חומר רקע

נוסח לדיון בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ביום 14.12.10: הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' ....)(דחיית פירעון התחייבות של חברה ציבורית כלפי בעל שליטה), התשע"א–12010 (הכנה לקריאה השנייה והשלישית) הוספת סעיף 52יד1 1. בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏2, אחרי סעיף 52יד יבוא: "דחיית פירעון התחייבות כלפי בעל שליטה 52יד1. בעל שליטה בחברה שהיא חדלת פירעון או שהודיעה כי אין באפשרותה לפרוע את התחייבויותיה לפי תעודות התחייבות, המחזיק בתעודות התחייבות, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת החברה אלא לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי מחזיקים אחרים בתעודות התחייבות, לרבות תשלום ריבית והפרשי הצמדה, על פי הקבוע בשטר הנאמנות; בסעיף זה – "מחזיק" – בין במישרין ובין בעקיפין, בין באמצעות תאגיד ובין באמצעות שליטה עקיפה בתאגיד; "תעודות התחייבות" – כהגדרתן בסעיף 35א." [נושאים לדיון: 1. מהי ההצדקה לכלל של דחייה גורפת של החובות כלפי בעל שליטה? 2. האם יש לקבוע חריגים שבהם יש לסטות מכלל הדחיה (כדוגמת החריגים לאחריות שבסעיף 52יג, או בסעיף 6 לחוק החברות)? 3. האם ניתן להתנות על דחיית חובות בעלי השליטה, ואם כן – באיזה תנאים ניתן להתנות? האם בשטר הנאמנות? אם לא ניתן להתנות על דחיית חובות בעלי השליטה, האם לא תיגרם פגיעה מהעובדה שלא מאפשרים בשום מצב לבעל השליטה להזרים כספים דרך איגרות החוב (גם לא במצב של פשרה או הסדר)? 4. האם אי פירעון בפועל של תעודת ההתחייבות יכול להספיק ללא הודעה של המנפיקה? האם אי פרעון תעודת ההתחייבות מעיד על חדלות פרעון? מוצע לקבוע, בנוסף למצבים של הודעת המנפיקה ושל חדלות פרעון, תנאים נוספים שכבר עם התקיימם תחול דחיית החובות: למשל, כשהנאמן מזהה שקיים חשש ממשי שהמנפיק לא יוכל לפרוע את תעודת ההתחייבות בשל הרעה בעסקי המנפיק, או כשבפועל לא נפרעו תעודות התחייבות. 5. יש להבהיר שהצעת החוק תגבר על הוראות פקודת החברות (לעניין חובות בפירוק שכן היא משנה מסדר הנושים הרגיל), ועל הוראות חוק החברות (לעניין פשרה או הסדר). 6. האם נחוצה הגדרת "מחזיק", לנוכח ההגדרה "החזקה" שבחוק ניירות ערך? 7. יש להבהיר כי דחיית הפירעון חלה בין מחזיקי תעודות ההתחייבות מאותה סדרה. 8. יש לקבוע הוראת תחולה שלפיה יחולו ההוראות רק על תעודות התחייבות שיונפקו מכאן ואילך.] חבר הכנסת חיים כץ סימוכין: 04582910