חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לבקשת חבר הכנסת מוחמד ברכה יושב ראש הוועדה למאבק בנגע הסמים, בהמשך לבקשתו בישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים שנערכה בעיריית שפרעם ביום חמישי ה-16 בדצמבר 2010. במסמך מפורטים פרטי התוכניות השונות המוצעות בידי המשרדים השונים לרשויות המקומיות (והאזוריות) בתחום המאבק בנגע הסמים, פרטים בנוגע למימונן ופרטי הגורמים אליהם יש לפנות במשרדי הממשלה השונים בכדי להתחיל בהפעלת התוכניות השונות במסגרת הרשות המקומית. משרדי ממשלה שונים העוסקים בתחום הסמים, בעיקר בתחום המניעה וגם בתחום השיקום, חלק מהמשרדים עוסקים ישירות במניעה וטיפול בהתמכרויות, חלקם נותנים מענים בתחום מניעת הפשיעה, טיפול בקטינים בסיכון וחינוך להתנהגות נורמטיבית הקשורים בין השאר לטיפול בהתמכרויות. בין המשרדים ניתן למנות את משרדי הרווחה והשירותים החברתיים (משרד הרווחה), משרד החינוך והמשרד לביטחון פנים. 1. משרד הרווחה 1.1 השירות לטיפול בהתמכרויות משרד הרווחה אחראי לנושא הטיפול השיקומי והסיוע לנפגעי ההתמכרויות בחזרה לתפקוד נורמטיבי. במשרד פועל השירות לטיפול בהתמכרויות האחראי על הטיפול של המשרד בנפגעי סמים. השירות משתתף במימון יחידות סמים במחלקות הרווחה. יחידות אלו קיימות כיום ב-90 רשויות מקומיות. המסגרות ברשויות המקומיות פועלות במסגרת היחידות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות ובמימון משותף של משרד הרווחה והרשות המקומית. מחלקות לשירותים חברתיים העוסקות בשיקום נפגעי התמכרויות זקוקות לרישוי שניתן בידי היחידה לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה. משרד הרווחה קובע את מספר תקני כוח האדם במחלקה לשירותים חברתיים בכל רשות מקומית, והרשות המקומית היא שמעסיקה את העובדים ומשלמת את שכרם של העובדים הסוציאליים; משרד הרווחה מעביר לרשות המקומית תשלום בעבור 75% ממשרות העובדים.1 מספר התקנים נקבע לא רק לפי שיקולים מקצועיים אלא גם לפי שיקולי תקציב. כאשר נגמר התקציב, משרד הרווחה אינו יכול לממן עובדים נוספים, וגם הרשויות המקומיות אינן יכולות לשלם בעבור עובדים אלו.2 כדי לסייע לרשויות חלשות משרד הרווחה נותן מימון של יותר מ-75% בתוכניות מסוימות,3 אולם מימון זה אינו ניתן בתחום הטיפול בהתמכרויות.4 בכדי לפתוח יחידת סמים במסגרת מחלקה לשירותי רווחה ברשות מקומית על הרשות להגיש בקשה ליחידה לטיפול בהתמכרויות ולהוציא רישיון. כאשר רשות מגישה בקשה להקמת יחידת סמים, נערכות בדיקות הבוחנות: א. בחינת המקום, בדיקת המבנה המוקצה ליחידת הסמים המיועדת ועמידתו בתקנות. ב. בדיקה טיפולית, בחינת הטיפול הניתן לנפגעי סמים ובני משפחותיהם במחלקת הרווחה המקומית. ג. בדיקת אישור שירותי הכבאות לתקינות המבנה. לדברי דבורה אלטוס, האחראית על הפיקוח על יחידות סמים, לאחר הבדיקה מוגשת המלצה לשר הרווחה ולאחר מתן אישורו מניתן רישוי. הרישוי ניתן בשנה הראשונה באופן זמני. ולאחר שנה הרישוי ניתן אחת לשנתיים. מדי שנה נערכת בדיקה רשמית של היחידה ובמהלך השנה נערכות ביקורות של פקחי השירות לטיפול בהתמכרויות.5 לאחר קבלת הרישיון ניתן התקצוב. יש לציין כי מעבר לדרישה למימון תואם (מטצ'ינג), יש להסדיר את הבקשה לפני אישור התקציב לשנה מסוימת שכן התקציב המיועד לנושא מוגבל. עם זאת יש לציין כי נושא התקציב אינו מהווה מגבלה ברוב מוחלט של המקרים שכן ניתן לנייד תקנים במהלך השנה וניתן להעביר טיפול במטופלים מרשות לרשות כל עוד ניתן המימון מצד הרשות המקומית.6 ביחידות הסמים מספר העובדים נע בין עובד בודד ברשויות קטנות בעלות מספר קטן של מטופלים ל-10 עובדים ברשויות מטרופוליניות ובהן מספר רב של מטופלים. לא בכל יחידת סמים יש יחידת טיפול בנוער ולא בכל יחידה יש מדריך. 1.2 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון במסגרת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון (תוכנית שמיד) ניתן טיפול ב-56 יישובים ואגדי (קבוצות) יישובים, שנבחרו על-פי קריטריונים סוציו-אקונומיים ומתוך שאיפה לסייע במיוחד לקבוצות אוכלוסיה מוחלשות ייחודיות. ביישובים אלו חיים על-פי אומדן כמחצית ( 145,000) ילדים ובני-נוער בסיכון.7 במסגרת התוכנית יכולות הרשויות שנבחרו להשתתף בתוכנית לבחור תוכניות פעולה בתחומים שונים הקשורים בילדים ובני-נוער בסיכון.8 בשלב הנוכחי אין מטצ'ינג במסגרת התוכנית, כל רשות במסגרת התוכנית מקבלת הקצאה בסדר גודל מסוים. טלל דולב מנהלת התוכנית הלאומית מציינת שלמרות שאין מטצ'ינג יש התערבות של חשבים מלווים ברשויות שמונעת הפעלת תוכניות בצורה הבאה: בכדי לקבל את התקציב לצורך הפעלת תוכנית, הרשויות צריכות לבצע פעולה ולדווח עליה, לשם כך נדרש בחודש הראשון להפעלת תוכנית לממן את פעילותה מתקציב הרשות וברשויות מסוימות החשב המלווה מסרב לאשר את ביצוע הפעולה ומונע בכך את יישום התוכנית ברשות.9 לדברי רני פינצ'י מנהל מינהל השלטון המקומי במשרד הפנים, לחשבים המלווים יש הנחיה לאשר כל תוכנית במימון מלא גם כאשר נדרש מימון ביניים ראשוני.10 2. המשרד לביטחון פנים 2.1 הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול תחום קהילה מהווה את מרכז פעילות הרשות ברשויות המקומיות. המערך הקהילתי משותף לרשות המקומית ולרשות הלאומית למלחמה בסמים ומנוהל על-ידי מתאם יישובי למלחמה בסמים. המתאם הינו עובד הרשות המקומית ומונחה מקצועית על-ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול. המתאם נבחר במכרז ובהסכמה בין שתי הרשויות, הוא מנהל פרויקטים בישוב העוסק בריכוז, תאום ויזמות של המאבק בסמים בישוב, תוך יצירת אינטגרציה בין המערכות בקהילה.11 רשות מקומית המעוניינת לעבוד עם הרשות צריכה להגיש מכתב בקשה למנכ"ל הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. הבקשה נשקלת בהתאם לשיקולים תקציבים ועדיפויות. אם מאושרת בקשת הרשות עליה לעמוד במטצ'ינג. המטצ'ינג משתנה מרשות לרשות. השתתפות הרשות בשכר המתאם ומימון הפעילות נקבעת לפי גודל הרשות וחלקיות המשרה של המתאם והרכזים.12 כיום יש יותר פניות ויותר רשויות שמוכנות להתחייב לחלקן מאשר תקציב ברשות לטובת הנושא ולכן נאלצת הרשות לדחות בקשות של רשויות.13 הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול מעניקה שירותי יעוץ גם לרשויות בהם אין מתאם ו/או רכז של הרשות. יש 7 מנחים הפועלים ברמה אזורית (צפון, דרום, מרכז), ערים גדולות (1), מגזרים (ערבים, עולים מברית המועצות לשעבר, עולים מאתיופיה). הייעוץ ניתן בכל רשות שמעוניינת בכך ללא דרישה תקציבית בכל רחבי הארץ.14 2.2 עיר ללא אלימות תוכנית עיר ללא אלימות, תוכנית לאומית להתמודדות רב מערכתית עם תופעות של אלימות פועלת בשנת 2010 ב-80 רשויות ברחבי מדינת ישראל ואמורה להיות מורחבת בעתיד לכלל הרשויות במדינה.15 במסגרת התוכנית יכולות רשויות המשתתפות בתוכנית לבחור גם בתוכניות מניעה בתחום ההתמכרויות.16 מימון התוכנית "עיר ללא אלימות" נחלק לשלושה מקורות תקציביים :ממשלת ישראל באמצעות המשרד לביטחון פנים, הקרן לידידות והרשות המקומית. חלקה של הרשות נע בין 15% ל-30%. 15% הוא חלקן של הרשויות בהן הופעלה התוכנית עד שנת 2007 כולל. כיום חלקה של הרשות המקומית במימון התוכנית תלוי באשכול החברתי-כלכלי שאליו היא שייכת. רשויות באשכול חברתי-כלכלי 5-1 יממנו 20% מן התוכנית; רשויות באשכול חברתי-כלכלי 7-6 יממנו 25% מן התוכנית; רשויות באשכול חברתי-כלכלי 10-8 יממנו 30% מן התוכנית או יותר, כפי שהוסכם עם המשרד לביטחון פנים. שאר המימון נחלק בין המשרד לביטחון פנים לבין הקרן לידידות,17 וחלקה של הקרן לידידות הוא 11% מתקציב התוכנית.18 3. משרד החינוך 3.1 האגף לקידום נוער משרד החינוך באמצעות האגף לקידום נוער במנהל חברה ונוער ושיתוף הרשויות המקומיות מפעיל יחידות לקידום נוער ב-150 רשויות מקומיות. בכדי להיות זכאים להשתתפות משרד החינוך בהקמת ומימון היחידה ברשות מקומית צריכים להיות כ-50 קטינים בסיכון, מתוכם כ-30 קטינים מנותקים. גם ברשויות בהם יש פחות קטינים מנותקים וקטינים בסיכון מקבלים הקטינים שירותי קידום נוער המגיעים להם לפי חוק אם באמצעות טיפול חלקי ברשות המקומית עצמה או באמצעות טיפול במסגרות של רשות שכנה.19 על הרשות המקומית לפנות למשרד החינוך ולעמוד בקריטריונים הנדרשים לצורך הקמת יחידה מקומית של קידום נוער לעבודה במסגרת הרשות.20 בתוכניות של האגף לקידום נוער יש מטצ'ינג במסגרתו מקבלת הרשות בין 30% ל-50% מהמימן הנדרש לכוח אדם. כמו כן נדרשת הרשות להעמיד לטובת היחידה שהיא מבקשת להקים מבנה. בכל מקרה קטינים זכאים לחינוך והשלמת השכלה גם כאשר אין לרשות שהם חיים בה את האמצעים להפעלת התוכנית. חיים להב מנהל תחום קידום נוער במשרד החינוך סבור שברוב הרשויות מוצאים פתרון וניתן האישור לתקצוב התוכנית, עם זאת יש אכן בעיה ברשויות מסוימות ולכן כדאי לבחון שינוי בשיטת התקצוב הקיימת, למשל באמצעות דיפרנציאציה במסגרתה יוגדרו קריטריונים מוסכמים למתן פטור חלקי או מלא ממטצ'ינג .21 3.2 הצעת חוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידת נוער ומועצת תלמידים רשותית)22 ביום ראשון ה-19 בדצמבר 2010, אישרה ועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק ממשלתית לפיה ימונו בכל רשות בה לומדים לפחות 1,000 ילדים ובני-נוער מנהלי יחידת נוער ומועצת תלמידים רשותית. נוסח החוק נועד לעגן, לחזק ולעודד את הפעילות החינוכית הבלתי פורמאלית. החוק מהווה חלק ממדיניות המשרד לחיזוק החינוך הבלתי פורמאלי, לקידום הערכים בקרב בני הנוער ולהרחבה משמעותית של הפעילות החברתית והקהילתית. לפי ההצעה שהתקבלה משרד החינוך יקצה מדי שנה תקציב בעבור שכרם של מנהלי יחידת הנוער, כאשר ההקצאה תהיה דיפרנציאלית, על-פי מצבה החברתי-כלכלי של כל רשות. סכום זה יהיה בנוסף לתקציבים המוענקים על-ידי מינהל חברה ונוער, באמצעות תמיכות להפעלת, לחיזוק ולקידום חינוך בלתי פורמאלי. 4. הרשות לשיקום האסיר לרשות לשיקום האסיר יש רכזים ב-40 רשויות מקומיות. רשות מקומית שמעוניינת ברכז של הרשות צריכה לפנות לרשות לשיקום האסיר. הרשות לשיקום האסיר מממנת 50% מעלות העסקתו של רכז והרשות המקומית את היתר. בנוסף ל-40 הרכזים יש 46 אנשי קשר במחלקות הרווחה ברשויות בהן אין רכז.23 כיום יש רשימת המתנה של רשויות אשר מעוניינות לממן את חלקן בעלותו של רכז, אולם לרשות לשיקום האסיר אין תקציב לממן את חלקה בפעילות רכז ברשויות נוספות.24 5. פריסת והשתתפות הרשויות המקומיות במימון הפעלת התוכניות השונות בישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים שנערכה בשפרעם ביום ה-16 בדצמבר 2010, הועלתה בפני הוועדה מצוקתם של רשויות מקומיות שאינן מסוגלות לעמוד במטצ'ינג, ושל רשויות מקומיות שהחשב המלווה שלהן לא מאפשר להן לבצע את המטצ'ינג, התוצאה, דווקא ברשויות באשכולות ישובים נמוכים, בהם מתגוררת אוכלוסייה חלשה קיים קושי להפעיל במסגרת הרשות תוכניות המיועדות למאבק בהתמכרויות ולטיפול בנוער בסיכון. טבלה 1: תוכניות בתחום מניעת/שיקום וטיפול סמים, שיקום אסירים וטיפול בקטינים בסיכון תוכנית/ יחידה נגישות לתוכנית (במגבלות תקציב והמתנה) משרד אחראי מטצ'ינג מס' רשויות בהם התוכנית קיימת תקציב קיים במשרד האחראי יחידות סמים במחלקות הרווחה כל רשות שמעוניינת משרד הרווחה יש לפחות 25% מימון של הרשות המקומית 91 מנוצל כולו התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון מוגבלת לרשויות שנבחרו משרד הרווחה אין (נכון לעכשיו) 100% מימון 67 אין ניצול מלא מתאמים של הרשות למלחמה בסמים כל רשות שמעוניינת משרד הבט"פ הרשות למלחמה בסמים יש, המטצ'ינג משתנה מרשות לרשות 56 מנוצל כולו, יש רשימת המתנה עיר ללא אלימות מוגבלת לרשויות שנבחרו משרד הבט"פ יש 15% עד 30% 80 אין ניצול מלא רכזי שיקום אסירים כל רשות שמעוניינת הרשות לשיקום האסיר יש 50% מימון של הרשות המקומית 46 מנוצל כולו , יש רשימת המתנה יחידות לקידום נוער כל רשות שמעוניינת משרד החינוך יש 50% עד 70% של הרשות המקומית 150 כפי שעולה מהטבלה אין שירות הניתן בכל הרשויות, שאינו דורש מהרשות המקומית להעמיד תקציב. כתוצאה מכך רשויות חלשות שהאמצעים העומדים לרשותם מוגבלים שהן גם הרשויות בהן קיימת אוכלוסייה חלשה הנזקקת לשירותים של מניעה וטיפול בתחום ההתמכרויות והטיפול בנוער, דווקא הן מתקשות להפעיל במסגרתן תוכניות מניעה, טיפול ושיקום. לדברי אריה מצליח רכז כלכלה במרכז השלטון המקומי יש תפיסה שללא השתתפות בתקצוב פעילות אין לרשות המקומית תחושה של אחריות. בפועל היות שכיום ברוב התחומים המטצ'ינג אינו דיפרנציאלי בניגוד לעבר, רשויות חלשות אינן מתוקצבות.25 בזמן כתיבת המסמך נמסר כי היות ורשויות חלשות אינן מצליחות לעמוד במטצ'ינג, והתקציב שיועד להן אינו מנוצל, משרד הרווחה מעביר לקראת סוף שנת התקציב לרשויות חזקות יותר שכן מסוגלות לעמוד במטצ'ינג את התקציבים שרשויות חלשות לא נצלו. גורמים מקצועיים במשרדי הממשלה השונים העלו בזמן כתיבת המסמך את הטענה כי יש מקום לבחון את שינוי שיטת המטצ'ינג. אחת החלופות שהועלו היא דיפרנציאציה שתהיה עשויה לתת מענה באמצעות הגדרת קריטריונים שונים לרשויות שונות לפי יכולת. הדיפרנציאציה יכולה להיעשות באופן קבוע או באופן זמני. טבלה 2: חלוקת התוכניות לפי אשכולות26 אשכול מס' ישובים יחידת סמים במחלקת רווחה מתאם/רכז של הרשות למלחמה בסמים רכז של הרשות לשיקום האסיר התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון עיר ללא אלימות יחידה לקידום נוער 1 11 1 - 1 7 5 6 2 31 5 2 3 12 5 15 3 40 8 5 4 11 9 18 4 32 15 9 10 14 12 14 5 38 16 12 11 9 16 20 6 35 17 12 10 7 16 22 7 26 7 8 5 2 7 12 8 23 6 8 3 2 5 10 9 14 2 2 - - 3 4 10 3 - - - - - - טבלה 3: מספר התוכניות הממוצע בכל אשכול (כולל) אשכול 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מס' ישובים 11 31 40 32 38 35 26 23 14 3 סה"כ מס' תוכניות 20 42 55 74 84 84 41 34 11 0 ממוצע תוכניות לישוב 1.8 1.35 1.37 2.31 2.21 2.4 1.57 1.47 0.78 0 טבלה 4: מספר התוכניות להן נדרש מטצ'ינג בכל אשכול אשכול 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מס' ישובים 11 31 40 32 38 35 26 23 14 3 סה"כ מס' תוכניות 13 30 44 60 75 77 39 32 11 - ממוצע תוכניות לישוב 1.18 0.96 1.1 1.87 1.97 2.2 1.5 1.39 0.78 - טבלה 5: מספר התוכניות ברשויות בחלוקה לפי אשכול אשכול מס' רשויות 0 תוכניות תוכנית 1 2 תוכניות 3 תוכניות 4 תוכניות 5 תוכניות 6 תוכניות 1 11 - 6 3 1 - 1 - 2 31 10 9 5 6 - 1 - 3 40 13 14 6 3 1 2 1 4 32 9 7 3 4 1 3 5 5 38 12 6 5 3 4 5 3 6 35 6 8 6 4 5 4 2 7 26 11 5 3 4 1 1 1 8 23 7 5 8 - 2 1 - 9 14 9 1 2 2 - - - 10 3 3 - - - - - - מטבלאות 2-5 ניתן ללמוד כי ברשויות הממוקמות באשכולות 4-6 ניתן המספר הגבוה ביותר של תוכניות בתחום ההתמכרויות, שיקום האסירים והטיפול בקטינים בסיכון. באשכולות 7-10 האוכלוסייה חזקה יותר והצורך בתוכניות שיקום ומניעה נמוך יותר. באשכולות 1-3 היכן שהצורך בתוכניות שיקום ומניעה בתחומים אלו גבוה שיעור הרשויות בהן אין תוכניות או קיימת תוכנית אחת בלבד נע בין 55% ל-70%, לעומת פחות מ-50% ברשויות באשכולות 4-6. יש לציין כי העובדה שרשות נבחרה להשתתף בתוכנית עיר ללא אלימות אינה ערובה להפעלת תוכניות מניעה, טיפול ושיקום בתחומים של קטינים בסיכון ונפגעי התמכרויות. זאת בשל חובת המטצ'ינג שהרשות המקומית צריכה לעמוד בו. זאת בניגוד לתוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון בה נכון לעכשיו לא קיימת חובת השתתפות עצמית של הרשויות במימון התוכניות. מטבלאות 3-4 ניתן ללמוד כי החובה להשתתפות עצמית של הרשויות בשל שיטת המטצ'ינג פוגעת ביכולתן של הרשויות בעשירונים 1-8 להפעיל תוכניות מניעה, שיקום וטיפול. הפגיעה חריפה במיוחד ברשויות באשכול 1 שם שליש מהתוכניות הניתנות בכלל, ניתנות מתוקף התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון שאינה כרוכה בתשלום מטצ'ינג. שיעור הפגיעה יורד ככל שהאשכול חזק יותר כלכלית. טבלה 6: נתוני תוכניות ברשויות במגזר היהודי לפי אשכולות אשכול מס' רשויות 0 תוכניות תוכנית 1 2 תוכניות 3 תוכניות 4 תוכניות 5 תוכניות 6 תוכניות 1 2 - - 2 - - - - 2 7 2 3 1 1 - - - 3 7 - 3 1 - 1 2 - 4 14 4 5 2 1 1 2 - 5 33 8 6 5 3 3 5 3 6 29 4 6 6 4 4 4 1 7 24 10 5 3 4 1 1 - 8 22 7 5 8 - 2 - - 9 14 9 1 2 2 - - - 10 3 3 - - - - - - טבלה 7: נתוני תוכניות ברשויות במגזר הערבי לפי אשכולות מס' רשויות 0 תוכניות תוכנית 1 2 תוכניות 3 תוכניות 4 תוכניות 5 תוכניות 6 תוכניות 1 9 - 6 1 1 - 1 - 2 24 8 6 4 5 - 1 - 3 32 12 11 5 3 - - 1 4 12 5 2 1 3 - - 1 5 3 3 - - - - - - טבלה 8: נתוני תוכניות ברשויות מעורבות לפי אשכולות27 אשכול מס' רשויות 0 תוכניות תוכנית 1 2 תוכניות 3 תוכניות 4 תוכניות 5 תוכניות 6 תוכניות 3 1 1 - - - - - - 4 6 - - 1 - - 1 4 5 2 1 - - - 1 - - 6 6 2 2 - - 1 1 7 2 1 - - - - - 1 8 1 - - - - - 1 - בישראל 253 רשויות מקומיות ואזוריות המתחלקות ל-155 רשויות יהודיות (61.2%), 80 רשויות ערביות (31.2%) ו-18 רשויות מעורבות (7.1%). ברשויות מתקיימות 444 תוכניות מניעה, שיקום וטיפול של נפגעי סמים, אסירים משוחררים וטיפול בקטינים בסיכון. מטבלאות 6-8 ניתן ללמוד כי ברשויות יהודיות המהוות 61.2% מהרשויות מתקיימות 65.2% מהתוכניות, ברשויות ערביות המהוות 31.6% מהרשויות מתקיימות 21.8% מהתוכניות וברשויות מעורבות המהוות 7.1% מהרשויות מתקיימות 13% מהתוכניות. 6. נקודות לדיון וסיכום • לא בכל הרשויות ניתנים שירותי מניעה, שיקום וטיפול לנפגעי סמים, אסירים משוחררים וקטינים בסיכון. הבעיה בולטת במיוחד ברשויות באשכולות 1-3. מן הראוי לפעול לשיפור הנגישות של רשויות באשכולות 1-3 לתוכניות מניעה, טיפול ושיקום של נפגעי התמכרויות, אסירים משוחררים וקטינים בסיכון. • אחת הבעיות שעלו בזמן הכנת המסמך היא העדר היכולת של רשויות חלשות לטפל בבעיה בשל חוסר יכולת לעמוד במימון הנדרש מהן בשל שיטת המטצ'ינג. • לשיטת המטצ'ינג יש מעלות לא מעטות, לדוגמא היא מחייבת את העומדים בראש רשות מקומית להתייחס לשירותים הניתנים בשיטה זו ברצינות ולקחת אחריות על המדיניות המקומית בתחומים בהם יש מטצ'ינג. עם זאת ברשויות חלשות השיטה יצרה עיוות שכן רשויות חלשות מראש אינן מסוגלות להעמיד את המטצ'ינג וכך דווקא ברשויות אלו במקרים רבים לא ניתנים שירותי רווחה ומניעה בתחומי הטיפול בהתמכרויות והטיפול בנוער בסיכון. • המטצ'ינג אינו המגבלה היחידה על רשויות מקומיות. גם רשויות שמעוניינות ומסוגלות להעמיד את התקציב הנדרש נדרשות בחלק מהתוכניות להמתין בשל מגבלות תקציביות. יש לציין כי התקציבים הניתנים למשרדים השונים אינם מותאמים למצב שבו כל הרשויות יבקשו את השירותים. כך נוצר מצב בחלק מגורמי הטיפול הממשלתיים כרשות למלחמה בסמים והרשות לשיקום האסיר שגם אם כל הרשויות בהם אין היום מתאמים ורכזים יוכלו לעמוד בחלקן לא יוכלו רשויות אלו להקצות את חלקן בתקציב. • העדר יכולת תקציבית של רשות מקומית היא בעיה מרכזית אולם לא הבעיה היחידה. רשויות מסוימות בוחרות מסיבות שונות שלא לטפל בבעיה מסוימת במיוחד בתחום הטיפול בהתמכרויות ובמיוחד בתחום הטיפול בנפגעי סמים. בעיות נוספות: א. חוסר מודעות של רשויות לגבי תוכניות קיימות וזכאותן להשתתפות בתוכניות אלו מהווה בעיה. ב. התעלמות של רשויות מטיפול בבעיות של נפגעי התמכרויות ונוער בסיכון. • קיים פער בין רשויות יהודיות ערביות ומעורבות ביחס להפעלת תוכניות מניעה שיקום וטיפול בתחומים שנבדקו, ברשויות ערביות שיעור התוכניות נמוך משיעורן מתוך הרשויות. בעוד שברשויות יהודיות ומעורבות שיעור התוכניות גבוה משיעורן מקרב הרשויות. היות ורוב מוחלט של הרשויות במגזר הערבי (65 מתוך 80) שייכות לאשכולות 1-3, סביר להניח שלמטצ'ינג יש השפעה מרכזית בשיעור ההשתתפות הנמוך ברשויות אלו. • יש מקום לבחון שיטות תקצוב ומימון מתואם שייקחו בחשבון את המצב הכלכלי של הרשויות וברשויות, את קיומן של אוכלוסיות שנזקקות לשירותים ואת יכולתן של רשויות לתקצב תוכניות לטיפול בנפגעי התמכרויות, אסירים משוחררים וקטינים בסיכון. 7. נספחים 7.1 נספח א' אנשי קשר לתוכניות מניעה שיקום וטיפול בתחום ההתמכרויות והטיפול בקטינים בסיכון א. משרד הרווחה היחידה לטיפול בהתמכרויות איריס פלורנטין, מנהלת היחידה לטיפול בהתמכרויות 02-6708174. דבורה אלטוס, מפקחת רישוי יחידות סמים 04-8619152. אתר משרד הרווחה/השירות לטיפול בהתמכרויות: http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/Distress/Addictions טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 02-6331644. אתר משרד הרווחה/התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון: http://www.molsa.gov.il/MisradHarevacha/HomePageMenu/ProjectShmid ב. המשרד לביטחון פנים אורנה שביט, אחראית תחום קהילה הרשות למלחמה בסמים, 02-6755911. אתר הרשות למלחמה בסמים: http://www.antidrugs.org.il עיר ללא אלימות, 073-2955425. אתר עיר ללא אלימות: http://www.cwv.gov.il/Pages/default.aspx ג. הרשות לשיקום האסיר אבי דיאמנט מפקח ארצי, 02-6527266. אתר הרשות לשיקום האסיר: http://www.pra.gov.il/?file=kop1.php ד. משרד החינוך חיים להב, מנהל תחום קידום נוער, 03-6896193 אתר היחידה לקידום נוער: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Noar/TechumeiHaminhal/KidumNoar 7.2 נספח ב פרישת התוכניות בתחום ההתמכרויות ונוער בסיכון ברשויות המקומיות והאזוריות טבלה 3 פריסת תוכניות בתחום ההתמכרויות והטיפול בקטינים בסיכון לפי רשויות מקומיות אשכול ישובים28 יחידת סמים במחלקת רווחה29 מתאם/רכז של הרשות למלחמה בסמים30 רכז של הרשות לשיקום האסיר31 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון32 עיר ללא אלימות33 יחידה לקידום נוער34 אבו בסמה 1 + + אבו גוש 3 + אבו סנאן 3 + אבן יהודה 8 אום אל-פחם 2 + + + + + אופקים 4 + + + + + אור יהודה 5 + + + אור עקיבא 5 + + + + אורנית 7 + + אזור 7 + אילת 5 + + + + + אכסאל 3 אל-בטוף 1 + אלונה 7 אליכין 6 אלעד 2 + + אלפי מנשה 8 + + אלקנה 8 אעבלין 3 + אפרתה 6 + אריאל 6 + + אשדוד 5 + + + + + אשכול 7 + אשקלון 5 + + + + + + באקה-ג'ת 4 + + + באר טוביה 6 + + + + באר יעקב 5 באר שבע 5 + + + + + + בוסתאן אל-מרג' 2 + בועיינה-נוג'יידאת 2 + בוקעאתה 3 בענה 2 ביר אל-מכסור 2 + בית אל 4 + בית אריה 7 בית ג'ן 3 + בית דגן 6 + בית שאן 5 + + בית שמש 3 + + + + + ביתר עילית 1 + + בני ברק 2 + + + בני עי"ש 5 + בני שמעון 7 בנימינה-גבעת עדה 7 + בסמ"ה 2 בסמת טבעון 3 + + + ברנר 8 בת ים 6 + + + + + ג'דיידה-מכר 2 + + + + ג'וליס 4 ג'לג'וליה 3 + ג'סר א-זרקא 2 + + + גבעת זאב 6 + גבעת שמואל 8 + + גבעתיים 9 + גדרה 6 + + + גדרות 9 גולן 5 גוש חלב 5 גוש עציון 4 + + גזר 7 גן יבנה 6 גן רוה 9 גני תקוה 8 + דאלית אל-כרמל 4 + + דבוריה 3 + + דימונה 4 + + + + + דיר אל אסד 2 + + דיר חנא 2 + + דרום השרון 9 + + הגלבוע 4 + הגליל העליון 6 + + הגליל התחתון 7 הוד השרון 8 + הערבה התיכונה 9 הר-אדר 9 הר חברון 2 הרצליה 8 + + זבולון 6 זכרון יעקב 7 + זמר 4 זרזיר 2 + + + חבל אילות 4 חבל יבנה 5 חבל מודיעין 6 + + + חדרה 6 + + + + + + חולון 6 + + + + + חוף אשקלון 5 + חוף הכרמל 8 + חוף השרון 9 חורה 1 + + + חורפיש 4 חיפה 7 + + + + + + חצור הגלילית 4 + טבריה 5 + + + + + טובא-זנגריה 2 + טורעאן 3 + טייבה 3 + טירה 4 + + + טירת כרמל 5 + + + + טמרה 3 + + + יאנוח-ג'ת 3 יבנאל 4 יבנה 6 + + + + יהוד-מונוסון 7 + + + יואב 7 יסוד המעלה 8 יפיע 3 + + יקנעם עילית 6 + + ירוחם 4 + ירושלים 4 + + + + + + ירכא 3 + כאבול 3 + + כאוכב אבו אל-היג'א 3 כוכב יאיר 8 כסייפה 1 + כסרא-סמיע 3 כעביה טבאש-חג'אג'רה 2 + כפר ברא 3 כפר ורדים 9 כפר יאסיף 4 + כפר יונה 6 + + כפר כמא 5 כפר כנא 2 + + כפר מנדא 2 + + כפר סבא 7 + + + + כפר קאסם 3 + כפר קרע 4 + כפר שמריהו 10 כפר תבור 9 כרמיאל 6 + + + + + לב השרון 8 + + להבים 9 לוד 4 + + + + + לכיש 5 + + לקיה 1 + מבואות החרמון 6 + מבשרת ציון 8 + + מג'אר 3 + + + מג'ד אל כרום 2 מג'דל שמס 3 מגדל 5 מגדל העמק 5 + + + + + + מגידו 7 + + מגילות ים המלח 7 מודיעין-מכבים-רעות 8 + + + + מודיעין עלית 1 + + מזכרת בתיה 7 מזרעה 3 + מטה אשר 6 + מטה בנימין 3 + + מטה יהודה 6 + מטולה 8 מיתר 9 מנשה 4 + + מסעדה 3 מעיליא 6 מעלה אדומים 6 + + + + מעלה אפרים 5 מעלה יוסף 5 + + מעלה עירון 2 מעלות-תרשיחא 5 + + + + מצפה רמון 5 מרום הגליל 3 מרחבים 4 + משגב 6 + משהד 2 נהריה 6 + + + + נחל שורק 2 + נחף 2 + נס ציונה 7 + + + נצרת 4 + + + + + + נצרת עילית 6 + + + + + + נשר 7 נתיבות 3 + + + + + נתניה 6 + + + + + סאג'ור 3 סביון 10 סח'נין 2 + + + ע'ג'ר 3 עומר 10 עילבון 4 עילוט 2 עין מאה'ל 2 עין קיניה 3 עכו 4 + + + + + + עמנואל 2 + עמק הירדן 5 + עמק המעיינות 5 + עמק חפר 8 + + עמק יזרעאל 8 + + עמק לוד 3 עספיא 4 + + + עפולה 5 + + + + + עראבה 2 + + + ערבות הירדן 6 ערד 5 + + + ערערה 3 + ערערה בנגב 1 + פוריידיס 3 + פסוטה 5 פקיעין (בוקייעה) 4 פרדס חנה-כרכור 6 + + פרדסיה 7 פתח תקווה 6 + + + + צורן-קדימה 7 + + + צפת 3 + + + + קדומים 5 + קלנסווה 2 + + + קציר-חריש 5 + קצרין 5 + + קרית אונו 9 + + + קרית ארבע 3 + + קרית אתא 6 + + קרית ביאליק 7 + + + קרית גת 4 + + + + + + קרית טבעון 9 + + + קרית ים 5 + + + + קרית יערים 2 קרית מוצקין 7 + + קרית מלאכי 4 + + + + קרית עקרון 5 + + + קרית שמונה 5 + + קרני שומרון 5 ראמה 4 ראש העין 6 + + + ראש פינה 7 ראשון לציון 7 + + + + + רהט 1 + + + + + רחובות 6 + + + ריינה 3 + + רכסים 2 + רמלה 4 + + + + + + רמת גן 8 + + + + רמת השרון 9 + + רמת ישי 8 רמת נגב 5 רעננה 8 + שבליאום אל ג'נם 3 שגב שלום 1 + שדות נגב 4 שדרות 5 + + + + + שהם 8 + + שומרון 4 + + + שלומי 6 + שעב 2 שער הנגב 7 + שפיר 3 + + שפרעם 3 + + + + + + תל אביב - יפו 8 + + + + + תל מונד 8 + תל שבע 1 + תמר 6 253 78 56 47 67 79 122 8. מקורות מסמכים גלעד נתן, טיפולן של הרשויות המקומיות במתמכרים, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 1 ביוני 2009. שירי בס ספקטור, זכויות חברתיות ושירותי הרווחה האישיים בישראל, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 באוקטובר 2010. גלעד נתן, טיפול בבני נוער וצעירים המכורים לסמים קשים, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2010. אתי וייסבלאי, הערכת השפעתה של התוכנית עיר ללא אלימות על ילדים ובני נוער, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 25 באוקטובר 2010. גלעד נתן, טיפול בהתמכרויות במגזר הערבי, מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 20 בדצמבר 2010. שיחות טלפון רקפת בן גיא, סגנית מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות משרד הרווחה. דבורה אלטוס, השירות לטיפול בהתמכרויות משרד הרווחה. טלל דולב, מנהלת התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. רני פינצ'י, מנהל מינהל שלטון מקומי משרד הפנים. חיים להב מנהל תחום קידום נוער משרד החינוך. אורנה שביט, אחראית תחום קהילה הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. אבי דיאמנט מפקח ארצי הרשות לשיקום האסיר. יעל קוליץ מנסדורף, עוזרת מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר. אריה מצליח, רכז כלכלה מרכז השלטון המקומי. אתרי אינטרנט אתר הכנסת. אתר משרד הרווחה. אתר משרד הפנים. אתר המשרד לביטחון פנים. אתר משרד החינוך. אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אתר הרשות למלחמה בסמים. אתר הרשות לשיקום האסיר. אתר התוכנית עיר ללא אלימות. אתר הקרן לידידות.