חומר רקע
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – בחירות למוסדות הלשכה), התשס"ח–2008 פ1707/18 של חה"כ שאמה (בקשת התנגדות)
להלן נימוקי לשכת עורכי הדין להתנגדות להצעת החוק שבנדון:
1. הצעת החוק פוגעת קשות בבחירה הדמוקרטית, היחסית והישירה, של הנציגים במועצה הארצית, ומפרה את האיזון הדמוקרטי שנקבע בחוק. כיום- 28 נציגים נבחרים בבחירה ישירה ו – 15 מתמנים ע"י ועדי המחוזות (שלושה מכל מחוז, כפול 5 מחוזות). עפ"י הצעת החוק – 28 ייבחרו בבחירה ישירה ו – 30! יתמנו ע"י הפוליטיקאים הפנימיים בוועדי המחוז. ככל שיתווספו יותר עורכי דין ללשכה, יגדל עוד יותר במשך השנים מספר הנציגים שיתמנו ע"י ועדי המחוז.
2. אין לקדם הצעת חוק כזו ללא כל התייעצות עם מוסדות לשכת עורכי הדין וללא עבודת מטה מסודרת. החלטת ועדת השרים הפתיעה את הלשכה. ועד מחוז ת"א לא פנה למוסדות הלשכה בעניין וספק אם היה כלל דיון בהצעת החוק בוועד מחוז ת"א עצמו. הלשכה מנהלת מזה כשנתיים עבודת מטה, העוסקת באורח מעמיק בשינוי מבנה הלשכה והוועד המרכזי לקראת סיומה.
3. הצעת החוק תגרום לחיסול מעשי של ייצוג הפריפריה בלשכת עורכי הדין. הצעת החוק פוגעת ישירות בייצוגם של כלל עורכי הדין בארץ בלשכה, ועלולה להפוך את תרומתם ושיתופם של עורכי הדין מהפריפריה במוסדות הלשכה לשולית וללא רלוונטית. מוסדות הלשכה הארציים ינוהלו ע"י נציגי ועד מחוז תל אביב, מחוזות הלשכה יינתקו ממנה מעשית בהדרגה, ותונצח, גם בתחום עריכת הדין, "מדינת תל אביב".
4. אין צורך בשינוי כדי לשפר את היחסיות הייצוגית, הקיימת ממילא גם היום. גם כיום כ – 63% מחברי המועצה הינם ממחוז תל אביב לעומת כ- 66.6% מכלל חברי לשכת עורכי הדין. אז, על מה המהומה? – על כך שוועד מחוז ת"א אינו דומיננטי דיו במוסדות הלשכה הארציים. האם נכון לקדם דמוקרטיה פוליטרוקית ע"ח דמוקרטיה ישירה?!
5. הגדלת מספר הנציגים במועצה ממחוזות ת"א והמרכז צריכה לבוא ע"י הקמת מחוז המרכז, לצידו של ביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז. הקמת מחוז זה, המעוגנת בטיוטת תזכיר חוק, המוכנה במשרד המשפטים, תעניק עוד 3 נציגים במועצה למחוזות ת"א והמרכז, ותפתור אף את העוול הקיים, לפיו חברי ועד מחוז ת"א שולטים גם על הנעשה בנתניה, כ"ס, פ"ת, רמלה, לוד, ראשל"צ, רחובות וישובים נוספים.
6. מדוע לקבוע רף של 5,000? מדוע לא 3,000 או 10,000?! מידי שנה מצטרפים כ – 3,500 עורכי דין נוספים. עפ"י הצעת החוק, הפוטנציאל הסופי הוא 75 חברים מהמחוזות (15 מכל מחוז) ו – 28 בדמוקרטיה יחסית ישירה. מה ההיגיון והצדק של הצעה כזו?
7. בחירת קבוצה כל כך גדולה של נציגים מוועד מחוז ת"א למועצה הארצית, תביא להשתלטות של וועד מחוז ת"א על המוסדות הארציים. המצב האבסורדי יהיה שהבחירות לוועד מחוז ת"א תהיינה העיקריות ותקבענה למעשה את פני המוסדות הארציים של הלשכה. מצב דומה קיים בצרפת. כתוצאה מכך, עולם עורכי הדין הבינלאומי כלל אינו מתייחס לעורכי הדין בצרפת, אלא רק לוועד המחוז של פריז.
8. הוועד המרכזי והמועצה הארצית של הלשכה פועלים במישורים מהותיים שונים לגמרי מתפקידיהם של וועדי המחוז. אין הצדקה ואין צורך ליתן לוועד מחוז כלשהו לנהל בפועל את המוסדות הארציים. עליו לתפקד יותר כ"וועד עובדים" במחוז ולדאוג לענייני הגילדה המקומיים.
9. כל חברי הלשכה משלמים אותם דמי חבר וזכאים לקבל את אותם השירותים. גם היום, כבעבר, השירותים שמציע וועד מחוז ת"א לחבריו רבים ומגוונים מאלה המוצעים ע"י וועדי המחוז האחרים לחבריהם, במגבלות יכולותיהם. אין הצדקה ואסור להגדיל פער זה עוד יותר. אם כבר, דווקא דרושה פעולה הפוכה לזו.
10. וועד מחוז ת"א אינו מייצג את חברי המחוז, אלא בעניינים שבו הוא עוסק, וביניהם: השתלמויות נופש, תרבות, בידור וצרכנות. חברי מחוז ת"א, כשאר חברי הלשכה, מיוצגים בענייני המקצוע העיקריים ע"י המוסדות הארציים, שזה תפקידם. משמעות ההצעה הינה פגיעה הסטורית ונמהרת, ללא כל דיון, בשאלת הסמכויות הייצוגיות המהותיות בלשכת עורכי הדין.
11. אין להתייחס להצעת החוק במישור פרסונלי או בהתייחס להווה. שהרי, תחולתה תהיה אחרי הבחירות הבאות בלשכת עורכי הדין. עם זאת, ההצעה כוללת שינוי מהפכני, חפוז, ללא דיון מעמיק עם הלשכה, ללא חשיבה מפורטת על השלכותיה המעשיות והמערכתיות, ונתפסת כריצוי גחמה אישית מיותרת ורגעית של ראשי ועד מחוז תל אביב בהווה.