חומר רקע
נייר עמדה
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון 61 ) תשע"א 2011
עיקרי הנושאים שיבואו לביטוי בנייר עמדה זה :
1. הוספת דיוני בית המשפט לתביעות קטנות לסמכויות רשם.
2. הקטנת העומס על בתי המשפט
3. זכויות אזרחים הנזקקים לשירותיו של בית המשפט לתביעות קטנות
4. מעמד ה"אזרח הקטן" בבית המשפט לתביעות קטנות
סמכויות רשם
באופן עקרוני ידוע לכל בר בי רב שרשם כמוהו כשופט לכל עיניין ודבר ופסיקתו מחייבת כפסיקת שופט. השופטים בבתי משפט לתביעות קטנות , מעצם היותם שופטי בית משפט השלום, מנוסים בענינים הבאים לפניהם בדין האזרחי ומנוסים בנושאים כגון ביטול עסקה, השבת נזק, החלת אחריות , סוגי עסקאות ושאר נושאים שהם עיקר התביעות המוגשות בבית משפט לתביעות קטנות בעוד הרשמים מנוסים ופועלים בייחוד בעינינים פרוצדורליים ונושאי נוהל וסדר דין. יש חשש סביר שדיונים שינוהלו ע"י רשם בתביעות קטנות , כשלפי סעיף 62 לחוק בתי המשפט בית המשפט לתביעות קטנות אינו נוהג בדיוק עפ"י פרוצדורות ודיני ראיות יהפכו לדיונים נוקשים מאד, חדים מאד ותפגע זכותם של הבלתי מיוצגים להבעת דעה, ראיה או העלאת נושא .
זכויות הצרכן מהוות חלק מאמנות זכויותיו האדם. בבסיס האמנות עומדת התפיסה האומרת שלכל אדם יש זכות טבעית להגינות צרכנית ועל המדינה להגן עליה. יש להביא לידיעת אדם מהן זכויותיו הבסיסיות כאדם. זכות האדם להיות מוגן כצרכן הוכרה כזכות בסיסית
הקטנת העומס על בתי המשפט
למרבה הצער העומס על בתי המשפט פוגע בכולם. החיפוש אחרי פתרונות הוא חיובי ובעל ערך משמעותי לחברה כולה. אולם הפתרון בהעברת דיוני בית המשפט לתביעות קטנות משופטי בית משפט השלום לרשמים העמוסים גם כך בעבודה רבה ובחוסר כח אדם רק תחמיר את הבעיה , רק תדחה דיונים לתקופות ארוכות יותר , תיצור זילות של האזרח ביחסו לבית המשפט לתביעות קטנות ולא תתרום כהוא זה ליעילות הדיון, לזכויות האזרח ולהפחתת העומס. נהפוך הוא, יש חשש שיותר ויותר דיונים שיערכו בפני רשמים, יגיעו לכדי ערעור עקב חוסר נסיונם של הרשמים והתנהלותם הפרוצודורלית והעומס על בתי המשפט בכלל רק ילך ויגבר.
זכות יסוד של כל אזרח היא שצרכיו, דעתו ורצונו יילקחו בחשבון בעת דיון בענינו בבית המשפט ,
לכן יש לשמור על זכותו של האזרח להתלונן , להגיש תביעה בעת צורך ולקבל טיפול יעיל מגופי מממשל כמו בית המשפט לתביעות קטנות .
זכויות האזרח הנזקק לשירותיו של בית המשפט לתביעות קטנות
כדי לענות על הזכויות שהוזכרו לעיל הוקמו בתי המשפט לתביעות קטנות. אזרח שזכויות הבסיס שלו נפגעו, שכספו נגזל וכבודו נרמס יכול למצוא סעד משפטי ומוסרי בבתי המשפט לתביעות קטנות. בבתי משפט אלה נמנעת הסחבת המשפטית הרגילה, יש קיצורי הליכים , הנהלים פשוטים ומובנים לכל אדם והחוק מתיר ייצוג עצמי ללא הזדקקות לשירותי עורך דין.
אולם , אליה וקוץ בה, צרכנים מסויימים דוקא נמצאים נפגעים מהצורך הגורף לטפל בעצמם בתלונתם, לכתוב בעצמם כתבי טענות, להגיש בעצמם תביעה מול גופי סחר ענקים ולעמוד במשפט כנגד אותם גופים שהם בד"כ משופשפים, מכירים את הנהלים ואת כל ה"טריקים" הקטנים ומונעים את מיצוי זכויות הצרכנים גם בבית המשפט.
גופים אלו מעסיקים כדרך קבע סטודנטים למשפטים ומתמחים המסייעים להם בהליכים הטרום משפטיים, מייצגים אותם בבתי משפט לתביעות קטנות ובכך מפרים את האיזון שהוא בסיס קיומו של הדיון בבתי משפט לתביעות קטנות.
אם יש צורך בשינוי כלשהו בחוק בתי המשפט , שינוי שייעל את הדיון, יקצר אותו, יבהיר את עמדות האזרח התובע ויביא לאיזון מול הגופים העסקיים הרי ששינוי כזה צריך לבוא לידי ביטוי בביטול המילים "ברשות בית המשפט" בסעיף 63 (ב) לחוק בתי המשפט וכך יוכל ארגון שיקבל הכרה כ"ארגון צרכנים" ממשרד המשפטים (היום יש שני ארגונים כאלה : המועצה הישראלית לצרכנות והמועצה הלאומית להתנדבות בישראל) לדאוג לסיוע לנזקקים לשירותי ייצוג בבתי משפט לתביעות קטנות בהיות הארגון מייצג צרכנים בכל נושא ונושא.
מעמד האזרח בבתי משפט לתביעות קטנות - סיוע בייצוג
המועצה הלאומית להתנדבות בישראל (ע.ר.) בהיותה גוף המוכר על ידי משרד המשפטים כ"ארגון צרכנים" ולאור מטרות העמותה הכוללות את עידוד ההתנדבות בישראל הקימה את פרוייקט ה"טוענים המוסמכים המתנדבים" לפני 12 שנים. במשך השנים הוכשרו עשרות טוענים מוסמכים מתנדבים והם פועלים באמצעות ארגוני צרכנים כמו : המועצה הישראלית לצרכנות, ש.י.ל. ברחבי הארץ, מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות ואפילו בתוך בתי המשפט לתביעות קטנות כמו למשל בת"א, חיפה, ראשל"צ ובב"ש .
הבעיות העיקריות בקידום הפרויקט, הרחבת פריסתו ושיפור השירות לנזקקים נובעות מכך שעיסוקם של הטוענים המוסמכים המתנדבים אינו מוכר במסגרת חוק בתי המשפט באופן ברור . אין היום אפשרות לשופט בבית משפט לתביעות קטנות להפנות צרכן נזקק לקבלת שירות מטוען מוסמך (כמו למשל הסמכות שיש לשופט להפנות מתדיינים לגישור) וכך קורה שצרכן נזקק שהגיש כתב תביעה מבולבל, ללא ראיות מספקות ושאינו יודע להציג את עמדתו – יוצא ניזוק בפסיקה.
חוק בתי המשפט היום מכיר בזכותו של כל אדם שאינו עו"ד , אינו עוסק בייצוג משפטי ואינו מקבל שכר עבור ייצוג – לייצג לאחר קבלת רשות בית המשפט את התובעים או הנתבעים. לדעתנו צריך חוק בתי המשפט לציין בפירוש את עיסוק ה"טוען המוסמך המתנדב" כולל הגדרת העיסוק והגדרה כללית של הרשות הנתונה לבית המשפט להפנות, במהלך ההליך המשפטי, נזקקים לקבלת שירות מטוען מוסמך מתנדב דרך אחד מארגוני הצרכנים.
סיכום
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון 61) כנראה שלא תביא מזור להקטנת העומס הצפוי על בתי המשפט מחד גיסא ותפגע בזכויות האזרח הנזקק לשירותי בית המשפט לתביעות קטנות מאידך גיסא.
מצורף נספח לנייר העמדה : מהו טוען מוסמך.
אמנון מרגלית – רכז תחום
טוענים מוסמכים בבתי משפט ת"ק
המועצה הלאומית להתנדבות בישראל
נספח : מהו טוען מוסמך
מדובר במתנדבים בוגרים שאינם עו"ד , מנוסים מאד בתחומים שונים של החיים , רובם בעלי תארים אקדמיים, שעברו הכשרה במסגרת המועצה הלאומית להתנדבות בישראל בשיתוף המועצה הישראלית לצרכנות. ההכשרה מתבצעת ע"י ובניהול עורכי דין
במסגרת הכשרתם למדו הטוענים המוסמכים את החוקים הבאים :
חוק הגנת הצרכן , חוק המכר , חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק החוזים (חלק כללי) , חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , חוק זכויות החולה, חוק חוזים אחידים, חוק חופש המידע, איסור לשון הרע, חוק כרטיסי האשראי, חוק שירותי תיירות, תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) , תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות) וחוקי ביטוח .
כמו כן הוכשרו המתנדבים לנתח תיקי תלונות, לאסוף ולגבש ראיות קבילות, להכין כתב תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, להכין כתב הגנה לבית משפט לתביעות קטנות ואף למדו לייצג, ברשות בית המשפט, צרכנים שאינם מסוגלים לייצג את עצמם (נכים, תשושים, עולים חדשים וכו') בבית המשפט לתביעות קטנות כולל חקירת עדים והתנהלות בבית המשפט.
המתנדבים עברו סימולציות משפטיות ואף מבוצע "משפט מבוים" בניהולו של שופט מבית משפט השלום שבו המתנדבים מייצגים את עצמם בתיקים שהם כתבו ונבחנים ע"י כבוד השופט.
המתנדבים פועלים במסגרת המועצה הישראלית לצרכנות , סניפי ש.י.ל. ברחבי הארץ, מחלקות הרווחה בעיריות ואף במסגרת עמדות סיוע בין כתלי בתי משפט לתביעות קטנות : ת"א, ראשל"צ, חיפה וב"ש.