חומר רקע
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, סעיפים לדיון של ה-4 ביולי 2011
תשומת לבכם – הדיון יתחיל בסעיפים שנותרו מפרק הרישוי ובחזרה לסעיף הנוגע לטיפול התרופתי. המשך הדיון יעסוק בנושאים שונים שנותרו לאורך החוק.
הסעיפים המסומנים באפור – אושרו כבר בוועדה
הסעיפים המסומנים בצהוב – נדונו בוועדה אבל לא אושרו
הערות של היעוץ המשפטי לוועדה
סעיפים בעקוב אחר שינויים ללא מרקור – עדיין לא נדונו בוועדה
הערות/ נוסחים חדשים - משרד המשפטים
שם החוק
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןביצוע עבירות מין, תשס"ו-2006*
מטרת החוק:
1. מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב.
מטרתו של חוק זה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, בדרכים אלה:
1. ביצוע הערכות מסוכנות לגבי עברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי,וכן ביצוע פיקוח ומעקב ושיקום מונע לעבריינים כאמור, והכל לשם מניעת ביצוע עבירות מין חוזרות;
2. הסדרת התחום של טיפול ייעודי למניעת ביצוע עבירות מין במרכז לטיפול ייעודי.
סעיף ההגדרות
"עבירת מין" –
(1) עבירה לפי חוק העונשין, כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיף 214(ב), (ב2) (ב1) או (ב3) לחוק האמור;
(ב) עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק האמור, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(ד) עבירה של חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם לפי סעיף 374א לחוק האמור, בנסיבות סעיף 377א(א)(7) ;
(2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
5 (ג) מעריך מסוכנות יהיה אחד מאלה:
(1) רופא פסיכיאטר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
(2) פסיכולוג;
(3) עובד סוציאלי;
(4) קרימינולוג קליני שקיבל רישוי לפי חוק לעסוק בטיפול.
...
(ה) אדם המבקש להתמנות כמעריך מסוכנות אשר הוא או בן משפחתו עוסק בטיפול ייעודי או שהוא מבעליה או ממנהליה של יחידה לשיקום מונע כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה לשיקום מונע", יצהיר על כך בעת הגשת הבקשה למינוי; חל שינוי בעיסוקים כאמור בסעיף קטן זה, יצהיר על כך מעריך המסוכנות בסמוך למועד השינוי. [אושר בוועדה. למען הסר ספק – מובא לאישור נוסח]
קבלת מידע מהמרשם:
...
(ג1) הגורמים המנויים בפסקאות שלהלן יהיו רשאים לקבל מידע מן המרשם בכפוף לאמור באותן פסקאות, בדרך של בקשה למידע ביחס לאדם מסוים, שתכלול את פרטי זהותו של המבקש והמטרה שלשמה נדרש המידע, ותתועד בדרך ובאופן שייקבעו בתקנות כאמור בסעיף 26(א)(2):
(1) מעריך מסוכנות וגורם מקצועי מתאם – אם המידע דרוש למילוי תפקידיהם לפי חוק זה.
(2) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לפי הרשאות גישה שייקבעו בפקודות המטה הכללי כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי – בהתאם למידע הנדרש לצורך מילוי התפקיד ובהיקף הנדרש לשם כך [הפרקליטות הצבאית עדיין לא העבירה נוסח סופי]
14.(א) תוקפו של צו פיקוח לפי פרק זה לא יעלה על חמש שנים (בסעיף זה – התקופה המרבית).
(ב) הוציא בית המשפט צו פיקוח לתקופה קצרה מהתקופה המרבית, רשאי הוא, בתוך התקופה המרבית, להאריך את הצו מעת לעת, לתקופות נוספות שאינן עולות, במצטבר, על התקופה המרבית, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת, אינה נמוכה. ואולם רשאי בית המשפט להאריך את הצו גם שלא בתוך התקופה המירבית אם מצא שיש צורך בכך מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(ג) בתום התקופה המרבית, רשאי בית המשפט להוציא צו פיקוח חדש לגבי עבריין מין, אם סבר, לאחר שקיבל הערכת מסוכנות, שרמת הסיכון שעבריין המין יבצע עבירת מין נוספת היא גבוהה, הוראות פרק זה יחולו על דיון כאמור בשינוים המחויבים.
(ד) לא יוציא בית המשפט צו פיקוח ולא יימצא עבריין מין בפיקוח ובמעקב, לאחר שחלפה התקופה הבאה, לפי המוקדם:
(1) תקופת המחיקה, כהגדרתה בסעיף 16 לחוק המרשם הפלילי, לגבי עבירת המין שבה הורשע;
(2) עשרים שנים מיום שחרורו ממאסר בפועל או מאשפוז, או מיום מתן גזר דינו, לפי הענין.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הורשע עבריין המין בעבירת מין נוספת או בהפרת צו הפיקוח כאמור בסעיף 22(א), בטרם חלפה התקופה כאמור באותו סעיף קטן, יחל מנין התקופה כאמור במועד שחרורו של עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז בשל עבירת המין הנוספת או הפרת צו הפיקוח, או ביום מתן גזר דינו בקשר לעבירה כאמור.
עונשין
22. (א) העושה אחת מאלה, דינו- מאסר שנתיים:
(1) מפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו; לעניין זה יראו סירוב לדרישת קצין פיקוח לתת דגימת נשיפה או דגימת שתן לפי סעיף 18(א)(9), כהפרה של צו הפיקוח;
(2) מפעיל או מנהל מרכז לטיפול ייעודי שלא ניתן לגביו רישיון הפעלה לפי הוראות סימן ג' בפרק ג'1 או שלא בהתאם לתנאי הרישיון או להוראות לפי הסימן האמור, בניגוד לסעיף 20ב [האם אין מקום להגביל את העונש לתנאים רישיון ספציפיים שמופרים? האם כל תנאי? גם תקן מועסקים לדוגמא? האם יש מקום לצמצם למקרים של סיכון שלום הציבור, המטופלים וכו'?];
(3) נותן טיפול ייעודי במרכז לטיפול ייעודי מבלי שיש בידו היתר לכך או שלא בהתאם לתנאי ההיתר או להוראות לפי סימן ג' בפרק ג'1, בניגוד לסעיף 20יג [לטענת משרד המשפטים יש חובה להוכיח ידיעה ולא די ברשלנות];
המפר את צו הפיקוח, לרבות תנאי מתנאי הפיקוח הכלולים בו, דינו – מאסר שנתיים.
(ב) המוסר או מגלה מידע שקיבל לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 4, 6(ד)(2) או 19(ב)
דינו – מאסר שלוש שנים מאסר שנה.
(ג) המתחזה למטפל ייעודי מורשה או המשתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם כי הוא מטפל ייעודי מורשה, אף שאינו מטפל ייעודי מורשה, או המציג טיפול שהוא נותן אשר אינו טיפול ייעודי כטיפול שיש בו כדי להביא למניעת ביצועם של מעשים בעלי אופי מיני המהווים עבירה לפי כל דין או להפסקתם, בניגוד לסעיף 20כ, דינו- מאסר ששה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ג) המתחזה למטפל ייעודי מורשה או המשתמש בתואר או בכינוי שמשתמע מהם כי הוא מטפל ייעודי מורשה, אף שאינו מטפל ייעודי מורשה,דינו- מאסר ששה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א)(2) עד (ג) [כלומר, כל הסעיפים למעט הפרת צו פיקוח] בידי תאגיד, דינו- כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
אחריות נושא משרה בתאגיד
22א. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות לפי סעיף 22 (א)(2) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 22 (א)(2) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
בחוק למניעת מפגעים סביבתיים בחוק מפגעי אסבסט וחוק שיווי זכויות לאנשים עם מוגבלות מופיע הנוסח: אלא אם כן הוכיח שנים אלה: (1)המעשה נעשה שלא בידיעתו (2) הוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את המעשה. לדעת משרד המשפטים אין מקום להוספת דרישת הידיעה. ידיעה אינה מתישבת עם נקיטת כל האמצעים הסבירים (ולפעמים יהיה בכך להצביע על שותפות לעבירה). כלומר – אם נקט את כל האמצעים, ממילא לא אמור לדעת
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
עיון חוזר וערר
23. עבריין מין שהוצא לגביו צו פיקוח לפי פרק ג', נציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי הענין, רשאי –
(1) לפנות לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח בבקשה לעיון חוזר בצו ובכלל זה בתנאי מתנאי תוכנית לשיקום מונע בקהילה שפורטו בצו אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות; ואולם רשאי בית המשפט לדחות בקשה כאמור על הסף, אם שוכנע שעל פניה הבקשה אינה מגלה עילה, או שהיא טורדנית או קנטרנית;
[תזכורת לתיקון : "נציג היועמ"ש לרבות נציג הפרקליט הצבאי" בהגדרות החוק הכלליות]
(2) להגיש ערר לבית משפט שלערעור על כל אחת מהחלטות אלה:
(א) החלטה לפי סעיף 12, 13, 14 או 18;
(ב) החלטה בעיון חוזר.
צו זמני
23א. בית משפט הדן במתן צו פיקוח לפי פרק ג' או בבקשה לעיון חוזר בצו פיקוח או בערר, לפי סעיף 23, רשאי להוציא צו פיקוח זמני, ויחולו על צו זמני כאמור ההוראות החלות לפי חוק זה, למעט סעיף 7 בו, על צו פיקוח
[האם כל ההוראות? מה לגבי הערכת מסוכנות? האם אין מקום להגביל צו פיקוח שניתן ללא הערכת מסוכנות לתקופה מסוימת. לשקול – בדומה למעצר עד תום ההליכים חובת בחינה מחודשת לאחר פרק זמן מסוים, 3 חודשים לדוגמא]] .תשובת משרד המשפטים: הערכת מסוכנות יש בכל מקרה. הפרקליטות מתנגדת לקביעת מועדים.
תיקון סעיף 19(הוספת עילת מחיקת מהמרשם):
אחרי סעיף 19(ד)(1) (ב) יבוא: "(ג) בוטל או פקע צו פיקוח זמני ולא הוטל צו פיקוח קבוע במקומו.
הוראת שעה:
(ג1) שר הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה:
(1) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה, וכן ידווח לגבי כל אחד מעברייני המין כאמור את הפרטים הבאים:
(א) באיזה דרך מהדרכים המפורטות בסעיף 20כט ניתן לו השיקום המונע;
(ב) תקופת השיקום המונע שנקבעה לגביו;
(ג) היחידה לשיקום מונע האחראית לביצוע התוכנית לשיקום מונע בקהילה החלה לגביו, ואופן ביצוע התוכנית;
(2) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה כתנאי מתנאי צו מבחן לפי סעיף 20כח(1) או במסגרת תנאי שחרור ממאסר לפי סעיף 20כח(2), ושהוטל עליהם, בנוסף לצו המבחן כאמור או לתנאי שחרור ממאסר, לפי העניין, גם צו פיקוח;
(3) מספר עברייני המין שנקבע לגביהם טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במסגרת תוכנית לשיקום מונע, משך הזמן שנקבע למתן הטיפול התרופתי כאמור וטיפול אחר שניתן לעבריין המין במהלך אותה תקופה;
(4) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה, אשר הורשעו בביצוע עבירת מין נוספת במהלך תקופת השיקום המונע כאמור.
(5) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה או שהומלצה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה ושלא נקלטו לשיקום, ומהי הסיבה שבשלה לא נקלטו.
(6) מספר עברייני המין שנקבעה לגביהם תוכנית לשיקום מונע בקהילה ושלא השלימו את התוכנית שנקבעה להם, ומהי הסיבה שבשלה לא הושלמה התכנית.
(ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה [נדרשת הוראת מעבר נוספת על הנוכחית].
(ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד תום עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה.
מה לגבי הוראת שעה לגבי מערך השיקום בבית הסוהר [יש להפריד בין אחריות מב"ן (מסוכנות גבוהה?) לאחריות שב"ס]?
באילו בתי סוהר פועל מערך השיקום ובאילו בתי סוהר טרם החל לפעול מערך כאמור?
כמה אסירים שולבו בתוכנית?
כמה אסירים לא שולבו בתוכנית השיקום למרות התאמתם הראשונית לתוכנית ומהם הטעמים?
באילו שפות מתקיים הטיפול השיקומי? האם הייתה דרישה לטיפול שיקומי בשפות שלא ניתן בהם שיקום? מהם הטעמים לאי מתן אפשרות לשיקום כאמור?
כמה אסירים השלימו תוכנית שיקום שבה החלו? מה הייתה הערכת המסוכנות של אלו בעת שיחרורם ממאסר?
מערך השיקום לגבי חיילים שנשפטו:
כמה חיילים הורשעו בעבירת מין, ביקשו להשתלב בתכנית שיקום וסורבו מאחר שהם מצויים בבית כלא צבאי?
התוספת
25א. שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת.
ביצוע ותקנות
26. (א) השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט פרק ב', והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה לקציני פיקוח;
(2) ניהול המרשם – בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1) סדרי דין לענין הגשת בקשה להוצאת צו פיקוח כאמור בסעיף 12, לרבות בקשות לפי סעיפים 14 ו-23 – לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים; ואולם סדרי דין כאמור בדיון לפני בית דין צבאי ייקבעו על ידי שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים;
(2) אופן ודרך המצאת העתק מפסק דין המזכה אדם כאמור בסעיף 20(ג).
(ג) שר הבריאות ממונה על ביצוע פרק ב', והוא רשאי, בהסכמת שר הרווחה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:
(1) תנאי הכשרה למעריכי מסוכנות;
(2) פיקוח על מעריכי מסוכנות.
(ד) שר הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצוע פרקים ג'1 ו- ג'2, למעט סימן ג' בפרק ג'2, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הבריאות, ובאישור ועדת החוקה, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועם.
תיקונים עקיפים:
חוק מגבלות על חזרתו
תוספת ס' 3(ג)(3)
"הוטלו על עבריין המין מגבלות שיש בהן כדי להשליך כדי על מקום מגוריו או על עבודתו בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה בצו לפי חוק הגנה על הציבור (סעיף זה – צו פיקוח), רשאי בית המשפט לקיים דיון בבקשה שהוגשה לפני תום תקופת הפיקוח או לפני ביטול או שינוי של מגבלות כאמור, ואם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו – בתוך שלושה חודשים מתום תקופת הפיקוח או מביטול או שינוי המגבלות כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה לא יוטלו על עבריין המין מגבלות מחמירות יותר מאלו שהוטלו עליו במסגרת צו הפיקוח".
תיקון חוק בתי המשפט
26.
בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19841, בסעיף 68(ב), בסופו יבוא:
דיון בדלתיים סגורות
"(11) לשם הגנה על עניינו של עבריין מין או של נפגע עבירה [מתלונן?] או של עבריין מין, בהליך לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006."2
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
28.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20003, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 34 יבוא:
"35. הגנה על הציבור מפני עברייני מין – החלטה של רשות לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006."
תיקון חוק הרשות לשיקום האסיר
29.
בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, בסעיף 3, בפסקה (3), בסופה יבוא "וכן לשמש כגורם מקצועי מתאם לגבי עברייני מין שהשתחררו או שעומדים להשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז, בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006"
[3. מוקמת בזה רשות לשיקום האסיר שתפקידיה יהיו:
...
(3) לפעול לקליטת אסירים ולשיקומם בקהילה, לרבות בתחומי התעסוקה, הכשרה מקצועית, הבטחת הכנסה, דיור ושירותי בריאות;
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית
[זכאות לייצוג- שינוי שם החוק]
30.
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–19954, בסעיף 18(א)(14), במקום "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין".
18. (א) זכאי לייצוג בהליך פלילי לפי חוק זה -
... (14) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 6(ד)(1) או 24 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006;
תיקון חוק השיפוט הצבאי
[שינוי שם החוק]
31.
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–19555, בסעיפים 510(ד)(1) ו-(4) ו-511(ג), בכל מקום, במקום "חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין".
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה
[שינוי שם החוק]
32.
בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–20016, בתוספת השלישית, בפרט (5), במקום "לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין" יבוא "לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין".
תחילה
35.
(א) תחילתו של פרק ג'1 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה –
חובת רישוי?
(1) לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודי שניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע לעברייני מין כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור – שנתיים מיום פרסומו של חוק זה;
(2) לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודי שניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע לעברייני מין כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור, וכן לעניין רישוי של מרכז לטיפול ייעודי שלא ניתן בו טיפול ייעודי במסגרת שיקום מונע ולעניין מתן טיפול ייעודי במרכז כאמור – שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) תחילתו של פרק ג'2 [שיקום מונע לעבריין מין בקהילה] לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה –
לדיון - ההגיון בתחילה מאוחרת דווקא למי שפחות מסוכן;
למה מסגרות קיימות צריכות שנתיים? בתי סוהר, מב"ן לדוגמא?
(1) לעניין שיקום מונע לעברייני מין שבית משפט או ועדת השחרורים כהגדרתה בחוק העיקרי קבעו, על סמך הערכת מסוכנות, כי רמת הסיכון לביצוע עבירת מין נוספת על ידם אינה גבוהה – שנתיים מיום פרסומו של חוק זה;
(2) לעניין שיקום מונע לעברייני מין שבית משפט או ועדת השחרורים כהגדרתה בחוק העיקרי, לפי העניין, קבעו על סמך הערכת מסוכנות כי רמת הסיכון לביצוע עבירת מין נוספת על ידם היא גבוהה – שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה.
למה לא להכניס אפשרות להקדים גם את (א)(2) ו(ב)(2)?
(ג) השר רשאי, בצו, להקדים את מועד התחילה של סעיפים קטנים (א)(1) ו-(ב)(1), ובלבד שתחילתם של שני הסעיפים הקטנים האמורים תהיה באותו מועד.