חומר רקע
הכנסת השמונה-עשרה
נוסח מוצע – טיוטה 12.6.11
הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום), התשע"א–2011
הוספת סעיף 3א
1.
בפקודת הנישואין והגירושין (רישום)1 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 3 יבוא:
"מקום ותהליך רישום הנישואין
3א.
(א) בסעיף זה –
"רשת התקשורת" – מאגר מידע ממוחשב הנדרש לרישום נישואין הפועל ברשת המקשרת בין כל המועצות הדתיות, הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת והנהלת בתי הדין הרבניים.
(ב) בני זוג יהודים המבקשים להינשא, רשאים לקבל תעודת רווקות ולהירשם לנישואין בפני רב שמונה כרושם נישואין לפי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19802 (להלן – עורך הרישום), או בפני מי שמונה על ידיו כפקיד רושם נישואין, במקום שיועד לרישום נישואין על ידי המועצה הדתית, או הרבנות המקומית ללא תלות במקום מושבם; ביקשו בני הזוג להירשם אצל עורך רישום מסוים, לא יוכלו לבקש להירשם אצל עורך רישום אחר.
(ג) עורך הרישום יאשר את בקשת בני הזוג לעריכת חופה עד תום עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה לרישום הנישואין, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) עורך הרישום הזין ברשת התקשורת ובאתרי האינטרנט של המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית את פרטי הבקשה, לצורך הצגת התנגדויות לרישום הנישואין של בני הזוג, והעביר הודעה אישית באמצעות הרשת לרב שבמקום מושבו רשום המבקש להירשם לנישואין;
(2) מחלקת הנישואין במשרד לשירותי דת אישרה כי בני הזוג אינם נכללים ברשימת מוגבלי חיתון;
(3) לא התקבלו התנגדויות לרישום תוך 7 ימים מיום הזנת הפרטים ברשת התקשורת ומסירת הודעה כאמור בפסקה (1);
(4) לא נמצאה מניעה אחרת לעריכת הנישואין.
(ד) אישר עורך הרישום את בקשת בני הזוג לעריכת חופה כאמור בסעיף קטן (ג), יפרסם עורך הרישום ברשת התקשורת ובאתרי האינטרנט של המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית את דבר האישור והצהרתו כי אין מניעה כאמור לעריכת החופה.
(ה) הוגשו התנגדויות לרישום כאמור בפסקה (ג)(1), יחליט עורך הרישום בתום 14 ימים ממועד הגשת ההתנגדות אם לדחותה או לקבלה.
(ו) עורך הרישום יודיע לבני הזוג ולמגיש ההתנגדות, בכתב ובצירוף נימוקים, על החלטתו לעניין רישום הנישואין בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה, ויזין את דבר ההחלטה, ללא נימוקים, ברשת התקשורת.
(ז) עורך הרישום רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לשנות את המועדים הקבועים בסעיפים קטנים (ג) ו-(ה).
(ח) על החלטת עורך הרישום כאמור בסעיף זה ניתן לערער לבית הדין הרבני האזורי, כפי שיקבע הרב הראשי לישראל.
(ט) נבצר מעורך הרישום להשלים את הליך רישום הנישואין מכל סיבה שהיא, רשאי הפונה לרישום הנישואין, לפנות לרשם אחר, וכן רשאי נשיא מועצת הרבנות הראשית למנות עורך רישום אחר כממלא מקומו לעניין זה.
(י) לא ייערכו נישואין לאדם שנכלל ברשימת מוגבלי החיתון או שבית הדין הרבני החליט כי קיימת מגבלה על נישואיו, אלא בהתאם להוראות בית הדין הרבני.
(יא) השר לשירותי דת יקבע, בהסכמת מועצת הרבנות הראשית ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, הוראות ליישום סעיף זה, ובכלל זה:
(1) הוראות לעניין הקמת ותפעול רשת התקשורת;
(2) דרכי הגשת התנגדויות וסדרי הדיון בהן.
(3) דרכי פיקוח ובקרה על הליך רישום הנישואין".
תיקון סעיף 7
2.
בסעיף 7 לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "יאשם בעבירה" יבוא "או של מי שהוא ערך עבורו אחד מהם, דינו - מאסר 3 חודשים".
תקנות ראשונות
3.
תקנות ראשונות לפי סעיף 3א(יא) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך 12 חודשים ממועד פרסומו של חוק זה.
תחילה
4.
(א) תחילתו של חוק זה ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 3א(יא) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ובלבד שהושלמה הקמת רשת התקשורת לעניין רישום נישואין של המועצות הדתיות.
(ב) הודעה בדבר השלמת הקמת רשת התקשורת כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
דברי הסבר
מטרת החוק למצוא את האיזון שבין חובת המדינה להעניק שירות זמין ואיכותי לציבור היהודי בכל הנוגע לרישום ועריכת חופה וקידושין, לבין שמירת החוק המתנה את רישום הנישואין ועריכתן בשמירה והקפדה על ההגדרות ההלכתיות.
על פי הנהוג היום זוג הרוצה להינשא חייב להירשם בלשכת הרבנות באזור מגוריו המצוין בתעודת הזהות של אחד מבני הזוג. כתוצאה מכך נוצר לעיתים מצב המקשה על זוגות צעירים, כגון סטודנטים הרשומים בתעודת הזהות כתושבים במקום אחד, ובפועל הם לומדים או עובדים במקום אחר.
במקרים כגון אלו הזוג נאלץ להפסיד ימי עבודה ולימודים לצורך רישום פורמאלי בלבד, ולעיתים אף מדובר במספר ביקורים רב עקב איסוף התיעוד, בירורי יהדות, בירורי מעמד אישי, תקלות טכניות או היעדר מידע.
בעבר, כאשר רב העיר היה אמור להכיר אישית את כל בני עירו ולמנוע חיתון פסולים היה מקום לפקודה הנוכחית. אולם כיום, בחברה מודרנית, בה מצויה תקשורת אינטנסיבית ומערכות המידע והמחשוב, כמו גם נגישות הרשם למאגר מוגבלי חיתון, אין מקום לטענת היכרות האישית של הרב המקומי עם בני המקום, כתנאי מהותי לרישום והיתר עריכת חופה וקידושין.
החוק מחייב הקמת מאגר מידע ממוחשב אשר יכלול את כל הנתונים הנדרשים לרישום נישואין (תעודות נישואי הורים, כתובות, גיטין, בירורי יהדות ועוד) כך שתתאפשר שליטה ובקרה טובה מאי פעם על רישום הנישואין בישראל וכן יהווה המאגר בסיס מידע לנישואין בקרב העם היהודי כולו.
החוק המוצע יאפשר לכל זוג לקבל תעודת רווקות ולהירשם לנישואין אצל כל רב המוסמך כרשות רושמת ובכל מקום תוך שימוש בכלי בקרה ואכיפה טובים למניעת רישום מוגבלי החיתון.
הצעת החוק תגרום, לשיפור מהותי של השירות לאזרח, שלא רק ייהנה מפרוצדורה קלה וידידותית יותר בעת רישום הנישואין, כי אם גם משירות איכותי ומאיר פנים. ואילו לשכת הרבנות המתפקדת היטב תהנה מתמורה כספית, מאגרות הרישום ומהפניה לעריכת חופה וקידושין על פי הנוהל שנקבע על ידי המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לישראל.
הצעת החוק מסמיכה את השר לשירותי דת להתקין תקנות באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ובסכמת מועצת הרבנות הראשית.