חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא פרויקט להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית.1 במסמך מוצג מידע על הפער הדיגיטלי בישראל ועל פעילות להב"ה בנושא. פרויקט להב"ה שהוקם בשנת 2002, מצוי באחריות משרד האוצר ומופעלים במסגרתו כ- 13 מרכזי תקשוב הפרוסים ברחבי הארץ, בהם מועברים קורסים והדרכות לשימוש במחשב ובאינטרנט. בשנת 2010 הוחלט על הקמתם של עוד 17 מרכזי להב"ה.
1. מהו הפער הדיגיטלי2
המונח פער דיגיטלי משמש לתיאור מצב שבו לקבוצות שונות באוכלוסייה3 יש רמות שונות של גישה לסביבה דיגיטלית – מחשבים, תוכנות ואינטרנט, ורמות שונות של אוריינות דיגיטלית – מיומנויות וכישורי למידה ועבודה בסביבה ממוחשבת.
היכולת להשיג מידע, לעבד ולבחון אותו באופן ביקורתי ולהתמודד עם שטף המידע – כל זאת באמצעות טכנולוגיות המחשב והאינטרנט – הופכת בעידן המידע לכלי ולמיומנות חיוניים. יכולת זו עשויה לאפשר ניידות חברתית, ומאידך גיסא, העדרה צפוי להחריף את הפערים החברתיים הקיימים. מכאן כי צמצום הפער הדיגיטלי הוא יעד חברתי וכלכלי חשוב.
מדדים שונים משמשים להערכת הפער הדיגיטלי: בעלות על טכנולוגיה, נגישות לטכנולוגיה, תכיפות השימוש, מיומנות השימוש, שימושים נפוצים, עמדות כלפי הטכנולוגיה ועוד.
1.1. נתונים על הפער הדיגיטלי
מחקרים שונים בחנו את הפער הדיגיטלי בישראל ומצביעים על קיומם של פערים דיגיטליים בחברה בישראל. קיימת שונות משמעותית בשיעורי השימוש באינטרנט בהתאם ללאום, לרמת ההכנסה, לרמת ההשכלה, למידת הדתיות, למין ולאזור המגורים.
טבלה 1 להלן מתוך מחקר של ד"ר אזי לב-און וד"ר סבינה ליסיצה שפורסם לאחרונה, מציגה ריכוז נתונים על שיעור המשתמשים באינטרנט על-פי חתכים שונים בהתבסס על נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2008.
טבלה 1. שיעור המשתמשים באינטרנט על פי חתכים שונים, 20084
כפי שניתן לראות בטבלה 1 מימין, קיים מתאם בין משתנים שונים לשיעורי השימוש באינטרנט:
גיל: צעירים משתמשים באינטרנט יותר ממבוגרים. (78% בגילאי 20 – 29 לעומת 26% בגילאי 60 ומעלה).
מגזר: שיעור היהודים המשתמשים באינטרנט גדול משיעור המשתמשים הערבים (64% לעומת 30% בהתאמה).
דתיות: ככל שמידת הדתיות נמוכה יותר, שיעורי השימוש באינטרנט גבוהים יותר. (75% מהחילוניים לעומת 24% מהחרדים).
ההשכלה: ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר שיעור השימוש באינטרנט עולה. (88% מבעלי תואר ראשון לעומת 48% מבעלי השכלה תיכונית).
הכנסה: ככל שרמת ההכנסה עולה שיעור השימוש באינטרנט עולה. (93% מבעלי הכנסה של מעל 17000 ₪ לעומת 27% מבעלי הכנסה של פחות מ-4000 ₪).
מין: שיעור הגברים המשתמשים באינטרנט גבוה משיעור הנשים. (62% לעומת 56% בהתאמה).
אזור מגורים: שיעור משתמשי האינטרנט במרכז גבוה יותר מבפריפריה. (63% לעומת 54% בהתאמה).
טבלה 2 ואיור 1 להלן מציגים את מגמת שיעורי השימוש באינטרנט על פי חתכים שונים בין השנים 2003 – 2008 ואת גודל הפערים בשימוש באינטרנט בין קבוצות באוכלוסייה. עיבוד נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס בוצע על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת לצורך מסמך זה.
טבלה 2. שיעור המשתמשים באינטרנט על פי חתכים שונים, שנים נבחרות5.
כפי שניתן לראות בטבלה 2 מימין, הן בכלל האוכלוסייה והן בפילוח לפי מאפיינים שונים, חלה עלייה בשיעורי השימוש באינטרנט.
יש לציין כי בעוד שבשנים 2003 ו-2005 השאלה בסקר החברתי התייחסה לשימוש באינטרנט בחודש שקדם לריאיון, בשנת 2008 השאלה התייחסה לשימוש בשלושת החודשים שקדמו לריאיון. ייתכן והשינוי בשאלה העצים את דפוסי השינוי הנראים בשיעורי השימוש באינטרנט בין השנים 2005 - 2008.
עוד ניתן לראות בטבלה, כי למרות העלייה הכוללת עדיין קיימים פערים בשימוש באינטרנט בין אוכלוסיות שונות, כפי שצוין לעיל וכפי שמוצג באיור 1 להלן המציג את גודל הפערים.
איור 1. פערים בשיעור* השימוש באינטרנט על פי חתכים שונים, שנים נבחרות6
* פער של 100% לדוגמא פירושו פער של פי 2 בשיעור השימוש באינטרנט. ** דתיים חילוניים - רק אוכלוסייה יהודית *** הכנסה לנפש.
איור 1 לעיל מציג את שיעור הפערים בין קבוצות שונות בשימוש באינטרנט ואת השינוי בפערים אלה בין השנים 2003- 2008, על פי עיבוד נתוני הסקר החברתי.
כפי שניתן לראות באיור חלה ירידה הדרגתית בפערים המוצגים במהלך השנים; אולם הפערים הם בהתאם לרמת השכלה ולרמת הכנסה נותרו גבוהים. פער משמעותי נוסף קיים בין יהודים לערבים.
• בעוד בשנת 2003 שיעור משתמשי האינטרנט בעלי תעודת בגרות היה גדול כמעט פי 3.5 משל מי שאינם בעלי תעודת בגרות, בשנת 2008 שיעור בעלי תעודת בגרות המשתמשים באינטרנט גדול כמעט פי 3 משל אלה שאינם בעלי תעודת בגרות. בין השנים 2005 – 2008 אין מגמה של צמצום בפער זה. יש לציין, כי בחינת הפער בין שאינם בעלי תעודת בגרות לאקדמאיים חושפת פער דיגיטלי גדול עוד יותר מזה המוצג.
• פערי השימוש באינטרנט בין בעלי הכנסה של עד 2000 ₪ לנפש לבין בעלי הכנסה של 4000 ₪ ומעלה לנפש היו בשנת 2003 פי 3.5 ובשנת 2008 פי 2.5.
• בעוד בשנת 2003 שיעור משתמשי האינטרנט היהודים היה גדול פי 3 משיעור משתמשי האינטרנט הערבים, בשנת 2008 היה שיעור היהודים המשתמשים באינטרנט גדול פי 2 משיעור הערבים.
• פערים נוספים בשיעור נמוך יותר הם בין המינים ובין דתיים לחילוניים. יש לציין, כי בחינת הפער בין חילוניים לבין חרדים חושפת פער דיגיטלי גדול עוד יותר מזה המוצג – בין דתיים לחילוניים.
1.2. הגורמים לפער הדיגיטלי7
גורמים חברתיים וכלכליים שונים קשורים להיווצרותו של פער דיגיטלי. בהכללה ניתן לומר כי הפער הדיגיטלי מצטרף אל פערים חברתיים אחרים שיש ביניהם מתאם, כמו השכלה, תעסוקה והכנסה. ריבוי הפערים מביא לתופעה המכונה "קיפוח מרובה" (Multiple Deprivation).
בין הגורמים לקיומו של פער דיגיטלי:
• פערים במשאבים הכלכליים נחשבים לגורם משמעותי בהיווצרותו של פער דיגיטלי, עקב היכולת המוגבלת של פרטים או ארגונים להקצות משאבים לרכישת טכנולוגיות ולהטמעת השימוש בהן, לעומת יכולותיהם של פרטים או ארגונים אחרים. הפערים הכלכליים משפיעים בין השאר על הבעלות על תשתיות מחשוב (מחשוב, תוכנות וחיבור לרשת). ואולם הפערים אינם מתמצים בבעלות על טכנולוגיה.
• פערים ביכולות השימוש במחשב ובאינטרנט יוצרים גם הם פער בנוגע לחדירה ולהטמעה של טכנולוגיות אלה. היעדר היכרות עם הטכנולוגיה שנתפסת לעיתים כלא נגישה ולא שמישה ותפיסה של המחשב כמסובך ומפחיד לשימוש.
• תפיסות מסוימות בנוגע לטכנולוגיות המחשב והאינטרנט, הרואות באפשרויות אלה איום על הסדר החברתי ועל תפיסת העולם המסורתית או הדתית, מקשות את הטמעת הנושא בקרב אוכלוסיות שונות, לעומת אוכלוסיות אחרות, שמקדמות בברכה את הטכנולוגיות החדשות.
• ההבדלים בהכרת האפשרויות הגלומות במחשב ובאינטרנט גוררים פער ברמות השימוש בהם. יש העושים בהם שימוש מועט, חלקי ולא מושכל, ויש המנצלים את המחשב והאינטרנט בכל תחומי החיים. הכרת האפשרויות לקבל, לצרוך וליצור מידע ושירותים שונים בשעות הפנאי ובעבודה באמצעות המחשב והאינטרנט, לצד שיפור כישורי המחשב, הכרחיים להגברת השימוש היעיל והפורה בטכנולוגיות אלה.
2. פרויקט להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית
2.1. רקע8
בחודש יולי 2001 החליט שר האוצר דאז סילבן שלום, על דעת ראש הממשלה, ולנוכח הצורך לצמצם את הפערים בתחום התקשוב בחברה, על הקמת פרויקט להב"ה במסגרת משרד האוצר. על פי ההחלטה אמורים היו להיפתח 50 מרכזים במהלך שנת 2002 ו-50 נוספים במהלך שנת 2003. בתקציב כולל של 100 מיליון ₪ עבור 100 מרכזי תקשוב ברחבי הארץ.
במאי 2002 החליטה הממשלה (החלטה מס' 1812) על הקמת תשתית "ממשל זמין". בסעיף 5 להחלטה נקבע: "לבסס מערכות תמיכה להטמעת והפצת השימוש במערכות המידע החדשות בציבור על ידי להב"ה שמטרתה - הפצת השימוש במערכות מידע וצמצום הפער הדיגיטאלי בפריפריה".
בחודש יולי 2002 הודיע שר האוצר דאז במכתב לשרי הממשלה כי הוא מממש את החלטת הממשלה וקבע את עקרונות היסוד של פרויקט להב"ה:
1. הקמת 100 מרכזים שיאפשרו לכל אזרח לגשת לשירותי המידע המקוונים של הממשלה ולבצע במקביל הדרכה והטמעה בדרך השימוש בהם.
2. המרכזים ימוקמו באזורים נגישים לכל אזרח בשכונות ובעיירות פיתוח בכל רחבי הארץ.
3. להב"ה תכשיר צעירים ומבוגרים בטכנולוגית המידע, כולל הכשרות לשימוש ייעודי במידע ויישומים (אינטרנט, עיבוד תמלילים, לימוד מושגי יסוד במחשב).
4. המרכזים יהוו פלטפורמה מרכזית למימוש שירותי ממשל זמין.
5. קהל היעד- החל מילדים, תלמידים וקשישים המתקשים בקבלת שירותי הממשלה.
6. המרכזים יוקמו באתרים שיהיו נגישים לכל אחד עד השעות המאוחרות.
למרות התוכנית האמורה, במהלך השנים 2002-2003 הוקמו בפועל כ-15 מרכזי תקשוב בלבד.
ביקורת שביצע מבקר הפנים של משרד האוצר במרץ 2004 חשפה ליקויים רבים בפעילות ובהתנהלות הגוף המנהל בלהב"ה. בעקבות דוח הביקורת פורק הגוף המנהל והופסקה עבודתם של כל חבריו, הוקם צוות ניהול פנימי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, הוחלט על סיום עבודתם של מנהלים ומדריכים מסיבות של אי התאמה והוקפא המשך פיתוח מרכזים נוספים עד לגיבוש תוכנית עבודה וקביעת קריטריונים להקמת מרכזים ולמתכונת בה יפעל הפרויקט.
באוגוסט 2006 – מינה שר האוצר דאז צוות חשיבה מקצועי לבחינת המשך פיתוח פרויקט להב"ה והמתכונת להפעלתו. בפועל, למרות המלצת הצוות להמשיך בפיתוח פרויקט להב"ה, לא גובשה החלטה ביחס לפיתוח ולאופן הפעלת להב"ה – עובדה שגרמה מעשית להמשך העיכוב בפיתוח פרויקט להב"ה.
בינואר 2010 החליטו שר האוצר, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, חיים שני, כי להב"ה תמשיך לפעול במסגרת משרד האוצר במתכונת ובמודל ההפעלה הקיים, כמו כן הוחלט כי יוקמו 13 מרכזים חדשים (ההחלטה עודכנה בהמשך ל- 17 מרכזים חדשים). השר מינה את מנכ"ל המשרד לעמוד ראש ועדת ההיגוי ליחידה. בנוסף, נקבעו קריטריונים ברורים לפיהם ייבחרו היישובים בהם יוקמו מרכזים: ייבחרו ישובים המשויכים לאשכול 5 ומטה על-פי נתוני הלמ"ס9, כמו כן יינתן תעדוף לאוכלוסיות המיעוטים, חרדים, עולים אתיופים.
2.2. מרכזי להב"ה – תמונת מצב עדכנית
כיום פועלים 13 מרכזי להב"ה הפרוסים ברחבי הארץ בערים וביישובים האלה: בדרום הארץ – באר-שבע, רהט, אופקים ונתיבות; באזור המרכז – אור-יהודה, רמלה ובית-שמש; בצפון הארץ – צפת, נצרת-עילית, שפרעם, מגדל-העמק, טירת-הכרמל ובית-שאן.10
בכל מרכז כ- 40 עמדות מחשב או יותר. המחשבים חדישים ומתוחזקים באופן שוטף על ידי צוותים בחטיבה הטכנולוגית של האוצר. צוות כל מרכז להב"ה מונה חמישה עובדים – מנהל וארבעה מדריכים (בחלק מן המרכזים 4.5 משרות הדרכה). מטה להב"ה מונה נכון להיום מנהל ורכזת אדמיניסטרטיבית וכן חמש משרות של צוות טכנולוגי – סה"כ עובדי להב"ה הם כ- 80 עובדים (לא כולל את המרכזים בהקמה). עובדי להב"ה מועסקים באמצעות חברה חיצונית זכיינית במכרזי החשב הכללי להעסקת כ"א בתחום המחשוב.
יצוין כי בהמשך להחלטת שר האוצר ומנכ"ל המשרד נקבע כי בלהב"ה יתוקננו שתי משרות ליבה: מנהל וסגן, כמו כן נערך המשרד לפרסום מכרז ייעודי לאספקת שירותי הדרכה בלהב"ה שבאמצעותו יועסקו עובדי להב"ה.11
טבלה 4. תקציבי להב"ה (מקורי ועל שינויו) 2006-201212
מקורי
על שינויו
שיעור ביצוע - על שינויו
2006
12,841
14,123
81.5%
2007
12,841
14,948
84.6%
2008
10,469
14,947
69.7%
2009
8,543
12,733
88.7%
2010
7,766
12,424
88.7%
2011
25,935
2012
25,116
2.2.1. תכני הלימוד בלהב"ה13
במרכזי להב"ה מועברים סדנאות וקורסים במגוון נושאים תוך התאמת התכנים לקבוצת הגיל, לרמת הלומדים ולצרכים הבסיסיים של הקבוצה. בנוסף, מבוצעת גלישה מודרכת ועצמאית באינטרנט ושימוש במחשב.
הקורסים בנויים ממערך של 6 - 14 מפגשים בני 90 דקות. בין הקורסים המועברים: הכרת המחשב והאינטרנט; מעבד תמלילים; גיליון אלקטרוני; מצגות; גרפיקה ועוד. הסדנאות מורכבות מ- 1 – 4 מפגשים העוסקים בנושא אחד, בהתאם לצרכי האוכלוסייה, כגון: חיפוש עבודה, אינטרנט בטוח, ממשל זמין, מידענות ועוד.
ההדרכות לילדים במרכזי להב"ה נעשות בשיתוף עם המערך החינוכי המקומי באמצעות הקמת ועדת היגוי עירונית שחברים בה: מנהלי מוסדות החינוך, נציגי שירותי הרווחה ועוד. מנהלי להב"ה נוטלים חלק בישיבות תקופתיות של מנהלי בתי ספר וגני ילדים. כמו כן, נעשית פעילות בשיתוף גורמים מהחינוך הבלתי פורמאלי בעיר (מועדוניות, מתנ"סים, תנועות נוער, חוגים וסדנאות).
על פי אנשי להב"ה, התכנים המועברים במרכזים נועדו להתמודד עם הפרמטרים השונים של הפער הדיגיטלי: פער בנגישות לתשתיות מחשוב; פער במודעות ליתרונות ולחסרונות של הסביבה הדיגיטלית; פער באוריינות מחשב; ופער ביכולת לממש באמצעות טכנולוגיות המחשוב את מלוא הפוטנציאל האישי והמקצועי. ביחס לילדים ובני נוער הקורסים אמורים ליצור העצמה, חיזוק תחושת המסוגלות ויכולת הלמידה ועוד.
טבלה 3. מספר ההדרכות והמודרכים בכלל מרכזי להב"ה בשנים 2009-2007 14
2007
2008
2009
סה"כ ב- 3 שנות פעילות
מס' קורסים כללי
768
873
632
2,273
מס' סדנאות ומשימות מתוקשבות
337
400
536
1,273
סה"כ הדרכות
1,105
1,273
1,168
3,546
מס' ילדים שעברו הדרכה
13,048
16,311
14,486
43,845
מס' מבוגרים שעברו הדרכה
7,725
6,547
7,087
21,359
סה"כ מודרכים
20,773
22,858
21,573
65,204
3. סיכום ודיון
הפער הדיגיטלי הוא עובדה קיימת. למרות המחלוקות על היקפו והקושי למדוד חלק מרכיביו, ברי לכל הנוגעים בדבר כי הנגישות של טכנולוגיות המחשב והאינטרנט, מיומנויות השימוש ביישומים השונים, הרגלי השימוש והעמדות כלפי השימוש שונים מאוד בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.
נוסף על כך, כיום ברור כי לא זו בלבד שהמחשב והאינטרנט מציעים מגוון רחב של שירותים, מידע ובידור אלא שהיכולת לעשות שימוש בכלים אלה הפכה ליכולת בסיסית וקריטית. השליטה בכלים אלה היא כרטיס הכניסה לסביבת החיים של המאה העשרים ואחת ולכן היא מאפשרת צמצום פערים חברתיים ופיתוחה של חברת מידע כמנוע צמיחה עבור החברה הישראלית.
בעידן שבו תהליכי ייצור ומיכון פשוטים עוברים למדינות עולם שלישי שבהן עלות כוח-האדם נמוכה יש לבצר ולחזק את מעמדה של ישראל כמובילה בתחום טכנולוגיית המידע
גופים רבים, הן מדינתיים והן פרטיים, מנסים לצמצם את הפער הדיגיטלי. מדיונים קודמים של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא וכן ממסמכי מדיניות של הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע ושל משרד החינוך עלה כי ריבוי הגורמים המטפלים בנושא והעדר התיאום ביניהם גורמים לכפילויות ולניצול בלתי יעיל של משאבים.
אחד מהפתרונות שהציעו הגורמים הנוגעים בדבר הוא איגום משאבים, אולם לא הושגה הבנה או הסכמה באשר לגוף המוביל. מחד גיסא, אנשי האוצר גרסו כי לאור הניסיון הרב שלהם ולאור הפרויקטים השונים הקיימים במשרד (ממשל זמין, מרכב"ה, תהיל"ה), הקשורים במישרין ובעקיפין לנושא, ראוי כי ריכוז הנושא יהיה באחריותם.15 מאידך גיסא, אנשי משרד החינוך טענו כי כיוון שלמשרד ניסיון רב בנושא ובייחוד מאחר שהנושא קשור לסוגיה חינוכית ראשונה במעלה, הם שצריכים לרכז את הנושא.16 דעה שלישית היא כי על כל משרד ממשלתי לעסוק בנושא במסגרת תחומי אחריותו.
נראה כי על רקע הכפלת תקציב הפעולה של להב"ה שבה ועולה שאלת האכסניה ההולמת לפעילותה.
מר יצחק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר ויושב-ראש הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע דאז, טען בדבריו בפני ועדת המדע והטכנולוגיה בשנת 2006 כי הוועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע צריכה לפעול במשרד ראש הממשלה.17
יש לציין כי הועדה הלאומית לטכנולוגיית חברת המידע וועדת המשנה לצמצום הפער הדיגיטלי שהוקמו מתוקף החלטת ממשלה (מט/34 מיום ה- 28 לאוקטובר 2002) הפסיקו לפעול מאז סוף שנת 2007, כפי הנראה בשל סיום פעילותו של יו"ר הוועדה – איציק כהן ושל חברים נוספים.18