חומר רקע
תיקון חוק רישוי שירותי תעופה
159.
בחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ"ג–1963 –
(1) בסעיף 1 - , בסופו יבוא:
(א) ההגדרה "טיסה מסחרית" תימחק ובמקומה יבוא:
" הפעלה" לעניין כלי טיס - שימוש בכלי טיס למטרת טיסה, ובכלל זה גרימה או הרשאה לשימוש כאמור;
"הפעלה מסחרית" - הפעלת כלי טיס לצורכי עסק שעיקרו הסעת נוסעים, הובלת טובין, או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה; "
(ב) בסופו יבוא:
""המנהל" – מנהל רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005, או עובד הרשות האמורה שהוא הסמיך לעניין חוק זה, כולו או חלקו; הודעה על הסמכה כאמור תפורסם ברשומות;
"מפעיל ישראלי" – מפעיל אווירי כהגדרתו בחוק הטיס, התש"ע"א–2010, שמתקיים בו המפורט להלן, לפי העניין –
(1) לעניין יחיד – הוא תושב קבע בישראל שאין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל, או אזרח ישראלי שיש לו מקום עסקים עיקרי בישראל;
(2) לעניין תאגיד – הוא התאגד בישראל, אין לו מקום עסקים עיקרי מחוץ לישראל, והשליטה בו היא בידי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, או שהשליטה בו היא בידי אדם אחר בהתאם להוראות אמנה בין–לאומית בענייני תעופה, שישראל צד לה; לעניין זה "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968;
"רישיון" – רישיון הפעלה מסחרית כמשמעותו בסעיף 2;
"היתר הפעלה" – כמשמעותו בסעיף 8ג.";
"השר" – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
(2) במקום סעיף 2 יבוא:
לא הוצבע
"רישיון הפעלה מסחרית
2.
מפעיל ישראלי לא יפעיל כלי טיס בהפעלה טיסה מסחרית, אלא אם כן בידו רישיון לכך מאת השר התחבורה, ובהתאם לתנאי הרישיון.";
(3) בסעיף 3 –
(א) בסעיף קטן (א) –
(1) במקום הרישה יבוא "השר התחבורה רשאי לקבוע ברישיון תנאים לגבי כל אלה:";
(2) פסקאות (3) עד (5) – יימחקו;
(3) במקום פסקה (6) יבוא:
"(6) היעדים שאליהם או מהם מותר לבעל הרישיון לפעול;";
(4) פסקאות (7) ו-(11) – יימחקו;
(5) בסופו יבוא:
"(12) תנאים שתכליתם שמירה על הדדיות עם מדינה אחרת הנוגעת בדבר.";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) קביעת תנאים ברישיון לפי הוראות סעיף קטן (א), שלא בהתאם לבקשה שהגיש מבקש הרישיון, או קביעת תנאים ברישיון לפי הוראות סעיף קטן (א) בהתאם לבקשת מבקש הרישיון , העלולים לפגוע בתחרות בענף התעופה האזרחית או בקידומה, ברווחת ציבור המשתמשים או בתועלת המשק, תיעשה בהתייעצות עם שר התיירות ולאחר קבלת חוות דעתה של הוועדה המקצועית.";
(4) סעיף 7 – בטל;
(5) בסעיף 8א –
(א) בסעיף קטן (א), במקום "לפני שר התחבורה בכל עניין הנוגע לרישיונות" יבוא "בכל עניין הנוגע לרישיונות ולהיתרי הפעלה";
(ב) בסופו יבוא:
"(ד) בדיוני הוועדה המקצועית הנוגעים לחוות דעת בעניין היתרי הפעלה, ישתתף, במקום המנהל, נציגו כאמור בסעיף קטן (ג).";
לא הוצבע
(6) בסעיף 8ב, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המילים "או להשכרה" – יימחקו, ובמקום "טיסה מסחרית" יבוא "הפעלה מסחרית";
(7) אחרי סעיף 8ב יבוא:
"היתר הפעלה
8ג.
(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2, מפעיל ישראלי וכל מפעיל אווירי אחר של כלי טיס זר בהפעלה מסחרית, כהגדרתו בחוק הטיס, התש"ע–2010, לא יפעיל כלי טיס בטיסה בהפעלה מסחרית לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בתמורה, מן המדינה או אליה או בשטחה (בסעיף זה – הפעלה בישראל), אלא אם כן בידו היתר הפעלה מאת המנהל ובהתאם לתנאי ההיתר.
(א1) היתר הפעלה יינתן לתקופה קצובה, לכל יעד אליו מורשה בעל ההיתר לפעול.
(א2)
(1) לא יינתן היתר הפעלה למי שאינו מפעיל ישראלי, אלא אם כן מבקש ההיתר מינה נציג בישראל מטעמו, המורשה לפעול בשמו בהליכים לפי חוק זה ולפי חוק הטיס, התשע"א–2010, ולקבל בשמו ובעבורו כתבי בי דין;
(2) בעל היתר הפעלה המבקש לשנות נציג הממונה מטעמו כאמור בפסקה (1) יודיע על כך למנהל מראש;
(3) המנהל רשאי להורות לבעל היתר הפעלה להחליף נציג הממונה מטעמו כאמור בפסקה (1);
(4) רשות התעופה האזרחית תפרסם באתר האינטרנט שלה את פרטיהם של נציגי בעלי היתרים שמונו לפי סעיף קטן זה, ותעביר פרטים אלה לרשות שדות התעופה שהוקמה לפי חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז – 1977, לשם פרסומם גם באתר רשות שדות התעופה.
(ב) המנהל רשאי לקבוע בהיתר ההפעלה תנאים להפעלה בישראל לגבי כל אלה:
(1) כלי הטיס שבעל ההיתר מורשה להפעיל;, וכן קיבולת הנוסעים המרבית שבעל ההיתר מורשה להוביל;
(1א) מספר הנוסעים או משקל המטען שבעל ההיתר מורשה להוביל;
(1ב) קיבולת המושבים או קיבולת המטען שבעל ההיתר מורשה להפעיל;
מכאן ואילך לא הוקרא
(1ג) סוגי השירותים המוצעים באמצעות כלי הטיס;
(1ד) היעדים שאליהם או מהם מותר לבעל ההיתר לפעול;
(2) תדירות השירותים שיינתנו ולוח הזמנים למתן שירותים כאמור;
(3) הפעלת כלי טיס שאינם בבעלות המפעיל האווירי;
(4) מינוי נציג בישראל מטעם המפעיל האווירי, המורשה לפעול בשמו בהליכים לפי חוק זה ולפי חוק הטיס, התש"ע–2010, ולקבל בשמו ובעבורו כתבי בי דין;
(5) תנאים שתכליתם שמירה על הדדיות עם מדינה אחרת הנוגעת בדבר;
(6) כל תנאי אחר שקבע השר התחבורה לעניין זה.
(ג) השר התחבורה רשאי לקבוע סוגי טיסות הפעלות מסחריות שלא נדרש לגביהן היתר הפעלה, ובלבד שבידי המפעיל האווירי רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 17 לחוק הטיס, התש"ע"א–2010 או רישיון דומה ממדינת המפעיל כהגדרתה בחוק האמור.
(ד) השר התחבורה רשאי לקבוע הוראות המסדירות את דרכי מתן היתר הפעלה, חידושו, תקופת תוקפו, תנאיו, צורתו, כללי החזקתו וכן את האגרות שישולמו בעד מתן ההיתר או חידושו.
(ה) הוראות סעיפים 3(א1) עד (ג), 5, 8 ו-8ב החלות לגבי רישיון, יחולו, לגבי היתר הפעלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר התחבורה תהא נתונה למנהל;
(2) סמכות הנתונה לפי הסעיפים האמורים לשר התיירות, תהא נתונה למי ששר התיירות הסמיכו לעניין זה.";
(8) אחרי סעיף 10 יבוא:
"עיצום כספי
10א.
(א) הפעיל אדם כלי טיס בטיסה בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה רישיון או היתר הפעלה לפי חוק זה, בלא רישיון או היתר הפעלה, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום השווה ל- 150% מהסכום הבסיסי. סכום של 200,000 שקלים חדשים.
(ב) המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בגובה הסכום הבסיסישל 150,000 שקלים חדשים, על כל אחד מאלה:
(1) בעל רישיון שהפר תנאי מתנאי רישיונו המפורט בסעיף 3(א)(1) עד (12);
(2) בעל היתר הפעלה שהפר תנאי מתנאי היתר ההפעלה המפורט בסעיף 8ג(ב)(1) עד (5).
(ב1) המנהל רשאי להטיל עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור 50% מהסכום הבסיסי, על בעל היתר הפעלה שהפר תנאי מתנאי היתר ההפעלה שנקבע לפי סעיף 8ג(ב)(6).
(ב2) הפעיל אדם כלי טיס בהפעלה מסחרית שנדרש לגביה גם רישיון וגם היתר הפעלה לפי חוק זה, ובאותה הפעלה ביצע שתי הפרות כמפורט להלן, יוטל עליו בשל הפרות אלה עיצום כספי אחד, לפי הגבוה מביניהם -
(1) הפר תנאי ברישיון שנקבע גם כתנאי בהיתר ההפעלה שניתן לו לגבי אותה הפעלה;
(2) הפר תנאי ברישיון, ולא קיבל היתר הפעלה לאותו יעד.
(ג)
(1) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אלא לפי הוראות פסקה (2).
(2) השר התחבורה, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף זה, בשיעורים שיקבע.
(ד) על עיצום כספי לפי סעיף זה יחולו הוראות סימנים ב' ו-ג' בפרק ט' לחוק הטיס, התשע"א "ע–2010, בשינויים המחויבים.";
(ה) בסעיף זה -
"הסכום הבסיסי" - סכום כמפורט להלן, לפי העניין;
(1) לגבי מי שהפעיל כלי טיס גדול בטיסה בין-לאומית – 100,000 שקלים חדשים;
(2) לגבי מי שהפעיל כלי טיס בינוני או קטן בטיסה בין-לאומית, או מי שהפעיל כלי טיס גדול בטיסה פנים ארצית – 50,000 שקלים חדשים;
(3) לגבי מי שהפעיל כלי טיס שלא כאמור בפסקאות (1) ו- (2) – 25,000 שקלים חדשים.
"כלי טיס גדול", "כלי טיס בינוני" ו- "כלי טיס קטן" – כהגדרתם בסעיף 126 לחוק הטיס, התשע"א – 2010.
(8א) בסעיף 11 , בסעיף קטן (א) -
(1) בפסקאות (1) ו- (2) במקום "בטיסה מסחרית" יבוא "בהפעלה מסחרית";
(2) פסקה (3) – תימחק;
(9) בסעיף 23, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) השר התחבורה לא יתקין תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת רשות התעופה האזרחית שהוקמה לפי חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה– 2005, או לאחר התייעצות עמה."