חומר רקע
נוסח לדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 23 במאי 2011:
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס'....) (בריאות הנפש), התשע"א–20111
הכנה לקריאה שניה ושלישית
תיקון סעיף 2
1.
בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19942 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2 –
(1) אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא:
""חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–19913;";
(2) אחרי ההגדרה "מועצת הבריאות" יבוא:
""מטפל" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 4;"
(2) אחרי ההגדרה "סל שירותי הבריאות" יבוא:
""פסיכיאטר מחוזי" – כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש;".
תיקון סעיף 8
2.
בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, במקום "בסל השירותים הבסיסי" יבוא "בסל שירותי הבריאות".
הוספת סעיף 23א1
3.
אחרי סעיף 23א לחוק העיקרי יבוא:
"אשפוז פסיכיאטרי שלא בהתאם להסדרי הבחירה
23א1.
(א) בסעיף זה, "אשפוז פסיכיאטרי" – אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, למעט במחלקה לתחלואה כפולה כהגדרתה בסעיף 3 לתוספת השלישית, או במחלקה המיועדת לגמילה מסמים או מאלכוהול.
(ב) חבר קופת חולים שהתקבל לאשפוז פסיכיאטרי בלי שהופנה לכך בידי קופת החולים, תישא קופת החולים בהוצאות אשפוזו גם אם בית החולים אינו מבין נותני השירותים של הקופה או מטעמה, וגם אם לא התקיימו ההסדרים שקבעה הקופה לפי סעיף 23, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:והמבוטח לא יידרש לשאת בהוצאות האשפוז, לרבות במקרים שבהם האשפוז היה שלא לפי שיקול דעת רפואי, לאחר שניתנו בעניינו צו או הוראה לאשפוז פסיכיאטרי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19605, או לפי חוק טיפול בחולי נפש, למעט הוראה של פסיכיאטר מחוזי על המשך אשפוז שלא מטעמים רפואיים, כאמור בסעיף 31(ב) לחוק טיפול בחולי נפש.
(1) היתה הצדקה רפואית לטיפול בחבר במסגרת אשפוז פסיכיאטרי;
(2) ניתנו צו או הוראה לאשפוז פסיכיאטרי, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–19606, או לפי חוק טיפול בחולי נפש, למעט הוראה של פסיכיאטר מחוזי על המשך אשפוז שלא מטעמים רפואיים, כאמור בסעיף 31(ב) לחוק טיפול בחולי נפש.
(ג) בית החולים שבו אושפז חבר קופת חולים באשפוז פסיכיאטרי, כאמור בסעיף קטן (א), ידווח על כך לקופת החולים שבה חבר המאושפז, בתוך 24 שעות ממועד קבלתו לאשפוז, ואם התקבל לאשפוז בשבת או בחג – בתוך 48 שעות מהמועד האמור."
(ד) אושפז חבר קופת חולים באשפוז פסיכיאטרי, כאמור בסעיף קטן (א), רשאית קופת החולים לדרוש את העברתו לאשפוז פסיכיאטרי בבית חולים אחר, בכפוף להוראות סעיף 32 לחוק טיפול בחולי נפש, ובלבד שחלפו שלושה חודשי אשפוז רצופים."
תיקון סעיף 29ב
4.
בסעיף 29ב לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)
(1) סברו שר הבריאות ושר האוצר כי באזור מסוים שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, אינם ניתנים לחברי קופות החולים, כולם או חלקם, בהתאם לאמות המידה הקבועות בסעיף 3(ד), רשאים הוא בהתייעצות עם שר האוצר,ם, בצו, לקבוע בצו כי שירותים אלה יינתנו באותו אזור על ידי קופת חולים אחת או יותר, לכלל חברי קופות החולים או לחלקם, הכל כפי שיקבעו בצו.;
(2) בצו לפי פסקה (1) יקבעו השרים הוראות לענין כללי ההתחשבנות בין קופות החולים בשל מתן שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש בהתאם להוראות הצו;.
(3) קופת חולים הנותנת שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש בהתאם לצו כאמור בפסקה (1), תיתן את השירותים המרפאתיים כאמור גם לחברי קופת חולים אחרת, באופן שוויוני, בכפוף לסל השירותים והתשלומים של הקופה שבה הם חברים;
(4) השר ידווח לועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על הקביעה בצו תוך שבעה ימים מיום הקביעה;
[לדיון: מוצע להמיר בדיווח תקופתי לוועדה]
(5) סעיף קטן זה יחול במשך 5 שנים מיום פרסומו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס'..), התשע"א –2011;
(36) בסעיף קטן זה, "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" – כהגדרתם בסעיף 23ב(א) לחלק הראשון בתוספת השניה, כולם או חלקם."
תיקון סעיף 49
5.
בסעיף 49(א) לחוק העיקרי –
(1) ברישה, במקום "46" יבוא "47";
(2) בפסקה (20), במקום "שני חברים" יבוא "שלושה חברים" ובסופה יבוא "אחד מהם לפחות נציג של ארגון העוסק בזכויות נכי נפש".
תיקון סעיף 69
6.
בסעיף 69 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א2) יבוא:
"(א3) על אף הוראות סעיף קטן (א) שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה כאמור בתוספת השלישית בסעיף 3(1), על פי אישור של ועדת ההכרעה כהגדרתה באותו סעיף, יינתנו בידי משרד הבריאות או משרד הרווחההרווחה והשירותים החברתיים, בהתאם להחלטת הוועדה האמורה."
תיקון התוספת השניה
7.
בתוספת השניה –
(1) במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שניה
(סעיף 7(א))
שירותי הבריאות הניתנים על ידי קופות החולים
חלק ראשון: רשימת שירותי הבריאות";
(2) בחלק הראשון –
(א) בסעיף 22, במקום סעיף קטן (ד) יבוא:(ד), פסקאות (1) עד (4) ו-(6) – יימחקו;
[לדיון: מה החלופה הניתנת לפסקה (4) הנמחקת: "התערבות פסיכולוגית בזמן משבר"?]
"(ד) טיפול נפשי, במרפאות, בבתי חולים או במכונים, למטרה רפואית:
(1) שירותי אבחון, הערכה וטיפול;
(2) טיפול פסיכולוגי שיקומי ונוירו פסיכולוגי".
(ב) אחרי סעיף 23א יבוא:
"23ב. שירותי בריאות הנפש
(א) בסעיף זה –
"אבחנה פסיכיאטרית" – אבחנה או חשד לאבחנה, ולגבי קטין גם חשד להתפתחותה של אבחנה, המופיעה במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי (international classification of diseases (ICD – 10) – או במדריך אבחוני תקף אחר שעליו הודיע המנהל בהודעה ברשומות, שנקבעה למבוטח על פי אמות המידה הקבועות במדריך כאמור., למעט אבחנה המסווגת כ-CODE – Z במדריך האמור;
"ועדת חריגים מחוזית" – ועדה שהקימה קופת חולים, אשר רוב חבריה הם מטפלים כהגדרתם בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–19967, בעלי מומחיות בתחום בריאות הנפש, שתפקידה לאשר למבוטחי הקופה, לפי בקשתם, חריגה מהמכסות או מהתנאים למתן שירותים מרפאתייים בתחום בריאות הנפש, המפורטים בסעיף קטן (ג)(2), בטור ב';
"מטפל עצמאי" – מטפל בתחום בריאות הנפש בעל מקצוע הנותן שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, שלא במסגרת מרפאה לבריאות הנפש, שהוא נותן שירותים של קופת החולים כהגדרתו בסעיף 23(ג) לחוק;
"מרפאה לבריאות הנפש" – אחת מאלה, לרבות שלוחותיהן:
(1) מרפאה לבריאות נפש הפועלת במסגרת בית חולים פסיכיאטרי או בית חולים ציבורי כללי כהגדרתו בסעיף 10 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–20028;
(2) מרפאה לבריאות נפש המופעלת בידי משרד הבריאות או בידי קופת חולים, לרבות מרפאה כללית של קופת חולים הנותנת שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש;
(3) מרפאה אחרת שבה פועל צוות רב מקצועי המספק שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, שהוכרה בידי המנהל לעניין סעיף זה;
"קבוצת אבחון א'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) סכיזופרניה והפרעות סכיזוטיפליות ודלוזיונליות (20–F עד 29–F);
(2) הפרעות במצב הרוח (אפקטיביות) (30–F עד 39–F);
(3) הפרעת אישיות אימפולסיבית (60.30–F);
(4) הפרעת אישיות גבולית (60.31–F);
(5) סכיזופרניההלוצינוזיס אורגני; הפרעה קטטונית אורגנית; הפרעה דלוזיונלית (דמויית סכיזופרניה) אורגנית (06.0–F עד 06.2–F);
"קבוצת אבחון ב'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) הפרעות ניאורוטיות, תלויות דחק, סומטופורמיות (40F– עד 48–F);
(2) הפרעות של האישיות וההתנהגות הבוגרת (60–F עד 69–F, למעט 60.30–F ו-60.31–F);
(3) הפרעות חרדה אורגנית; הפרעה דיס אסוציאטיבית אורגנית (06.4–F עד 06.5–F);
"קבוצת אבחון ג'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) אנורקסיה נברוזה (50.0–F);
(2) אנורקסיה נברוזה לא טיפוסית (50.1–F);
(3) בולימיה נברוזה (50.2–F);
(4) בולימיה נברוזה לא טיפוסית (50.3–F);
קבוצת אבחון ד'" – אבחנה פסיכיאטרית של הפרעה התפתחותית רחבת היקף (84–F)D.D).P));
"קבוצת אבחון ה'" – אחת מהאבחנות הפסיכיאטריות המפורטות להלן:
(1) הפרעות התנהגותיות ורגשיות ((91–F) עד (98–F);
(2) הפרעות היפרקינטיות (קטינים) (90–F);
(3) הפרעות התנהגות במצב הרוח על רקע אורגני (06.3–F);
"שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" – שירותי אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול, בתחום בריאות הנפש, כמפורט להלן, למעט טיפול משלים (אלטרנטיבי), טיפול ביופידבק, ואבחון לצורך השמה ובכלל זה השמה בעבודה או השמה במוסד חינוך:
(1) בדיקת מיון;
(2) בדיקת קבלה (intake) בתחילת טיפול;
(3) מפגש טיפולי פרטני;
(4) מפגש מעקב פרטני;
(5) מפגש טיפולי זוגי או משפחתי;
(6) מפגש הדרכה למשפחת המבוטח;
הצעת משרד הבריאות, ומשרד הרווחה
(7) יעוץ למוסד לא רפואי שבו משולב המבוטח, לרבות בית ספר ומעון לפי חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971 9;
[לדיון: על איזה מוסדות יש להחיל? מה נחשב "שילוב" – מגורים? עבודה? לימודים?]
(8) מפגש טיפולי קבוצתי;
(9) ביקורי בית לרבות על פי הנחית הפסיכיאטר המחוזי;
(10) הערכה פסיכודיאגנוסטית מלאה;
(11) הערכה פסיכודיאגנוסטית ממוקדת;
(12) טיפול בנזעי חשמל;
(13) טיפול יום במחלקת יום במרפאה לבריאות הנפש;
(14) שירות למבוטח המקבל שירות מרפאתי אחר במרפאה לבריאות הנפש או על ידי מטפל עצמאי, לצורך מימוש זכויותיו לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–200010, ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדת שיקום אזורית הפועלת לפי החוק האמור והשמה בשירות שיקום;
[לדיון: היחס להוראות סעיף 24 לתוספת השניה]
"שנת טיפול", לענין שירות מרפאתי בתחום בריאות הנפש לפי סעיף זה – תקופה של 12 חודשים שתחילתה במועד כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) לענין שנת הטיפול הראשונה – המועד שבו ניתן למבוטח, לראשונה, השירות המרפאתי;
(2) לענין כל שנת טיפול שלאחר שנת הטיפול הראשונה – המועד הראשון שבו ניתן למבוטח השירות המרפאתי לאחר תום שנת הטיפול הקודמת.
(ב) שירותי בריאות הנפש, בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי:
(1) שירותי חירום ומיון;
(2) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה בחדר מיון, על פי הוראת הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך פלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש או לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960;
(3) אשפוז במחלקה פסיכיאטרית לרבות אשפוז פסיכוגריאטרי חריף ולרבות אשפוז כפוי ואשפוז לשם עריכת בדיקה והסתכלות לצורך הכנת חוות דעת פסיכיאטרית בהליך פלילי, והכנת חוות דעת כאמור, לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש;
(4) אשפוז יום בהמשך לאשפוז מלא – עד 60 ימי אשפוז במהלך שלושת החודשים שמתום האשפוז המלא.
(5) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית לעניין סעיף 3ב עד 3ז לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.
(ג) שירותי בריאות הנפש, במרפאה לבריאות הנפש, או על ידי מטפל עצמאי, בהפניית קופת החולים ובהסכמת המבוטח:
(1) למבוטח שלא אובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית או שנקבעה לו אבחנה שאינה כלולה באחת מקבוצות האבחון – שירותי אבחון ומיון לצורך קביעת אבחנה כאמור, שיינתנו לפי פניית המבוטח או הפנייתו;
(2) למבוטח שנקבעה לו אבחנה פסיכיאטרית הכלולה באחת מקבוצות האבחון המפורטות להלן או חשד לאבחנה כאמור, ולגבי מבוטח שהוא קטין – גם חשד להתפתחותה של אבחנה כאמור, – שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש, לפי פניית המבוטח או הפנייתו, בתנאים אלה: המפורטים בפסקאות של ההגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" שבסעיף קטן (א), המנויות בטור א' מתחת לאותה קבוצה, אשר יינתנו בהתאם למכסות ולתנאים המפורטים בטור ב' לצידם, ואם הגיש המבוטח בקשה לחריגה ממכסות ותנאים אלה, לוועדת חריגים מחוזית של קופת החולים שבה הוא מבוטח – בהתאם למכסות ולתנאים שקבעה הוועדה:
(א) סוג השירותים היקפם והרכבם יקבעו בהתאם לאמות מידה מקצועיות, סבירות ומקובלות, בכפוף לפסקת משנה (ב);
(ב) השירותים לפי קבוצות האבחון, המנויים בטור א' יינתנו בהתאם למכסות ולתנאים המפורטות המפורטים בטור ב' לצידם;
[הערה: הנוסח שלהלן לעניין קבוצות האבחון ומכסות הטיפול דורש עדכון בהתאם להסכמות משרד הבריאות והדיון בוועדה]
או עובד סוציאלי
(א1) קבוצת אבחון א':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
2.1(א).
(2), (3), (4), (5), (8), (9) מפגש טיפולי פרטני; מפגש טיפולי זוגי או משפחתי; מפגש טיפולי קבוצתי
עד 25 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה, ולגבי קטין – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
[לדיון: מדוע לקבוע הגבלת מכסות לקטינים]
3.
(6)
עד 6 פעמים בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 10 פעמים בשנת טיפול.
4.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
5.
(12)
לפי הצורך על פי הוריה רפואית.
6. 2.(ב)
(10) , (11) הערכה פסיכו דיאגנוסטית מלאה; הערכה פסיכו דיאגנוסטית ממוקדת
פעם אחת בחמש שנים, ולקטין – פעם אחת בשלוש שנים.
7.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
8.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
9.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ב2) קבוצת אבחון ב':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.1.(א)
(2), (3), (4), (5),
(6)
מפגש טיפולי פרטני; מפגש טיפולי זוגי או משפחתי;
מחזורי טיפול של עשר שנות טיפול כל אחד, הכוללים: בשנת הטיפול הראשונה – עד 30 פעמים, לכלל השירותים שבטור א' לפרט זה; משנת הטיפול השניה עד שנת הטיפול הרביעית – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור; משנת הטיפול החמישית עד שנת הטיפול העשירית –
עד 6 מפגשי מעקב פרטניים כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", בשנת טיפול.
[לדיון: מדוע לקבוע הגבלת מכסות לקטינים]
3.
(7)
מחזורי טיפול, הכוללים, בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה עד שנת הטיפול הרביעית – 3 פעמים בשנת טיפול; במהלך שש השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
4.(ב)
(10), (11) הערכה פסיכו דיאגנוסטית מלאה; הערכה פסיכו דיאגנוסטית ממוקדת
פעם אחת בחמש שנים. ולקטין – פעם אחת בשלוש שנים.
5.
(8)
מחזורי טיפול, הכוללים בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים בשנת טיפול; בשנת הטיפול השלישית – עד 10 פעמים; במהלך שבע השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
6.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
7.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
8.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ג3)) קבוצת אבחון ג':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
(א)2.
(2), (3), (4), (5)
מפגש טיפולי פרטני; מפגש טיפולי זוגי או משפחתי;
בשנת הטיפול הראשונה – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים לכלל השירותים כאמור; בשנת הטיפול השלישית ואילך – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
[לדיון: מדוע לקבוע הגבלת מכסות לקטינים]
3.
(6)
עד 5 פעמים בשנת טיפול.
4.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
5.
(8)
מחזורי טיפול, הכוללים בכל מחזור: בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 20 פעמים בשנת טיפול; בשנת הטיפול השלישית – עד 10 פעמים; במהלך שבע השנים שמתום שנת הטיפול הרביעית – הפסקה במתן השירות המרפאתי שבטור א' לפרט זה.
6.(ב)
(10) הערכה פסיכו דיאגנוסטית מלאה;
פעם אחת בחמש שנים ולקטין – פעם אחת בשלוש שנים.
7.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
8.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ד4) קבוצת אבחון ד':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2.(א)
(2), (3), (4), (5),
(8)
מפגש טיפולי פרטני; מפגש טיפולי זוגי או משפחתי; מפגש טיפולי קבוצתי
בשנת הטיפול הראשונה עד שנת הטיפול החמישית – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השישית ואילך – עד 15 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
[לדיון: מדוע לקבוע הגבלת מכסות לקטינים]
3.(ב)
(10) הערכה פסיכו דיאגנוסטית מלאה;
פעם בחמש שנים ולקטין – פעם אחת בשלוש שנים.
4.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
5.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ה5) קבוצת אבחון ה':
טור א'
טור ב'
השירותים המרפאתיים בתחום בריאות הנפש
מכסות ותנאים למתן השירותים
1.
(1)
על פי פניית המבוטח או הפנייתו.
2. (א)
(2), (3), (4), (5), (6), (8)
מפגש טיפולי פרטני; מפגש טיפולי זוגי או משפחתי; מפגש טיפולי קבוצתי
בשנת הטיפול הראשונה ובשנת הטיפול השניה – עד 30 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים המרפאתיים שבטור א' לפרט זה; בשנת הטיפול השלישית ואילך – עד 10 פעמים בשנת טיפול, לכלל השירותים כאמור.
3.
(7)
עד 3 פעמים בשנת טיפול.
4.
(10) , (11) הערכה פסיכו דיאגנוסטית מלאה; הערכה פסיכו דיאגנוסטית ממוקדת
פעם אחת בחמש שנים ולקטין – פעם אחת בשלוש שנים.
5.
(11)
פעם אחת בחמש שנים.
6.
(13)
עד 60 ימי טיפול במהלך ארבעה חודשים רצופים, בשנת טיפול, ולגבי קטין – עד 75 ימי טיפול כאמור.
7.
(14)
בהתאם לשיקול דעת מנהל המרפאה.
(ג) נקבעה כאמור בפסקת משנה (ב) מכסה שנתית לשירות מרפאתי בתחום בריאות הנפש, רשאי מבוטח לנצל מכסות של שתי שנים רצופות במהלך אותן שנים גם בחלוקה אחרת של המכסות בין שתי השנים, ובלבד שאם לא נוצלה מלוא המכסה הדו שנתית כאמור עד תום שנת הטיפול השניה – לא תועבר היתרה לשנת הטפול הבאה אחריה;
(ד) הגיש המבוטח או מי מטעמו, לרבות מטפל או עובד סוציאלי, בקשה לחריגה ממכסות שנקבעו כאמור בפסקת משנה (ב), לוועדת חריגים מחוזית של קופת החולים שבה הוא מבוטח, יינתנו השירותים בהתאם למכסות שקבעה הוועדה;
[יש לציין פרק זמן לקביעת הוועדה, או כלל של שמירת הרצף הטיפולי.
יבמקרה של סירוב יש להציע חלופות לטיפול, או גורם שאליו המטופל יוכל לפנות, לבחינת המשך הטיפול בו]
(3) מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית, לאחר בדיקה במרפאה לבריאות הנפש, על פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך פלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש, או לפי סעיפים 3ב עד 3ז לחוק הנוער (טיפול והשגחה)), התש"ך–1960;
(4) טיפול מרפאתי כפוי בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש. ;
(5) התערבות טיפולית בזמן משבר;
(ד) שירותי בריאות הנפש הניתנים בידי מטפל עצמאי, אם ביקש המבוטח לקבל שירותים אלה שלא במסגרת מרפאה לבריאות הנפש:
(1) למבוטח שלא אובחן בעבר באבחנה פסיכיאטרית או שנקבעה לו אבחנה שאינה כלולה באחת מקבוצות האבחון – אבחון בידי פסיכיאטר, לצורך קביעת אבחנה כאמור;
(2) למבוטח שאובחן באבחנה פסיכיאטרית כאמור בסעיף קטן (ג)(2) – שירותים כאמור בפסקאות (2) עד (4), (6) ו-(14) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש" שבסעיף קטן (א), שיינתנו בהתאם למכסות ולתנאים המפורטים ביחס לאותה אבחנה, שנקבעו בסעיף קטן (ג)(2)(ב), בטור ב', ואם הגיש המבוטח בקשה לחריגה ממכסות ותנאים אלה, לוועדת חריגים מחוזית של קופת החולים שבה הוא מבוטח – בהתאם למכסות ולתנאים שקבעה הוועדה.
(3) התערבות טיפולית בזמן משבר";
(3) בחלק השני –
(א) בכותרת, לפני "שירותים" יבוא "חלק שני:";
(ב) בסעיף 2 (ב)', אחרי "תלמיד, שנפגע בבית הספר או בטיול של בית הספר ("תאונת בית הספר"), ובידו אישור מבית הספר" יבוא:
"מבוטח שהופנה או שפנה לחדר מיון בבית חולים כללי, על פי הוראה של הפסיכיאטר המחוזי או על פי צו בית המשפט בהליך הפלילי, בהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש,;
וכן מבוטח שפנה או שהופנה לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי.";
[ההבחנה בין הפניה לפניה, לפי סוגי המיון, מחייבת פריסה ארצית מתאימה של מיון פסיכיאטרי]
(ג) אחרי סעיף 14א יבוא:
"14ב. שירותי בריאות הנפש
(א) התשלום בעד קבלת שירותי בריאות הנפש, במרפאה לבריאות הנפש, או על ידי מטפל עצמאי, בהפניית קופת החולים ובהסכמת המבוטח, כאמור בסעיף 23ב(ג) בחלק הראשון לתוספת זו, יהיה כתשלום בעד ביקור אצל רופא שניוני בהתאם לתוכנית הגביה שאושרה לכל אחת מקופות החולים לפי סעיף 8 לחוק; תשלום כאמור בעד שירות בריאות הנפש שניתן למבוטח במרפאה לבריאות הנפש או על ידי מטפל עצמאי, בהפניית קופת החולים ובהסכמת המבוטח, יזכה את המבוטח בקבלת שאר שירותי בריאות הנפש שיינתנו לו באותה מרפאה או על ידי אותו מטפל עצמאי, במהלך אותו רבעון, בלא תשלום נוסף; נקבעה בתכנית הגביה המאושרת תקרת תשלום משפחתית לביקורים אצל רופא שניוני, ובמכונים ובמרפאות חוץ, תחול התקרה האמורה, גם על תשלום השתתפות עצמית לפי סעיף קטן זה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית ועל טיפול מרפאתי כפוי, כאמור בסעיף 23ב(ג)(3) ו-(4) בחלק הראשון לתוספת זו.
(ב) התשלום בעד קבלת שירותי בריאות הנפש בידי מטפל עצמאי, כאמור בסעיף 23ב(ד) בחלק הראשון לתוספת זו, יהיה כמפורט להלן:
(1) בעד אבחון בידי פסיכיאטר כאמור בסעיף 23ב(ד)(1) בחלק הראשון לתוספת זו, ובעד שירותים כאמור בפסקאות (2), (3), (5), (6) ו-(14) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", כאמור בסעיף 23ב(ד)(2) בחלק הראשון לתוספת זו – 96 שקלים חדשים, לכל ביקור, עד ל-15 ביקורים, ו-146 שקלים חדשים, לכל ביקור, בביקור ה-16 ואילך;
(2) בעד שירות כאמור בפסקה (4) להגדרה "שירותים מרפאתיים בתחום בריאות הנפש", כאמור בסעיף 23ב(ד)(2) בחלק הראשון לתוספת זו – 22 שקלים חדשים לכל ביקור."
תיקון התוספת השלישית
8.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי –
(1) במקום הכותרת יבוא:
"תוספת שלישית
(סעיפים 7(א) ו-69)
שירותי הבריאות הניתנים על ידי המדינה";
(2) במקום סעיף 3 יבוא:
"3.
בריאות הנפש
(1) שירותי אשפוז במחלקה לתחלואה כפולה, של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה או של מטופלים אחרים הזקוקים לאשפוז באותה מחלקה, בכפוף לאישור ראש שירותי בריאות הנפש או ועדת ההכרעה; לענין זה –
"ועדת ההכרעה" – ועדה בין–משרדית שמינה שר הבריאות שחברים בה נציגי משרד הבריאות ונציגי משרד הרווחההרווחה והשירותים החברתיים;
"מחלקה לתחלואה כפולה" – מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים פסיכיאטרי או בבית חולים כללי, שהוכרה לענין פסקה זו בידי המנהל, המיועדת לאשפוז ממושך לא פעיל של מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה;
"מטופלים הסובלים מתחלואה כפולה" – מטופלים עם פיגור שכלי, ברמה בינונית ומעלהאו חמורה ממנה, שנקבעה להם אבחנה פסיכיאטרית כהגדרתה בסעיף 23ב(א) לחלק הראשון בתוספת השניה, אשר סובלים מהפרעות קשות בהתנהגות או שכושר השיפוט שלהם או כושר בחינת המציאות שלהם, נפגם באופן ניכר;
"ראש שירותי בריאות הנפש" – כהגדרתו בחוק טיפול בחולי נפש."
(2) שירותים בגנים טיפוליים;
(3) שירותי בריאות הנפש לטיפול בנפגעי סמים או אלכוהול:
(א) שירותי אשפוז במוסדות המיועדים לגמילה מסמים או מאלכוהול או במחלקה בבית חולים פסיכיאטרי המיועדת לגמילה כאמור;
(ב) שירותים מרפאתיים (אמבולטוריים) במוסדות המיועדים לטיפול בנפגעי סמים או אלכוהול;
(ג) גמילה תוך ביתית."
[לדיון: האם נדרש לכלול במפורש גם תכניות מניעתיות?]
[הערה: נוסח סעיף 9 טעון עדכון]
חוק ביטוח בריאות ממלכתי – הוראת שעה
9.
בשנים 2008 עד 2011 יקראו את סעיף 17 לחוק העיקרי כך:
(1) האמור בו ייקרא "(א)" ובו, אחרי "13(א)(1) עד (5)" יקראו "בהפחתת הסכום לאשפוז פסיכיאטרי";
(2) אחרי סעיף (א) יקראו:
"(ב) הסכום לאשפוז פסיכיאטרי יחולק, בכל אחת מן השנים 2008 עד 2011, בין קופות החולים, בהתאם לשיעור ערכם הכספי במחיר מלא של ימי האשפוז הפסיכיאטרי של כל קופת חולים, בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים, בשנת 2006, מסך ערכם הכספי במחיר מלא של ימי האשפוז הפסיכיאטרי של כל קופות החולים, בכלל בתי החולים הפסיכיאטריים, בשנה האמורה; שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בצו, את שיעורה של כל קופת חולים לפי סעיף קטן זה.
(ג) בסעיף זה –
"בית חולים פסיכיאטרי" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–2002;
"הסכום לאשפוז פסיכיאטרי" – סך של 769.4 מיליון שקלים חדשים בכל אחת מהשנים 2008 עד 2011, במחירי מדד יוקר הבריאות הממוצע לשנת 2007."
תיקון חוק טיפול בחולי נפש
10.
בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991 –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "חולה" יבוא:
""חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי,
התשנ"ד–1994;";
(ב) אחרי ההגדרה "פקודת הרופאים" יבוא:
""קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;";
(2) בסעיף 22(ב) אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) לקבל ולרכז נתונים בדבר שירותי בריאות הנפש הניתנים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה נתונים לעניין צריכת השירותים ועלותם, חלוקת עלות השירותים בין קופות החולים ופריסת השירותים הניתנים על ידי קופות החולים או על ידי ספקי שירות מטעמם, ובלבד שאין במידע כאמור כדי לזהות את החולים.";
(3) בסעיף 23(א) –
(א) בסעיף קטן (א) במקום "של בית חולים או של מרפאה" יבוא "של בית חולים, של מרפאה, של קופת חולים או של מוסד ממוסדותיה הרפואיים", ובסופו יבוא "לצורך בקרה, פיקוח, בדיקה או רישוי מקצועי, ובלבד שהמידע יימסר על ידי גורם מקצועי-טיפולי";
[לדיון: האם נכון שרק גורם טיפולי ימסור מידע זה?]
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) ראש שירותי בריאות הנפש רשאי לדרוש מכל עובד של קופת חולים וממנהל מרפאה, למסור לו, באופן, במועד ובתנאים שיורה, מידע המצוי ברשותם והנוגע לשירותי בריאות נפש שניתנו מטעם קופת החולים או במרפאה, לפי העניין, ובלבד שאין במידע כאמור כדי לזהות את החולים.";
(4)
בסעיף 31 –
(א) האמור בו יסומן "(א)" ובו אחרי "אלא באישור הפסיכיאטר המחוזי יבוא " לאחר שנתן לחולה או למי מטעמו הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפי בחירת החולה או מי מטעמו, ונתן לחולה או למי מטעמולקרוב, לנציג בית החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב.";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) קבע הפסיכיאטר המחוזי כי אין לשחרר חולה כאמור בסעיף קטן (א) וכי יש להמשיך באשפוזו מטעמים שאינם רפואיים, יקבע האם המשך האשפוז ימומן בידי משרד הבריאות או בידי גרם ממשלתי אחר או בידי החולה; כל עוד לא קבע כאמור, ימומן המשך האשפוז בידי משרד הבריאות.";
[לדיון: מה ההצדקה שאשפוז כאמור ימומן בידי החולה?]
(5) בסעיף 32(א) אחרי "שאליו מבקשים להעביר את החולה" יבוא "לאחר שנתן הזדמנות לחולה או למי מטעמו, לנציגי בתי החולים ולנציג קופת החולים שבה מבוטח החולה, הזדמנות לטעון טענותיהם בכתב";
פסקה (6) פוצלה מהצעת החוק בכנסת ה-17
(6) בסעיף 39 –
(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) מנהל יודיע לראש שירותי בריאות הנפש על קבלתו של אדם לאשפוז לרבות אשפוז יום, בבית החולים, על שחרורו של אדם שאושפז כאמור, מבית החולים, על העברתו למחלקה פסיכיאטרית אחרת או לבית חולים אחר, או על פטירתו בבית החולים.";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "על שחרורו" יבוא "ועל סיום הטיפול כאמור, וכן יודיע לפסיכיאטר המחוז, במחוז שבו נמצאת המרפאה, על אי-התייצבותו של החולה לטיפול מרפאתי כפוי";
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בדיווח על אירוע לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יכלול המנהל או מנהל המרפאה, לפי העניין, את הפרטים המפורטים להלן, ככל שהם ידועים לו ונוגעים לעניין:
(1) פרטי הזיהוי של המאושפז או של מקבל הטיפול המרפאתי הכפוי (בסעיף קטן זה – המטופל) – שם, מספר תעודת זהות, שם האב, מין, תאריך לידה וכתובת מקום מגורים;
(2) מועד ומקום התרחשות האירוע;
(3) הוראת הדין שמכוחה התקבל המטופל לאשפוז או לטיפול מרפאתי כפוי או שמכוחה הסתיים האשפוז או הטיפול כאמור;
(4) האבחנה בעת הקבלה לאשפוז או לטיפול מרפאתי כפוי, ועמדת המטופל ביחס לאשפוז או לטיפול כאמור;
(5) פרטים על שימוש לרעה שעשה המטופל בסמים או באלכוהול, ועל ניסיון אובדני של המטופל שהתרחש במהלך החודשיים שקדמו לקבלה לאשפוז או לטיפול המרפאתי הכפוי;
(6) לגבי מטופל שהוא קטין – הערכת מסוכנותו לעצמו או לזולתו;
(7) יכולתו של המטופל לדאוג לענייניו, וזהות אפוטרופסו, ככל שישנו;
(8) פרטים על הגורם הממן את האשפוז או את הטיפול המרפאתי הכפוי ועל קופת חולים שבה חבר המטופל;
(9) נתונים דמוגרפיים על המטופל – ארץ לידה, שנת עליה, ארץ לידת ההורים, דת, לאום, מצב משפחתי, מספר שנות לימוד; פרטים לפי פסקה זו ידווחו רק אם התקבלו מהמטופל או ממשפחתו לצורך האבחון או הטיפול.
(ד) השר רשאי לקבוע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, פרטים נוספים על הפרטים המנויים בסעיף קטן (ג), שייכללו בדיווח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב).";
(7) אחרי סעיף 39 יבוא:
פסקה (7) פוצלה מהצעת החוק בכנסת ה-17
"מידע הנוגע לאשפוז קטינים או לטיפול כפוי בהם
39א.
(א) קיבל ראש שירותי בריאות הנפש דיווח לפי סעיף 39 לגבי קטין, לא יישמרו במסמכים או במאגרי המידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי של הקטין בבית החולים או במרפאה, לפי העניין, פרטים מזהים של הקטין, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:
(1) הקטין אובחן כחולה במחלת נפש או כמי שיש לו הפרעה נפשית;
(2) המחלה או ההפרעה כאמור בפסקה (1) עלולות לסכן את הקטין או את זולתו.
(ב) נשמרו פרטים מזהים של קטין, לפי סעיף קטן (א), רשאי ראש שירותי בריאות הנפש לשמור במסמכים ובמאגרי המידע כאמור באותו סעיף קטן, מידע לגבי אשפוזו של הקטין או טיפול מרפאתי כפוי בו, הכולל פרטים מזהים שלו, שהתקבל בעבר או שיתקבל בעתיד לפי הוראות סעיף 39, והכל גם אם לא התקיימו בקטין, בעת האשפוז או הטיפול האמורים, התנאים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (א).";
(8) בסעיף 42(א), אחרי פסקה (5) יבוא:
"(6) המידע נדרש לקופת החולים שבה מבוטח אותו אדם, לצורך הטיפול הרפואי בו, בהתאם להחלטת המטפל."
[בצ"ע – להוסיף "לצרכי התחשבנות ובקרה".]
(9) בסעיף 44, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1) מי שהגיע אליו מידע בתוקף תפקידו לפי הוראות חוק זה, לא יגלה את המידע אלא ככל הנדרש למילוי תפקידו או לביצוע חוק זה, או ככל שהורה בית המשפט; המפר הוראה זו, דינו – מאסר 5 שנים".
[לדיון: האם הוראה זו נדרשת, בהתחשב בהוראת סעיף 42 בצירוף עם סעיף העונשין?]
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
11.
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960 –
סעיף 11 פוצל מהצעת החוק בכנסת ה-17
(1) בסעיף 3ג(ג), במקום "סעיף 11 וסעיף 23" יבוא "וסעיף 11";
(2) בסעיף 23, סעיף קטן (ב) – בטל.
תיקון חוק שיקום נכי נפש בקהילה
12.
בחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000 –
(1) אחרי סעיף 2 יבוא:
"מתן שירותי שיקום
2א.
שירותי השיקום הכלולים בסל השיקום יינתנו לפי שיקול דעת מקצועי, באיכות סבירה ובתוך זמן סביר, והכל במסגרת התקציב העומד לרשות משרד הבריאות לפי סעיף 23.";
(2) בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) בכל דיון של ועדת שיקום אזורית יהיה רשאי להשתתף גם נציג של קופת החולים שבה מבוטח נכה הנפש שעניינו נדון לפני הוועדה, שהוא עובד מקצועי המכיר את הרקע הטיפולי של נכה הנפש; לצורך השתתפות הנציג כאמור, תודיע הוועדה לקופה שבה מבוטח נכה הנפש על מועדי הדיון בעניינו.";
(3) בסעיף 14(ב), במקום "להיקף השירות" יבוא "להוראות סעיף 2א ולהיקף השירות" ובסופו יבוא "ככל שנקבע";
(4) בסעיף 23, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות, סכום מתוך התקציב השנתי לשיקום נכי נפש בקהילה, כאמור בסעיף קטן (א), אשר יועבר לקופות החולים לצורך השתתפותן במימון שירותי השיקום הניתנים למבוטחיהן על ידי המדינה לפי חוק זה; בתקנות כאמור יקבע השר, בין השאר, הסדרים לעניין חלוקת הסכום בין קופות החולים, אופן השתתפות קופות החולים במימון שירותי השיקום, וסכומים שיוותרו בידי קופות החולים או סכומים שיידרשו קופות החולים לשלם למדינה מעבר לסכום שהועבר אליהן לפי התקנות, הכל בהתאם למספר המבוטחים בקופה שנזקקו לשירותי שיקום ובהתאם למבחנים שיקבע השר; כן יקבע השר בתקנות כאמור הוראות לעניין דרכי הקיזוז של סכומים המגיעים למדינה מקופות החולים לפי התקנות, מכל סכום המגיע לקופות החולים מהמדינה לפי דין או הסכם.";
(5) בסעיף 25 במקום "ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי הוא לקבוע –" יבוא "ורשאי הוא לקבוע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ולענין פסקאות (1) ו-(2) – גם בהסכמת שר האוצר –".
[הערה: נוסח סעיף 13 טעון עדכון]
תיקון חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)
13.
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב–2002, אחרי סעיף 17 יבוא:
"סימן ג': התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש
הגדרות
17א.
בסימן זה –
"ביצוע במחיר קבוע" – סכום המכפלות של כל שירותי האשפוז הפסיכיאטרי שצרכו מבוטחי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, במחיר המלא של כל שירות כאמור, אף אם שולם בעבורו מחיר מופחת;
"בית חולים פסיכיאטרי" – בית חולים פסיכיאטרי או מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי שבו פועלת מחלקה פסיכיאטרית, שהוא אחד מאלה:
(1) בית חולים ממשלתי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו;
(2) בית חולים בבעלות קופת חולים;
(3) בית חולים בבעלות רשות מקומית;
(4) בית חולים שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;
"חוק הפיקוח" – חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשנ"ו–199611;
"מחיר מלא" – מחירו המרבי של שירות בתחום בריאות הנפש, כפי שעודכן מזמן לזמן לפי חוק הפיקוח;
"מחיר שירותי אשפוז פסיכיאטרים" – מחירים מלאים של ימי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי;
"מרפאה לבריאות הנפש" – כהגדרתה בסעיף 23ב(א) בחלק הראשון לתוספת השניה, בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
"מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש" – מרפאה לבריאות הנפש שהיא אחת מאלה:
(1) מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים פסיכיאטרי ממשלתי;
(2) מרפאה לבריאות הנפש הפועלת בבית חולים כללי ממשלתי;
(3) מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש שאינה פועלת במסגרת בית חולים;
"צריכה" או "רכישה", של שירותי אשפוז פסיכיאטרים בידי קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי – לרבות צריכה או רכישה של שירותים כאמור בידי קופת חולים, בבית חולים שהוא תאגיד בבעלות הקופה ולמעט צריכה או רכישה כאמור בבית חולים הפועלת במסגרת אותה קופה;
"תאגיד בריאות" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–198512;
"תקרת הצריכה הבסיסית בבית חולים פסיכיאטרי, במחיר מלא" – המחיר הכולל, המלא, של ימי אשפוז פסיכיאטרים בבית חולים פסיכיאטרי, בעד תפוסה של 95% ממיטות האשפוז המלא ו-100% ממיטות אשפוז היום, שהיו בבית החולים ביום י' בטבת התשס"ז (31 בדצמבר 2006), בהתאם לרישיונו של בית החולים באותו מועד;
"תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא" – התקרה של כל קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי הקבועה, לשנים 2008 עד 2010, בסעיף 17ב.
תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשנים 2008 עד 2010
17ב.
תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי, בכל אחת מהשנים 2008 עד 2010, תהיה הסכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית בבית החולים הפסיכיאטרי האמור, במחיר מלא, בביצוע במחיר קבוע של חברי אותה קופה באותו בית חולים במחצית הראשונה של שנת 2007, כשהוא מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים באותה תקופה; תקרת הצריכה הפרטנית תתעדכן, מזמן לזמן, לפי חוק הפיקוח; שר הבריאות ושר האוצר יפרסמו, בהודעה ברשומות, עד יום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008) את תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא לשנים 2008 עד 2010 של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי.
תשלום בעד שירותי אשפוז פסיכיאטרים
17ג.
קופת חולים תשלם בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה בבית חולים פסיכיאטרי בכל אחת מהשנים 2008 עד 2010 –
(1) עד לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא – לא יותר ממחירי שירותי האשפוז הפסיכיאטריים;
(2) מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא ועד לביצוע במחיר קבוע בשיעור של התקרה האמורה בתוספת 13% ממנה – סכום אפס;
(3) מעבר לביצוע במחיר קבוע בשיעור של תקרת הצריכה הפרטנית במחיר מלא בתוספת 13% ממנה – לא יותר מ-30% ממחירי שירותי האשפוז הפסיכיאטריים.
התחשבנות בין בית חולים כללי ממשלתי לבין תאגידי בריאות
17ד.
בבית חולים כללי ממשלתי שבו פועל תאגיד בריאות ואשר יש בו מחלקה פסיכיאטרית, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משתלם סכום אפס או סכום מופחת, כאמור בסעיף 17ג(2) או (3), שייוחס לתאגיד הבריאות, מ-95% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום אפס או סכום מופחת כאמור.
התחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש
17ה.
(א) ההתחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה ממשלתית לבריאות הנפש, בכל אחת מהשנים 2008 עד 2011, בשל מתן שירותי בריאות נפש במרפאה, למעט שירותי טיפול יום במחלקת יום במרפאה (בסעיף זה – שירותים מרפאתיים), תיעשה בהתאם להוראות שיקבעו שר הבריאות ושר האוצר, ורשאים השרים לקבוע הוראות שונות למרפאות שונות.
(ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) יקבעו שר הבריאות ושר האוצר, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:
(1) תקרות צריכה אשר בעד רכישת שירותים מרפאתיים עד לתקרות אלה, בידי קופת חולים, תשלם הקופה לא יותר ממחירם המלא;
(2) מחירי שירותים מרפאתיים שישולמו בידי קופת החולים בעד רכישת שירותים כאמור מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה (1), ובכלל זה פטור מתשלום מעבר לתקרה שתיקבע;
(3) חלוקת התמורות ששילמו קופות החולים מעבר לתקרות הצריכה שנקבעו לפי פסקה (1), בין קופות החולים ומשרד הבריאות, ורשאים השרים לייחד חלק מהסכום שיועבר לתקציב משרד הבריאות לפי פסקה זו, לצורך יישום חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס–2000.
התחשבנות בין קופת חולים לבין מרפאה לבריאות הנפש לעניין רכש טיפולי יום
17ו.
(א) בסעיף זה –
"הוצאה כספית רבעונית" – סך ההוצאה הכספית שהיו מוציאות כלל קופות החולים, ברבעון מסוים, בעד טיפולי יום שצרכו מבוטחיהן באותו רבעון בכל המרפאות לבריאות הנפש, אילו שולם בעדם המחיר הרבעוני המלא;
"היקף צריכה רבעוני" – סכום המתקבל מהכפלת 550 עמדות טיפול יום בכל המרפאות לבריאות הנפש, במחיר המלא לטיפול יום כשהוא מוכפל במספר ימי הטיפול לרבעון שנקבע לפי סעיף קטן (ג);
"מחיר מלא לטיפול יום" – המחיר המרבי של טיפול יום, ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), כפי שעודכן מזמן לזמן לפי חוק הפיקוח;
"מחיר רבעוני מלא" –
(1) ברבעון הראשון של שנת 2008 – המחיר המלא לטיפול יום;
(2) בכל רבעון אחר – המחיר המרבי לרכישת טיפול יום בידי קופות החולים, שנקבע לאותו רבעון, לפי סעיף קטן (ב);
"טיפול יום" – טיפול יום הניתן במחלקה לטיפול יום במרפאה לבריאות הנפש.
(ב) עלתה או פחתה ההוצאה הכספית ברבעון מסוים, במהלך השנים 2008 עד 2011, על היקף הצריכה הרבעוני באותו רבעון, יפחת או יעלה המחיר הרבעוני המלא, ברבעון שלאחריו, על פי נוסחה שיקבעו לענין זה שר הבריאות ושר האוצר, בצו, במטרה להביא לכך שההוצאה הכספית ברבעון שלאחריו לא תעלה ולא תפחת מהיקף הצריכה הרבעוני שיחול באותו רבעון; המנהל הכללי של משרד הבריאות יפרסם הודעה, בדרך שיקבע השר, סמוך לאחר תחילת כל רבעון, בדבר המחיר הרבעוני המלא שיחול באותו רבעון.
(ג) לצורך קביעת היקף הצריכה הרבעוני יורו המנהל הכללי של משרד הבריאות והמנהל הכללי של משרד האוצר או מי שהם הסמיכו לענין זה, על מספר ימי הטיפול לאותו רבעון, ובלבד שסך ימי הטיפול לשנה לא יעלה על 252 ימים; הודעה על מספר ימי הטיפול בכל רבעון, תפורסם ברשומות.
הסכמים בדבר שיטת התחשבנות
17ז.
(א) על אף הוראות סימן זה, רשאים כל בית חולים פסיכיאטרי או מרפאה לבריאות הנפש (בסעיף זה – נותן שירותים) וכל קופת חולים, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות הנפש, ובלבד שההסדר ימלא אחר תנאים אלה:
(1) נותן השירותים וקופת החולים יתחייבו בהסכם כי נותן השירותים ייתן לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
(2) ההסכם יכלול מנגנון לבירור חילוקי דעות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
(3) תקופת ההסכם תסתיים, לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים – בתום שנת 2010, לכל המאוחר, ולגבי שירותי בריאות הנפש במרפאות לבריאות הנפש – בתום שנת 2011, לכל המאוחר;
(4) ההסדר שבהסכם לא ייצור הפליה מצד נותן השירותים בין חברים שונים בקופת החולים שעמה נחתם ההסכם או בינם לבין חברים בקופות החולים האחרות.
(ב) הגיעו נותן שירותים וקופת חולים להסדר על שיטת התחשבנות ביניהם, יעבירו הצדדים להסכם העתק ממנו לשר הבריאות ולשר האוצר; סבר אחד מהשרים כי ההסכם אינו עומד בהוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך לצדדים להסכם ולשר האחר, בתוך 60 ימים מיום שההסכם הועבר אליו.
(ג) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי, לאחר ששמע את הצדדים להסכם, לבטל אותו מנימוקים שיירשמו ויימסרו לצדדים, אם ראה שהדבר נחוץ לשם שמירה על בריאות הציבור.
(ד) שר הבריאות ושר האוצר רשאים לקבוע בצו הוראות לענין מדידת הצריכה בפועל של קופת חולים אצל נותן שירותים, במקרה שבו נחתם הסכם בין הקופה לבין נותן השירותים לפי סעיף זה, ובכלל זה רשאים הם לקבוע כי יראו את הצריכה כאילו נעשתה במחירים הנמוכים ממחירי השירותים שנצרכו.
הוראת שעה לתשלום בשנת 2008
17ח.
בשנת 2008 תעביר כל קופת חולים לאוצר המדינה סכום השווה ל-21% מסך תקרות הצריכה הפרטניות במחיר מלא, בשנת 2008, של קופת החולים בכלל בתי החולים הפסיכיאטרים האמורים בפסקה (1) להגדרה "בית חולים פסיכיאטרי" (בסעיף זה – בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי), בתוספת 5.3 מליון שקלים חדשים, וזאת כהלוואה עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017); שר הבריאות ושר האוצר יקבעו בצו עד יום כ"ד באדר ב' התשס"ח (31 במרס 2008) הוראות לעניין המועד להעברת ההלוואה לפי סעיף זה ותנאיה; כן רשאים השרים, להאריך, בצו, את תקופת ההלוואה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על עשר שנים, ובלבד שבתקופות אלה ממשיכות קופות החולים לרכוש שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי החולים הפסיכיאטריים הממשלתיים.
תחולה
17ט.
(א) הוראות סימן זה לא יחולו על שירותים כאמור בסעיף 17(א).
(ב) הוראות סימן זה יחולו לגבי שירותי אשפוז פסיכיאטרים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום כ"ד בטבת התשע"א (31 בדצמבר 2010), וכן לגבי לשירותי בריאות הנפש שרכשה קופת חולים במרפאה לבריאות הנפש עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011)."
תחילה
14.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008).................
ו
[לדיון:
מועדי תחילה לשירותי אשפוז לעומת השירותים המרפאתיים;
הוראות מעבר לעניין שירותים קיימים;
הצורך בהוראות לעניין המשך הפעלת מרפאות קיימות;
משך התקופות, אבני דרך בהתקדמות והתפתחות שירותים;
פריסת שירותים, הרכב כוח אדם, והיקף שירותים מסוגים שונים]
סימוכין: 02129911