חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט 29 מאי 2026
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה 29 מאי 2026
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום 8.3.11 -
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס' 2)
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) תשנ"ו–1996 נחקק בשנת 1996, ותוקן משמעותית בשנת 2005.
החוק מסדיר את סמכותה של משטרת ישראל ליטול מחשוד, מנאשם או ממורשע, 'אמצעי זיהוי' לשם הפקת נתוני זיהוי שישמשו לצורך פענוח עבירות ואיתור עבריינים. 'אמצעי זיהוי': דהיינו דגימה ביולוגית [שכוללת דגימת רוק, שיער או דגימת דם מזערית], טביעות אצבע או תצלום. אמצעי הזיהוי משמשים לצורך הפקת נתונים אשר יאפשרו את זיהויו של האדם שממנו ניטלו [להלן – 'נתוני זיהוי' או 'פרופיל']. נתונים אלו נאגרים לשם כך במאגר של נתוני זיהוי שמנוהל על ידי משטרת ישראל ונועד לסייע לרשויות אכיפת החוק בחקירת עבירות ומניעתן [להלן – המאגר הפלילי]. על פי סעיף 11טז לחוק, ניתן לעשות שימוש במאגר הפלילי למטרות שונות, וביניהן - חקירת עבירות; מניעת עבירות וסיכולן; אימות או זיהוי של אדם או גם גופה שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק; איתור נעדרים או שבויים; ולצורך מחקר הקשור למטרות אלה.
למעשה, השימוש במאגר הפלילי מיועד למטרות הבאות:
1) באותם מקרים בהם בידי רשויות אכיפת החוק ישנו חשוד – ניתן להשוות את נתוני הזיהוי של אותו אדם אשר הופקו מאמצעי הזיהוי שניטלו ממנו, אל מול נתוני זיהוי שהופקו מראיות שנמצאו בזירת העבירה (למשל שיער, טביעות אצבע או זרע) וכך לוודא כי יש קשר מוכח וודאי בין החשוד המצוי בידיהם לבין ביצוע העבירה;
2) באותם מקרים בהם אין בידי רשויות אכיפת החוק חשוד בביצוע העבירה – ניתן להפיק נתוני זיהוי מאמצעי זיהוי שנמצאו בזירת העבירה ולהשוות אותם לנתוני זיהוי קיימים המופיעים במאגר הפלילי; במידה ומדובר באדם שנתוניו כבר נמצאים במאגר, אזי אף כאן מוכח קיומו של קשר וודאי של אותו אדם לדגימות שבזירת העבירה ועל כן הוא הופך לחשוד בביצוע העבירה.
החוק קובע גם הסדר מפורט לעניין נטילת אמצעי זיהוי:
שוטר מוסמך ליטול אמצעי זיהוי, שאינו דגימה ביולוגית (כלומר – טביעות אצבע ותצלום) בהתקיים אחד מאלה:
א. האדם חשוד בעבירה מסוג עוון ופשע ונחקר באזהרה;
ב. האדם נאשם בביצוע עבירה מסוג עוון ופשע;
ג. האדם הורשע בעבירה מסוג עוון ופשע (או נקבע לגביו שהוא ביצע את העבירה, ללא הרשעה).
[כמו כן, שוטר או סוהר רשאי ליטול טביעות אצבע ותצלום מכל עצור, אסיר או מוחזק במשמורת, לשם זיהויו. נתונים אלו יוחזקו במאגר נפרד לצורך ניהול תקין של מקומות המעצר. ובנוסף, שוטר מוסמך לסרוק טביעת אצבע של מעוכב לשם בירור/אימות זהותו, ולהשוות את הט"א למאגר – טביעות האצבע לא ייכללו במאגר.]
שוטר מוסמך ליטול דגימה ביולוגית בתנאים האמורים לעיל, אולם רק בעבירה המנויה בתוספת (עבירות מסוימות הקשורות לסחר בבני אדם, גרימת מוות, סיכון חיים/בריאות, עבירות מין, עבירות בקטינים וחסרי ישע, פגיעה בחירות, בתקיפה, פגיעה ברכוש, עבירות סמים מסוכנים, הוצאת נשק מרשות הצבא, עבירות ביטחון).
כניסה למאגר: נתונים אלה יהיו כלולים במאגר של נתוני זיהוי המנוהל על ידי המשטרה. כמו כן, רשאית המשטרה ליטול כל דגימה ממקום, חפץ, או גופה שקשורים לעבירה הנחקרת, ולכלול אותה במאגר.
השוואה למאגר: המשטרה מוסמכת לערוך השוואה בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לבין נתוני הזיהוי הקיימים במאגר; אם המשטרה מוסמכת ליטול נתוני זיהוי (לדוגמא מכוח הסמכות לערוך חיפוש של חשוד), אך לא לכלול אותו במאגר, השוואה כאמור תהיה חד-פעמית.
העברת מידע: המשטרה רשאית למסור נתונים מן המאגר לרשויות התביעה, למרכז הלאומי לרפואה משפטית לצה"ל, לשב"כ, ולכל גוף אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה, לצורך המטרות המנויות בחוק. בנוסף, רשאית המשטרה למסור מידע למדינה אחרת לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998.
מחיקת נתונים לזיהוי גנטי (יציאה מהמאגר): בתוך 60 יום משהסתיים הליך פלילי ללא הרשעה; בחלוף 7 שנים מיום שניטל אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית מחשוד שההליך הפלילי בענייננו הסתיים ללא הרשעה; או בחלוף 20 שנה מיום שאדם שהורשע בעבירה נפטר – יימחקו נתוני הזיהוי הגנטי שלו מן המאגר, והדגימה הביולוגית ששימשה להפקתם – תושמד.
הצעת החוק מציעה שורה של תיקונים, שיפורטו להלן, חלקם הנובעים מניסיון שנצבר בשנים האחרונות. כמו כן מציעה הממשלה להרחיב את המאגר הביולוגי לשם איתור נעדרים ולכלול בו נתונים של נעדרים ואלמונים; וכן להרחיב את מעגל הגופים שמוסמכים לקבל מידע מהמאגר, ביניהם גם גופים בינלאומיים, ובכך לקדם את שיתוף הפעולה של מערכת החקירה בארץ עם הקהילה הבינלאומית למניעת פשע ולאיתור נעדרים.
בהתחשב בחשיבות וברגישות הרבה הטמונה בנתוני זיהוי, המטרה היא לאזן בקפידה בין מטרות החוק לבין הצורך בשמירה ראויה של המידע, ולצמצם ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות.
סעיף ההגדרות:
מוצעים שלושה תיקונים לסעיף ההגדרות:
א. "בית משפט" - היום הסעיף קובע כי כל הפנייה לבית משפט מתייחסת לבית המשפט השלום. אולם, לאורך החוק יש סעיפים שבהם הכוונה לא לבית משפט השלום, אלא בית המשפט הרלבנטי. לכן מוצע להתייחס לסעיפים ספציפיים.
הערה נוסחית:
נדמה כי במקום הסעיף המוצע, יש למחוק את ההגדרה של "בית משפט" ולהוסיף בסעיפים 4, 6, 8, 14, 14ג, ו-11יח, התייחסות לבית המשפט השלום.
ב. "גוף ציבורי": ר' הערות לסעיף 11טז1
ג. קצין משטרה בכיר: מוצע להוסיף הגדרה, לצורך סעיפים חדשים: ""קצין משטרה בכיר" – קצין משטרה בדרגת סגן–ניצב ומעלה".
סעיף 11ב: נטילת אמצעי זיהוי ממי שהורשע בחוץ לארץ
החוק הקיים (ס' 11ב) מסמיך שוטר ליטול אמצעי זיהוי (טביעות אצבע, דגימה ביולוגית ותצלום) מנחקר בחשד שעבר עבירה מהרשימה המנויה בתוספת לחוק, מנאשם, ומאדם שהורשע. נתוני הזיהוי שמפיקים מאמצעים אלה נכנסים למאגר. בנוסף על כך, לסוהר או שוטר המקבל אסיר או עצור למשמורת, רשאי ליטול ממנו טביעות אצבע ותצלום (ס' 11י).
התיקון המוצע יסמיך שוטר ליטול אמצעי זיהוי גם מאדם שהורשע בחוץ לארץ ומרצה את עונשו בישראל. כמו כן, מוצע לאפשר לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לכך להכריע בשאלה האם העבירה שבה האדם הורשע בחו"ל מקבילה לעבירה המנויה בתוספת.
התיקון המוצע:
11ב. תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר
(א) שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור בסעיף 11ד, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה:
(1) הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין;
(2) הוא נאשם בביצוע עבירה;
(3) הוא הורשע בעבירה; לענין זה, "הורשע" – לרבות קביעה של בית משפט או של בית דין צבאי, שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה.
(4) הוא הורשע מחוץ לישראל ומרצה את עונשו בישראל.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת הראשונה, ולעניין נטילה כאמור ממי שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל כאמור בסעיף קטן (א)(4) – אלא בעבירה לפי דין זר המקבילה לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, לפי החלטת קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
הערה: יש לשקול לקבוע כי הגורם המכריע בשאלה האם העבירה היא עבירה "מקבילה" יהיה גורם משפטי, וכן גורם חיצוני למשטרה. בדרך כלל, יהיה אפשר לקבל את ההסכמה של המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים כאשר מעבירים את האסיר לשאת את עונשו בישראל לפי חוק נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו.
נוסח לדיון מאת הייעוץ המשפטי לוועדה:
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא מחשוד, מנאשם או ממי שהורשע בעבירה, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת הראשונה, ולעניין נטילה כאמור ממי שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל כאמור בסעיף קטן (א)(4) – אלא בעבירה לפי דין זר המקבילה לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, לפי החלטת קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה, באישור עובד משרד המשפטים שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.
סעיפים 11יב1, 11יב2 + 11יג(4) המוצעים: מאגר נעדרים
סעיף 11יב1 המוצע בהצעה הממשלתית מבקש להסמיך את המשטרה ליטול דגימה ביולוגית מגופה, חפץ או מקום כדי לאתר אדם או לברר זהותה של גופה. אולם, הסעיף המוצע אינו מגדיר את היקף הסמכות של המשטרה ליטול ולהשתמש בדגימה ביולוגית; אינו כולל תנאים לנטילת הדגימה כאשר הנטילה היא מגופה, מחפץ, או ממקום (כאשר ס' 11יב2 מציג תנאים ללקיחת דגימה מאדם); וכן, אין הסעיף מסדיר את אופן השימוש בדגימה שניטלה.
לכן, מוצעים סעיפים חלופיים לעניין איתור וזיהוי נעדרים. הסעיפים המוצעים מבקשים להקים שני מאגרים שונים, אחד הכולל נתונים של הגופות, ואחד הכולל נתונים של הנעדרים ובני משפחותיהם. מאגרים אלה יישמרו בנפרד מהמאגר הפלילי של המשטרה, אך תהיה אפשרות להשוות בין מאגר הגופות לבין המאגר הפלילי. יש לדון בשאלה האם יש להשוות את מאגר הנעדרים למאגר הפלילי, שכן התועלת בהשוואה כאמור אינה רבה, והנזק הפוטנציאלי לנעדר יכול שיהיה רב מאוד. יש בנטילת דגימה ביולוגית מנעדר, ללא הסכמתו כדי לפגוע בפרטיותו של הנעדר; יש קושי רב עוד יותר בכך שמשווים בין הדגימה לבין המאגר הפלילי ללא הסכמתו באופן שיכול להיחשד בביצוע עבירה, במיוחד כשהמטרה המוצהרת היא איתור. לכן יש להקפיד על תנאים שונים, כגון השוואה לנתונים שנצברו רק לאחר ההיעדרות.
11יב1. מאגר לאיתור נעדרים ולזיהוי גופות
המכון לרפואה משפטית רשאי לנהל מאגרים של נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, לצורך בירור זהותם של אדם או של גופה או לצורך איתורם; הנתונים ייכללו בשני מאגרים נפרדים, מאגר גופות האלמוניים ומאגר הנעדרים ובני משפחתם; המאגרים יהיה חסויים ולא יימסר מהם מידע אלא לפי הוראות חוק זה.
11יב2. מאגר גופות – נטילה והשוואה למאגר הפלילי
(א) שוטר [לדיון: או עובד המכון לרפואה משפטית] מוסמך ליטול מגופה אמצעי זיהוי, אחד או יותר, לשם שימוש באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו ממנה לצורך בירור זהותה, [ולהעבירם למכון לרפואה משפטית]; נטילה כאמור ייעשה לאחר שאישר גורם בכיר במשטרה [**יש צורך בפירוט] כי אין דרך אחרת לזהות את הגופה.
(ב) נתונים שהופקו לפי הוראות סעיף זה יישמרו במאגר גופות האלמונים, ולא ייכללו במאגר נתוני זיהוי לפי המאגר הפלילי.
(ג) משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי הנמצאים במאגר גופות האלמוניים, לבין המאגר הפלילי.
(ד) המכון לרפואה משפטית רשאי לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שנמצאים במאגר הגופות האלמוניים לפי סעיף זה, לבין נתוני הזיהוי שנמצאים במאגר הנעדרים ובני משפחתם לפי סעיף 11יב3, והכל למטרת בירור זיהו הגופה.
11יב3. מאגר הנעדרים ובני משפחתם – נטילה והשוואה למאגר הפלילי
(א) לבקשת בן משפחה של נעדר, מוסמך שוטר ליטול מחפץ או ממקום שבשליטת המבקש, אמצעי זיהוי של הנעדר, או ליטול אמצעי זיהוי של בן המשפחה המבקש, אחד או יותר, לצורך איתור הנעדר;
לעניין סעיף זה, "בן משפחה" – הורה, ילד, או בן זוג; ואם לא היה אחד מאלה – אח, סב או נכד;
"מקום שבשליטת המבקש" – לרבות מקום שבו מקום מגורים או מקום עסק של הנעדר לבדו.
(ב) לא ייטול שוטר אמצעי זיהוי מאדם, מחפץ או ממקום לפי סעיף זה אלא אם כן נוכח כי אין דרך אחרת לאתר את הנעדר, ולאחר שהסביר למבקש, בלשון המובנת לו, את מטרת הנטילה ואת השימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם, וכן הסביר לו את זכותו שלא להסכים לנטילה, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב לביצוע הנטילה.
(ג) אמצעי זיהוי שניטלו לפי סעיף קטן (א), יועברו למכון לרפואה משפטית לשם הפקת נתוני זיהוי; נתונים שהופקו לפי הוראות סעיף זה יישמרו במאגר הנעדרים ובני משפחתם, ולא ייכללו במאגר הפלילי.
(ד) לדיון: האם יש להשוות את מאגר הנעדרים למאגר הפלילי?
נוסח מוצע לדיון: משטרת ישראל רשאית, לבקשת בן משפחתו של נעדר, לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי של נעדר, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר הפלילי, ובלבד שהשוואה כאמור תיעשה אל מול הנתונים שבמאגר שהופקו לאחר היעדרותו של האדם, ולא יותר מ–[לדיון: פעם/ מפעמיים בשנה], והכל למטרת איתור הנעדר.
סעיף 11יג(ג): הכללת מידע במאגר אשר התקבל ממדינה זרה
הסעיף המוצע יאפשר הכללה של נתוני זיהוי שהתקבלו ממדינות זרות, כדי לקדם שיתוף פעולה עם מדינות זרות; לפי הצעת הממשלה, יאפשר הסעיף הכללתם של נתונים שהתקבלו מחשודים, עצורים או נאשמים באזור יהודה ושומרון, על אף שטרם הוסדרו כל הכללים לנטילת אמצעי זיהוי שם.
הערה:
א. החקיקה לעניין נטילת אמצעי זיהוי שאינם דגימות ביולוגיות באיו"ש אינה תואמת את החקיקה הרגילה בישראל: ואין שם חקיקה לגבי נטילת דגימות ביולוגיות כלל. לכן, יש לשקול להוסיף סעיף כדוגמת המוצע רק כאשר יהיו הנחיות באיו"ש, והמחוקק יוכל להחליט איזה אמצעי זיהוי, מבין אלה שניטלו באיו"ש, יוכנסו למאגר הפלילי.
ב. לעניין מאגרי מידע שהתקבלו מחו"ל, יש לשקול להוסיף כי אפשר לקלוט מאגרים מחו"ל רק כאשר הם נמסרו על ידי המשטרה של מדינה זרה, או גוף אכיפתי אחר שכן אז מובטחת הגשמת המטרה לעניין חקירה וסיכול של עבירות.
נוסח לדיון מאת הייעוץ המשפטי לוועדה:
(ג) נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר, –
(1) נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל בהסכמה משוטר, בעת גיוסו למשטרה או במהלך שירותו, וזאת לצורך זיהויו כשוטר.
(2) נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שנמסרה למשטרת ישראל מידי מדינה אחרת או מידי גוף משטרתי או גוף המקביל לו מחוץ לישראל במסגרת מילוי תפקידו, לצורך המטרות המנויות בסעיף 11טז(א)1, ובלבד שמוסר המידע ביקש להכלילם במאגר או שהודע לו על אפשרות ההכללה כאמור והוא לא הביע את התנגדותו לכך;
(3) נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מכוח הדין החל באזור, מחשודים, מעצורים או מנאשמים; לעניין זה, "האזור" – כהגדרתו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום יהודה ושומרון (שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח–1967.
סעיף 11יד: שימוש במידע שנתקבלה "בדרך אחרת"
הממשלה מציעה שניתן יהיה להשוות, באופן חד-פעמי, בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לפי החוק לבין נתוני הזיהוי שנמצאים במאגר. הממשלה מציעה שניתן יהיה להשוות נתוני זיהוי שהמשטרה "קיבלה כדין בלי שהוגבל השימוש בהם."
התיקון המוצע:
11יד. השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר
(א) משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי, או שמשטרת ישראל קיבלה אותם כדין בלי שהוגבל השימוש בהם, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א); ובלבד שהשוואה כאמור של נתוני זיהוי שלא מתקיימים לגביהם התנאים להכללה במאגר לפי הוראות סעיף 11יג תהיה השוואה חד-פעמית.
הערה:
הסעיף המוצע אינו ברור - באיזה מקרים יינטלו אמצעי זיהוי שלא לפי החוק הזה או לפי חוק השיפוט, אבל עדיין יהיה "כדין"? ממה שנמסר לנו מהמשטרה, יש צורך בסעיף הזה כאשר המשטרה מקבלת נתוני זיהוי מגוף מחו"ל, ללא הסכמה להכניס את הנתון למאגר - ואז נוצר מצב שגם אין אפשרות לפי חוק להשוות את הנתון למאגר הפלילי. לכן, מוצע לנסח סעיף שיבהיר את האמור:
נוסח לדיון מאת הייעוץ המשפטי לוועדה:
(א) משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א); ובלבד שהשוואה כאמור של נתוני זיהוי שלא מתקיימים לגביהם התנאים להכללה במאגר לפי הוראות סעיף 11יג תהיה השוואה חד-פעמית.
(1) קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי מגוף משטרתי או מגוף המקביל לו מחוץ לישראל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), ואין היא רשאית לכלול אותם במאגר, רשאית היא לערוך השוואה חד-פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א).
ככל שיש עוד מקרים שהוועדה תרצה לאפשר בהם העברת מידע, יש לכתוב זאת במפורש בסעיף.
מדובר בסמכות נטילה של מידע רגיש ואי אפשר ליתן סמכות זו באופן כה עמום במוצע על ידי הממשלה.
סעיף 11טז: שימוש במאגר לצורך מחקר
הסעיף הקיים מאפשר שימוש במידע שבמאגר למטרות שונות, ביניהן לצורך מחקר, שאושר בידי הוועדה המאשרת, כל עוד המידע אינו כולל פרטים מזהים.
התיקון המוצע מבקש להפריד בין מחקר המבוסס על חומר גנטי לבין מחקר המבוסס על טביעות אצבע או תצלום, ולקבוע כי מידע גנטי יועבר רק באישור הוועדה המאשרת, בעוד שטביעות אצבע ותצלומים יועברו באישור קצין משטרה בכיר, כל עוד הפרטים לא יביאו לזיהויו של אדם מסוים:
[בנוסח המוצע בהצעה הממשלתית, כוונת הסעיף לא הייתה ברורה דיה, ולכן מוצע נוסח חילופי]
נוסח לדיון מאת הייעוץ המשפטי לוועדה:
11טזא. מטרות השימוש במאגר
(א) משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד:
(1) לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, ולצורך הליך פלילי;
(2) לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן;
(3) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;
(4) לענין סעיף 11יח – לרבות לצורך איתור אדם;
(5) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (4), שאושר בידי הוועדה המאשרת, ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים.
(5) לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהמידע מן המאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים; מחקר כאמור יאושר על ידי קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה, ואם מדובר במאגר הכולל נתונים לזיהוי גנטי, על ידי הוועדה המאשרת.
סעיף 11טז1: מסירת מידע לגוף ציבורי
מוצע לאפשר למשטרה למסור מידע לגוף ציבורי, ולהגביל את השימוש במידע זה. כן מוצע להוסיף לרשימת הגופים הציבוריים את הרשות להגנה על עדים.
[הסעיף הקיים: 11טז(ב) "משטרת ישראל רשאית למסור נתונים מן המאגר לגוף ציבורי, לפי דרישתו, לשימושו למטרות המנויות בסעיף קטן (א) בלבד ובמסגרת מילוי תפקידו."]
הנוסח המוצע:
11טז1. מסירת מידע מהמאגר לגוף ציבורי
(א) משטרת ישראל רשאית למסור מידע מן המאגר, לידי גוף ציבורי, לפי דרישתו, לשימושו למטרות המנויות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4) בלבד, ובמסגרת מילוי תפקידו.
(ב) גוף ציבורי שקיבל מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יעשה בו שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לו המידע; המשטרה תודיע לגוף הציבורי על ההגבלה כאמור.
סעיף ההגדרות:
"גוף ציבורי" – רשויות התביעה, הרשות להגנה על עדים, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, וכל גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת
סעיף 11טז2: מסירת מידע לגוף מחוץ לישראל
הסעיף המוצע ירחיב את הסמכות למסירת מידע מהמאגר למדינה אחרת (אשר כיום אפשרי אך ורק במסגרת חוק עזרה משפטית) ויאפשר מסירה גם לשם המטרות הבאות:
א. לצורך אימות או בירור זהות של אדם או גופה במסגרת חקירה, הליך פלילי, מניעה או סיכול עבירות.
ב. במסגרת הליכי הסגרה, העמדה לדין או ביצוע פסקי דין במדינה אחרת על פי בקשתו, או במסגרת העברת אסירים.
ג. לפי הסכם בין-מדינתי בעניין חקירה, מניעה או סיכול טרור.
הנוסח המוצע:
11טז2. מסירת מידע מהמאגר למדינה אחרת או לגוף מחוץ לישראל
(א) משטרת ישראל רשאית למסור מידע מן המאגר לידי מדינה אחרת, או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי בתוספת השניה שאושר לעניין זה בידי קצין משטרה בכיר, לצורך מילוי תפקידו, בין ביוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף, באחד מאלה:
(1) לפי הוראות סעיף 32 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק עזרה משפטית), לשימושם של המדינה או הגוף למטרות המנויות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4), בלבד; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו הוראות החוק האמור;
(2) לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה ולצורך איתור אדם, באחד מאלה:
(א) במסגרת חקירה, הליך פלילי, מניעה או סיכול עבירות כאמור בסעיף 11טז(א)(3) או (4); [לדיון: האם סעיף זה יכלול העברת מידע לצורך איתור נעדרים?]
(ב) [לדיון: נדמה שאין צורך בסעיף זה, שכן אין הוא מוסיף על סעיף קטן (א)]
במסגרת הליכי הסגרה, במסגרת הליכים של העמדה לדין או ביצוע פסק דין פלילי במדינה אחת על פי בקשה של מדינה אחרת או במסגרת העברת אסירים לנשיאת עונשם לפי חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז–1996.
(ב) העברת מידע לפי סעיף קטן (א) תותנה בידי משטרת ישראל בקיום התנאים המפורטים להלן:
(1) השימוש במידע יהיה רק למטרה שלשמה נמסר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר, שימוש אחר;
(2) המידע לא ייאגר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר, אחרת;
(3) המידע לא יועבר לאחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר את העברתו לגוף מהגופים המנויים בתוספת השניה.
(ג) הערה לדיון: כיום, יש רק הסכם אחד להעברת מידע לצורך מניעת טרור, הסכם שאותו אין באפשרות המשטרה להביא בפני הוועדה. לכן, בשלב זה, כאשר אין אנו יודעים מה יהיה בעתיד, יש לשקול לצמצם את תחולת הסעיף כך שיחול כעת רק על העברת מידע שהופק מטביעות אצבע, ולא מדגימה ביולוגית. בנוסף, אין לקבוע כי שר המשפטים והשר לביטחון פנים יאושרו הסכם שנתחם בין מדינות. [הנוסח באדום הוא הנוסח הממשלתי, כאשר הנוסח בכחול הוא הנוסח המוצע מאת הייעוץ המשפטי]:
נחתם הסכם בין מדינת ישראל או משטרת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף באותה מדינה בין משטרת ישראל לבין גוף משטרתי במדינה אחרת, לעניין העברת מידע נתוני זיהוי שהופקו מטביעות אצבע לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, וההסכם אושר בידי השר לביטחון הפנים ושר המשפטים, תעביר משטרת ישראל לידי המדינה או הגוף האמורים, לפי העניין, בהתאם לאמור בהסכם, כל מידע מן המאגר הנדרש לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה כאמור; בהסכם כאמור בסעיף קטן זה יובהר כי מקבל המידע לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר המידע, וכן תהיה בו התייחסות לעניינים אלה:
(1) האם רשאי מקבל המידע לאגור אותו, ואם כן באילו תנאים;
(2) האם רשאי מקבל המידע להעבירו לאחר, ואם כן למי ובאילו תנאים.
(ד) לעניין חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, והתקנות לפיו, דין מידע המועבר לפי סעיף זה כדין מידע המעובר עקב בקשה לפי חוק עזרה משפטית.
תוספת שניה
(סעיף 11טז2)
(1) אינטרפול (Interpol – International Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;
(2) אירופול (Europol – European Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;
(3) משטרה פדרלית או מדינתית, וכן משטרה מחוזית או עירונית הפועלת מכוח דין;
(4) משטרת גבולות ורשות הגירה;
(5) רשות להגנה עם עדים;
(6) רשות או סוכנות אחרת לאכיפת חוק, של מדינה;
(7) רשות תביעה של מדינה או של גוף המנוי בתוספת זה;
שינו התוספת: סעיף 15א
(ב) השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השניה.
[לדיון: יש לשקול לבקש את אישור וועדת החוקה לשינוי התוספת]
סעיף 15: ביצוע ותקנות
15. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת השר לביטחון פנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים והשר לביטחון הפנים (בסעיף קטן זה –השרים), ממונים על ביצוע פרקים ג' ו-ד', והם רשאים להתקין תקנות לביצועם לרבות בעניינים המפורטים בפסקאות שלהלן, ובלבד שתקנות לפי פסקאות (2) עד (5) יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת:
(1) דרכי הפנייה בבקשה לעיון חוזר על פי סעיף 11ג;
(2) ניהול המאגר ודרכי השימוש בו כאמור בסעיף 11טו; בתקנות כאמור רשאים השרים לקבוע הוראות בדבר חלוקת המאגר למדורים שונים, לפי סוגים שונים של נתוני זיהוי;
(3) שמירת אמצעי זיהוי ונתוני זיהוי, ואבטחתם, כאמור בסעיף 11כא; תקנות כאמור לעניין שמירתם של נתונים לזיהוי גנטי ודגימות ביולוגיות, ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;
(4) פרטי מידע נוספים המתייחסים לנתוני הזיהוי הכלולים במאגר והנדרשים לצורך השימוש בו, שאותם רשאים משטרת ישראל לכלול במאגר לפי סעיף 11יג;
(5) נסיבות שבהתקיימן יהיה ניתן לבצע הפקה חוזרת של נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף 11יט; תקנות ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) – מיום 19.9.2005
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ה מס' 2005 מיום 19.6.2005 עמ' 496 (ה"ח 115)
15. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת השר לבטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע פרקים ג' ו-ד', והוא –
(1) יקבע הוראות בדבר –
(א) דרכי הפניה בבקשה לעיון חוזר על פי סעיף 11ג – בהסכמת שר המשפטים;
(ב) ניהול המאגר ודרכי השימוש בו כאמור בסעיף 11 טו – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; ורשאי הוא כאמור לקבוע הוראות בדבר חלוקת המאגר למדורים שונים, לפי סוגים שונים של נתוני זיהוי;
(ג) שמירת אמצעי זיהוי, נתוני זיהוי, ואבטחתם, כאמור בסעיף 11כא – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; ובלבד שהוראות כאמור לענין שמירתם של נתונים לזיהוי גנטי ודגימות ביולוגיות, ייקבעו גם בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;
(ד) דרכי המחיקה של הנתונים לזיהוי גנטי, ודרכי הביעור של אמצעי הזיהוי, כאמור בסימן ד' לפרק ד' – בהתייעצות עם שר המשפטים;
(ה) האגרות שעל מבקש מידע כאמור בסעיף 11כד(א) לשלם, הקרבה הנדרשת לצורך מתן ייפוי כוח לאדם כאמור בסעיף 11כד(ב), ודרכי ההוכחה בפני קצין המשטרה כי נבצר מאדם להתייצב בתחנת המשטרה באופן אישי כאמור באותו סעיף קטן;
(2) יקבע פרטי מידע נוספים המתייחסים לנתוני הזיהוי הכלולים במאגר והנדרשים לצורך השימוש בו, אותם רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר לפי סעיף 11יג – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(3) יקבע את הנסיבות שבהתקיימן יהיה ניתן לבצע הפרה חוזרת של נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף 11יט – בהתייעצות עם הוועדה המאשרת, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(1) רשאי השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע תקנות לעניין דרכי המחיקה של נתוני זיהוי, ודרכי הביעור של אמצעי זיהוי, כאמור בסימן ד' לפרק ד';
(2) רשאי השר לביטחון הפנים לקבוע את האגרות שעל מבקש מידע כאמור בסעיף 11כד(א) לשלם, הקרבה הנדרשת לצורך מתן ייפוי כוח לאדם כאמור בסעיף 11כד(ב), ודרכי ההוכחה לפני קצין המשטרה כי נבצר מאדם להתייצב בתחנת המשטרה באופן אישי כאמור באותו סעיף.