חומר רקע

טיוטה - נוסח לדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 14 במרס 2011: סימוכין: 00129911 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א–2011 * תיקון סעיף 52 1. בחוק דמי מחלה, התשל"ו–1996‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ב) 5 – (1) בפסקה (4), בסופה יבוא "ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בין חמישה ימים – כפול היחס שבין הממוצע השבועי כאמור לבין חמש"; (2) בפסקה (5), בסופה יבוא "ויבוא "שש" במקום "חמש" שבאותה פסקה". תיקון סעיף 4 2. בסעיף 4(ב) לחוק העיקרי, במקום "25" יבוא "21". תיקון סעיף 5 3. בסעיף 5 לחוק העיקרי – (1) בכותרת השוליים, במקום "שיעור" יבוא "גובה"; (2) בסעיף קטן (א), במקום "שיעור דמי המחלה יהיה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה" יבוא "דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה"; (3) בסעיף קטן (ב), במקום "יהיה שיעור דמי המחלה שבעים וחמישה אחוזים משכר העבודה" יבוא "דמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה". תיקון סעיף 8 4. בסעיף 8 לחוק העיקרי – (1) בפסקה (1), בסופה יבוא "ואינם נופלים מהתנאים לפי חוק זה"; (2) בפסקה (2), בסופה יבוא "ואינם נופלים מהתנאים לפי חוק זה"; (1) בפסקה (3), בסופה יבוא "ואינם נופלים מהתנאים לפי חוק זה"; תחילה ותחולה 5. תחילתו של חוק זה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על דמי מחלה המגיעים בעד תקופת מחלה שמיום התחילה, אף אם החלה לפני יום התחילה. [הערות לדיון: 1. הצעת החוק אינה משנה את הוראת סעיף 2 לחוק הקיים, שלפיה ביום הראשון להיעדרות בשל מחלה לא משולם כל תשלום בשל דמי המחלה, ואילו בימים השני והשלישי משולמים רק מחצית מדמי המחלה. בכל היעדרות והיעדרות מתחיל מחדש מניין הימים לעניין הזכאות לדמי מחלה, וכך "מאופסת" זכאותו של העובד לתשלום. כך, למעשה אין העובד מקבל את התשלומים הסוציאליים הנדרשים בעד ימי ההיעדרות הראשונים. 2. ההוראה לא תשפיע על עובדים שנושא דמי המחלה מוסדר לגביהם בהסכם קיבוצי או בהסדר קיבוצי (מאחר והוראות החוק אינן חלות עליהם).