חומר רקע
תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל) (תיקון), התש"ע–2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2(ב) ו-12 לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה–19651, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לפי סעיף 21א לחוק יסוד הכנסת2 וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז–19773, אני מתקין תקנות אלה:
הוספת שם
1.
בראש תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו–19654 (להלן – התקנות העיקריות), יבוא:
"תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת ילדים במעון רגיל), התשכ"ו-1965".
הוספת תקנה 7א
2.
אחרי תקנה 7 לתקנות העיקריות יבוא:
"נאמן ביטחון
7א.
(א) מנהל המעון אחראי לביצוע הוראות הביטחון של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – המשרד).
(ב) במעון שבו 25 ילדים לפחות, ימנה מנהל המעון, מבין עובדי המעון, עוזר לענייני ביטחון, שישמש עוזר למנהל ומרכז נושא הביטחון והחירום במעון (להלן – נאמן ביטחון)
(ג) מנהל המעון יודיע לאגף הביטחון במשרד את שם העובד אשר מונה נאמן ביטחון.".
הוספת תקנות 9א עד 9ג
3.
אחרי תקנה 9 לתקנות העיקריות יבוא:
"הוראות ביטחון
9א.
(א) במעון תהיה אבטחה לפי הדרישות של אגף הביטחון במשרד ושל משטרת ישראל.
(ב) במעון יוחזקו אמצעי מיגון אישי, לרבות קסדות וחליפות מגן לצוות כוננות, כמשמעותו בתיק הביטחון של המעון, הכל לפי הנחיות אגף הביטחון במשרד.
(ג) הכניסה למעון תהיה מבוקרת באמצעות שער נשלט.
(ד) במעון המשמש מקום מגורים יתקיימו הוראות ביטחון אלה:
(1) מתגוררים במעון 13 ילדים לפחות, יימצאו במעון –
(א) לחצן מצוקה, שיחובר למוקד חירום שייתן סיוע בשעת מצוקה;
(ב) מערכת כריזה שבאמצעותה ניתן להעביר הודעות לכל שטח המעון;
(2) מתגוררים במעון 25 ילדים לפחות, יהיו למעון –
(א) גדר בגובה של שניים וחצי מטרים לפחות, שתיבנה לפי המפרט שאישר אגף הביטחון במשרד לפי תקן גדרות של משטרת ישראל;
(ב) שער נוסף, למצבי חירום, שימוקם בצידו האחורי של המעון; השער האמור יהיה נעול וניתן לפתיחה רק מתוך המעון.
בטיחות אש
9ב.
במעון יותקנו סידורי בטיחות מפני אש לפי הוראות רשות הכבאות המקומית.
מקלט או חדר ביטחון
9ג.
(א) מנהל מעון ששוהים בו ילדים לפי החלטת הוועדה בין על פי צו של בית משפט ובין בהסכמת ההורים, יהיה אחראי לקיומו של מקלט או חדר ביטחון מצויד ונגיש לפי הוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-19515, המותאם לצרכים המיוחדים של הילדים במעון, והכל לפי הנחיות אגף הביטחון במשרד.
(ב) מעון שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בתקנת משנה (א), יפעל מנהל המעון, בשעת חירום, לפי הוראות פיקוד העורף והנחיות מטה מערך משק לשעת חירום שיופעל לפי החלטות הממשלה 1716, וכל החלטת ממשלה אחרת באותו עניין."
תיקון תקנה 14
4.
בתקנה 14 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:
"(ה) במעון יהיה מלאי חירום של מזון בכמות המספיקה ל-14 ימים לפחות.
(ו) במעון יהיה מלאי חירום של מים בכמות המספיקה ל-3 ימים לפחות.".
תיקון תקנה 16
5.
בתקנה 16(א) לתקנות העיקריות –
(1) בפסקה (1), בסופה יבוא "בארון יהיה מלאי חירום של תרופות בכמות המספיקה ל-14 ימים לפחות.";
(2) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) ארון קיר עם ציוד לעזרה ראשונה, על פי הוראות מגן דוד אדום לישראל ובהתאם למספר הילדים במעון;"
החלפת תקנה 19
6.
במקום תקנה 19 לתקנות העיקריות יבוא:
"תאורה ומערכת חשמל
19.
(א) במעון תהיה תאורה חשמלית מספקת, שתאיר את כל שטח המעון ובכלל זה את השטחים שלאורך הגדרות; כמו כן תותקן תאורת חירום.
(ב) במעון תהיה מערכת חשמל חלופית, באמצעות גנראטורים, להפעלת מערכת החשמל של המעון ל-48 שעות לפחות.".
ביטול תקנה 24
7.
תקנה 24 לתקנות העיקריות – תימחק.
תחילה
8.
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), 30 ימים מיום פרסומן,
(ב) לגבי מעונות הקיימים ביום פרסומן של תקנות אלה תהיה תחילתן, למעט תקנה 9ג(א) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 3 לתקנות אלה, שנה מיום פרסומן.
(ג) תחילתה של תקנה 9ג(א) האמורה - שלוש שנים מיום הפרסום.
_________ התש"ע (_______ 2010).
(חמ 3-2449)
_________________________
יצחק הרצוג
שר הרווחה והשירותים החברתיים
דברי הסבר
לתקנה 2 המוצעת
התקנות בנוסחן כיום, קובעות כי מעון יספק לילדים השוכנים בו את כל צרכיהם הגופניים והנפשיים. מוצע להוסיף ולקובע כי מנהל המעון יהיה אחראי על ביטחונם של הילדים וזאת בכפוף להוראות הקיימות כיום של משטרת ישראל ושל אגף הביטחון של המשרד.
כמו כן מוצע, כי במעון גדול המונה 25 ילדים לפחות, ימנה מנהל המעון נאמן ביטחון אשר יעזור לאחרון בכל הקשור במילוי תפקידו כאחראי על ביטחון הילדים אשר נמצאים באחריותו. נאמן הביטחון יהיה אדם מצוות המעון והוא ירכז את כל נושא הביטחון והחירום במעון.
לתקנה 3 המוצעת
הוספת תקנה 9א -
לתקנת משנה (א)
מוצע לקבוע כי במעון תתבצע אבטחה בהתאם לדרישות המשטרה. האבטחה כוללת ברובה שמירה בכניסה למעון וכן פטרולים סביב המעון עצמו ומסביב לגדרות המעון.
לתקנת משנה (ב)
מוצע לקבוע כי ל צוות הכוננות במעון, כפי שמופיע ומחויב בנוהל של אגף הביטחון של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, יהיה מיגון אישי הכולל קסדות ראש וחליפות מגן אישיות. הדבר נחוץ, לאור מקרי העבר, בעיקר במלחמת לבנון השנייה, ולאור ההנחיות של גורמי הביטחון, בהם אנשי צוות הכוננות של המעון נדרש לטפל באנשים בזמן חירום, מחוצה למעון עצמו, ולכן ישנה חובה שאותו צוות יהיה ממוגן בהתאם להנחיות.
לתקנת משנה (ג)
מוצע לקבוע כי הכניסה והיציאה מהמעון תעשה על ידי שער נשלט, כך יהיה בקרה ופיקוח על הנכנסים והיוצאים מהמעון.
לתקנת משנה (ד)(1)
מוצע לקבוע כי במעון שבו שוכנים 13 ילדים לפחות, דהיינו "מעון רגיל" כהגדרתו בתקנות הפיקוח על מעונות (בקשה לרשיון), התשכ"ה–19656, יהיה לחצן מצוקה המחובר למוקד חירום על מנת שינתן סיוע מהיר במקרי ומצבי חירום, כמו כן מוצע לקבוע כי תותקן מערכת כריזה בשטח המעון על מנת שיהיה ניתן להעביר הודעות ומסרים ברגע אמת ובזמן מהיר לכל שטח המעון.
לתקנת משנה (ד)(2)
מוצע לקבוע כי במעון גדול אשר בו 25 ילדים לפחות תוקם גדר בהתאם לתקן של משטרת ישראל. מעון בו 25 ילדים לפחות הינו מעון אשר נמצא במבנה נפרד ולכן חשוב כי במקום כזה תוקם גדר אשר תוכל למנוע חדירה או הסתננות של גורמים לא רצויים. יודגש כי הקמת הגדר היא לשם שמירה על ביטחון הילדים בה ולא לשם מניעת בריחה או הגבלת התנועה של הילדים. כמו כן מוצע, במעון בו 25 ילדים לפחות, יהי שער נוסף אחורי אשר ישמש למצבי חירום. כפי שצוין, מדובר במבנה עצמאי ולכן ישנה חשיבות להוספת השער.
הוספת תקנה 9ב
מוצע לקבוע כי בכל מעון יהיו סידורים מפני אש כפי שמופיע בתקנות רבות אחרות בתיאום עם רשות הכבאות המקומית באזור בו מצוי אותו מעון.
הוספת תקנה 9ג
מוצע לקבוע כי בכל מעון בו שוהים ילדים לפי צו של בית משפט או בהתאם להחלטת וועדה כי אינם יכולים להישאר בביתם, מנהל מעון יהיה אחראי לקיומו של מקלט או חדר ביטחון, על מנת שבמקרי חירום יהיה פיתרון מהיר והולם לילדים במעון. מוצע לקבוע כי המקלט או חדר הביטחון יהיו מותאמים לצרכי הילדים במעון ובהתאם להוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 ובהתאם להנחיות הקיימות כיום באגף הביטחון של המשרד. גם זאת לאור לקחי העבר בו ילדים במעונות היו צריכים להגיע למקלטים או לחדרי ביטחון בזמן נתון אחרי אזעקה, אולם מכיוון שהמקלט היה במקום מרוחק ולא הותאם ליכולותיהם של הילדים השוהים בו ולפיכך נחשפו לסכנה, ולכן מוצע כי בנייתו של מקלט או חדר ביטחון יהיו בהתאם לצרכים המיוחדים של הילדים בכל מעון.
במעונות בהם אין חובה של הילד להישאר בו, דהיינו הילדים השוהים בו אינם לפי צו של בית משפט או החלטת ועדה. היינו,בהסכמת ההורים, לא תהיה חובה על מנהל המעון להתקנת מקלט או חדר ביטחון וכי יהא עליו לפעול לפי הוראות פיקוד העורף בעת מצב חירום. היינו, שליחת הילדים לביתם עד סיום מצב החירום.
לתקנה 4 המוצעת
מוצע לקבוע כי בציוד המטבח במעון תהיה כמות של אוכל לשעת חירום אשר לא תפחת מ-14 ימים וכמות מים לשעת חירום גם כן, שלא תפחת מ-3 ימים.
אוכל ומים לשעת חירום הינם דבר הנדרש בכל מעון וכפי שקבוע כיום בתקנות רבות אחרות. קביעת הכמות תעשה על ידי אנשי מקצוע המכירים את הילדים באותו מעון ויודעים מה בדיוק כל ילד וילד זקוק.
המציאות לימדה אותנו כי אספקה שוטפת של מים מגיעה הרבה יותר מהר מאספקת מזון ותרופות ולכן כמות המים שיש לאגור לשעת חירום פחותה מכמות המזון והתרופות.
לתקנה 5 המוצעת
מוצע לקבוע בדומה למזון ומים לשעת חירום, גם מלאי של תרופות לשעת חירום שלא יפחת מ-14 ימים.
כמו כן מוצע לקבוע כי ארון קיר עם ציוד עזרה ראשונה, המחויב גם היום בתקנות להיות במעון, יהיה על פי הוראות והנחיות מגן דוד אדום לישראל, ובהתאם למספר הילדים במעון.
לתקנה 6 המוצעת
מוצע לקבוע ולהוסיף לתקנה הקיימת כיום לפיה "במעון תהיה תאורה חשמלית מספקת", כי התאורה תאיר את כל שטח המעון כולל את שטח הגדרות וכן כי תותקן במקום תאורת חירום למצבים של הפסקות חשמל. כמו כן, מוצע כי במעון תהיה מערכת של גנראטורים לצריכת חשמל חלופית, שתוכל להתקיים לפחות למשך של 48 שעות.
הדרישה לצריכת חשמל חלופית נובעת אף היא מלקחי העבר, לאור מצבם הרגיש והמיוחד של הילדים במעון, יש צורך לאפשר ניהול חיי יומיום תקינים גם במצבים של הפסקות חשמל בדומה לבתי חולים.
לתקנה 8 המוצעת
לתקנות משנה (א) ו-(ב) -
מוצע כי התקנות ייכנסו לתוקפן תוך 30 ימים מיום פרסומם ברשומות לגבי מעונות חדשים אשר מקבלים רישיון חדש, ולגבי מעונות קיימים הפועלים ברישיון כיום, התחילה תהיה תוך שנה מיום הפרסום.
לתקנת משנה (ג) –
מוצע כי למרות הקביעה בסעיף קטן (א), מעון אשר אין ברשותו מקלט או חדר ביטחון ושוהים בו ילדים אשר חובה עליהם לשהות בו, יתקין מקלט או חדר ביטחון תוך 3 שנים מיום התקנת התקנות, זאת בשל העובדה כי קיימת חלופה לאותם ילדים (מעבר למעון אחר בו יש מקלט או חדר ביטחון) ועל מנת לא להטיל נטל כבר מדי על בעל המעונות שהדבר באחריותם.