חומר רקע
נייר עמדה בעניין הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - אפליה מתקנת), התש"ע-2009
לקראת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 22.5.11
input.doc
"עמותת טבקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה, ע"ר" פועלת לקידום צדק חברתי, כלכלי ומשפטי בקרב יוצאי אתיופיה בישראל, נאבקת בתופעות אפליה מכל סוג שהוא בכלל וכלפי יוצאי אתיופיה בפרט וחותרת לשילובם השוויוני בחברה הישראלית, תוך שימור הצביון והתרבות של בני הקהילה. פעילות זו נעשית באמצעות שימוש באסטרטגיות וכלים משפטיים, המסייעים בהנגשת מערכת המשפט לבני הקהילה ומגבירים את מודעותם לזכויות המגיעות להם.
טבקה מתנגדת להצעת החוק מהטעמים שיוצגו להלן:
בפתח הדברים יצוין, כי טבקה סבורה שהשתמטות משירות צבאי או לאומי היא פסולה, ויש לדכא את התופעה הזו. יתכן שיוזמי החוק רצו לדכא את התופעה, אך מבלי משים עלולים לפגוע באוכלוסיות רבות אחרות.
ההצעה לתקן את סעיף 15א(א), כך שתנתן עדיפות ליוצאי צבא במצבים שבהם יש שני מועמדים בעלי כישורים דומים, מרוקנת מתוכן את כוונת המחוקק ומכניסה בדלת האחורית אפליה כנגד מגזרים באוכלוסיות המוחלשות, אשר המחוקק חפץ ליתן מענה לבעית ייצוגן ההולם במשרות הציבוריות.
קבלת הצעת החוק עלולה להדיר אוכלוסיות עולים שלמות, אשר עלו ארצה אחרי גיל של שירות צבאי, ולא היה בידם לשרת בצבא או בשירות לאומי. גם עולים אקדמאים אשר התגייסו, אך נשרו מהשרות הצבאי בשל בעית הסתגלות ושוני תרבותי, עלולים להיות מודרים לפי הצעת החוק.
בנוסף, פגיעה באוכלוסיות מוחלשות עליהן נועד להגן החוק, ונמנע מהן, מסיבות אלו או אחרות, לשרת בשירות צבאי או לאומי, יוצרת סתירה פנימית בגוף החוק, ולא ראוי לה שתהא חלק מספר החוקים של מדינת ישראל.
הזכות לשוויון בישראל, אינה מתמצית רק בשוויון פורמאלי, מדובר בזכות לשוויון מהותי, המקימה חובה לפעול למען ייצוג הולם ושילוב של אוכלוסיות הראויות לקידום בהיבטים שונים של החברה הישראלית, ובכלל זה גם בשוק העבודה.
טבקה תמכה בזמנו בחוק ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), תשס"ה-2005, שנכנס בסופו של דבר כתוספת לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), וסבורה כי הוא חשוב וחיוני ביותר.
לטבקה יש אמנם ביקורת על אופן יישומו של סעיף 15א(א) הנ"ל, שגם ללא התיקון המוצע נותן מענה חלקי בלבד לבעיה של הייצוג ההולם במשרות הציבוריות בקרב האוכלוסיות המוחלשות במדינת ישראל. למרבה הצער המדד בו משתמשת נציבות שירות המדינה הוא מדד כמותי ולא איכותי. כך, משרות לגמרי זוטרות, נספרות על מנת להציג לראווה אחוז גבוה של מועסקים מאוכלוסיות מוחלשות.
מאידך, קבלת הצעת החוק, כאמור, תהווה סתירה בגוף החוק: מחד מעודד החוק העדפה מתקנת לאוכלוסיות מוחלשות, ומאידך, ימנע מחלק מאותן אוכלוסיות, להנות מהחוק. ושוב, יודגש, הדברים אינם מכוונים כלפי מי שיכול לבצע שירות צבאי או לאומי ונמנע מכך, אלא כלפי מי שמנוע מלשרת, כאמור.
טבקה סבורה כי כל גוף שמקבל אחוז מסויים מתקציבו מכספי משלם המיסים, חייב לשאת בחובה הלאומית לייצוג הולם במקומות עבודה, בין היתר של הקהילה האתיופית, כחלק מהליך הקליטה לחברה הישראלית.
מיותר לציין כי אם ההצעה לתיקון החוק תתקבל, הרי שיש בכך המשך פגיעה באוכלוסיות מוחלשות ובעיקר בקהילה האתיופית, ריקון החוק מתוכן והנצחה של אפליה רבת שנים כנגד אוכלוסיות הזקוקות למענה הולם וראוי שישולבו בחברה הישראלית.