חומר רקע

חסרים ביישום אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד בישראל דצמבר 2010 מאת המועצה לשלום הילד סעיף באמנה דוגמאות לבעיות ביישום הסעיף סעיף2 – הזכות לשוויון ואי אפליה בישראל שהו במאי 2010 מעל 100,000 ילדים ללא מעמד חוקי קבוע (מתוכם, כמעט 2,000 ילדי עובדים זרים וכ- 1,000 ילדי פליטים). בשל מעמדם הבלתי מוסדר של ילדים אלה הם אינם זכאים לשירותי בריאות ורווחה, להם זכאים יתר ילדי ישראל. סעיף 3 – טובת הילד כשיקול ראשון במעלה מהתיקון האחרון (תיקון מס' 3) לחוק המידע הגנטי, התשס"א-2000 שנועד להסדיר את נושא בדיקת קשרי ההורות בין קטינים ובין אבות, באמצעות בדיקה גנטית, הושמט סעיף הקובע כי כל החלטה ביחס לבדיקה זו תתקבל על פי טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. סעיף 6 – הזכות להישרדות ולהתפתחות שיעורי תמותת תינוקות של ילדים בישראל מלמדים על כך כי סיכויי ההישרדות של תינוקות ערבים בישראל אינם שווים לאלה של התינוקות היהודים. כך בעוד ששיעורי תמותת תינוקות עמדו בשנת 2009 בכלל אוכלוסיית הילדים על 3.8 פטירות לכל אלף לידות חי, ועל 2.7 באוכלוסייה היהודית, הרי ששיעורים אלה היו גבוהים פי 2 ויותר בקרב האוכלוסייה המוסלמית (7.6) ופי 3 באוכלוסייה הבדואית (10.9). סעיף 7 – הזכות לשם, לזהות ולאזרחות כאמור, בישראל שהו במאי 2010 מעל 100,000 ילדים ללא מעמד חוקי קבוע (מתוכם, כמעט 2,000 ילדי עובדים זרים ו 1,000 ילדי פליטים). לילדים אלה אין מעמד חוקי קבוע וכתוצאה מכך נשללות רבות מזכויותיהם הבסיסיות, ובעיקר זכויותיהם לרווחה ולבריאות. סעיף 10 – זכות הילד או של הוריו להיכנס למדינה חברה או לצאת ממנה לשם איחוד משפחה, ולשם קיום קשרים אישיים ומגעים סדירים וישירים עם שני הוריו בישראל קיימים מקרים בהם ילד לזוג הורים, שאחד מתגורר בשטחי מדינת ישראל ואילו השני מתגורר בשטחה של הרשות הפלסטינית, לא זוכה לראות את אחד מהוריו בצורה סדירה בשל מניעה מההורה שאינו גר בישראל להיכנס למדינה. בכך נשללת זכות הילד לקיים קשר ישיר וסדיר עם הוריו. סעיף 11 – זכות הילד להיות מוגן מהעברה בלתי חוקית לחו"ל או החזרתו לשם מדינת ישראל טרם השכילה להסדיר בחקיקה נוהלי כניסה ויציאה מהארץ באופן שימנע העברה בלתי חוקית של ילדים מהארץ לחו"ל או מחו"ל ארצה. סעיף 12 – הזכות להשתתפות א. בחקיקה הישראלית אין הסדרה כללית ושיטתית של נושא ייצוג ילדים. ב. רק לאחרונה דחתה הכנסת תיקון מוצע לחוק האימוץ, התשמ"א- 1981, לפיו ימונה לקטין מייצג במקרים מוגדרים בהם זכויותיו, צרכיו או האינטרסים שלו עלולים להיפגע. ג. לילדים במערכת החינוך בישראל אין זכות מוסדרת בחקיקה להביע את עמדתם וגרסתם במקרים של הטלת עונש, או פסילת בחינת בגרות. סעיף 15 – זכות לחופש התאגדות הקמת מועצת תלמידים במסגרות חינוכיות אינה מוסדרת כחובה בחוק זכויות התלמיד, התשס"א- 2000, ולראייה בבתי ספר רבים בישראל אין מועצות תלמידים הפועלות כסדרן. יתרה מכך, גם הסעיף העוסק בחובה לעודד הקמתן של מועצות תלמידים, חל רק על חלק מסוים מבתי הספר (הרשמיים) והוא אינו חל על כלל הזרמים האחרים בחינוך. סעיף 16 – הזכות לפרטיות א. בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר להצבת מצלמות במוסדות חינוך ולחיטוט בתיקיהם של תלמידים, הכל תחת כותרת כללית ופופולרית של מניעת אלימות. ב. פרטים אינטימיים מתוך יומנים, התכתבויות וכיוצא באלו מסמכים פרטיים וסודיים של ילדים נפגעי עבירות מין, המשמשים ראיה בהליך הפלילי, נחשפים חדשות לבקרים באמצעי התקשורת, והופכים להיות נחלת הכלל. סעיף 17- הגנת ילדים מפני מידע וחומר העלולים להזיק להם אין הגנה מספיקה לילדים מפני חומרים מזיקים באינטרנט. הניסיון להסדיר בחקיקה את חובתן של חברות האינטרנט להציע תוכנות סינון חינם, לא צלח עד כה. סעיף 18- חובת המדינה להעניק סיוע נאות להורים בביצוע מטלותיהם החינוכיות; וחובת המדינה להבטיח כי ילדי הורים עובדים יהנו משירותי טיפול בילד א. לא קיימות מסגרות של בתי ספר להורות, בסבסוד המדינה. ב. המדינה כמעט אינה מציעה מסגרות לגיל הרך, ועלותן של המסגרות הקיימות גבוהה, בעוד שמספר ההורים הזכאים לסבסוד- קטן. יתרה מכך, מסגרות אלו אינן מפוקחות ואף אינן דורשות רישיון. סעיף 19- הזכות להגנה מפני התעללות א. העדר שיתוף פעולה מספק בין הרשויות השונות העוסקות בהגנה על הילד מפני התעללות. ב. העדר כמות מספיקה של מסגרות ומענים טיפוליים לילדים נפגעי התעללות פיזית ומינית. ג. העדר כח אדם מספק כדי לאתר ילדים אלה ולטפל בהם. סעיף 20- הזכות להגנה מיוחדת בנסיבות בהן נשללת מהילד סביבתו המשפחתית משך שנים הצעות החוק שנועדו להבטיח כי כל ילד הזקוק למסגרת חוץ ביתית גם יזכה לה, לא עברו את הליכי החקיקה. כתוצאה מכך, ילדים במצבי סיכון קיצוניים אינם מוצאים למסגרות חוץ ביתיות נוכח מכשולים תקציביים. סעיף 22- זכויותיהם של ילדים פליטים ילדים מבקשי מקלט מוחזקים בתנאי מעצר על לא עוול בכפם ולא זוכים לשירותי בריאות ורווחה כנדרש להם, נוכח העדר מעמד חוקי. סעיף 23- זכויותיהם של ילדים עם מוגבלות לטיפול מיוחד, לכבוד ולהנאה מחיים מלאים והוגנים א. רק 10% מהילדים הנכים בישראל זכאים לקצבת ילד נכה (מתוך כ- 210,000 ילדים עם מוגבלות חמורה רק כ- 27,000 ילדים זכאים לקצבה האמורה). משמעות הדבר היא כי ילדים רבים הסובלים מנכות משמעותית לא מקבלים סיוע מהמדינה, לפחות לא סיוע כלכלי. ב. קיימות בעיות רבות וקשות בכל הקשור להסעתם של ילדים ופעוטות עם מוגבלויות, כגון זמן נסיעה ממושך, הסעות בהיעדר ליווי, חוסר הגדרת תפקיד המלווה, חברות הסעה שאינן בטיחותיות, הסעות רב גילאיות עם ילדים בעלי צרכים שונים ועוד. ג. היקף הסיוע הניתן על ידי סייעות, בין אם סייעות שילוב ובין אם סייעות רפואיות, מצומצם ואינו עונה על הצרכים של הילדים. סעיף 24- הזכות לבריאות א. כאמור, מחלק מילדי ישראל נמנעים שירותי בריאות נוכח העדר מעמד חוקי. ב. איכות ורמת שירותי הרפואה המונעת, ובמיוחד שירותי בריאות התלמיד, נפגעו לאחר שהופרטו. כתוצאה מכך, בין היתר, ירד שיעור החיסונים וקטן מספר הבדיקות לאיתור ליקויי בריאות כגון ליקויי שמיעה וראיה. ג. שירותי הבריאות לילדים בפריפריה נחותים בהיקפם וברמתם בהשוואה לאלו הניתנים במרכז הארץ (הדבר בא לידי ביטוי למשל במספרם של רופאים מומחים או בסיכוי להתקבל לבדיקה מקצועית בזמן סביר). סעיף 26 – הזכות לביטחון סוציאלי א. בשנת 2009 היה שיעור העוני בקרב ילדים חסר תקדים ועמד על 36.3% ילדים עניים מכלל הילדים בישראל. במקביל לכך נשחקה מאוד תרומתם של תשלומי העברה ומיסים לצמצום תחולת העוני בקרב ילדים. ב. בשנים האחרונות חלה שחיקה חוזרת ונשנית בקצבאות הילדים. ראה לדוגמא, הצעת חוק ההסדרים לשנה הקרובה בה מוצע להקפיא את עדכונן של הקצבאות וכן את התוספת שתוכננה להינתן. סעיף 27 – זכות הילד לרמת חיים הולמת, וחובת המדינה לסייע להורים לממש זכות זו באמצעות עזרה חומרית ותוכניות סיוע, במיוחד באשר לתזונה, ביגוד ודיור א. ילדים רבים בישראל סובלים מחוסר ביטחון תזונתי (הכוונה להיעדר נגישות סדירה למזון מזין בכמות מספקת המאפשר חיים פעילים ובריאים ומיצוי של פוטנציאל התפתחותי). תופעה זו שכיחה בעיקר בישובי פריפריה ויישובים חלשים מבחינה חברתית - כלכלית. ב. פרוייקט ההזנה כפי שנקבע בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס"ה-2005 לא יושם עד היום בצורה מלאה בכל יישובי הארץ. יתרה מכך, דווקא בישובים עניים הפרויקט אינו מיושם, וזאת בשל קשיי מימון מצד הרשויות המקומיות, וקשיים בגביית תשלום מההורים. סעיף 28 – הזכות לחינוך גביית תשלומי הורים בישראל בעבור חינוך הפכה את החינוך חינם בישראל לחינוך שאינו חינם. שיעורי תשלומי ההורים גדלים משנה לשנה תחת הסכמתה ובאישורה של הכנסת. בנוסף לכך, בבתי ספר רבים נערכת גבייה חריגה מעבר לסכומים שאושרו על ידי הכנסת. גביית תשלומי הורים יוצרת פערים חברתיים-כלכליים ומגדילה את הקיימים. סעיף 29 – הזכות לחינוך, בדגש על פיתוח כבוד לזהותו התרבותית בישראל התרחשו כמה מקרים בשנים האחרונות שבהם בתי ספר וגני ילדים סירבו לקלוט ילדים מקבוצות מיעוט למסגרתם וזאת על רקע מוצאם. סעיף 31 – זכות הילד לפעילות פנאי פעילויות הפנאי בישראל מותנות בתשלום. גם ארגונים וולונטריים (כמו מתנ"סים ותנועות נוער) גובים תשלום לא נמוך עבור השתתפות בפעילויות שלהם. סוגיה זו הופיעה לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה, שהתריע כי במדינת ישראל לא קיים מערך זמין, נגיש וחינם של פעילויות פנאי לילדים. סעיף 32 – זכות הילד להיות מוגן מפני ניצול כלכלי אין אכיפה מספקת של חוקי עבודת הנוער. כתוצאה מכך מנוצלים קטינים, במיוחד במגזר הערבי, בהעסקתם הבלתי חוקית בבתי עסק ובחקלאות. בחודשים האחרונים התרחש מקרה מעין זה בקרב עשרות ילדים ברהט, שנלקחו בכפייה לעבודת כפיים בחקלאות. סעיף 34 – הגנה מפני ניצול מיני ותקיפה מינית בישראל אין חקיקה מספקת בכל הקשור להגנה על קטינים מפני ניצול מיני, בעיקר בכל הנוגע לניצול מיני באינטרנט; עוד אנו עדים להיעדר אכיפה או לאכיפה לא מלאה של חוקים קיימים שמטרתם להגן על ילדים מפני ניצול ותקיפה מינית. ובכלל זה, חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006, והחוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001. סעיף 37 – זכויות ילדים במעצר א. בשנים אחרונות אנו עדים לעלייה ברורה במעצרים. אם בשנת 1995 התבצעו 3,519 מעצרים של קטינים חשודים, הרי שבשנת 2009 נתון זה גדל פי 2 ל- 6,734 מעצרים. עלייה חדה חלה במיוחד במעצרים עד תום ההליכים, מ- 193 מעצרים בשנת 1995, ל- 1,800 בשנת 2009. כמו כן, נראה כי מעצרי קטינים אינם משמשים רק כאמצעי אחרון, לפני בחינת חלופות מעצר אחרות. ב. קיים מחסור רציני בחלופות מעצר לקטינים חשודים ונאשמים. סעיף 39 – הבטחת שיקום גופני ופסיכולוגי לילדים במצוקה בישראל אין הסדרה חוקית ותקציבית של זכותם של ילדים קורבנות התעללות לטיפול נפשי. סעיף 40 – זכויות ילדים עוברי חוק ניכרות הפרות חוזרות ונשנות של חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971, הקובע את הכללים למעצר, חקירה ושפיטה של קטינים, ואשר תוקן לאחרונה. כך לדוגמא, השימוש בחריגים הקבועים בחוק ביחס לאפשרות לחקור ילדים ללא נוכחות הורים או בשעות הלילה שכיח יחסית עד כדי קבלת הרושם שהפכו לכלל. סעיף 42 – חובת המדינה להביא את עקרונות זכויות הילד לידיעת הציבור, ילדים ומבוגרים כאחד לא קיימת תוכנית לימודים פורמאלית או בלתי פורמאלית לחינוך לזכויות הילד בישראל. תוכנית הלימודים הפורמאלית בישראל אינה כוללת לימוד של האמנה בדבר זכויות הילד או החקיקה הנוגעת לזכויות ילדים בישראל. כך גם מאז שנת 2005 הופסקה החלוקה של אגרת משרד החינוך בנושא זכויות הילד ואחריותו שחולקה לתלמידים.