללי הביטוח, הבטיחות והביטחון;
• קיום מערך מובנה של הכשרה וליווי מקצועי של התלמיד לקראת קבלת התפקיד במוסד הקולט ומינוי איש קשר מטעם המוסד הקולט שיפעל על פי המטרות החינוכיות של התוכנית ויהיה בעל יכולת ליצור קשר עם בני נוער.
לא נדרש אישור הורים לצורך ההתנדבות.
לדברי הגב' דורית בר-חי, נציגת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, הפיקוח על עמידתם של מוסדות קולטים גדולים, בהם מד"א, מכבי אש ומשמר אזרחי, בקריטריונים שקבע משרד החינוך מבוצע על ידי רפרנטים של תוכנית מחויבות אישית הממונים בכל מחוז. מוסד שלא עומד בקריטריונים לא יקבל אישור לקלוט תלמידים. יש הקפדה מיוחדת על בדיקה וליווי של מוסדות שבהם התלמידים מעורבים בפעילות בעלת סיכון גבוה. פעילות התלמידים במסגרת התוכנית מלווה על ידי רכז מחויבות אישית בבית הספר ועל ידי מחנך הכיתה שמקבלים דיווח על פעילותו של התלמיד במוסד הקולט.5
המשרד מגבש בימים אלה תו תקן חדש למוסדות הקולטים בני נוער מתנדבים. התו מצוי בשלבי ניסוח אחרונים.6 תנאי הסף בתו התקן החדש שמים דגש מיוחד לנושא הבטיחות ובמסגרתם, מוסד קולט להגיש למינהל חברה ונוער במשרד החינוך התחייבות כי בשום מקרה לא תכלול הפעילות המוצעת במסגרת המוסד פעילות שעלולה לסכן את חיי התלמידים. מוסד שבו הפעילות תוגדר כבעלת סיכון גבוה (דוגמת: כיבוי אש, מד"א ומשמר אזרחי) יידרש לאישור מיוחד מן הממונה על הבטיחות במחוז.7
לפי נתוני משרד החינוך בשנת הלימודים תשע"א משתתפים בתוכנית "מחויבות אישית", 54,120 תלמידי כיתות י' מ-460 בתי ספר. תלמידים אלה מתנדבים במגוון פעילויות לרבות: חונכות, התנדבות עם בני נוער, התנדבות במעונות יום ובגני ילדים, התנדבות עם קשישים והתנדבות בבתי חולים. 2,781 תלמידים מתנדבים במסגרת מד"א ו-1,786 תלמידים מתנדבים במסגרת מכבי האש.8
3. התנדבות בני נוער בארגונים העוסקים בפעילות מעוררת מצוקה או מסכנת חיים
פעילות התנדבותית המערבת בני נוער במצבים מעוררי מצוקה או בעלי סיכון מתבצעת במסגרת המשמר האזרחי, מכבי האש ומגן דוד אדום. לבני הנוער המתנדבים יש תפקיד משמעותי במערך הארגוני של גופים אלה והם תורמים תרומה חיונית לפעילותם.
3.1. משטרת ישראל – אגף קהילה ומשמר אזרחי
באגף קהילה ומשמר אזרחי של משטרת ישראל מתנדבים נכון לינואר 2011, 2,492 בני נוער, בהם 1,502 בנים ו-990 בנות.9
לפי נהלי האגף התנדבות בני נוער במשמר האזרחי מתאפשרת בשני מסלולים עיקריים: מסלול מחויבות אישית ומסלול חברות. מסלול מחויבות אישית מיועד לתלמידי כיתות ט' ו-י' כחלק מתוכנית מחויבות אישית. התלמידים המתנדבים עוברים הכשרה ותקופת ניסיון ומשולבים במטלות ספציפיות דוגמת: פעילויות למען הקהילה (פעילויות הסברה, ביצוע סקרים, טיפול בקשישים וכד'), פעילויות בתחום הביטחון ללא נשק (השתתפות בסיורים רגליים או ממונעים לבלימת עבריינות והרתעה מפני עבריינות וכד') ופעילויות מנהליות (סיוע במחשוב וכד'). בעת שילובם בפעילות מבצעית בני הנוער יהיו חייבים להיות חלק מצוות שיש בו אנשים בוגרים וחמושים. מתנדבים במסלול מחויבות אישית לא נושאים נשק.
בכיתות י"א ו-י"ב ומגיל 17 ומעלה ניתן להצטרף למסלול חברות במשמר האזרחי. המועמדים למסלול חברות עוברים תהליך גיוס מלא למשמר האזרחי הכולל אישור רפואי, בדיקה במרשם הפלילי, שאלוני התאמה וסיווג. לאחר תקופת התנסות בת שלושה עד שישה חודשים עוברים המועמדים אימון בנשק ומטווח והם רשאים לשאת נשק בעת הפעילות. בני נוער במסלול חברות ישותפו בפעילויות דוגמת: סיור רגלי/שמירה/אבטחה עם נשק, סיור ממונע עם נשק, מחסומי ביקורת, סריקות וחיפוש נעדרים ואבטחת טיולים. פעילויות אלה על ידי בני נוער מותנות במספר תנאים ובהם:
• ביצוע הפעילות בליווי מבוגר או במקרה שאין מבוגר תלמיד י"ב הפעיל במשמר האזרחי מעל שנה;
• איסור על שילוב בני-נוער בבדיקת נוסעים, רכב או בכל פעולה הדורשת מגע עם נבדקים;
• איסור על שיתוף בני-נוער בפעילות יזומה לאכיפה בתחום הפשיעה והעבריינות, בביצוע ביקורות באכסניות בני-מיעוטים ואיסור על הפעלתם בפעילויות בקו התפר וקו עימות;
• הגבלות על שעות הפעילויות ועל תדירותה.
בני נוער עד גיל 18 נדרשים להביא אישור מהוריהם שאינם מתנגדים לפעילות ילדיהם במשמר האזרחי ושמצב בריאותם מאפשר זאת.10
לדברי רפ"ק שושי אדלשטיין, קצינת מדור מתנדבים, באגף קהילה ומשמר אזרחי של המשטרה, במשטרה ישנה רגישות רבה לנושא פעילותם של בני הנוער ובמיוחד אלו הנושאים נשק. כל מי שמפעיל בני נוער מתנדבים במשמר האזרחי עובר קורסים, השתלמויות והכשרה ייחודית לנושא זה שבמסגרתם נלמדים הנהלים הנוגעים להתנדבותם. עבירה על הנהלים מטופלת ככל עבירת משמעת. מפעיליהם של בני הנוער עובדים עמם בצורה צמודה ובאופן קבוע. מתנדבים, ובהם בני נוער, הנדרשים לסיוע נפשי בשל פעילותם יכולים לקבל סיוע מסוג זה דרך משרד הביטחון. עם זאת, ציינה רפ"ק אדלשטיין כי לא ידוע לה על מקרה שבו נזקק נער מתנדב לסיוע מסוג זה.11
3.2. מכבי אש
בני נוער המתנדבים במכבי האש עושים זאת כתלמידי כיתה י' במסגרת תוכנית מחויבות אישית או במסגרת ארגון צופי האש המיועד לתלמידים בכיתות י"א ו-י"ב. כאמור, בשנת 2011 1,786 בני נוער מתנדבים במכבי אש במסגרת תוכנית מחויבות אישית. כ-900 בני נוער בגילאי 15 עד 17, מתנדבים בצופי האש לאחר שנסתיימה הכשרתם.12
לפי תקנות שירותי כבאות (מינוי והעסקה של כבאים מתנדבים), התשמ"ו-1986, בני נוער יכולים לשרת ככבאים מתנדבים החל מגיל 15. אישור הורים הוא תנאי להתנדבות בני נוער. כן נדרשים בני הנוער לעבור קורס שנמשך כארבעה חודשים.
נהל קליטה והפעלת צופי אש בשירותי הכבאות וההצלה מדצמבר 1993 קובע כי "צופי אש" ישמשו ככוח עזר בשרותי הכבאות וההצלה, עתודה לכוח אדם מקצועי בכבאות והצלה ועזר להגברת המודעות באוכלוסייה לנושאי מניעה וכיבוי אש. צופי האש נועדו לסייע לכבאים המקצועיים בביצוע תפקידיהם השונים ושומה לשמור על חייהם ובריאותם ולא לסכן אותם. ניתן להפעיל את צופי האש ביחד עם כבאים מקצועיים לכיבוי שריפות בתפקידי עזר בלבד, בתנאים הבאים:
• איסור על הפעלת צופי האש נוכח פני אש ובמרחק בטיחות מרבי ממעגל האש או ממקום האירוע;
• איסור על הפעלת צופי האש בחדירה למבנים בוערים, בחיפוש אחר לכודים וטיפול בנפגעים;
• איסור על הפעלת צופי האש בתקריות שבהם מעורבים חומרים מסוכנים, בשטחי אש של צה"ל, בקרבת שדות מוקשים ושטחי ניסויים.
• הפעלת צופי אש כמזנקאים ליד מוקדי אש תעשה רק לאחר שליטה וכיבוי שאריות של דליקות, בהשגחה ופיקוח של כבאי מקצועי.
• צופי אש לא יועסקו מעבר לחמש שעות ביממה, ופעילותם תתבצע רק בשעות שלאחר הלימודים, שבתות, חגים וחופשות בתי הספר. בזמן לימודים יועסקו צופי האש עד שעה 22:00 פרט למקרים חריגים של פעילות כבאות והצלה. בחופשות בתי הספר מותרת העסקתם עד שעה 23:00.
מאז אמצע שנת 2010 מתקיים תהליך לעדכון נהלים אלו שצפוי להסתיים בסוף אפריל 2011.13 לדברי טפסר אלי פרץ, יו"ר ועדת צופי אש בנציבות כיבוי והצלה, אין כוונה לערוך שינוי משמעותי בנהלים או באופן יישומם בעקבות מותו של צופה האש אלעד ריבן ז"ל בשריפה בכרמל, שכן נהלים אלה אינם אוסרים יציאה עם הכבאית לכיבוי שריפות אלא עמידה נוכח פני האש בלבד.14
בכל תחנת כיבוי שפועלים בה צופי אש ממונה רכז צופי אש שאחראי לפעילותם של הצופים. רכזי צופי האש עוברים השתלמויות על מנת להכשירם לעבוד עם בני נוער מתנדבים ובמסגרתן מוטמעים בהם הוראות הבטיחות הנוגעות לעבודת הצופים. כן מיודעים צופי האש עצמם בדבר הוראות אלה. צופי האש אינם מקבלים כל ליווי או תמיכה נפשית בנוגע לעבודתם.15
3.3. מגן דוד אדום
בארגון מגן דוד אדום מתנדבים בשנת 2011 כ-4,900 בני נוער, כמחציתם בנות. התנדבות בני נוער במד"א נעשית במסגרת נוער מד"א ובמסגרת תנועת הנוער "פרחי מד"א" המיועדת לתלמידים בכיתות ז' עד ט' ובה מתנדבים כ-500 בני נוער. פרחי מד"א פעילים בעיקר במשימות של סיוע הומניטארי בקהילה כגון איסוף מזון לנזקקים ופעילות משותפת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים. החל מגיל 15 ניתן להתנדב לנוער מד"א.
מתנדבי נוער מתקבלים למד"א לאחר תהליכי מיון. לפני תחילת ההתנדבות נדרשים מתנדבי הנוער להציג אישור הורים ואישור רפואי לבריאות תקינה. המתנדבים עוברים קורס ראשוני בן 60 שעות שעלותו 180 ₪ ולאחריו הם משתלבים בצוותי האמבולנס. ההשתלבות נעשית באופן הדרגתי, כאשר בשלב ראשון מלווה כל מתנדב חדש במתנדב ותיק החונך אותו. מתנדבי הנוער פועלים במסגרת תפקידם כחלק מצוותי האמבולנסים ונחשפים לנפגעים ולחולים. המתנדבים נדרשים לסייע בטיפול אקטיבי בנפגעים ובכלל זה לבצע החייאה הכוללת הנשמה ועיסויי לב, העשרה בחמצן, עצירת דימום, חבישת פצעים, קיבוע שברים והובלת הנפגעים לבית החולים תוך השגחה או המשך טיפול נדרש.16
הנחיות ונהלי מד"א השונים קובעים כי אין להפעיל מתנדבי נוער בזירת סכנה ובכלל זה זירת פיגוע, אירוע בו מעורבים חומרים מסוכנים ועוד. כן ישנן הגבלות על חשיפת מתנדבי נוער לאירועים שבהם יש מחזות קשים, גם אם אינם מסוכנים. זאת כאשר ניתן לפעול בהם ללא מתנדבי נוער. לאחר כל אירוע משמעותי מקיים מד"א תחקיר של האירוע הבודק, בין השאר, את העמידה בנהלים אלו.
מד"א מפעיל מערך תמיכה וליווי למתנדבים, ובמסגרתו מזה כעשר שנים נסקר מערך מתנדבי הנוער באופן קבוע באמצעות שאלונים ייעודיים הבודקים את רמת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים ופועלים "מתערבים ראשוניים" שעברו הכשרה ייעודית לזיהוי מתנדבים הסובלים ממצוקות נפשיות עקב חשיפה לאירועים קשים לצורך הפנייתם להמשך טיפול. במקרים בהן נדרשות התערבות מקצועית המתנדבים מופנים לקבל סיוע באמצעות מערך השירות הפסיכולוגי חינוכי של הרשות המקומית, פסיכולוגיים מתנדבים של מד"א או, אם יש בכך צורך, פסיכולוגיים פרטיים במימון מד"א. מדי שנה מופנה לסיוע נפשי מקצועי, הכולל בדרך כלל פגישה אחת עם פסיכולוג, מתנדבים בודדים. ככלל, מתנדבי הנוער של מד"א מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהפעילות ורמת הסימפטומים הפוסט-טראומטיים שלהם נמוכה.17
לדברי הגב' יוכי סימן טוב, מנהלת היחידה למצבי לחץ וחירום בשירות הפסיכולוגי חינוכי של משרד החינוך, ייתכן כי הדבר נעשה על ידי התחנות לשירות פסיכולוגי ברשויות המקומיות אך לשפ"י אין מידע על כך ואין הסכם מוסדר בין משרד החינוך לבין מד"א בהקשר של מתן סיוע נפשי לבני נוער מתנדבים.18
מתנדב מד"א, אברהם גוטמן, ציין כי נושא הבטיחות וביטחונם של המתנדבים נמצא בראש סדר העדיפויות ומקבל דגש בקורס ההכשרה לבני הנוער. ההגבלות על מעורבות מתנדבי נוער באירועים רבי נפגעים, באירועים מסוכנים ובאירועים המערבים מחזות קשים נשמרות על ידי מד"א למרות רצונם של בני הנוער להשתתף דווקא באירועים מסוג זה. קורס ההכשרה שעוברים בני הנוער מכין אותם לפעילותם גם בהיבט של התמודדות עם מצבים קשים דרך שגרה. ככלל, בני הנוער המתנדבים מעוניינים לסייע במצבים קשים ואינם מראים סימנים לקושי נפשי לאחר פעילות זאת. עזרה נפשית זמינה לכל המעוניין בכך. באירועים ייחודיים, דוגמת השריפה בכרמל, הגיע פסיכולוג לתחנה על מנת לשוחח עם אנשי הצוות הרפואי.19
צוותי חירום ורפואה המטפלים בנפגעי טראומה, חשופים לעיתים לתסמונות פוסט-טראומטיות (בתר-חבלתיים). סקר שבוצע בשנת 2002 בדק את השפעת אירועי האינתיפאדה השנייה על בני נוער המתנדבים במד"א. המחקר מצא כי תקופת האינתיפאדה השפיעה על כמות הסימפטומים הפוסט-טראומטיים של מתנדבי נוער, ובהם: הפרעות בשינה, בעיות התנהגות, מחשבות טורדניות ותסמינים פיזיולוגיים. עם זאת, לא נמצאה הפרעה פוסט טראומטית קלינית בקרב בני נוער אלה. בני נוער שהשתתפו באירוע רב-נפגעים, השתתפו בהחייאה באירוע רב-נפגעים או צפו בהרוגים באירועים אלה דיווחו על סימפטומים פוסט-טראומטיים מרובים ביותר. ככל שמספר הפעמים שבהם נחשף המתנדב לפיגועים רב יותר גדל מספר התסמינים. השתתפות בהחייאה שלא באירוע רב-נפגעים השפיעה אף היא על כמות הסימפטומים. ככל שרמת שביעות הרצון של המתנדב מפעילותו עולה כך יורד מספר התסמינים. בנות חילוניות וכן בני נוער שמתנדבים ממניעים אישיותיים דוגמת הגנה וצורך בכפרה נמצאו בסיכון הרב ביותר לפיתוח סימפטומים פוסט-טראומטיים.20