חומר רקע
הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – מתן צווי הגבלה ופיקוח על יישום החלטות בית הדין), התשע"ע–2010
הצעת החוק מקימה מנגנון בקרה ומעקב הנועד לייעל, להגביר ולעודד את השימוש של בתי הדין הרבניים בצווי הגבלה ככלי לצמצום תופעת העגונות ומסורבות הגט.
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה-1995 (להלן: החוק), מעניק לבתי הדין הרבניים סמכות להטיל על בעל או אשה, המסרבים לקיים פסק דין לגירושין, צווי הגבלה המגלמים סנקציות חברתיות וכלכליות שונות, וזאת במטרה לדחוק בהם לקיים את פסק הדין ולהעניק או לקבל את הגט המיוחל. אולם, על אף יעילות צווי ההגבלה בקידום מתן הגט, ממעטים בתי הדין לעשות שימוש בחוק. יתרה על כך, גם במקרים המעטים בהם משתמשים בתי הדין בסמכותם, אין בנמצא מנגנון המוודא את אכיפת הסנקציה על הסרבן.
כיום, פרק הזמן הממוצע לקבלת גט עומד על 642 יום (!). צווי ההגבלה הם כלי יעיל לקידום מתן הגט במידה ניכרת – מנתוני דוח מבקר המדינה לשנת 2007 עולה, כי בין השנים 2003 ל-2006, ב-69% מתיקי הגירושין בהם ניתנו צווי הגבלה, הביאו הצווים למתן גט.1 למרות זאת, בתי הדין מטילים סנקציות רק בכ-1.5% מכלל התיקים בהם ניתן להטיל סנקציות:
בין השנים 2000 ל-2008 הטילו בתי הדין הרבניים 525 צווי הגבלה בלבד; בשנת 2005 ניתנו סך הכל 3,547 החלטות המאפשרות הטלת סנקציות, אולם הוטלו סנקציות רק ב-38 מהמקרים (היינו – 1% בלבד); בשנת 2006 ניתנו סך הכל 3,402 החלטות המאפשרות הטלת סנקציות, אך הוטלו סנקציות רק ב-50 מהמקרים (היינו – 1.5% בלבד).
הצעת החוק האמורה מבקשת להקים מנגנון בקרה ומעקב אשר ייתן בידי בתי הדין את הכלים לפקח על קיום פסקי הדין לגירושין ולעקוב אחר מתן צווי ההגבלה ואכיפתם. במסגרת זו מוצע:
1. להקים מערכת ממוחשבת שתכלול מעקב אחר תיקי הגירושין ואחר מתן צווי ההגבלה.
2. לייעל את מנגנון מתן הגט באמצעות קביעת מועד לסדור גט, יידוע הצדדים על סמכות בית הדין להטיל צווי הגבלה ודיון במתן צו הגבלה במצב בו פסק הדין לא קוים תוך שלושים יום בשל סירוב הנתבע. מטרת סעיף זה היא ייעול הליך הדיון האוטומטי המחייב את בתי הדין לקיים, תוך שלושים ימים מיום מתן פסק הדין לגירושין, דיון בהטלת צווי הגבלה בתיקים בהם ניתן פסק דין לגירושין אך לא סודר גט. הליך זה קיים בחוק כיום, אך איננו מיושם.
לדעת מרכז רקמן, עם היותה של הצעת החוק חשובה וטובה, לצורך ייעול המצב, יש להרחיבה עוד יותר, כדלקמן:
1. מוצע להוסיף, כי נושא הקמת המערכת הממוחשבת יורחב, כך שהמנגנון יכלול הזנה של פסק הדין, של רישום הגט ושל צווי הגבלה; שליחת הודעות התראה; מתן התראה על תיקים בהם לא קוים פסק דין תוך 60 ימים ותיעוד של כל פעולה או אירוע חריג בתיק.
2. מוצע להוסיף מינוי מפקחים, שימונו על ידי השר לענייני דתות ויפקחו על ביצוע הוראות החוק ויערכו מעקב ובקרה על הנעשה במערכת הממוחשבת.
3. מוצע להוסיף מנגנון שליחת הודעות התראה, באופן הבא: במידה וחלפו 15 יום מיום מתן פסק הדין ולא החל תהליך של הסדרת גט תשלח התראה לבעל הדין העל חובתו לקיים את פסק הדין. הודעות ההתראה ישלחו בכל 15 יום עד ליום השישים ויכללו את פירוט הזכויות שיוגבלו במתן צו ההגבלה ואת מתן האפשרות לבעל הדין להשמיע את טענותיו.
4. מוצע להוסיף, כי הדיון במתן צו הגבלה יתקיים בפני הדיין שדן בסכסוך בעבר, וייקבע בחלוף 60 ימים מיום מתן פסק דין ולאחר שנשלחו הודעות התראה כמפורט לעיל.
לסיכום, חוק בתי הדין הרבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, אשר בבסיסו מנגנון יעיל ופשוט של הטלת סנקציות על סרבני גט, נותר כאות מתה במערכת המשפט הישראלית. תיקון החוק דלעיל נועד להקים מנגנון יעיל, זול ופשוט שיאפשר לבתי הדין הרבניים ליישם בפועל את החוק, על מנת להתקדם צעד נוסף בפתרון בעייתן החמורה של העגונות ומסורבות הגט הכלואות בכבלי נישואיהן.
המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן, הפועל במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, נוסד בשנת 2001. מטרת המרכז להביא לביעור האפליה נגד נשים ולחזק את מעמדן בחברה הישראלית, באמצעות תרגום ידע ומחקר אקדמי לפעילות מעשית ויישומית. המרכז פועל לאור חזונו של הרב עמנואל רקמן לקידום זכויות הנשים בישראל ולהטבת מעמד האשה בדיני המשפחה ובהלכה היהודית.