חומר רקע

נייר עמדה בנושא הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור צילום נפגעי עבירה מינית), התש"ע–2010 מוגש לועדת החוקה, חוק ומשפט ארגון רבני צהר מבקש להביע את תמיכתו בהצעת חוק העונשין (תיקון – איסור צילום נפגעי עבירה מינית), התש"ע–2010. במצב החוקי הקיים יש איסור פרסום פרטים מזהים, ובכלל זה תמונות שיש בהן אפשרות לזיהוי הנפגע, אך אין איסור בצילום עצמו. עניינה של ההצעה הוא הרחבת ההגנה על נפגעי עבירה מינית באמצעות איסור צילום נפגעי העבירה. מבט יהודי המבט היהודי שם דגש מיוחד על הפגיעה הרגשית באדם האחר, משום שיש בדבר פגיעה בכבודו של אדם. על כן על פי ההלכה אין להביט באדם בסיטואציה העשויה להביך אותו1. נפגע עבירה מינית מבקש לשמור על פרטיותו, והעובדה שהוא מצולם יוצרת בעבורו חוויה קשה של פגיעה בפרטיות. אף שגם כיום אין לפרסם תמונת נפגע באופן המאפשר את זיהויו, כיסוי הראש והסטת הפנים מעידים כמאה עדים על הקושי הרב של נפגעי העבירה להצטלם. על כן, פעולת צילום זו נוגדת באופן חריף את המבט היהודי. את חומרת ההתייחסות למצב שבו מביישים אדם ביטאו חכמים באמירה ש"כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים".2 על כן, במצבים רגישים כל כך של פגיעה מינית ראוי להעדיף את ההגנה על רגשותיו של הנפגע על פני אינטרסים אחרים, כל שאין בהם משום הצלת נפשות או קרוב לכך. היבטים נוספים לתמיכה בהצעת החוק הסרת חסמים מפני הגשת תלונות: כידוע, נפגעות רבות נמנעות מלהגיש תלונה במשטרה עקב החשש מההליך המורכב. האינטרס הציבורי הוא עידוד תלונות על מנת להילחם בתופעה, ולצורך זה יש לצמצם חסמים. החשש מפני הבושה שבחשיפה האישית הוא חסם מרכזי, ועל כן יש לצמצמו עד כמה שניתן. מניעת פרסום תמונות מטושטשות: הואיל ואין בפרסום תמונה מטושטשת כדי להביא לזיהוי המצולם, על פי החוק הקיים אפשר לפרסם תמונה מטושטשת. מצב זה לכאורה מגן על הפרטיות, אך החוויה האישית של המצולם שתמונתו מופיעה במדיה הכתובה והאלקטרונית קשה, שכן הוא חושש שמא מאן דהו יזהה אותו למרות הטשטוש. באופן עקיף, הצעת החוק תמנע גם פרסום תמונות אלו. הערה: הנוסח המוצע עשוי לעורר שאלות משפטיות באשר לכוונה האישית של המצלם, אם עשה זאת "מתוך מטרה לפרסם את הצילומים ברבים". יש לשאוף לניסוח שימנע מצלמים לרדוף אחרי הנפגע לצלמו בטענה שאין מטרתם לפרסם את הצילום ברבים.