חומר רקע
נוסח מוצע לדיון – 11 בנובמבר 2010
סעיפי העברת מידע
תיקון סעיף 30
31.
בסעיף 30 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), האמור בו יסומן (1), ולאחר המילים "תשמ"א-1981" יבוא "(להלן – חוק הגנת הפרטיות), במקום המילים "לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע" יבוא "לא תקבל הרשות המוסמכת מידע מגופים ציבוריים כמשמעותם בחוק האמור ולא תעביר להם מידע ממאגר המידע", ולאחריה יבוא:
בדיון הקודם (4.8.10), נותרה פתוחה השאלה האם ליצור הסדר סגור ביחסים שבין הרשות לאיסור הלבנת הון לגופים ציבוריים לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות. הרשות ומשרד המשפטים נתבקשו לחזור לוועדה עם מידע אודות הגופים הציבוריים השונים הכלולים בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות מהם הם ביקשו מידע בשנים האחרונות.
"(2) הסמכות לקבל ולמסור מידע למאגרי מידע אחרים או לרשויות אחרות כאמור בסעיפים 30 עד 31, תהיה רק במידה הנדרשת לשם ביצוע תפקיד הרשות לפי הוראות חוק זה וחוק איסור מימון טרור כך שהפגיעה בפרטיותו של אדם לא תעלה על הנדרש למטרה האמורה."
בדיון הקודם (4.8.10), הוסכם להוסיף הוראה כללית בדבר הצורך בשמירה על הפרטיות.
(1 2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה ולפי חוק איסור מימון טרור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לרשות חוקרת המוסמכת לחקור באותן עבירות לפי החוקים האמורים, מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, לאחר ששוכנע ראש הרשות המוסמכת, כי התשתית העובדתית שהוצגה בפניו על ידי הרשות החוקרת מבססת יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי החוקים האמורים אותה מוסמכת הרשות החוקרת לחקור, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר הממונה על הרשות החוקרת; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים ברשות החוקרת שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי שימוש במידע ואבטחתו ברשות החוקרת; לענין זה, "רשות חוקרת" – כל אחד מאלה:
בדיון הקודם (4.8.10), הוסכם שיש צורך בביסוס סמכותה של הרשות החוקרת כך שיהיה ברור לרשות לאיסור הלבנת הון שהיא אכן מוסמכת לדון בעבירות שלגביהן היא מבקשת את המידע. לגבי ניסוח התוספת האמורה – נותרה מחלוקת בין הנוסח שהוצע על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה (הנוסח הנ"ל) לבין הנוסח שהוצע על ידי משרד המשפטים.
(1) המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
(2) משטרה צבאית חוקרת;
(3) היחידה לחקירות פנים של חיל המשטרה הצבאית;
(4) עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש רשות ניירות ערך הסמיכו בהתאם לסעיפים 56א, 56ב, 56ג לחוק ניירות ערך;
(5) פקיד מכס חוקר כמשמעותו בסעיף 27(ב);
(6) מי שהמנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף הסמיכו, לפי סעיף 109(א) לחוק האמור, לענין עבירות לפי חוק זה שמקורן בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף.
לדיון:העברת מידע לרשויות חוקרות, כלל, ולרשויות המס, בפרט – מוצע לחברי הוועדה לשקול האם מוצדק וראוי להעביר מידע פיננסי רגיש לרשויות החקירה המוצעות, ככלל, ולרשויות המס, בפרט. זאת, בהתחשב בהיסטוריה של חקיקת החוק, שבמהלכה הובטח כי ייעשה שימוש ממוקד ונקודתי במידע שבמאגר. חברי הוועדה נדרשים לשקול האם מוצדק להשתמש בכלים הרגישים ורבי העוצמה שמקנה חוק איסור הלבנת הון, כדי להילחם בעבירות מס?
(2) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.";
(3) נמסר לרשות חוקרת מידע והתברר כי אין במידע, כולו או חלקו, כדי לסייע לה בחקירת העבירה שלשמה נמסר לה המידע – תשמיד הרשות החוקרת את המידע שאין בו כדי לסייע לה כאמור.
מידע עודף – התיקון המוצע אינו מתייחס לגורלו של מידע עודף שיועבר ואינו דרוש לפעילות הרשות המקבלת. בעקבות הערת המועצה להגנת הפרטיות מוצע להתייחס לעניין זה במפורש, ולקבוע כי מידע עודף יושמד.
(4) רשות חוקרת לא תשמור מידע שנמסר לה על ידי הרשות המוסמכת במאגר מידע, כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות.
מאגרי מידע ברשויות החוקרות – התיקון המוצע אינו קובע מה ייעשה במידע המועבר לאחר סיום השימוש בו. בעקבות הערת המועצה להגנת הפרטיות מוצע לקבוע כי הרשויות החוקרות לא תוכלנה להקים מאגרי מידע משל עצמן בהן ירוכז המידע המועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון.
(2 3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1)
(1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (בחוק זה - המוסד) ושל אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל (בחוק זה - אמ"ן), בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למוסד ולאמ"ן מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה - לגבי העברה למוסד, ובהסכמת שר הביטחון - לגבי העברה לאמ"ן; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במוסד ובאמ"ן שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.
(2) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(ג2)
(1) לצורך ביצוע הוראות פרקים ד'2 ו-ה', רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו בסעיף 11יג או 12(1) או (2), לפי הענין; שר המשפטים ייקבע כללים לאבטחת המידע ושמירתו בידי הממונה.
פרק ד'2 – לממונה1 אין צורך במידע מהמאגר לשם מינוי מפקחים לפי פרק ד'2, ועל כן יש למחוק פרט זה.
הגדרת ממונה – הגדרת "ממונה" שבס' 12 כוללת, בס"ק (3), גם עובד של ממונה שהוא הסמיכו לכך. אין הצדקה לאפשר לכל עובד שהממונה יסמיך לבקש ולקבל מידע מהרשות.
(2) העברת מידע לפי פסקה (1), תיעשה, ככל הניתן, באופן שלא יהיה בו כדי לחשוף מידע אישי; לא ניתן היה להעביר מידע ללא חשיפת מידע אישי כאמור, יושמד המידע האישי מיד לאחר סיום ההליכים.
תוכן המידע המועבר – בשונה מגופי חקירה המעוניינים בתוכן הדיווחים, וועדה להטלת עיצום כספי בוחנת האם הגוף המדווח מילא אחר חובות הדיווח שלו במלואם. משכך, אין סיבה שפעולות האכיפה והפיקוח כלפי הגופים החייבים בדיווח יהיו כרוכות בפגיעה מיותרת בפרטיות הלקוחות, שמידע על אודותיהם נמצא במאגר המידע. לפיכך, מוצע לקבוע הוראה לפיה המידע יועבר בצורה שלא תחשוף, ככל הניתן, מידע אישי לגבי הלקוחות, ואם אין ברירה אלא לכלול מידע אישי מזוהה בחומר המועבר לממונה, יש לוודא כי הפרטים המזהים יושמדו כאשר ניתן הדבר.
(ג3) הרשות המוסמכת רשאית, לפי בקשת תובע, להעביר אליו מידע ממאגר המידע, לרבות מידע בדבר זהותו של מי שמסר דיווח לפי סעיפים 7 או 8א, הדרוש לו לצורך גיבוש כתב אישום או הכנת בקשה לצו שיפוטי בקשר לעבירה לפי חוק זה או לפי חוק איסור מימון טרור.";
(3)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) הרשות המוסמכת לא תעביר, לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ג2) ו-(ה), מידע מן המרשם הפלילי.";
(4)
במקום סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ו)
(1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת לבקש מרשות מסוגה במדינה אחרת (בסעיף זה - רשות זרה), מידע שיש בו כדי להצביע על מאפייני פעילות של הלבנת הון או של מימון טרור, וכן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע כאמור ממאגר המידע לרשות זרה בתנאים אלה:
(א) לגבי רשות זרה החברה בארגון ה-Egmont –
(1) הרשות המוסמכת תבטיח כי הרשות הזרה לא תעשה שימוש במידע שיועבר לה פרט לעיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע המצוי בידיה ;
(2) הרשות המוסמכת תבטיח כי הרשות הזרה לא תעביר את המידע לאחר, לצורך עיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע אחר, ללא קבלת אישורה של הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (3);
תחולת הוראות על רשות זרה – ס"ק (א) ו-(ב), בניסוחם המוצע, ריקם מתוכן, לנוכח העובדה שהחוק הישראלי אינו חל על הרשות הזרה שביקשה את המידע, ועל כן הוראות כאמור אין בהם כדי לחייב את הרשות הזרה כלל ועיקר. משכך, מוצע לתקן את הניסוח באופן שיהיה ברור כי האחריות להבטיח שהרשות הזרה תקיים את ההוראות המוצעות תהיה מוטלת על כתפיה של הרשות המוסמכת.
(3) קיימת הדדיות בין הרשות הזרה לרשות המוסמכת בענין העברת מידע בין הרשויות.
(ב) לגבי רשות זרה שאינה חברה בארגון ה-Egmont – בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ובתנאי שהרשות הזרה תתחייב בכתב לתנאים המפורטים בפסקאות (א)(1) ו-(2).
(2) העברת מידע לרשות זרה כאמור בפסקה (1) תהיה על פי בקשה מנומקת המפרטת את מירב הפרטים הנוגעים לבקשה המצויים בידי הרשות הזרה, או מיזמתה של הרשות המוסמכת.
(3) ביקשה רשות זרה לעשות שימוש במידע שהועבר לה ממאגר המידע לפי הוראות פסקה (1), שלא לצורך עיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע אחר, או להעביר את המידע לאחר, לא תיתן הרשות המוסמכת הסכמתה כאמור אלא באישור רשאי היועץ המשפטי לממשלה; היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להתיר לרשות הזרה לעשות שימוש במידע לצורך המבוקש, אם שוכנע, על סמך הנימוקים שפורטו בבקשה, כי אינטרס ציבורי חשוב מצדיק זאת.";
(5) בסעיף קטן (ז), במקום "או לשירות הביטחון הכללי" יבוא "לרשות חוקרת, לשירות הביטחון הכללי, למוסד או לאמ"ן". אחרי סעיף (ז) יבוא:
"(ז1) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מידע שהועבר לרשות חוקרת לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לצורך חקירה של העבירות שלשמן נמסר המידע."
(6) אחרי סעיף (ח) יבוא:
"(ח1) על אף האמור בסעיף קטן (ח), רשות חוקרת אינה רשאית להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת."
שימוש במידע לצרכים אחרים או העברת המידע לרשויות אחרות – על פי המוצע, רשות חוקרת שתקבל מידע כאמור תוכל הן לעשות בו שימוש לצורך חקירת עבירות נוספות שאינן הלבנת הון, והן להעביר אותו הלאה לגופים נוספים. לנוכח רגישת המידע הפיננסי אותו מוצע להעביר לרשויות החוקרות, מוצע לחברי הוועדה שלא לאפשר לרשויות החוקרות לעשות שימוש במידע לצורך עבירות נוספות או להעבירו הלאה לגופים נוספים. יודגש, כי בשונה מהאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הוספת רשויות החקירה לרשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מהרשות, אינה מחייבת, מיניה וביה, גם לאפשר להם לעשות במידע שימוש לעבירות אחרות או להעביר מידע זה הלאה לגופים נוספים! מדובר בשני מהלכים נפרדים שאין כל הכרח לאשר את שניהם יחדיו.
הוספת סעיף 30א
32.
אחרי סעיף 30 לחוק העיקרי יבוא:
"קבלת מידע מגופים מדווחים
30א.
(א)
(1) הועבר לרשות המוסמכת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א ולא נכללו בדיווח כאמור פרטים שלפי אותם סעיפים על המדווח לכלול אותם בדיווחו, רשאי ראש הרשות המוסמכת או עובד הרשות המוסמכת שהוא הסמיכו לכך, לדרוש ממי שמסר את הדיווח כאמור את הפרטים החסרים.
(2) הועבר לרשות המוסמכת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א לגבי פעולה שדווחה כפעולה בלתי רגילה כמשמעותה בצווים לפי הסעיפים האמורים, וסבר ראש הרשות המוסמכת, על סמך מידע המצוי במאגר המידע, כי לשם קבלת החלטה בדבר הצורך בהעברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30 דרוש מידע נוסף לגבי האדם שביצע את אותה פעולה, רשאי ראש הרשות המוסמכת לדרוש ממי שמסר את הדיווח מידע נוסף כאמור.
ס' 30א(א) המוצע – ס' 31(ג) מאפשר כיום לרשות לקבל "השלמת דיווח" מגופים פיננסיים החייבים בדיווח, והוא מקביל לס"ק (א) המוצע, על שתי פסקאותיו. די בס' 31(ג) הקיים ואין הצדקה להרחבה המוצעת.
לחילופין, אם הוועדה תחליט לאשר את הסעיף, מוצע להגדיר באופן ברור יותר מהו סוג המידע המבוקש (מידע הקשור לדיווח והמתייחס לאדם שלגביו התעורר החשד) ומתי ניתן לבקשו (כאשר התעורר חשד ממשי לביצוע עבירה).
(ב) סבר ראש הרשות המוסמכת, על סמך מידע המצוי במאגר המידע, כי לשם קבלת החלטה בדבר הצורך בהעברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30 דרוש מידע נוסף, רשאי הוא לפנות לבית משפט שלום בבקשה לצוות על מי שמוטלת עליו חובת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א למסור לרשות המוסמכת מידע נוסף, הדרוש כאמור."
ס' 30א(ב) המוצע – סעיף זה מבקש להקנות לרשות סמכות לפנות לביהמ"ש בבקשה להוצאת צו המחייב למסור לרשות מידע. על חברי הוועדה לשים לב כי הקנאת סמכות לפנות לבימ"ש, מקנה לרשות סמכויות שבאופיין הן סמכויות חקירה, מהלך שמעורר שאלות לנוכח הקמת הרשות כגוף מודיעיני ולא כגוף חוקר.
תיקון סעיף 31
33.
בסעיף 31 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "מגופים ציבוריים";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "אכיפתו" יבוא "ביצועו";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מכל אחד מהמפורטים להלן מידע הדרוש לה לצורך ביצועו של חוק זה או של חוק איסור מימון טרור, וכל אחד מהמפורטים להלן רשאי, על אף האמור בכל דין, למסור לרשות המוסמכת, על פי דרישתה או מיזמתו, מידע כאמור, למעט מידע מן המרשם הפלילי, והכל בהתאם לכללים לפי סעיף 32(א3);
לדיון: הענקת סמכות לרשות לדרוש/לבקש מידע מגופים אחרים – התיקונים המוצעים לס' 31 מעניקים לרשות סמכויות נרחבות לדרוש מידע מרשימה ארוכה של גופים במדינת ישראל, בהתעלם מכל הוראת סודיות הקבועה בחוק, והכל כדי "להעשיר את בסיס השונים במטרה לשפר את האכיפה. ה לצוות על גוף מדווח למסו הנתונים במאגר המידע של הרשות". תיקונים אלה, מעוררים שאלות רציניות אודות מעמדה, תפקידיה ואופיה של הרשות:
(1) הרשות כגוף מודיעיני פסיבי או כרשות מודיעינית חוקרת – הרשות הוקמה כגוף מודיעיני, ללא כל סמכויות חקירה, שאמור לקלוט מידע, לנתח ולעבד אותו ולהעבירו, במידת הצורך, לרשויות אכיפת החוק. הרציונאל מאחורי ההחלטה על אופיה האמור של הרשות היה הרצון להפריד בין הגוף החוקר לבין מאגר המידע, בשל החשש לשימושים לא ראויים במידע הרגיש שבמאגר על ידי הגוף החוקר. על חברי הוועדה לשים לב כי בתיקונים המוצעים, כמכלול, יש כדי לשנות את אופיה של הרשות מגוף מודיעיני פסיבי גרידא, שנועד לקבל, לנתח ולעבד מידע שהגיע אליו מדיווחים, לגוף מודיעיני אקטיבי בעל סמכויות לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות ולדרוש מידע מרשויות שלטוניות שונות לצורך חקירות אלה.
(2) איסוף מידע פיננסי ללא חשד – התיקונים המוצעים יקנו לרשות סמכויות מרחיקות לכת שיאפשרו לה לקבל, לאסוף ולהצליב מידע על אנשים תמימים ממגוון עצום של מקורות מידע, וזאת ללא שיש חשד קונקרטי נגדם.
=>לנוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה לשקול האם לאשר את התיקונים המוצעים אם לאו.
=>לחילופין, אם תחליט הוועדה לאשר את התיקונים המוצעים, מוצע לחברי הוועדה לשקול לאפשר לרשות לבקש מידע רק לצורך קבלת החלטה על בקשה להעברת מידע שהתקבלה מהמשטרה או השב"כ, ולא לצורך קבלת החלטה על העברת מידע יזומה (מה שיאפשר לרשות לקיים חקירות מודיעיניות עצמאיות).
(1) כל אחד מהגופים שלהם רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב), (ב1)(1) עד (4), (ג) או (ג1);
(2) הממונה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "הממונה" שבסעיף 12 או עובד שלו כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה.
(ב2) הרשות המוסמכת רשאית לכלול בדרישה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב1), ובנימוקיה לדרישה כאמור, מידע מתוך מאגר המידע, למעט מידע מן המרשם הפלילי.";
לדיון: אופי הסמכות לדרישת מידע אותה מוצע להעניק – לפי המוצע, תהא הרשות רשאית לדרוש מידע "הדרוש לה לצורך ביצוע החוק" מכל אחד מהגופים המדווחים לה או הרשאים לקבל ממנה מידע. כאמור לעיל, גם אם תחליט הוועדה לאפשר הענקת סמכות כאמור – על אף המשמעויות שיש להחלטה כאמור, כפי שתואר לעיל – חשוב לשים לב לשתי נקודות:
(1) אופי המידע הנדרש – התיקון המוצע אינו מגביל את סוג/אופי המידע שהרשות תהא רשאית לדרוש מאותם הגופים, ודי בכך שהוא דרוש לה "לצורך ביצוע החוק". המשמעות היא שלרשות תהא הסמכות לדרוש את המידע הרגיש והמסווג ביותר הקיים בכל אחד מהגופים המוסמכים, ובכלל זה המשטרה, השב"כ, המוסד, אמ"ן וכו', וזאת "על אף האמור בכל דין".
(2) מטרת דרישת המידע – לפי המוצע, אין צורך בקיומו של חשד קונקרטי ביחס לפלוני, ודי בכך שהרשות תטען כי המידע נדרש לה "לצורך ביצוע החוק". מדובר במטרה כללית ומעורפלת שתאפשר לרשות לערוך חקירות מודיעיניות על כל אזרח במדינת ישראל. גם הצעת משרד המשפטים לקבוע כי מטרת דרישת המידע תהיה "לצורך קבלת החלטה על העברת מידע" אינה פותרת את הבעיה, שכן הרשות מוסמכת להעביר מידע מיוזמתה, ועל כן, כל אימת שהרשות תרצה לחקור על אדם פלוני כדי להחליט האם להעביר מיוזמתה למשטרה/שב"כ מידע לגביו, היא תהא רשאית לדרוש מידע לגביו, גם ללא קיומו של חשד קונקרטי.
=>גם אם תחליט הוועדה לאשר את התיקונים המוצעים, מוצע לחברי הוועדה לשקול להגדיר באופן ברור יותר מהו המידע שרשאית הרשות לבקש ולשם איזו מטרה היא צריכה אותו (אם התעורר חשד ממשי לביצוע עבירה לפי חוק זה או חוק איסור מימון טרור).
(4) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) לצורך ביצוע תפקידיה לפי סעיף 29 רשאית הרשות המוסמכת לקבל מידע גם מגופים ציבוריים כהגדרתם בסעיף 23(1) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א–19812, שאינם מפורטים בסעיף קטן (ב1)(1), בהתאם להוראות החוק האמור."
כפי שצוין לעיל, בדיון הקודם (4.8.10), נותרה פתוחה השאלה האם ליצור הסדר סגור ביחסים שבין הרשות לאיסור הלבנת הון לגופים ציבוריים לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות. הרשות ומשרד המשפטים נתבקשו לחזור לוועדה עם מידע אודות הגופים הציבוריים השונים הכלולים בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות מהם הם ביקשו מידע בשנים האחרונות.
ביטול סעיף 31ג
34.
סעיף 31ג לחוק העיקרי – בטל.
תיקון חוק מס ערך מוסף
41.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, בסעיף 109(א), ברישה, אחרי "או התקנות לפיו" יבוא "או כדי להבטיח ביצועו של חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, בנוגע לעבירות לפיו שמקורן בעבירות על חוק זה,".
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
42.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–19813 –
(1) בתוספת הראשונה, במקום פרט (ל) יבוא:
"(ל) ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ועובדי הרשות המוסמכת שהוא הסמיכם לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו-(ו) לחוק האמור.";
(2) בתוספת השלישית, אחרי פרט (ד) יבוא:
"(ה) ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ועובדי הרשות המוסמכת שהוא הסמיכם לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו-(ו) לחוק האמור."
הוספת הרשות לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי – מוצע להוסיף את הרשות לרשימת הגופים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי הזכאים לקבל מהמשטרה מידע בדבר הרשעות ותיקים תלויים ועומדים המצוי במרשם הפלילי. מספר הערות:
(א) הרשות רשאית לעיין במידע מהמרשם הנכלל בבקשה – במסגרת בקשה של המשטרה והשב"כ לקבל מידע מהרשות, הם רשאים לכלול מידע המצוי בידיהם בבקשה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות מוסמכת לעיין בו (ס' 30(ב)(2) ו-30(ג)). משכך, אם ישנה רלבנטיות למידע שבמרשם הפלילי לצורך קבלת ההחלטה על העברת המידע מהמאגר – סביר שהוא יכלל בבקשה שיגישו המשטרה והשב"כ; ואם אין רלבנטיות למידע האמור – אין הצדקה שלרשות תהיה גישה אליו.
(ב) הרשות אינה גוף חוקר – התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי כוללת בעיקר גופים ובעלי תפקידים שבסמכותם להחליט על מינויים והתקשרויות בשירות המדינה או גופים הלוקחים חלק בהליך הפלילי על שלביו. הרשות, על פי הגדרתה, אינה אחד מסוגי הגופים האמורים אלא גוף מודיעיני, לא בטוח כי יש הצדקה לאפשר לה גישה חופשית למרשם הפלילי.
(ג) העברת מידע ביוזמת הרשות – לפי ס' 30(ה) לחוק הרשות רשאית להעביר מידע מיוזמתה. מתן סמכות לעובדי הרשות לקבל מידע מהמרשם לצורך קבלת החלטה כאמור, תאפשר לרשות לבקש מידע כאמור לגבי כל אדם במדינת ישראל, וזאת ללא שישנן חשדות קונקרטיים לגביו.
(ד) מבט רוחבי – במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב באופן דרסטי הן את המידע שחייבות רשויות שונות למסור למאגר המידע שמנהלת הרשות והן את הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהרשות. אם מצרפים להרחבות המוצעות גם מתן גישה של הרשות למרשם הפלילי, עלולה להיווצר רשות בעלת מאגר מידע עצום, בבחינת "אח גדול", שיש בכוחו לעקוב אחרי כמעט כל אזרח בישראל.
הוספת הרשות לתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי – מוצע להוסיף את הרשות לרשימה המצומצמת מאוד של הגופים המנויים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי הזכאים לקבל מהמשטרה מידע בדבר החלטות שלא לחקור ושלא להעמיד לדין, המצויים ב"רישומים האחרים" אותם מנהלת המשטרה. ההערות הנ"ל נכונות שבעתיים ביחס לתוספת השלישית.
=>לנוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את התיקון המוצע.