חומר רקע

ילדים, לעיתים צעירים מאוד, נראים מקבצים נדבות ועוסקים ברוכלות בצמתים שונים ברחבי הארץ, ובמיוחד באזור הצפון וירושלים. זוהי תופעה חמורה המסכנת את הילדים ופוגעת בזכויותיהם, לרבות הזכות לחינוך, להגנה ולהתפתחות. מרבית הילדים הם תושבי הרשות הפלסטינית, חסרי מעמד אזרחי בישראל. ואף כי הדבר איננו מפחית ממחויבות מדינת ישראל להגן על ביטחונם וזכויותיהם, הוא מקשה על הגורמים השונים הממונים על הטיפול בכך לעשות זאת. מרכז המחקר והמידע של הכנסת התבקש על ידי הוועדה לזכויות הילד בראשות חה"כ זבולון אורלב לבדוק את טיפול הרשויות בתופעת הילדים מקבצי נדבות ורוכלים בצמתים לקראת דיון הוועדה לזכויות הילד בנושא זה. הנושא נדון בעבר בוועדה לזכויות הילד של הכנסת בראשות חה"כ רן כהן וחה"כ שלי יחימוביץ.1 מן המסמך עולים הממצאים הבאים: • התופעה של ילדים תושבי הרשות הפלסטינית מקצבי נדבות, משוטטים ועוסקים ברוכלות בצמתים בצפון הארץ ובירושלים מוכרת מזה שנים לרשויות האכיפה, הרווחה והמינהל האזרחי. לפי עדויות חלק מן הילדים מובאים למקום על ידי קבלנים, שאליהם מעבירים הילדים את הכנסותיהם. כן ישנם מקרים של נשים המקבצות נדבות עם פעוטות. עם זאת לאף גורם אין מידע על היקף התופעה. הילדים השוהים בצמתים חשופים לפגעי מזג האוויר, לסכנת היפגעות מכלי הרכב החולפים בצומת, ולפגיעה, לרבות ניצול מיני, על ידי עוברי אורח או מעסיקים. מחקר שנערך בשנת 2005 ברשות הפלסטינית מצא כי כ-8% מן הילדים העובדים ברחוב הם בני פחות מ-10 שנים, 16% בגילאי 10 עד 12 וכ-40% בגילאי 13 ו-14. 65% מן הילדים עובדים מעל שבע שעות בכל יום, 25% מעל 11 שעות ביום. 36% מן הילדים השוהים ברחוב דיווחו על פגיעה פיזית, 22% על פגיעה נפשית ו-2.5% על פגיעה מינית. • למרות ההיכרות של כלל הגורמים בישראל עם התופעה ולמרות דיונים קודמים שנערכו בנושא זה, בפועל נמנעים הגורמים המוסמכים מלעסוק בנושא בשל הבעיות הכרוכות בטיפול בקטינים תושבי הרשות הפלסטינית המצויים מתחת לגיל האחריות הפלילית. ◦ משטרת ישראל מקיימת מעת לעת פעילויות שמטרתן איסוף הילדים מן הצמתים והעברתם לשטחי הרשות. אף כי חוק העונשין כולל עבירה של שידול קטין לפשיטת יד, מאז שנת 2008 נפתחו 18 תיקים בלבד בגין עבירה זאת, בהם שני תיקים שנדונו בבית משפט. ◦ משרד הרווחה איננו עוסק ככלל בענייניהם של קטינים תושבי הרשות הפלסטינית. במקרים ספורים, ובהם לאחרונה במקרה של פעוט שנמצא עם אישה מקבצת נדבות, הושמו הקטינים במרכזי חירום לזמן קצר עד להשבתם לשטחי הרשות הפלסטינית. ◦ משרד התמ"ת ממונה על אכיפת חוקי העבודה ובהם חוק עבודת נוער, התשי"ג-1953 האוסר על העבדת קטינים מתחת לגיל 15. המשרד מקיים מעת לעת פעילות יזומה להתמודדות עם תופעת הרוכלות ומכירת פריטים בצמתים. אולם בפעילות המשרד נמצא כי במרבית המקרים הימצאות הילדים בצמתים איננה כרוכה בהעבדה. ◦ משרד המשפטים המתאם את המאבק בסחר בבני האדם עורך בשנים האחרונות בדיקה האם העסקת הילדים כמקבצי נדבות ורוכלים היא עבירה של עבודת כפייה וסחר בבני אדם. בדיקה זאת טרם נסתיימה. ◦ המינהל האזרחי מסייע בהעברת הקטינים השוהים בישראל לשטחי הרשות הפלסטינית ובתיאום עם גורמי הרווחה ברשות כאשר הוא נקרא לכך. אף כי נעשים ניסיונות לשתף פעולה עם גורמים בתוך הרשות הפלסטינית, לא הושגו תוצאות בעניין זה. ◦ רשויות מקומיות שבתחומן קיימת התופעה ובהן עיריית ירושלים ונצרת מקיימות פעילות שמטרתה להתמודד עמה. עיריית ירושלים פיתחה תכניות עבור ילדים רוכלים ומשוטטים וילדים העובדים בשוק מחנה יהודה. מחלקת הרווחה בעיריית נצרת מטפלת בהעברתם של ילדים תושבי הרשות הפלסטינית השוהים בתחומה לשטחי הרשות. בכל המקרים פעילות העירייה מתבצעת ללא תמיכה או מעורבות ממשלתית. 1. תיאור התופעה ילדים רבים תושבי הרשות הפלסטינית עובדים בתוך ישראל. הילדים הללו אינם מטופלים על-ידי גורמי רווחה – לא ברשות הפלסטינית, מסיבות שונות בהן מחסור במשאבים הדרושים לכך, ולא בישראל, בשל הקושי בטיפול בילדים שאינם תושבי המדינה. לפיכך, אין לשום גורם מידע מדויק על מספר הילדים, על גילם ועל תנאי העבודה שלהם. להלן המידע שנתקבל בנושא מגורמים שונים: משטרת ישראל למשטרת ישראל מוכרת תופעה של ילדים, רובם ככולם תושבי הרשות הפלסטינית מתחת לגיל האחריות הפלילית, המובלים לארץ על ידי קבלני הסעות המפזרים אותם בצמתים ואוספים אותם בסוף היום.2 לפי מידע שהוצג בדיון קודם בנושא זה של הוועדה לזכויות הילד, לעיתים קרובות, הילדים ישנים בתוך ישראל, בתנאים קשים עם מזון ומים שאינם מספקים. כאשר מפעיליהם גובים מהם את הכסף שאספו. הילדים מחליפים את בני המשפחה המבוגרים בדאגה לפרנסת המשפחה שכן הם יכולים לעבור במחסומים בקלות יחסית ואינם נתונים תחת סמכות המשטרה.3 משרד הרווחה לפי נציגי משרד הרווחה מדובר לרוב בילדים בגיל תשע ומעלה, תושבי הרשות הפלסטינית, אשר מובאים על ידי מבוגר המסיע אותם לתחומי ישראל ואוסף אותם לבתיהם ברשות בסוף היום. כן ידועים מקרים של נשים תושבות הרשות הפלסטינית שמוכנסות לשטחי ישראל על ידי קבלן הסעות למטרת קיבוץ נדבות עם תינוקות בזרועותיהן בצמתים באזור הצפון.4 המינהל האזרחי נציגי המינהל האזרחי מסרו כי התופעה של קיבוץ נדבות ורוכלות של קטינים פלסטינים מוכרת למינהל ולשירותי הרווחה במדינת ישראל מזה שנים. הילדים הינם תושבי הרשות הפלסטינית או מזרח ירושלים. בהיעדר שיתוף פעולה ומסמכים מזהים, יש קושי לקבוע את גילם המדוייק של הילדים, מוצאם ומספרם, אך ניכר כי מספר הילדים עולה בחופשת הקיץ ופוחת בחורף. קיים חשד כי הילדים מופעלים על ידי מבוגרים אשר מפזרים אותם בצמתים ואוספים מהם את הכסף בסוף היום.5 המועצה לשלום הילד המועצה לשלום הילד העבירה לידינו עשרות תלונות על מקרים שבהם נראו ילדים ובני נוער או נשים עם תינוקות המקבצים נדבות בצמתים וכבישים, בעיקר באזור הצפון, בהם צומת יגור שליד חיפה, צומת גולני, צומת סומך, צומת אחיהוד, צומת כפר-יאסיף, נצרת, סח'נין ועראבה. בחלק מן המקרים צויין כי יש במקום נוכחות משטרתית אך לא נעשה דבר למנוע את התופעה.6 לפי מידע שהציג ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, בדיון קודם בוועדה לזכויות הילד של הכנסת, מדובר בכמה עשרות עד כמה מאות ילדים תושבי הרשות או כפרים פלסטיניים במזרח ירושלים. רוב רובם של הילדים העובדים הם בנים. גילם נע בין שש לשבע עשרה שנים ולרוב הם בני 10 עד 15. אך יש בהם גם תינוקות שהוריהם נושאים אותם עמם או אף משכירים אותם לנשים שאינן אמותיהם, לצורך קיבוץ נדבות. רוב הילדים עובדים ביישובים שבהם אוכלוסייה ערבית-ישראלית או מעורבת, כגון: ירושלים, צפון הארץ, יישובי המשולש, ואדי ערה ובאזורי הגבול שבין הרשות הפלסטינית לישראל. הילדים העובדים שוהים בערים ובצמתים משעות הבוקר המוקדמות עד לשעות הלילה ללא מזון, משקה או מחסה. עבודתם חושפת אותם לסכנות רבות ובהן: פגיעת מכוניות, פגעי מזג האוויר, ניצול מיני ופשיעה אחרת מידי עוברים ושבים, מעסיקיהם ובני משפחותיהם.7 Defence for Children - סניף הרשות הפלסטינית8 סניף הרשות הפלסטינית של הארגון הבינלאומי "Defence for Children" העוסק בקידום זכויות הילד ובהגנה על ילדים ברחבי העולם, ערך בשנת 2005 מחקר במימון קרן האו"ם לזכויות הילד בקרב 120 ילדים המשוטטים ברחובות הערים בגדה המערבית ובעזה. מן המחקר ניתן ללמוד על מאפייני הילדים העובדים בישראל, שכן חלק מן הילדים עובדים בתחומי הרשות ובישראל במקביל או לסירוגין. המחקר "Children in the Street: The Palestinian Case" מגדיר את "ילדי הרחוב" ברשות הפלסטינים כילדים המבלים את מרבית שעות היום ברחוב, לרבות צמתים, כבישים ומחסומים, אך חוזרים ללון בבתיהם. הגורמים ליציאת ילדים לרחוב הם: מצב כלכלי קשה המביא משפחות להכריח את ילדיהם לצאת לעבודה, זאת לעיתים קרובות בשל חוסר יכולת של ההורים לצאת לעבודה בתוך ישראל, קשיים בתוך המשפחה הבאים לידי ביטוי במתחים בין ההורים ובני משפחה אחרים ולעיתים פגיעה בילדים הגורמת לכך שיעדיפו לשהות ברחוב ולא בביתם, נשירה מלימודים, צפיפות דיור גבוהה ורצון של הילדים להשיג עצמאות וחוסר-תלות באחרים בגיל צעיר. עורכי המחקר מצאו כי רוב מוחלט של הילדים הם בנים, בעוד בנות ממעטות לשהות ברחובות. 58% מן הילדים הם בגילאי 10 עד 14, 37.5% בגילאי 15 עד 17 ו-4% בני תשע שנים ופחות. כמחצית מן הילדים אינם לומדים בבית ספר. כ-30% מן הילדים באים מבתים של 10 נפשות ויותר, 36% מבתים שבהם שבע עד תשע נפשות ו-34% נוספים מבתים שבהם עד שש נפשות. מרבית הילדים גרים בבתים בני שנים עד שלושה חדרים. מרבית בני המשפחה של "ילדי הרחוב" הם חסרי השכלה וחסרי מקצוע שאיבדו את עבודתם בישראל כתוצאה מן המצב הביטחוני. כשני שלישים מן הילדים התלוננו על פגיעה בעת ששהו ברחוב, 44% על פגיעה ממזג האוויר, 46% על פגיעה הקשורה ביחס של צה"ל, 27% על פגיעה בידי עובר אורח, 47% פגיעה בידי כוחות השיטור הפלסטינים, 54% על פגיעה בידי עמיתים לעבודה/ילדים אחרים ו-56% על קשיים הקשורים בגישה של בן משפחה. 36% דיווחו על פגיעה פיזית, 22% על פגיעה נפשית ו-2.5% על פגיעה מינית. כ-75% מ-"ילדי הרחוב" עובדים, חלקם הגדול (כ-57%) כרוכלים, ואחרים כמלקטי מתכות, שליחים, עובדים בשווקים, קבצנים, מנקי מכוניות ועוד. כ-8% מן הילדים העובדים הם בני פחות מ-10 שנים, 16% בגילאי 10 עד 12 וכ-40% בגילאי 13 ו-14. 65% מן הילדים עובדים מעל שבע שעות ביום, 25% מעל 11 שעות בכל יום. כ-38% מן הילדים הרוויחו פחות מ-20 ₪ ביום, 27% בין 21 ל-40 ₪ ביום ו-25% מעל 60 ₪ ביום. כמחצית מן הילדים מעבירים את כל הכנסותיהם למשפחתם, אחרים מעבירים למשפחתם חלק מן ההכנסות או שומרים את ההכנסה לעצמם. כמחצית מבין הילדים העובדים מסרו כי יצאו לעבודה ביוזמתם, 36% מסרו כי בני משפחתם השפיעו עליהם לצאת לעבוד. המצב הכלכלי הוא הגורם המכריע ביציאה לעבודה של כ-75% מן הילדים העובדים, כ-11% מסרו כי הגורם ליציאה לעבודה היה כשלון בלימודים. 10% מן הילדים מסרו כי קיבלו סיוע משירותי הרווחה של הרשות הפלסטינית. לדברי עורכי המחקר אף על פי שלפי חוקי הרשות הפלסטינית ואמנות בינלאומיות יש לרשות מחוייבות כלפי ילדים אלו, אין היא מסוגלת לקיים את אחריותה בהקשר זה באופן המינימאלי ביותר. עורכי המחקר ממליצים לקיים מחקר דומה בנושאי ילדים תושבי הרשות הפלסטינית העובדים ברחוב בתוך ישראל, תוך בדיקה של הקשיים של שירותי הרווחה בסיוע לילדים שאינם תושבי ישראל. מחקר מסוג זה לא נמצא. 2. טיפול גורמים ממשלתיים וציבוריים בנושא זה האמנה הבינלאומית לזכויות הילד קובעת כי המדינות החברות יכבדו ויבטיחו את הזכויות המפורטות בה לכל ילד שבתחום שיפוטן, ללא הפליה משום סוג שהוא.9 הטיפול בילדים מקצבי נדבות ורוכלים נוגע בתחומי סמכותם של גורמים וגופים רבים: משטרת ישראל האוכפת את החוקים הפליליים הקשורים בהעבדת ילדים כקבצנים, משרד הרווחה הממונה על הטיפול בילדים נזקקים, משרד התמ"ת הממונה על אכיפת חוקי עבודה ובתוכם חוקי עבודת הנוער, משרד המשפטים המתאם את המאבק נגד סחר בבני אדם, המינהל האזרחי העוסק בענייניהם של תושבי הרשות הפלסטינית והשלטון המקומי המעורב בטיפול בילדים הן בהיבטים הקשורים בשירותי הרווחה והן באלו הקשורים בפיקוח עירוני. בראשית שנת 2004 התקיימה ביוזמת המועצה לשלום הילד פגישה של פורום בהשתתפות נציגי משרד הרווחה, המשטרה, המינהל האזרחי, ארגונים ישראליים ובין-לאומיים לרווחת הילד ונציגי רשויות ערביות. פורום זה קרא לעשות סדרה של פעולות, ובהן: • איסוף מידע ונתונים על היקף התופעה ועל מאפייניה; • טיפול בילדים במקום מגוריהם בשיתוף ארגונים בין-לאומיים; • טיפול במצב הכלכלי הקשה הגורם ליציאתם של ילדים לעבודה; • הגברת האכיפה של המשטרה ומניעת שהות של הילדים בצמתים; • פעילות נגד ה"קבלנים" המעסיקים את הילדים, אם ישנם; • השגת שיתוף פעולה של גורמים מקצועיים ברשות הפלסטינית; • אפשרות להתערבות של פקיד סעד במקרים קיצוניים של ניצול ופגיעה בילדים וכאשר יש חשד להתעללות או ניצול מיני; • פעילות הסברה בקרב הציבור הערבי-הישראלי, הנותן כסף לילדים ובכך מעודד את התופעה.10 בשנת 2006 דנה בנושא הוועדה לזכויות הילד של הכנסת, בסיכום הדיון קראה הוועדה לפתרון ממלכתי מערכתי לנושא זה.11 מאז ישיבות אלה לא התקיימו ישיבות נוספות של כלל הגורמים המעורבים בדבר, ולמעשה, כפי שנראה מן הסקירה להלן, מרבית הגופים העוסקים בנושא זה בישראל, נמנעים במידת האפשר מטיפול בילדים אלה, למרות שהם מכירים במחויבות המדינה לטיפול בילדים ובני נוער המצויים במצוקה ושוהים בתחומה. 2.1. משטרת ישראל סעיף 216(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי ה"גורם לקטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים לפשוט יד או לקבץ נדבות במקום ציבורי, או משדל או מניע לכך קטין כאמור" דינו מאסר שישה חודשים. מנתונים שנתקבלו ממשטרת ישראל עולה כי בין השנים 2008 ל-201112 נפתחו במשטרה 18 תיקים לפי סעיף זה. שניים מהתיקים עדיין בחקירה, 14 מהתיקים נסגרו (מרביתם בשל חוסר עניין לציבור) ושני תיקים נדונו בבתי משפט. בתיקים אלה היו מעורבים 23 חשודים ונילונים, חלקם קטינים ותשע קורבנות, בהם ילדים בגילאי שבע, תשע, 11 ו-13.13 לדברי המשטרה בשל הקושי הראייתי שבהעמדה לדין בגין עבירה על סעיף 216 לחוק העונשין, עשויים הבגירים המסיעים את הקטינים לצמתים להיות מועמדים לדין בגין עבירות אחרות, דוגמת שהייה בלתי חוקית. במקרה זה לא יירשם קשר בין העבירה לבין המעורבות של החשוד בפשיטת יד של קטינים. לטענת המשטרה סמכויותיה לטיפול בקטינים עצמם מוגבלות ומסתכמות בסמכות עיכוב בלבד לצורך בירור פרטים והפנייה לפקיד סעד. בעבר נעשו מספר ניסיונות להתמודד עם התופעה בשיתוף משרד הרווחה וגורמים מתוך הרשות הפלסטינית במסגרת ניסיונות אלה נאספו ילדים מהצמתים והוחזרו לרשות. אולם, בשל היעדר שיתוף פעולה של ההורים, ובשל ההערכה שהפעילות מתבצעת בהסכמתם ובעידודם, חזרו הילדים לצמתים.14 בנובמבר 2010 פורסמה בעיתונות ידיעה לפיה המשטרה תקיים במהלך החודש פעילות ממוקדת שעיקרה צמצום התופעה וטיפול במבוגרים המשדלים את הילדים לקבץ נדבות ולמכור סחורה בניגוד לחוק, זאת בדגש על מחוזות הצפון וירושלים. לפי הידיעה בכל המחוזות ימופו הצמתים והדרכים בהם פועלים רוכלים ובכוחות משותפים של בילוש, סיור, חקירות, פיקוח עירוני ותנועה יטופלו המעורבים בהם. במידה וייתפסו ילדים מקבצי נדבות תושבי שטחים, הם יוחזרו לשטחים דרך מחסומי צה"ל. במידה ומדובר בילדים תושבי הארץ הם יועברו ליחידות הנוער בתחנה כקטינים נזקקים. לבגירים שייתפסו משדלים ניתן יהיה לרשום דו"ח תנועה או לזמן את הפיקוח העירוני להחרמת סחורה ומתן דו"ח עירייה בגין רוכלות.15 בפנייה למשטרה לא נתקבל מידע על מבצע זה או תוצאותיו ולדברי ראש מחלקת נוער במשטרה, נצ"מ ערן קמיר, אין מדובר בפעילות שמעבר לפעילות השגרתית בעניין זה.16 ראוי לציין כי בכמה מן התלונות שהעבירה המועצה לשלום הילד צויינה במפורש נוכחות משטרתית בקרבת מקום שלא פעלה על מנת למנוע את התופעה.17 2.2. משרד הרווחה חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 נועד להגן על קטינים הנתונים בסיכון ומוגדרים בחוק "קטינים נזקקים". החוק מאפשר לפקידי הסעד לנקוט שורה של צעדים לטובתו של הקטין הנזקק אם הם סבורים כי התערבות כזאת תועיל לו. המצבים המוגדרים בחוק כמצבים שבשלהם אפשר להגדיר את הנער כקטין נזקק הם בין השאר שוטטות, פשיטת יד או רוכלות בניגוד לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953. ראוי לציין, כי אין בחוק כל התייחסות למעמדו האזרחי של הקטין. משרד הרווחה מסר כי מוכרים לו מקרים ספורים של ילדים תושבי הרשות הפלסטינית שעסקו בקיבוץ נדבות ונותרו בישראל ללא השגחה, שהושמו במרכזי חירום מתוקף חוק הנוער (טיפול והשגחה) למשך זמן קצר עד להשבתם להוריהם בתחומי הרשות הפלסטינית. זאת בשיתוף מתאמת הרווחה מטעם המינהל האזרחי.18 לאחרונה נעצרה אישה אשר קיבצה נדבות עם פעוט על ידה בצומת יגור. הפעוט הושם במרכז חירום בחיפה ובהמשך היום הועבר באמצעות מתאמת הרווחה במינהל האזרחי למסגרת בבית לחם עד לאיתור משפחתו. לדברי מנהל מחוז צפון במשרד הרווחה, עו"ס אליצור בלום, מדובר בפעולה ראשונה מסוגה שאמורה לסייע לאתר את ה"קבלן" המנהל פעילות זאת. הפעולה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין משרד הרווחה ותחנת זבולון של המשטרה שהחלה בעקבות פנייה של עו"ס בלום למשטרה על מנת שתפעיל את סמכותה בהקשר זה.19 מלבד פעילות זאת, לא ידוע למשרד הרווחה על צעדים אחרים למניעת התופעה ולדבריו התמודדות שיטתית עם בעיה זו מחייבת היערכות של כל הגורמים המעורבים ובעיקר של בקרת הגבולות וגורמי האכיפה. 2.3. משרד המשפטים – יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם סעיף 375, 376 ו-377 בחוק העונשין כוללים התייחסות לעבירות של עבדות וסחר בבני אדם, לרבות איסור על החזקת אדם בתנאי עבדות לצורך עבודה או שירותים, על כפיית אדם לעבודה תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר ועל סחר בבני-אדם, בין השאר למטרות, עבדות או עבודות כפייה. על סעיפים אלה קבועים עונשים חמורים שמגיעים עד ל-20 שנות מאסר במידה ומדובר בקטינים. יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם (Coordination of Battle against Trafficking in Persons) שבמשרד המשפטים עוסקת בתיאום בין משרדי ממשלה וביניהם לבין ארגונים לא ממשלתיים בכל הקשור למאבק בסחר בבני אדם, במישור הלאומי והבין-לאומי. לדברי עו"ד ד"ר מירב שמואלי, מיחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, בשנת 2009 החלה היחידה בהליך איסוף מידע בנושא זה על מנת לבדוק האם מדובר בעבירה של סחר בבני אדם. בפברואר 2011 נפגשו נציגי היחידה עם נציגי הרשות הפלסטינית, בהם נציגי משרד הרווחה והמשטרה הפלסטינית והעלו בפניהם נושא זה מתוך מטרה להמשך שיתוף פעולה בעניין זה. כן נפגשו נציגי היחידה עם אנשי משרד הרווחה וארגונים וולונטריים העוסקים בנושא. במידה והילדים העוסקים בקיבוץ נדבות יוכרו כקורבנות סחר בבני אדם הם יהיו זכאים לקבל סיוע באמצעות מקלט לקורבנות סחר בבני אדם הפועל בישראל וכן סיוע משפטי לצורך הטיפול בעניינם. עם זאת לדברי עו"ד שמואלי טרם נתקבלה החלטה בעניין.20 2.4. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – אכיפת חוקי עבודה ישראל חתומה על מספר אמנות בין-לאומיות בנושא זכויות ילדים בכלל ועבודת ילדים ובני נוער בפרט. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד רואה בעבודת ילדים תופעה חמורה, שפוגעת בזכותו הבסיסית של כל ילד לילדוּת וחושפת אותו לניצול ולמגוון סכנות פיזיות ונפשיות. מתוך הכרה באחריות הציבור לספק לילד את צרכיו ולאפשר לו את הביטחון והפנאי הדרושים לצורך התפתחותו הגופנית, החינוכית והנפשית, האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה למנוע העסקת ילדים מתחת לגיל מינימלי.21 אמנה 138 של ארגון העבודה הבין-לאומי לקביעת גיל מינימלי להעסקה קובעת כי המדינות החתומות עליה יאסרו בחוק עבודה מתחת לגיל חינוך חובה או גיל 15, הנמוך מביניהם. עבודה בין גיל 13 ל-15 תתאפשר רק אם איננה פוגעת בחינוך הילד, בבריאותו ובהתפתחותו התקינה. כן מחייבת האמנה לקבוע בחוק כי נער מתחת לגיל 18 לא יועסק בעבודת שיש בהן סכנה לבריאות, בטחונו או מוסריותו.22 החוק הישראלי בדבר עבודת ילדים ונוער תואם את מחויבויותיה של ישראל לאמנות הבין-לאומיות שאותן אישרה. לפי חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אין להעסיק קטינים החייבים בלימוד חובה מתוקף חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ולכן יש התאמה בין גיל סיום חינוך החובה לבין גיל תחילת העבודה – גיל 16. ילדים שמלאו להם 14 שנה יכולים לעבוד בזמן חופשות לימודים רשמיות בעבודות קלות שאינן מסכנות את בריאותם ואת התפתחותם. החוק קובע קנסות ועונשי מאסר למעביד אשר מעסיק בני נוער שלא על-פי החוק או התקנות. כמו כן החוק קובע עונשים להורים שאפשרו לילדיהם לעבוד בניגוד להוראות החוק, אלא אם כן יוכיחו שלא ידעו על כך או שעשו את כל האפשר למנוע את העבירה על החוק. יחידת האכיפה במשרד התמ"ת ממונה על אכיפת חוקי עבודה ובהם חוק עבודת הנוער. ליחידת האכיפה סמכות להטיל קנסות מינהליים ולתבוע לדין בבית הדין לעבודה מעסיקים שעברו על החוק.23 לדברי מר יחזקאל אופיר, מנהל האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת, האגף רואה חשיבות רבה בשמירה קפדנית על זכויות בני-הנוער וילדים בעבודה. הימצאותם של ילדים בצמתים הפועלים למכירת פריטים שונים ולקיבוץ נדבות מוכרת לאגף והוא פועל מעת לעת לאכיפה בתחום זה. אך מניסיונם עולה כי בחלק ניכר מן המקרים הילדים שוהים בצמתים מיוזמתם ולא כתוצאה מהעבדה.24 בשנת 2007 הגיש האגף כתב אישום פלילי כנגד קבלן שהעסיק נערים בני 11, 13 ו-16 בצמתים במכירת פרחים. הקבלן הורשע בעבירות נגד חוק עבודת הנוער, בית המשפט ציין כי הוא רואה בחומרה רבה את תופעת העסקת "ילדי הצמתים" הנדרשים על ידי מעסיקיהם לעמוד בצמתים תוך סיכון חייהם, כאשר עמדת המיקוח שלהם כלפי מעסיקיהם כמו גם היכולת לעמוד על זכויותיהם נמוכה ביותר. אך בהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם, בהודאה שלו באשמה ובחרטה שהביע גזר עליו קנס של 100,000 ₪.25 2.5. המינהל האזרחי26 יחידת הרווחה במינהל האזרחי היא הגורם הממונה על סיוע לתושבי הרשות הפלסטינית שנמצאים בישראל וזקוקים לסעד. יחידת הרווחה בשיתוף עם מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות פועלות להחזרת הילדים לשטחי הרשות הפלסטינית כאשר מתקבל דיווח נקודתי על ילדים משוטטים ללא השגחה או נשים המקבצות נדבות ובידיהן תינוקות. במקרים אלה מועברים הילדים לידי רשויות הרווחה הפלסטיניות המסדירות את השבתם למשפחותיהם. עם זאת, בהיעדר תוכנית מערכתית לטיפול בתופעה הילדים והנשים חוזרים עד מהרה לשטחי ישראל. נציגי המינהל ציינו כי סוגיה זו מועלית בפגישות משותפות של המינהל עם גורמי רווחה של הרשות הפלסטינית והוצע לשתף פעולה בעניין זה, אולם ללא תוצאות. כן צוין כי התופעה של ילדים המקבצים נדבות ומשוטטים ברחובות הערים קיימת גם בתוך הרשות הפלסטינית. לדברי הגב' אליאן חדד, מתאמת רווחה במינהל האזרחי, אין זה נכון להטיל את מלוא האחריות לנושא על הרשות הפלסטינית, ויש צורך להקים ועדה בינמשרדית שתציע צעדים מעשיים להתמודדות עם תופעה זאת.27 2.6. שלטון מקומי הרשויות המקומיות שבתחומן מתרחשת התופעה של ילדים המקצבים נדבות ורוכלים עשויות לטפל בנושא זה הן באמצעות המחלקות לפיקוח עירוני ברשויות המקומיות הממונות על שמירת הסדר והניקיון וטיפול במפגעים בתחום הרשות ובתוכן מניעת רוכלות והן באמצעות לשכות הרווחה והיחידות לקידום נוער ברשות, הממונות על טיפול בילדים ובני נוער בסיכון המצויים ברשות המקומית. פנינו למספר רשויות מקומיות שבהן לפי הדיווח קיימת התופעה: עיריית ירושלים – מקיימת פעילות עבור ילדים רוכלים וילדים משוטטים בסמטאות העיר העתיקה, בהם ילדים המקבצים נדבות. הפעילות מתקיימת במימון קרן ירושלים. לדברי מנהל החטיבה לקידום נוער בעירייה, מר שבתאי עמדי, במסגרת התכנית אותרו כ-120 ילדים ובני נוער המעורבים בפעילות מסוג זה, בגילאים תשע עד 18. מרבית הילדים הם תושבי הרשות הפלסטינית, המבלים את מרבית זמנן בתחומי העיר, אחרים הם תושבי מזרח ירושלים החוזרים לבתיהם מדי ערב. בשנות הפעילות של התכנית עלה בידי המדריכים לרכוש את אמונם של הילדים באמצעות פתיחת משרדי החטיבה במזרח העיר לילדים בכל שעה ומתן אפשרות לשהות במקום ללא תנאים. לילדים מוצעים במקום פעילויות העשרה מסוגים שונים וטיולים. כן נעשה מאמץ לשלב ילדים ובני נוער המעוניינים בכך במסגרות לילדים שנשרו ממסגרת חינוכית שמפעילה החטיבה. החטיבה מסייעת לילדים תושבי מזרח ירושלים לשוב למסגרת לימודים, תוך שיתוף פעולה עם לשכת הרווחה בתמיכה במשפחות המצויות לרוב במצב כלכלי קשה מאוד. כן יצרה החטיבה קשר עם לשכת הרווחה המקומית בעיר חברון על מנת לתאם את חזרתם של ילדים ובני נוער המעוניינים בכך למשפחתם, תוך הבטחה כי הם לא ייפגעו ויקבלו סיוע עם משפחתם. לא נוצרו קשרים עם לשכות רווחה בערים אחרות. לדברי מר עמדי, התכנית הגיעה להצלחה ניכרת במקרים רבים, עם זאת, במקרים שבהם מעורבים בעבודת הילדים גורמים עבריינים הילדים עשויים להיות נתונים לאלימות ופגיעה אם יפסיקו את עבודתם ויש קושי גדול בטיפול בהם.28 במינהל קהילתי "לב העיר" הסמוך לשוק מחנה יהודה מתקיימת מזה מספר שנים תכנית המיועדת לילדים העובדים בשוק – "ילדי הסלים". במסגרת התכנית מטופלים כ-20 עד 30 ילדים בגילאי שמונה עד 16 תושבי מזרח ירושלים, כאשר בקיץ מספרם גדול יותר. התכנית מעניקה לילדים פעילות חברתית במסגרת המינהל ותגבור לימודי לתלמידי בית ספר למניעת נשירה. כן מתקיים קשר עם משפחותיהם של הילדים במטרה להחזירם למסגרת של לימודים או עבודה נורמטיבית. לילדים ובני נוער המצויים במצבי קונפליקט עם החוק, ניתן ליווי וסיוע משפטי.29 לעיריית נצרת מוכרת מזה שנים התופעה של ילדים מקבצי נדבות. העירייה טיפלה במאות מקרים מסוג זה, לרבות מקרים של ילדים שנפגעו בישראל ונזקקו לטיפול רפואי ולאשפוז. לדברי פקידת סעד לחוק הנוער בנצרת, עו"ס סלווא קופטי, הילדים עוברים במחסומי צה"ל ללא קושי ומפוזרים בצמתים ברחבי הצפון על ידי קבלנים. הם לא נושאים עמם מסמכים מזהים ומוסרים שמות בדויים לנציגי הרווחה והמשטרה המטפלים בהם. משרד הרווחה איננו מאפשר למחלקת הרווחה בעירייה לקיים פעילות עבור ילדים אלה והמחלקה בשיתוף המשטרה, ובתיאום עם מתאמת הרווחה ברשות הפלסטינית, נוהגת להסיע את הילדים לשטחי הרשות הפלסטינית שם הוקם מקלט לצורך קליטתם על ידי גורמי רווחה ברשות. כן מקיימת מחלקת הרווחה בעירייה קשרים עם רשויות רווחה בתוך הרשות הפלסטינית.30