חומר רקע
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון), התש"ע–2010 –
סעיפים לדיון האחד-עשר – 13/12/2010
פרק ג'2: שיקום מונע
סימן א': שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז
הדרכים למתן שיקום מונע בקהילה
20כח.
שיקום מונע לעבריין מין שלא נידון למאסר בפועל או שהשתחרר ממאסר בפועל או מאשפוז (בחוק בסימן1 זה- שיקום מונע בקהילה), יינתן באחת מהדרכים המפורטות להלן, על פי תוכנית לשיקום מונע בקהילה שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20כט ובכפוף להוראות סעיף 20ל:
(1) כתנאי מתנאי צו מבחן - לפי פקודת המבחן - בהתאם לסעיף 5(2) לפקודת המבחן ה האמורה2 או בהתאם לסעיף 33א לחוק השיפוט הצבאי;
(2) כתנאי מתנאי שחרור על תנאי ממאסר - בהתאם לסעיף 13(ג) לחוק שחרור על תנאי ממאסר3 או בהתאם לסעיף 510(ד) לחוק השיפוט הצבאי;
(3) במסגרת צו פיקוח- בהתאם להוראות סעיף 20לא.
(4) בהתאם להוראת בית המשפט לפי סעיף 20X4.
תוכנית לשיקום מונע בקהילה
20כט.
(א) גורם מקצועי מתאם יגבש לגבי עבריין מין תוכנית לשיקום מונע בקהילה, אם סבר בהתאם להערכת המסוכנות או לתסקיר קצין מבחן, לפי העניין,5 שניתנו שניתנה לגבי עבריין המין, כי יש בשיקום מונע בקהילה כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת6.
(ב) תוכנית לשיקום מונע בקהילה תבוצע ביחידה לשיקום מונע שאליה הופנה עבריין המין בידי הגורם המקצועי המתאם; כללה התוכנית גם טיפול7 שאינו טיפול ייעודי, רשאי הגורם המקצועי המתאם להפנות את עבריין המין לביצוע8 ניתן לבצע טיפול זה שלא ביחידה לשיקום מונע.
טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני במסגרת תוכנית לשיקום מונע בקהילה
20ל.
מתן טיפול תרופתי הורמונאלי9 לעבריין מין, לשם הפחתת הדחף המיני, כחלק מתוכנית לשיקום מונע בקהילה, ייעשה בכפוף לתנאים אלה:
גרסה חלופית10:
מתן טיפול תרופתי הורמונאלי, לשם הפחתת הדחף המיני, כחלק מתוכנית לשיקום מונע בקהילה, יינתן לעבריין מין, אם התקיימו כל אלה:
(1) רופא [בעל הכשרה/התמחות מתאימה] קבע כי עבריין המין מתאים לקבלת טיפול כאמור וכי יש בטיפול כאמור כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת; [לדיון: האם לקבוע כי עברין המין יופנה לאבחון אצל רופא בעניין זה על ידי מעריך מסוכנות/גמ"מ, על מנת לאתר את המקרים המתאימים לכך].
(1) ההמלצה למתן הטיפול וכן הטיפול והמעקב אחריו נעשים בהתאם לאמות מידה מקצועיות שאישר המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה11;
(2) הטיפול ניתן בשילוב עם טיפול אחר ביחידה לשיקום מונע12.
(3) עבריין המין נתן הסכמה מדעת כמשמעותה בפרק ד' לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-131996, לקבלת הטיפול התרופתי.
תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
20לא.
(א) המלצת גורם מקצועי מתאם להחיל על עבריין מין תוכנית לשיקום מונע בקהילה שגובשה בהתאם להוראות סעיף 20כט(א), במסגרת צו פיקוח (בסימן זה- תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח), תובא בפני בית המשפט הדן בבקשה להוצאת צו פיקוח לגבי עבריין המין לפי סעיף 12, אם התקיימו שניים אלה:
גרסה חלופית מוצעת14:
(א) דן בית המשפט בהוצאת צו פיקוח לגבי עבריין מין אשר בהתאם להערכת המסוכנות שניתנה לגביו, יש בשיקום מונע כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת ממנו לביצוע עבירת מין נוספת, תובא בפניו חוות דעת הגורם המקצועי המתאם בעניין תוכנית לשיקום מונע בקהילה, והוא רשאי לאשר אותה אם התקיימו שני אלה:
(1) הגורם המקצועי המתאם סבר שהתוכנית המוצעת ניתנת ליישום15;
(2) עבריין המין הסכים להשתתף בתוכנית המוצעת.
המלצה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לבקשת בית המשפט, מיוזמתו של הגורם המקצועי המתאם, או לבקשת עבריין המין.16
(ב) בתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, יפורטו כל אלה:
(1) תקופת השיקום המונע ומועד תחילתה, שיהיה סמוך ככל הניתן למועד תחילת הפיקוח [לדיון: הכוונה היא גם לפיקוח המתנהל על פי צו פיקוח זמני];
(2) יחידת השיקום המונע האחראית לביצוע התוכנית בכל שלב משלביה, והאופן שבו היא תבוצע מבין האופנים הבאים:
(א) שהייה ביחידה לשיקום מונע בכל שעות היממה או בחלק מהן;
(ב) שהייה ביחידה לשיקום מונע לצורך קבלת טיפול ייעודי בלבד;
(3) סוגי הטיפולים שיינתנו במסגרת התוכנית לשיקום מונע מחוץ ליחידה לשיקום מונע, ככל שטיפולים כאמור נכללים בתוכנית;
(4) מתן טיפול תרופתי הורמונאלי להפחתת הדחף המיני, כחלק מהתוכנית לשיקום מונע, ככל שישנה המלצה לטיפול כאמור ובכפוף להוראות סעיף 20ל.
(5) הגורם האחראי לתיאום ולמעקב אחר אופן ביצוע התוכנית לשיקום מונע.
(ג) הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, וסבר בית המשפט כי יש בתכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13(ב), בהתחשב בתכנית האמורה.
גרסה חלופית (התואמת את הגרסה החלופית לס"ק (א) לעיל):
(ג) אישר בית המשפט תוכנית לשיקום מונע בקהילה יקבע את תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13(ב), בהתחשב בתכנית האמורה; בית המשפט רשאי לקבוע כי פרטי התוכנית לשיקום מונע ותנאי הפיקוח והמעקב יובאו בפניו למעקב ולבחינה מחודשת במועד מסוים או בהתקיים תנאי שיקבע.
(ד) בית המשפט יפרט בצו הפיקוח את פרטי התכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, כאמור בסעיף קטן (ג), לאחר שהסביר לעבריין המין את משמעות התוכנית ואת תנאיה ווידא את נכונותו לעמוד בתנאים אלה. (מוצע לקצר ולאחד עם ס"ק (ג))
(ה) הובאה בפני בית המשפט המלצה להחיל על עבריין מין תכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, וסבר בית המשפט שאין בתוכנית כדי להפחית את רמת הסיכון הנשקפת מעבריין המין לביצוע עבירת מין נוספת, רשאי הוא להחזיר את התוכנית לגורם המקצועי המתאם כדי שיציע שינויים בפרטי התוכנית.
גרסה חלופית:
(ה) בית משפט הדן בתוכנית לשיקום מונע בקהילה רשאי להחזיר את התוכנית לגורם המקצועי המתאם כדי שיציע שינויים בפרטי התוכנית.
לדיון: האם יש צורך בס"ק (ה) – כלומר – האם בכלל נכון לאפשר לבית המשפט להתערב בשיקולי הגורמים המקצועיים לגבי פרטי תכנית השיקום המונע.
תוכנית לשיקום מונע בקהילה על פי הוראת בית המשפט
20X.
(א) בית המשפט רשאי לאשר תוכנית שיקום מונע בקהילה לעבריין מין, אם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 20לא(א), אף אם לא הוצא לגביו צו פיקוח, לאחר שקיבל את חוות דעתו של הגורם המקצועי המתאם.
(ב) דיון לפי סעיף זה יכול שיתקיים ביוזמת בית המשפט, לבקשת הגורם המקצועי המתאם או לבקשת עבריין המין.
(ג) הוראות סעיף 20לא(ב), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחויבים, על תוכנית לשיקום מונע לפי סעיף זה.
(ד) קיבל בית המשפט הודעה בדבר חזרת עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע בקהילה שאישר לפי סעיף זה, או הודעה כי עבריין המין חדל לקיים את התוכנית או תנאי מתנאיה, יקיים דיון בעניין, אלא אם שוכנע כי אין צורך בקיום הדיון.
חזרת עבריין מין מהסכמתו לתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח
20לב.
(א) עבריין מין שנתן הסכמתו להשתתף בתכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, רשאי לחזור בו, בכל עת, מהסכמתו לתוכנית כולה או לתנאי מתנאיה; חזרה מהסכמה לפי סעיף קטן זה לא יראו בה הפרה של צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, ובלבד שעבריין המין הודיע על חזרתו מההסכמה כאמור לבית המשפט שהוציא את הצו לא יאוחר מ-48 שעות לאחר שחדל למלא אחר התוכנית או תנאי מתנאיה לפי הוראות סעיף קטן (ב), ואם לא הודיע- נתן הסבר סביר לאי מתן ההודעה כאמור. [לדיון: מוצע כי חובת ההודעה תהיה לפני הפסקת ההשתתפות בתוכנית]
(ב) חזר בו עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח, או לתנאי מתנאיה, יודיע על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח שבו פורטו פרטי התוכנית, לא יאוחר מ- 48 שעות לאחר שלא מילא אחר תנאי מתנאי התוכנית.
(ג) קיבל בית המשפט הודעה לפי סעיף קטן (ב) בדבר חזרת עבריין מין מהסכמתו להשתתף בתוכנית או לתנאי מתנאיה [או אי קיום התוכנית או תנאי מתנאיה], יקיים דיון בעניין מוקדם ככל האפשר17;
ואולם אם הודיע נציג היועץ המשפטי לממשלה, או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, שאין בהודעת עבריין המין כאמור כדי להשפיע על תנאי מתנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, רשאי בית המשפט שלא לקיים דיון כאמור.
גרסה חלופית לסיפא:
ואולם, בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון כאמור, אם הסכים לכך נציג היועץ המשפטי לממשלה, או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, ובית המשפט שוכנע כי אין צורך בקיום הדיון.
(ד) הסכימו עבריין מין, ונציג היועץ המשפטי לממשלה או נציג הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, על שינוי של תנאי מתנאי תוכנית לשיקום מונע בקהילה במסגרת צו פיקוח שפורטו בצו הפיקוח, ואין בשינוי כאמור משום החמרה בתנאי השיקום המונע וכן אין בו כדי להשפיע על תנאי הפיקוח והמעקב הכלולים בצו הפיקוח כאמור בסעיף 13, יודיעו על כך לבית המשפט שהוציא את צו הפיקוח, ובית המשפט שנמסרה לו הודעה כאמור רשאי לאשר את השינוי בלי לקיים דיון בבקשה.
סימן ב': הכרה ביחידות לשיקום מונע והקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
הכרה ביחידות לשיקום מונע
20לג.
שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להכיר ביחידה במשרדו או ביחידה במשרד הבריאות, כיחידה לשיקום מונע.
הקמת יחידות נוספות לשיקום מונע
20לד.
מצא שר הרווחה והשירותים החברתיים, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, כי אין די ביחידות לשיקום מונע הקיימות כדי לקיים את ההוראות לפי פרק זה, יפעל להקמת יחידות לשיקום מונע נוספות.
שאלות כלליות:
הזכות לשיקום מונע:
• מה קורה אם אדם זכאי לשיקום מונע אך אין מקום עבורו במסגרת מתאימה ?
• לכאורה המלצה ודיון בתוכנית שיקום מתקיימים רק כשיש דיון בצו פיקוח – כלומר רק כאשר הערכת המסוכנות היא יותר מנמוכה - האמנם ? האם אין מקום להוראות לגבי שיקום מונע של עבריני מין שמסוכנותם נמוכה ?
טיפול תרופתי
• מה צפוי להיות תוכנן של אמות המידה המקצועיות ?
• האם אין מקום לפיקוח כלשהו על הגורמים שיהיו רשאים לתת טיפול תרופתי ?
• מי הגורם הממליץ על מתן טיפול תרופתי ובאיזה שלב הוא נכנס לתמונה ? האם השאלה של התאמה לטיפול תרופתי נבחנת לגבי כל עברין מין ?
• האם אין מקום לקבוע זכאות לטיפול תרופתי בהתקיים תנאים סמוימים בדומה לזכאות לשיקום מונע שקיימת לאדם בהתקיים התנאים שבחוק ?
פרק ד' לחוק זכויות החולה: הסכמה מדעת לטיפול רפואי
הסכמה מדעת לטיפול רפואי
13. (א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות -
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.
אופן מתן הסכמה מדעת
14. (א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.
(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.
(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
512343680
טיפול רפואי ללא הסכמה
15. על אף הוראות סעיף 13 -
(1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:
(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;
(ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;
(ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
(2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
(א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
(ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.
(3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל
נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.
מינוי בא כוח למטופל
16. (א) מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי; בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן ייפוי הכוח לפי סעיף זה.