חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט 13 יוני 2011
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה י"א סיון תשע"א
נוסח מוצע לדיון הקבוע ליום 15.6.11 – עבירת ההפקרה: הכנה לקריאה ראשונה
(1) הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (החמרת הענישה בעבירת הפקרה אחרי פגיעה), 2010 של חה"כ משה מטלון (פ/2308);
(2) הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאסר מינימום בשל הפקרת אדם שנפגע בתאונה ואיסור עריכת הסדר טיעון עם הנאשם בעבירה), של חה"כ זאב בילסקי ואח' (פ/2626);
(3) הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון - מאסר מינימום למי שהפקיר אדם שנפגע בתאונה), של חה"כ חמד עמאר ואח' (פ/1467)
בדיון הראשון בהצעות חוק לתיקון פקודת התעבורה, ביום 15.3.11, ביקש יו"ר הוועדה לעשות סדר בעבירות השונות של ההפקרה, הן מבחינת היסוד העובדתי והן מבחינת היסוד הנפשי. לכן מוצע לתקן את סעיף 64א כך:
א. לקבוע עבירה של הפקרה ברשלנות (עם עונש של 3 שנים);
ב. לקבוע עבירה בסיסית של הפקרה, הכוללת גם אי-עצירה וגם אי-הזעקת עזרה, כאשר נפגע אדם;
ג. לקבוע עבירה של הפקרה בנסיבות מחמירות, כאשר נפגע אדם פגיעה קשה או קטלנית.
ד. לקבוע עבירה חדשה שתחול על נוסע ברכב - לפיה תהיה חובה על הנוסע לדווח לשירותי חירום בהקדם האפשרי.
כמו כן, מוצע לבטל את סעיף 62(7) [עבירה של אי-עצירה ואי-מסירת פרטים בתאונה], וכן לבטל את התקנות בתקנות התעבורה שמתייחסות לעצירה והגשת עזרה בתאונה בה נפגע אדם (כמובן שהדבר אינו בסמכות הוועדה, אבל אפשר לקדם את העניין במקביל). עם ביטול תקנות אלה, יהיה ברור כי אישום בעבירת ההפקרה יהיה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה, ולא לפי התקנות.
נוסח מוצע:
א. תיקון מוצע לפקודת התעבורה: סעיף 64א: הפקרה
(א) נוהג רכב המעורב בתאונה,
גרסה א': אשר היה עליו לדעת כי/גרסה ב': ואדם מן הישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לכך ש-
בתאונה נפגע אדם או [לדיון:] עשוי היה להיפגע אדם,
ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר [כדי לעמוד על תוצאות התאונה [ולהגיש עזרה]],
דינו – שלוש שנות מאסר;
בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה של הפקרה ברשלנות (2 הגרסאות - "היה עליו לדעת", ו-"אדם מן הישוב יכול היה בנסיבות העניין להיות מודע לכך..." מבטאות יסוד נפשי של רשלנות).
סעיף 21 לחוק העונשין קובע כי העונש המירבי בשל עבירת רשלנות יהיה שלוש שנות מאסר (עבירה שאינה מסוג פשע), ולכן מוצע לקבוע עונש של שלוש שנים בשל הפקרה ברשלנות.
לדיון: האם לקבוע שרק אם בפועל נפגע אדם תחול העבירה, או גם אם בנסיבות התאונה עשוי היה להיפגע אדם?
(ב) נוהג רכב המעורב בתאונה בה נפגע אדם1,
ולא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר,
כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר ולא הגיש/הזעיק עזרה,
דינו – שבע שנות מאסר;
בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה בסיסית של הפקרה, הכוללת גם אי-עצירה וגם אי-הזעקת עזרה, כאשר נפגע אדם. היום, הסעיף מבחין בין אי-עצירה ובין אי-הגשת עזרה, אולם כאשר אדם לא עצר ולא הזעיק עזרה, אין הכרח לקבוע כי אי-הגשת העזרה היא העבירה החמורה מביניהן. לכן מוצע לקבוע עבירה אחת של הפקרה הכוללת את שני הרכיבים, ולהוסיף (בסעיף הבא), עבירה חדשה של הפקרה בנסיבות מחמירות, כאשר הנסיבה המחמירה היא עוצמת הפגיעה בנפגע. בכך העבירה הבסיסית תכלול בתוכה הן תכלית של עזרה וסיוע לנפגע והן תכלית של מניעת בריחה והימלטות ממקום תאונה.
(ג) נוהג רכב המעורב בתאונה
גרסה א': שבה נפגע אדם פגיעה קשה או קטלנית,2 /גרסה ב': שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה/מסוכנת3 או נהרג אדם
ולא עצר או לא הגיש/הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב),
דינו – ארבע עשרה שנות מאסר.
לדיון: ככל שהעונש בגין העבירה עולה על 10 שנים, התיק יידון בבית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים (לפי סעיפים 37 ו-51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד–1984). מוצע לא לשנות את מיקומו של הדיון, ואולם יש לדון בשאלת ההרכב. אם מעוניינים שבית המשפט ידון בעבירת ההפקרה בנסיבות מחמירות בדן יחיד, על אף ההחמרה בעונש (ובכך לשמר את המצב הקיים לפיו עבירת ההפקרה נדונה בדן יחיד), יש לתקן את התוספת לחוק בתי המשפט.
בסעיף זה מוצע לקבוע נסיבה מחמירה לעבירת ההפקרה, אשר מצדיקה החמרה בעונש: כאשר האדם הנפגע בתאונה נפגעה פגיעה קשה או קטלנית.
(ד) נוסע ברכב המעורב בתאונה בה נפגע אדם,
ולא הודיע לשירותי חירום בהקדם האפשרי [בנסיבות העניין] על התאונה,
דינו – מאסר מחצית העונש שנקבע לנהג הרכב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
בסעיף זה מוצע לקבוע עבירה חדשה אשר תחול על נוסע ברכב. מוצע לחייב את הנוסע להודיע לשירותי חירום בהקדם האפשרי.
בסעיף זה – "הגיש עזרה" /"הזעיק עזרה" – בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, הגיש/הזעיק עזרה מתאימה ובמיוחד – הזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש, המתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים, ככל שביכולתו דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע, [והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגיש על פי הכשרתו].
מוצע להבהיר בסעיף כי יש להזעיק עזרה מתאימה לפי העניין.
לדיון: בע"פ 2247/10, ימיני וסימון נ' מדינת ישראל, קרא השופט עמית על המחוקק להתייחס לחובות של הנוסע ברכב:
"יבוא המחוקק ויאמר את דברו במפורש אם הוא מבקש להרחיב את תחולת העבירה גם על הנוסעים ברכב, ואם כן, באילו סייגים ובאילו תנאים. זאת, בשים לב לעבירות קרובות של אי מניעת פשע וסיוע לאחר מעשה, ובשים לב שבמצב הדברים הרגיל, לא נוהגים להטיל אחריות פלילית על נוסע ברכב אפילו על עבירת תוצאה של הריגה (אלא על נוהג הרכב בלבד)" (פסקה 69 לפסק דינו)
בעקבות כך, האם להתייחס למקרים בו המחוקק ירצה להטיל חובה מוגברת על נוסע ברכב (מעבר לסעיף קטן (ד) המוצע) כאשר, לדוגמא, קיימים יחסי מרות בין הנוסע לנהג, אם הנוסע הוא זה שמורה על אי-עצירה?
ב. תיקון מוצע לפקודת התעבורה: סעיף 62(7):
מוצע למחוק את פסקה (7) לסעיף 62, אשר חופפת את העבירה החדשה, וכן את ההפניה בסעיף 63.
יש להשאיר את החובה על מי שמעורב בתאונה למסור את פרטיו לתקנות.
סעיף 62. עבירות
העובר אחת העבירות האלה, דינו - מאסר שנתיים או קנס, כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט - קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:
...
(7) בהיותו נוהג רכב אינו עוצר בשעה שבגלל מציאות רכבו בדרך אירעה תאונה לאדם, או לבהמה או לרכב שאדם ממונה עליהם, ואינו מגלה, כנדרש לכך, שמו ומענו שלו ושמו ומענו של בעל הרכב ואת תו הרישום או המספר של הרכב;
ג. תיקון מוצע לתקנות התעבורה:
גם בתקנות, מוצע למחוק את התקנות אשר חופפות את עבירת ההפקרה לפי הפקודה, ולהשאיר את החובה על נוהג רכב המעורב בתאונה למסור את פרטיו.
תאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף
144. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם או נפגע, יפעל לפי הוראות אלה:
(1) יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך ביצוע האמור בפיסקה (2) או אם שוטר הרשה את הדבר;
(2) בהתאם לנסיבות המקרה ומקום התאונה, יגיש לכל אדם שנפגע באותה תאונה עזרה מתאימה ובמיוחד -
(א) ידאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע;
(ב) יגיש לנפגע עזרה ראשונה שביכלתו להגיש על פי הכשרתו;
(ג) יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש;
(ד) ימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה המקצועיים;
(ה) במקום שאין אפשרות לפנות את הנפגע באמבולנס ידאג להעברתו ברכב מתאים אחר לתחנת עזרה ראשונה, לבית חולים או לרופא.
(3) ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה ומספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, ויציג, לפי דרישתם, את רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או תעודת הביטוח ואת תעודת הזהות שלו אם היא נמצאת ברשותו וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם;
(4) יודיע מיד ככל האפשר ובאמצעי הקשר המהירים ביותר לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה על האירועה ויפרט בהודעה את -
(א) שמו ומענו;
(ב) מקום האירוע ומקום הימצאו הוא, ואם ידוע לו - גם שם האדם שנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול;
(5) (נמחקה).
(ב) לא יזיז אדם רכב המעורב בתאונה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם הרשהו שוטר לעשות כן או אם יש הכרח בכך לצורך הגשת עזרה למעורבים בתאונה זו.
תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר
145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את התעודות האמורות ואת רשיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם.
(ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א).
(ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום -
(1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א);
(2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.
חובת עזרה מצד נוהגי כלי רכב
146. נוהג רכב העובר במקום תאונת דרכים שבו נמצא נפגע, ייעצר ולא ימשיך בנסיעתו עד שעשה כל שביכלתו כדי להגיש כל עזרה הדרושה לנפגע או כדי לבוא לעזרתו בהתאם לתקנה 144(א)(2). [האם להעביר את זה לפקודה?]