חומר רקע
תמצית
• תאונות המתרחשות בבית ובחצר הן, לצד תאונות דרכים, אחד הגורמים העיקריים להיפגעות של ילדים ובני נוער. בין ינואר לאוגוסט 2010 נהרגו 128 ילדים ובני נוער כתוצאה מהיפגעות, נתון המעיד על עלייה לעומת שנים קודמות. כ-40% מן הילדים שנהרגו בשלוש השנים האחרונות נהרגו בבית או בחצר הבית. הגורמים המובילים לתמותה עקב היפגעות הם תאונות דרכים, טביעה, חנק ונפילה.
• בשנת 2009 פנו לחדרי מיון למעלה מ-100,000 ילדים ובני נוער בשל היפגעות בתאונות. כ-80% מן הילדים שפנו לחדר מיון נפגעו מנפילה, חבלה או חתך. כ-24,000 ילדים אושפזו בשנת 2008 בשל פגיעות חיצונית. כ-37% מתוכם נפגעו בנפילה ושיעורם עולה עם הירידה בגיל הילד.
• בהשוואה בין-לאומית שערך ארגון חוץ-ממשלתי אירופאי עולה כי שיעור התמותה עקב היפגעות בלתי מכוונת בישראל עומד על 8.3 מקרים ל-100,000 צעירים עד גיל 20. שיעור נמוך ביחס לממוצע האיחוד האירופי. הציון שניתן לישראל מבחינת פעילות למען בטיחות ילדים נמוך בהשוואה למדינות אירופאיות אחרות, והארגון קורא לישראל להגביר את המאמצים בתחום מניעת טביעה, נפילה, הרעלה, חנק וכוויות.
• ביולי 2006, מינה יו"ר המועצה הלאומית לקידום בטיחות בית ופנאי במשרד הבריאות, ועדה לקידום בית בטוח. ועדה זו אוחדה עם ועדה שהוקמה במשרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון אשר בחנה סוגיה זהה. בראש הועדה החדשה ("הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים") עמד מר דוד פילזר, מנהל האגף להנחיות ותקנות תכנון ובניה במשרד הפנים. הועדה הגישה את המלצותיה ביוני 2009. מסמך זה בוחן את יישום המלצות הועדה.
• עבודת הועדה התבססה על ההמלצות של "תו בטרם לבית בטוח לילדים", תו אשר גיבש ארגון בטרם בשיתוף עם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ופורסם בפברואר 2008. הוועדה בחנה כל אחד מהתחומים אליהם מתייחס התו, ובדקה האם קיימת התייחסות לנושא בתקנות או בתקנים. באם נמצא שיש התייחסות כזו, בדקה הועדה האם דרישות התקן או התקנות מספקות, או שיש צורך בעריכת שינויים והתאמות . המלצות הועדה התייחסו לעבודתם של מספר גופים: מכון התקנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים.
• הועדה המליצה שמכון התקנים יקבע תקן מיוחד לבית בטוח לילדים על פי כללי התקינה, אשר יכלול, בין היתר, התייחסות למניעת כוויות, אמצעי בטיחות מפני נפילה, ועוד. בנוסף המליצה הועדה כי המכון יעדכן מספר תקנים קיימים. המלצות הועדה טרם נידונו במכון התקנים.
• המלצות הועדה בנוגע לשאר משרדי הממשלה אומצו ברובן. חלק מההמלצות, הצפויות להיות מאומצות במסגרת תקנות התכנון והבניה ותקנות החשמל, מצויות בתהליך הכנה ועדיין לא תוקנו.
מסמך זה נכתב לבקשת הועדה לזכויות הילד לקראת דיון מעקב אחר יישום מסקנותיה של הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים בראשות מר דוד פילזר (להלן: הועדה או ועדת פילזר).
1. רקע
1.1. היפגעות ילדים בתאונות בית ופנאי
תאונות המתרחשות בבית ובחצר הן, לצד תאונות דרכים, אחד הגורמים העיקריים להיפגעות של ילדים ובני-נוער. לפי נתוני "בטרם", בכל שנה מתים כ-150 ילדים עקב היפגעות. היפגעות היא הגורם ל-32% מכלל המקרים של תמותת ילדים בני שנה עד 17 שנים. כ-25,000 ילדים מתאשפזים כתוצאה מהיפגעות בכל שנה (21% מכלל אשפוזי הילדים בגיל זה) וכ-180,000 ילדים ובני-נוער פונים לחדרי מיון מסיבה זו (39% מתוך סך הפניות של ילדים לחדרי מיון). כ-22% ממקרי התמותה, 64% ממקרי האשפוז ו-51% מהפניות לחדרי מיון עקב היפגעות היו בשל תאונות בית ופנאי.1
1.2. תמותה
שיעור התמותה עקב היפגעות בקרב ילדים בישראל בשנת 2005 עמד על 5.8 מקרים ל-100,000 ילדים. מאז 1997, אז עמד שיעור התמותה על 9.7 מקרים ל-100,00 ילדים נמצא שיעור התמותה מהיפגעות במגמת ירידה.2 בשנים האחרונות נמשכת מגמת הירידה בשיעור התמותה מהיפגעות ובשנת 2008 היה שיעור ההיפגעות 5.63 מקרים ל-100,000 ילדים.3
ארגון 'בטרם' אוסף מידע מקיף על היפגעות ילדים בישראל מאמצעי התקשורת. לפי נתונים שנאספו על ידי הארגון מפרסומים באמצעי התקשורת בין ינואר לאוגוסט 2010 נהרגו 128 ילדים, לעומת 136 בשנת 2009 ו-139 בשנת 2008 כולה. כמחצית מן הילדים הנפגעים בכל שנה הם ערבים. 37.5% מן הילדים שנפטרו בשנת 2010 היו ילדים מתחת לגיל ארבע, 19.5% ילדים בגילאי ארבע עד עשר ו-41% בגילאי עשר עד 18. התפלגות תמותת הילדים כתוצאה מהיפגעות בשנים אלה בפילוח לפי סיבה (כפי שפילח ארגון בטרם) מוצגת בטבלה שלהלן:
סיבת הפגיעה
2008
2009
ינואר עד אוגוסט 2010
תאונת דרכים
62
54
55
אחר (גורם לא ידוע, התאבדות או סיבה בריאותית)
8
8
21
מוות בעריסה
13
27
13
טביעה
14
14
12
חנק, בליעה ושאיפת גוף זר
13
9
9
נפילה
9
6
4
התחשמלות
0
1
3
מכה / חבלה / חתך / דקירה
6
0
3
כוויה / שאיפת עשן
4
10
3
כלי נשק / ירי / תחמושת ונפצים
3
2
2
התנהגות סיכונית
0
0
1
הרעלה
4
4
1
שאיפת גוף זר - כוויה כימית
0
0
1
השארת ילדים ללא השגחה
0
1
0
היפותרמיה (פגיעת קור)
3
0
0
סך הכל
139
136
128
כ-40% מן הילדים שנהרגו בשלוש השנים האחרונות נהרגו בבית או בחצר הבית, 37% בדרכים, כ-16% במרחב הציבורי ו-5% במוסדות חינוך. 30.7% ממקרי המוות של ילדים בבית ובחצר בשלוש השנים האחרונות היו עקב מוות בעריסה, 13.5% עקב תאונות שמעורב בהם כלי רכב, 11% עקב חנק או בליעת גוף זר, 9.2% עקב שריפה, כוויה ושאיפת עשן, 6.7% עקב נפילה ו-4.9% עקב הרעלה.4
1.3. פנייה לחדר מיון, אשפוז וטיפול במרכזי טראומה
לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2009 פנו לחדר מיון 104,527 ילדים ובני-נוער בשל היפגעות בתאונות. כ-81% מן הפניות לחדר מיון בשל היפגעות בתאונות בשנה זאת (84,824 פניות) היו בגין נפילה, חתך או חבלה. מבחינת הנתונים לאורך זמן עולה כי אין שינוי משמעותי במספר הפניות לחדר מיון בשל היפגעות בתאונות בשנים האחרונות. 5
בשנת 2008 אושפזו 24,069 ילדים ובני נוער בשל פגיעות חיצוניות. נפילה היא הסיבה הראשונה לאשפוז של פגיעה חיצונית, כאשר בקרב תינוקות עד גיל שנה כ-60% מן הילדים המאושפזים, מאושפזים עקב נפילה ושיעורם הולך ויורד עם העלייה בגיל הילד כפי שעולה מן הטבלה להלן6:
סוג
פגיעה
גיל
עד שנה
%
שנה עד
4
%
5-9
%
10-14
%
15-17
%
סה"כ
שיעור
%
נפילה
1,420
60.5
3,079
44.0
2,329
39.1
1,514
29.3
643
17.8
8,985
37.3
תאונת
דרכים
77
3.3
352
5.0
712
12.0
785
15.2
519
14.4
2,444
10.2
הרעלה
42
1.8
448
6.4
80
1.3
357
6.9
703
19.5
1,629
6.8
כוויה
193
8.2
710
10.2
202
3.4
103
2.0
49
1.4
1,259
5.2
מכה קהה
62
2.6
367
5.2
402
6.7
395
7.6
162
4.5
1,387
5.8
נשיכה/
עקיצה
27
1.2
302
4.3
279
4.7
220
4.3
144
4.0
973
4.0
חתך/
דקירה
4
0.2
151
2.2
223
3.7
257
5.0
328
9.1
963
4.0
אחר
523
22.3
1,581
22.6
1,725
29
1,544
29.8
1,057
29.3
6,430
26.7
סה"כ
2,348
100
6,990
100
5,951
100
5,175
100
3,605
100
24,069
100
בשנים 2008 ו-2009 אושפזו בבתי-חולים 7,380 ילדים ובני-נוער עקב היפגעות בתאונות בית וחצר. כ-58% מן הילדים המאושפזים בשל פגיעה חיצונית עד גיל שש נפגעו בתאונות מסוג זה.7
לפי נתוני רישום הטראומה של משרד הבריאות לשנת 2005, ב-10 מרכזים רפואיים גדולים8 הבית הוא מקום הפגיעה השכיח בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 17 (כולל) - 37.4% מן הפגיעות בילדים התרחשו בבית, 28.9% ברחוב או בכביש ו-6.7% במוסד חינוכי. למעלה ממחצית מן הילדים עד גיל 14 שנרשמו ברישום הטראומה נפגעו עקב נפילה ו-7.4% סבלו מכוויות. כפי שעולה מן התרשים הבא:
בקרב ילדים עד גיל ארבע 62% מן הפציעות היו עקב נפילה ובקרב ילדים בגיל חמש עד 16 – 42.5% מן הפציעות היו עקב נפילה.9
1.4. היפגעות ילדים בישראל במבט בין-לאומי
אירוסייף - הברית האירופאית לבטיחות ילדים (ECSA- European Child Safety Alliance) מפרסמת דוחות תקופתיים בנושא בטיחות ילדים ב-24 מדינות אירופאיות, בהן ישראל. הדוח בודק את ביצועי המדינות במספר תחומים של בטיחות ילדים בהם: בטיחות נוסעים ברכב, בטיחות הולכי רגל ורוכבי אופנים, בטיחות במים, מניעת נפילה, מניעת הרעלות, מניעת כוויות ושריפות, מניעת חנק ועוד. לפי הדוח האחרון של הארגון מאפריל 2009, שיעור התמותה כתוצאה מפגיעה בלתי מכוונת בקרב ילדים ובני נוער עד גיל 20 בישראל עומד על 8.3 מקרים ל-100,000 נפשות. שיעור זה נמוך מן הממוצע באיחוד האירופי – 11.25 מקרים ל-100,000 נפשות. למרות זאת, בשל הישגים נמוכים במיוחד אשר נרשמו לישראל בתחום מניעת נפילות, מניעת כוויות ומניעת חנק בדוח, הוענק לה ציון כולל בינוני לבטיחות ילדים - 31.5 מתוך 50 הנקודות האפשרויות והיא נמצאת במקום ה-16 מבין 24 המדינות הנסקרות בדוח זה.10
1.5. מדיניות הפחתת היפגעות בקרב ילדים
בשנים האחרונות היו מספר יוזמות חקיקה שמטרתן הגברת רמת הבטיחות בסביבה הביתית והפחתת היקף היפגעות הילדים בתאונות בית. רוב היוזמות הללו היו פרטניות, ועסקו בהיבטים ספציפיים בבית המהווים סכנה לילדים, כגון: הגבלת טמפרטורת המים החמים או חיוב התקנתם של סורגים בחלונות על מנת למנוע נפילה.
על רקע היוזמות הנ"ל עלה הצורך לרכז את המלצותיהם של הגורמים השונים העוסקים בתחום לכדי בחינה מערכתית של נושא בטיחות ילדים בבית. בינואר 2006 הקים משרד הבריאות את המועצה הלאומית לקידום בטיחות בית ופנאי. ביולי 2006, מינה יו"ר המועצה הלאומית לקידום בטיחות בית ופנאי במשרד הבריאות, ועדה לקידום בית בטוח. ועדה זו אוחדה עם ועדה בראשות משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון אשר בחנה סוגיה זהה. בראש הועדה החדשה ("הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים") עמד מר דוד פילזר, מנהל האגף להנחיות ותקנות תכנון ובניה במשרד הפנים. הועדה הגישה את המלצותיה ביוני 2009. נציין כי כשנה וחצי לפני פרסום המלצות הועדה פורסם בפברואר 2008 "תו בטרם לבית בטוח לילדים" אשר גיבש ארגון בטרם בשיתוף עם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.
דוח מפורט של ה- ECSA שהוגש באפריל 2009 קובע כי לישראל תשתית כוח אדם מקצועי נאותה, היכולה לתת מענה לנושאי בטיחות ילדים ובני נוער. עם זאת נדרשת מצד הממשלה פעולה תקיפה יותר על מנת להבטיח פיתוח והטמעה של אסטרטגיה לאומית, אשר תציב מטרות ספציפיות לקידום בטיחות ילדים ובני נוער, תזהה פערי ביצוע, תגבש סדר יום לפעולה ותפרט בצורה בהירה את תחומי האחריות, את המטרות הספציפיות ואת לוחות הזמנים לטיפול בסוגים שונים של היפגעות ילדים ותקצה משאבים כספיים ספציפיים לפעילות בתחום. לפי הדוח, על ישראל לבצע בין השאר פעילויות בתחומים הבאים: הגברת המאמצים למניעת טביעה, מניעת נפילות על ידי חקיקת חוק שיחייב שינויים סביבתיים אשר ימנעו נפילות ילדים מחלונות בניינים בני למעלה מקומה אחת ואיכות התקנות הקיימות בנוגע לתכנון בטיחותי של מעקות, מניעת הרעלות, מניעת כוויות, הגברת המאמצים למניעת חנק, ועוד.11
ממשרד הבריאות נמסר כי בימים אלו מכין המשרד, בשיתוף ארגון 'בטרם', תכנית לאומית לצמצום ההיפגעות בתחומים שונים ולהגברת הבטיחות בבית ובתחומי הפנאי. לדברי גב' מירי כהן, מנהלת תחום בכיר במשרד הבריאות, התכנית תוגש כטיוטת הצעת מחליטים לממשלה בתחילת שנת 2011.12
כאמור, מסמך זה יבחן את יישום המלצות ועדת פילזר לצמצום תאונות בית בקרב ילדים.
2. עיקרי המלצות ועדת פילזר לצמצום תאונות בית בקרב ילדים
עבודת ועדת פילזר התבססה על ההמלצות של תו בטרם לבית בטוח לילדים, בחנה כל אחד מהתחומים אליהם מתייחס התו, ובדקה האם קיימת התייחסות לנושא בתקנות או בתקנים. באם נמצא שיש התייחסות כזו, בדקה הועדה האם דרישות התקן או התקנות מספקות, או שיש צורך בעריכת שינויים (על ידי עיגון דרישה מחייבת או אימוץ המלצה וולנטרית). 13 יש לציין כי הועדה הבחינה בין המלצות אותן מצאה לנכון לחייב בתור דרישות מינימום החלות על כל בניה חדשה, ואותן יש לעגן בתקנות, לבין המלצות שראוי שייושמו בבתי משפחות עם ילדים, אולם אין הצדקה לחייב את כלל האוכלוסיה ביישומן.14
המלצות הועדה התייחסו לעבודתם של מספר גופים: מכון התקנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הפנים. בדוח הועדה פורטו ההמלצות השונות והגופים האחראים ליישומן. להלן נסקור את עיקרי המלצות הועדה ואת מצב יישומן העדכני, כפי שנמסרו לנו על ידי הגופים הנ"ל:
2.1. מכון התקנים הישראלי
הועדה מצאה כי ראוי שמכון התקנים יכין תקן מיוחד לבית בטוח לילדים על פי כללי התקינה, אשר יסתמך על תו "בטרם" שהוזכר לעיל ועל המלצות הועדה. יש לציין כי התקן יהיה וולנטרי, ועד אשר יאושר באופן רשמי, ניתן יהיה להשתמש בתו "בטרם" לבית בטוח לילדים.
על פי המלצת הועדה, התקן החדש יכלול את הנושאים הבאים:
1. אש גלויה: מומלץ כי התקן החדש יעדיף אמצעי חימום שאינם מצריכים שימוש באש גלויה.
2. הגבלת חום: בתקן החדש תיקבע העדפה לחימום באמצעות מזגן.
3. מומלץ כי חלונות, פתחים ומעקים ייבנו כך שבתחום שמתחת ל- 1.05 מ' ילדים יוכלו לצפות דרכם.
4. משטחי ריצוף: מומלץ שהתקן החדש ינחה סימון עמיד של הפרשי מפלס על מנת למנוע נפילה.
5. מעקים במרפסות: מומלץ להעדיף בתקן החדש מעקים שילדים יכולים לצפות דרכם.
6. מדרגות בתוך הבית: יש לתכנן ולבנות את המדרגות כך שתתאפשר תוספת שער למניעת זחילתם של ילדים קטנים דרך המדרגות. בנוסף, יש לסמן בצבע בולט את מקום תחילת ירידה במדרגות.
7. ארונות בטיחות לאחסון חפצים וחומרים מסוכנים: בתקן החדש יש להמליץ על הכללת ארונות בטיחות בתוך כל דירה שיש בה ילדים קטנים.
8. פינות מעוגלות: בתקן החדש יש לכלול המלצה בנדון ביחס למשטחים באמבטיה ובמטבח.
9. מידע כתוב לרוכש דירה על אמצעים מיוחדים להגנה על ילדים: מומלץ לכלול בתקן החדש מידע רב והמלצות בדבר זהירות ראויה ואמצעי בטיחות נוספים כאשר ילדים קטנים מאכלסים את הדירה.
10. חדרי אמבטיה ושירותים: מומלץ לכלול בתקן החדש המלצה בדבר מאחזי יד לאמבטיה ולמקלחת (המלצה זו היא בעדיפות גבוהה). בנוסף, מומלץ לכלול בתקן החדש המלצה בדבר מניעת טיפוס מדופן האמבטיה לכיור (המלצה זו היא בעדיפות נמוכה).
11. פתיחת דלתות חדר השירותים והאמבטיה: במידה ודלתות חדר השירותים והאמבטיה ניתנות לנעילה, מומלץ לחייב כי תהיה גם אפשרות טכנית לפתוח אותן מבחוץ מבלי להוריד את הדלת.
12. מיקום הכיריים במטבח: מומלץ לכלול בתקן החדש המלצה שמיקום הכיריים (מיקום יציאת ברז הגז) יהיה קרוב למשטח העבודה.
13. מניעת גישה לחדר מכונות: יש מקום לכלול במידע הנמסר לדיירים מידע בדבר חשיבות הנושא כדי להגביר את המודעות.
14. מניעת גישה חופשית לחדרי גז, מחסנים, חדרי כושר, ג'קוזי, ספא ופירי אשפה: מומלץ לכלול בתקן החדש הנחיות בנדון לכלל האזורים והמתקנים המסוכנים.
15. בריכות שחיה פרטיות: בתקן החדש מומלץ לכלול המלצות כדי להגביר את מודעות בעלי הבית הפרטי בדבר מניעת יציאה מהבית לבריכה.
בנוסף לתקן החדש, המליצה הועדה כי מכון התקנים יעדכן מספר תקנים קיימים, ביניהם:
1. בתחום בטיחות מפני אש: תקן 129 חלק 2 העוסק בהתאמה, התקנה וסימון של מטפים מיטלטלים: על פי המלצות הועדה, יש לחייב כתיבת הנחיות לשימוש נכון ובטיחותי במטף, ומתי לפנות את המבנה ולהזעיק את שירותי הכבאות.
2. בתחום הסורגים: יש לבחון את האפשרות לערוך תקן מיוחד לסורגים חלקיים.
3. בתחום חדרי אמבטיה ושירותים: במסגרת ההוראות למתקני תברואה בתקנות תכנון ובניה, בתקן ישראלי (ת"י) 602 בנושא אגניות המותקנות ברצפת המקלחת ובתקנים לגבי כלים סניטריים, יש לכלול הוראה הקשורה במניעת החלקה.
4. בתחום מניעת הילכדות במעלית: בת"י 24, הדן בבניית מעליות חשמליות, בהפעלתן, בהחזקתן, בפיקוד עליהן ובבדיקתן, מומלץ לכלול דרישה בדבר התקנת תא פוטו אלקטרי או פיתרון אחר למעלית לשם מניעת הילכדות.
לדברי גב' הלן עטרות, ראש אגף תקינה במכון התקנים, עד כה לא טופל הנושא במערכת התקינה, והמלצות הועדה טרם נידונו. לשאלתנו בדבר לוח זמנים ליישום המלצות הועדה נמסר כי "בכוונת מכון התקנים לקיים דיונים בוועדות התקינה הרלוונטיות כדי לקבוע תוכנית אסטרטגית להכנת רוויזיות בתקנים הקיימים והכנת תקנים חדשים לבית בטוח לילדים. עד ה- 30 בינואר 2011 תוכן תוכנית עבודה שתכלול רשימת תקנים מוצעים, לוחות זמנים להכנתם ומשאבים הנדרשים לביצוע."15
2.2. משרד הבינוי והשיכון
דרישות הבניה כיום מצויות תחת אחריותם של כ-7 משרדי ממשלה, ומעוגנות בכאלף תקנות וכ-6,000 תקנים. אחת מההמלצות המרכזיות ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור (להלן: ועדת זיילר) אשר הוקמה בעקבות אסון ורסאי, בשנת 2001, הייתה עריכת קוד בניה אשר ירכז את כל התקנות, התקנים והדרישות הקשורים בבניה חדשה. בסוף שנת 2006 החליטה הממשלה כי עריכת קוד הבניה החדש תוטל על משרד הבינוי והשיכון, ובעקבות כך המשרד הקים צוותי פעולה נושאיים לגיבוש קוד הבניה. 16
הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים הפנתה את כל ההמלצות שאמורות להיות חלק מ"קוד הבניה" ולהיכלל בתקנות התכנון והבניה, לטיפולו של משרד הבינוי והשיכון.17
בטבלה שלהלן מוצגות המלצות הועדה המיועדות ליישום במסגרת תקנות מחייבות, וכן מידע עדכני בדבר יישום המלצות אלו על ידי משרד הבינוי והשיכון18:
נושא התקנות
המלצות הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים
מצב יישום ההמלצה
תקנות בנושא חלונות ופתחים
כאשר אין אמצעים אחרים למניעת נפילה, ומבנה החלון מאפשר נפילה דרכו, יש להתקין בדירות למגורים אפשרות להגביל את פתיחת החלון ל-10 ס"מ.
סעיף זה טרם עוגן בתקנות. עיגונו יישקל ע"י הצוות העוסק בפרק בטיחות המשתמש, במסגרת הכנת קוד הבניה.
בחלון מילוט אחד בכל קומה לא יותקן סורג או אמצעי המגביל את היציאה דרך החלון.
לסעיף זה יש כיום התייחסות בתקנות התכנון והבניה:
סעיף 2.93: במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים
לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635: סורגים לפתחים בבניינים; באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.
דלת יציאה ראשית מדירה תהיה ניתנת לפתיחה קלה ביד אחת וללא מפתח נשלף. ניתן להגביל יציאת ילדים קטנים ע"י התקנת בריח להזזה ידנית בגובה של 1.50 מ' או בכל הסדר אחר.
הוסף לתקנות התכנון והבניה – חלק ג' – בטיחות אש בבניינים.
להלן התקנות הרלבנטיות:
3.8.4.3 אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.
3.2.1.13 (א) דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף.
תקנת בנושא משטחי ריצוף
יש לאמץ בתקנות הפניה לת"י 2279 בעניין מקדם התנגדות להחלקה.
ההמלצה עוגנה בתקנות התכנון והבניה – חלק ג' – בטיחות אש בבניינים.
להלן התקנה הרלבנטית:
3.1.2.9 התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בתקן ישראלי ת"י 2279 – התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.
תקנות בנושא אמצעי חימום
במקרים בהם מתקינים חימום עם אש גלויה לבעירה של מוצרי נפט יש לחייב גלאי להצטברות פחמן חד חמצני.
תקנות התכנון והבניה מתייחסות לחלקי המבנה ולקבועותיו ולא לציוד ואביזרים המותקנים ע"י המשתמש לאחר סיום הרישוי והבצוע של המבנה.
מומלץ לחייב גלאי עשן ומטף בכל דירה למגורים, כחלק ממערכת החשמל הקבועה בבניה חדשה.
התקנה נמצאת בהכנה - אושרה בועדת המשנה לתקנות.
2.3. משרד הפנים
אחת מההמלצות העיקריות בדוח זיילר המוזכר לעיל, היא ההמלצה על הפרדה, הן בהיבט החקיקתי והן בהיבט הארגוני, בין התכנון האזורי (המתבצע על ידי הועדות המקומיות והמחוזיות לתכנון ובניה) לבין תכנון המבנה וביצוע הבנייה. הוועדה המליצה ש"וועדות התכנון (ועדות מקומיות וועדות מחוזיות) יעסקו רק בעניינים הכרוכים בתכנון האזורי, ואילו שאר העניינים הנוגעים לבנייה, שהם במהותם עניינים מקצועיים בלבד (ובכלל אלה אישור תכנון המבנה ופיקוח על אופן ביצוע הבנייה), יטופלו וייבדקו על-ידי מרכזי בדיקה מקצועיים".19 לדברי מר דוד פילזר, מנהל האגף להנחיות ותקנות תכנון ובניה במשרד הפנים, במרכזי הבדיקה החדשים יושם דגש גם על היבטים של בטיחות ואיכות בבנייה, אשר כוללים בין השאר עמידות לרעידות אדמה, נגישות לבעלי מוגבלויות, וכן ניתן יהיה לבחון בהם היבטים הקשורים לבטיחותם של ילדים בסביבה הביתית.20
בימים אלו מקים משרד הפנים ארבע מרכזי בדיקה שישמשו כפיילוט לפרוייקט כולו, אשר יורחב בהדרגה עד אמצע שנת 2012. יישום הפרוייקט מצריך גם עריכת שינויים בחקיקה ראשית, ותלוי בין השאר ביישום הרפורמה לתכנון ובניה.21
2.4. משרד התשתיות הלאומיות
במסגרת המלצותיה, פנתה הועדה למשרד לתשתיות לאומיות על מנת שיערוך את התיקונים הנדרשים בתקנות החשמל בהתאם להמלצות הדוח. בטבלה שלהלן מוצגות ההמלצות העיקריות וכן מידע עדכני בדבר יישום המלצות אלו. 22 יש לציין כי לדברי אינג' איגור סטפנסקי, מנהל ענייני חשמל במינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות, הממונה על עדכון התקנות, עד לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת לא היה מודע להמלצות הועדה.23
המלצות הועדה לצמצום תאונות בית בקרב ילדים
מצב יישום ההמלצה
לחייב בכל דירה למגורים מפסק זרם דלף תקני הפועל ברגישות של עד 30 מיליאמפר שיחובר לכל מערכת החשמל הדירתית.
תקנה זו כבר מעוגנת בתקנות החשמל ( התקנת לוחות במתח עד 1000 וולט), התשנ"א- 1991, פרק ה: דרישות נוספות ללוחות במיתקנים ביתיים, תקנה 29 (ד) :
לוח במיתקן דירתי יצויד במפסק מגן, אחד או יותר, כך שכל מעגל סופי במיתקן יוגן בפני זרם דלף העולה על 0.030 אמפר; מפסק המגן האמור יותקן בין המפסק הראשי לבין מבטחי המעגלים הסופיים, אך יכול שהוא יהיה יחידה משולבת עם המפסק הראשי.
לחייב שקע ייעודי מתאים לתנור חימום בחדר אמבטיה, אשר יותקן באזור III לפי תקנות.
תקנה 19 מתוך תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), התשמ"ה-1984, מתייחסת באופן ספציפי להתקנת "ציוד חשמלי בחדר אמבטיה או מקלחת" , מיקום התקנת הציוד, מפסקים ובתי תקע והגנה בפני התחשמלות המתאימה להתקנה הזו. על פי סעיף ו (3) מותר להתקין באזור III מכשיר לחימום מים, מנורות מסוג II וכן מפוחי אוורור, מחממי אויר, מייבשי מגבות, מתקן ג'קוזי וכיוצא באלה, וכן מותר להפעיל מכונת כביסה ומכונה לייבוש כביסה.
לדברי אינג' איגור סטפנסקי ממשרד התשתיות הלאומיות, המלצת הוועדה לחייב שקע ייעודי לתנור חימום באמבטיה תידון ברוויזיה של תקנות החשמל (מעגלים סופיים הניזונים במתח עד 1000 וולט), התשמ"ה-1984 המתבצעת כעת.24
2.5. המשרד להגנת הסביבה
במסגרת דוח הועדה, בסעיף העוסק במניעת תאונות בית בקרב ילדים, בתחום אמצעי חימום ביתיים, המליצה הועדה לאסור חימום תת רצפתי בגלל חשש מסכנת קרינה. הוועדה ביקשה את המשרד להגנת הסביבה לבחון את סכנת הקרינה מאמצעי חימום אלו.
לשאלתנו בדבר עמדת המשרד להגנת הסביבה בנוגע לסכנת הקרינה ממערכות חימום תת-רצפתי נמסר כי עד לפני מספר שנים היו ליקויים בהתקנתן של חלק ממערכות החימום התת-רצפתי אשר הביאו לרמת חשיפה גבוהה לקרינה. אולם נכון להיום, המערכות המדוברות משוכללות יותר, ההתקנה מחייבת רמה גבוהה יותר של בידוד, ומכאן שלא קיימת סכנת קרינה.25