חומר רקע

DOC 2,148 תווים המסמך המקורי ↗
אל: ועדת החוקה חוק ומשפט 19 יוני 2011 מאת: הייעוץ המשפטי י"ז סיוון תשע"א הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה נוסח מוצע לקראת הדיון הקבוע ליום 20.6.11 הוכחת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (א) לענין ס' ***1, בית המשפט יקבע כי התקיימו הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כפי שהובאו לגביהן ראיות בשלב בירור האשמה. (ב) לבקשת הצדדים בטיעונים לעונש, בית המשפט רשאי להתיר להביא ראיות בעניין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה בשלב הטיעונים לעונש, אם שוכנע כי לא הייתה אפשרות לטעון לגביהן בשלב בירור האשמה, או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; הוראה זו לא תחול על ראיות מטעם הנאשם שאינן סותרות את הנטען על ידו בשלב בירור האשמה2, או על ראיות שנקבע בחיקוק שיובאו בשלב זה3.4 (ג) הוכחת נסיבה כאמור בסעיף קטן (א) שמבקשת התביעה כי תהווה שיקול לחומרה בקביעת מתחם העונש ההולם, תיעשה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי. בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מחמירה, אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי התקיימה נסיבה מקילה, אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. (ד) הגיעו הצדדים להסדר טיעון, מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), הודה הנאשם בעובדות כתב אישום, בין לאחר שמיעת הראיות ובין לפני כן, יכלול כתב האישום בו הודה הנאשם, את כל העובדות והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. לדיון: האם יש צורך לכלול בחוק רשימה של נסיבות מחמירות ומקילות הקשורות בביצוע העבירה, או האם די בהוראה זו? ריבוי אישומים (א) הרשיע בית המשפט נאשם במספר עבירות בגין סדרת מעשים המהווים פרשה אחת, יקבע בית המשפט את מתחם העונש ההולם לפי סעיף 5*** לפי העבירה העיקרית בפרשה, ויתחשב בעבירות הנלוות כנסיבות מחמירות הקשורות בביצוע העבירה. (ב) הרשיע בית המשפט נאשם במספר עבירות בגין מספר פרשות, רשאי בית המשפט לגזור עונש נפרד לכל עבירה, ואת שיעור החפיפה או ההצטברות בין עונשים נפרדים שגזר, או עונש כולל לכל העבירות או לחלקן. [לחילופין: ברוח המוצע בדו"ח גולדברג: לקבוע עונש מקסימום כולל, לפי מספר שנים או בהתאם לעונש המירבי של העבירה החמורה ביותר. אפשר גם להפריד בין עבירות חמורות יותר ועבירות חמורות פחות] (ג) בקביעת העונש לפי ס"ק (א) או בקביעת שיעור החפיפה או ההצטברות בין עונשים נפרדים לפי ס"ק (ב), יתחשב בית המשפט במספר העבירות, תדירותן, והזיקה בין העבירות, וישמור על יחס הולם בין חומרת מכלול המעשים ומידת אשמו של הנאשם לבין תקופת המאסר שעל הנאשם לשאת. [בדומה לס' 15(א) לגולדברג]