חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון ביום ה-20 בדצמבר 2010 בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא מחשוב מערכת הבריאות.
עיקרי הממצאים
פרויקט ניהול מערכת רפואית (נמ"ר)
• פרויקט נמ"ר נועד ליישם מערכת ERP – ניהול משאבי הארגון, ב- 11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים. המערכת אמורה לתת מענה מחשובי לצד האדמיניסטרטיבי-רפואי ולמספר היבטים קליניים.
• על פי דוח מבקר המדינה 60 ב', שפורסם במאי 2010, בדצמבר 2003 היו אמורות כל תתי-המערכות של נמ"ר לפעול בכל בתי החולים. עד כה הפרויקט לא הושלם במלואו.
• למרות שבית החולים תל- השומר – בית החולים הגדול בישראל, היה אמור לקחת חלק בנמ"ר, כיום פועלת בבית החולים רק תת מערכת (מודול) המעבדות ומסתמן כי בית החולים לא יאמץ את נמ"ר.
• עלותו התקציבית של פרויקט נמ"ר (מתקציבי משרד הבריאות ומתקציבי בתי החולים) עד סוף 2009, הגיעה לכ- 257 מיליוני שקלים. למשרד הבריאות יש התחייבויות נוספות כלפי הספק עבור תחזוקה "לחמש השנים הבאות" (החל ב-2010), בסכום של כ-85 מיליון ש"ח.
• במהלך שנות פעולת נמ"ר שונה מודל רישוי התוכנות, מרישוי על פי מספר עמדות מחשוב לרישוי על פי מספר משתמשים. כפועל יוצא גדל בשיעור ניכר מספר הרישיונות הנדרש ובהתאמה עלות רישוי התוכנות גדלה.
פרויקט מזור
• פרויקט "מזור", הוא פרויקט ERP מקיף לבתי-החולים הממשלתיים - כולל בתי-החולים הגריאטריים ובתי-החולים לחולי נפש (24 בתי-חולים בסך הכול).
• "מזור" נועד לטפל במחשוב כל מעטפת העבודה של בית-החולים - כמעין פרויקט מרכב"ה לבתי-החולים.
• היקף התקציב של הפרויקט הוא כ-250 מיליון ₪ (200 מיליון מתקציבי משרד האוצר ו – 50 מיליון מתקציבי משרד הבריאות). למרות שהפרויקט היה אמור להתחיל כבר בשנת 2008, ואף תוקצב בבסיס התקציב בתקנה ייעודית, עד היום טרם החלו ביישומו. גם פיילוט שהיה אמור להיערך, זה מכבר, בבית החולים רמב"ם טרם בוצע.
• בדוח בנושא מזור של מבקר הפנים של משרד הבריאות מ- 2008 הועלו חשדות לאי סדרים. הנושא הועבר לחקירה של המשטרה, שטרם הסתיימה.
• משרד הבריאות הוציא בשנתיים האחרונות שלושה מכרזים שונים למנהל לפרויקט מזור, אך עד כה טרם אוישה המשרה.
• בשל העיכוב בביצוע פרויקט מזור חלק מבתי החולים החלו בביצוע שדרוגים למערכות מחשוב ישנות שמזור אמור היה להחליף.
רשומה רפואית לאומית
• בשנת 2004 החליט משרד הבריאות על הקמת פרויקט "רשומה רפואית לאומית לישראל" שמטרתו ליצור ממשק בין מאגרי המידע הרפואי של הגורמים הרפואיים המטפלים.
• כיום המידע הרפואי של חולה הפונה לטיפול שלא אצל הגורם המטפל הקבוע, איננו נגיש לגורם המטפל.
• משרד הבריאות מסר לקראת דיון בועדת המדע והטכנולוגיה ב-2007, כי הפרויקט פועל בשלב זה כפיילוט בבתי החולים, שבמסגרתו מוצגות רשומות רפואיות במקרים של אלימות במשפחה וכך מתאפשר מעקב אחר הטיפול.
• לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, בשלב הפיילוט, לא הוגדרו נהלי אבטחת מידע והגנת הפרטיות וכיוון שכך הרחבתו של הפרויקט הוגבלה על ידי משרד המשפטים.
• לדברי עו"ד טליה אדרי – אגמון ממשרד הבריאות, הוגשו תזכירי חוק בנושא, אך בשל חילופי מנכ"ל במשרד הבריאות, הנושא מצוי כעת בלמידה מחודשת.
רישום חיסונים לאומי לישראל (רחל"י)
• רישום חיסונים לאומי לישראל (רחל"י) היא מערכת שייעודה ריכוז פנקס החיסונים של אזרחי ישראל, כך שניתן יהיה לבצע מעקב ותיעוד מלא של החיסונים הניתנים בכל מהלך חיי האזרח.
• החל בראשית 2011 ניתן יהיה לקבל את כל פרטי החיסונים הניתנים בטיפות החלב ובעיריות (ת"א וירושלים) מתוך מערכת רחל"י. מלבד החשיבות הרפואית של הפרויקט האמור, הוא אמור לסייע באכיפת התניית קצבאות הילדים בביצוע חיסונים כפי שנקבע בחוק. שהיה אמור להיכנס לתוקפו כבר בדצמבר 2010, אולם התחלת יישומו נדחתה למרץ 2011.
מסמך זה נכתב לקראת דיון ביום ה-20 בדצמבר 2010 בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא מחשוב מערכת הבריאות. המסמך מציג מידע על מספר פרויקטים ממשלתיים מרכזיים בתחומי המחשוב של מערכת הבריאות בתוכם: ניהול מערכת רפואית (להלן, נמ"ר); מזור; רשומה רפואית לאומית ורישום חיסונים לאומי לישראל (להלן רחל"י). מפאת היקף הנושא, אין במסמך זה התייחסות לכל ההיבטים הנוגעים לפרויקטים אלו.
1. רקע בנושא מערכות ERP 1(Enterprise Resource Planning)
כיוון ששתיים ממערכות המחשוב הנידונות (נמ"ר ומזור) הן מערכות ניהול משאבי הארגון – ERP, להלן רקע כללי בנושא.
הקונספט של מערכות - ERP כמערכת המספקת פתרון מחשובי כולל לניהול המשימות העיקריות של ארגון, גובש בתחומי התעשייה, כאמצעי לשליטה טובה יותר בתהליכי העבודה: ייצור, רכש, ניהול כוח אדם וכו'. מוצרי ERP אמורים לספק סל של תוכנות המתאימות למשימות העיקריות של הארגון, תוך התאמה קלה יחסית לתחומי עיסוקו הספציפי של הארגון. הגישה המחשובית של מוצרי ERP מהווה חלופה לגישה שמקובל לכנותה "Best Of Breeds" על פיה בוחרים את פתרון המחשוב המיטבי בכל תחום ותחום בנפרד ולא באמצעות פתרון כולל. בהפשטה, ניתן לומר כי היתרון הבולט של ERP הינו בממשק האחיד של כלל הרכיבים ולעומת זאת היתרון בפתרונות ספציפיים בהתאם לתחום הוא בהתאמה ובמענה מקצועי המדויק לצרכים הייחודיים. .
לאור יישום פתרונות ERP בחברות בתעשייה הוחל בבחינת האפשרות ליישם פתרון מחשובי כולל זה עבור בתי החולים הממשלתיים באמצעות מערכת נמ"ר ובהמשך עבור משרדי הממשלה באמצעות מערכת מרכב"ה.
2. פרויקט ניהול מערכת רפואית (נמ"ר)2
היוזמה להקמת פרויקט נמ"ר (ניהול מרכז רפואי) החלה כבר בשנת 1995. בשנת 1998 נבחר ספק תוכנת ה- ERP למחשוב "רצפת הייצור" של בית החולים, היינו - ההליך האדמיניסטרטיבי-רפואי - ב- 11 בתי החולים הממשלתיים הכלליים. ליישום פרויקט נמ"ר נבחרה מערכת ERP של חברת SAP הגרמנית, מערכת המשמשת גם את פרויקט מרכב"ה.
מטרתו העיקרית של פרויקט נמ"ר היא לתת מענה מחשובי לצד האדמיניסטרטיבי-רפואי: קבלת המטופל, רישום ומעקב על השירותים הרפואיים הניתנים, שחרור והוצאת חשבון לחיוב עבור הטיפול. בנוסף, כוללת מערכת נמ"ר גם את מעבדות הבדיקה של בתי החולים, חדרי הניתוח, דימות3 ומערכת שיבוץ.4 בהיבט הקליני המערכת אמורה לסייע באנמנזה קלינית וסיעודית, בניהול הרשומות ובייעוץ הרפואי.
בראש פרויקט נמ"ר עומדת ועדת היגוי עליונה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, הנהלת המשרד ומנהלי בתי חולים. יישום הפרויקט מצוי באחריות מנהל יישום השייך לאגף המחשוב במשרד.
כפי שעולה מדוח מבקר המדינה5 שפורסם במאי 2010, השלמתו של השלב הבסיסי בפרויקט נמ"ר תוכננה לסוף ינואר 2001, אך עד כה הפרויקט לא הושלם במלואו. למרות שבית החולים תל- השומר – בית החולים הגדול בישראל, היה אמור לקחת חלק בנמ"ר, כיום פועלת בבית החולים רק תת מערכת (מודול) המעבדות ומסתמן כי בית החולים לא יאמץ את נמ"ר.6
מתשובת משרד הבריאות7 עולה כי תת מערכת האדמיניסטרציה מופעלת כיום בעשרה בתי חולים; תתי המערכות הקליניים – רדיולוגיה וחדרי ניתוח מופעלים בתשעה בתי חולים (למעט רמב"ם בו מופעלת מערכת פרומתאוס); תת מערכת הניהול המחלקתי עובד באופן מלא בחמישה בתי חולים ובאופן חלקי בארבע מחלקות נוספות.
להלן יוצגו עיקרי דוח מבקר המדינה 60 ב בנושא נמ"ר.
2.1. דוח מבקר המדינה 60 ב בנושא נמ"ר8
משרד מבקר המדינה בחן את יישומו של פרויקט נמ"ר ופירסם את ממצאיו בדוח מבקר המדינה 60ב במאי 2010. להלן עיקרי ממצאי הדוח:
2.1.1. לוח זמנים
ראשיתו של פרויקט נמ"ר בשנת 1995 ביוזמת של משרד הבריאות ובתי החולים הממשלתיים לבחון את תפיסת המחשוב העתידית בבתי החולים הממשלתיים ובדיקת המערכות הממוחשבות שהיו בהם. לאחר ביצוע חקר ישימות בידי שתי חברות ייעוץ, הוחלט במשרד הבריאות לפעול בהתאם להמלצות שהובאו ולפנות למשרד האוצר לקבלת תקציב לפרויקט. בשנים 1996 ו-1997 הגדירו המשרד ובתי החולים את הדרישות והמאפיינים של המערכות הממוחשבות החדשות.
ב-1997 פרסם משרד הבריאות מכרז לפיתוח המערכת הממוחשבת לבתי החולים הממשלתיים. לאחר שבדק את הצעות הספקים החליט משרד הבריאות שלא לבחור זוכה במכרז משום ש"ההצעות הכספיות חרגו באופן מובהק מהאומדן הכספי של הגורמים המקצועיים של המשרד". לאחר קבלת פטור ממכרז מהחשב הכללי באוצר נתקיימו דיונים עם מתמודדות שונות מהמכרז והוגשו הצעות שונות.
במאי 1998 החליטה ועדת המכרזים של המשרד להתקשר עם החברה הנבחרת. המשרד חתם עמה על הסכם באוקטובר 1998. זמן קצר לאחר ההסכם נרכשה החברה האמורה על ידי חברה אחרת, ובמחצית הראשונה של 2003 התמזגה האחרונה עם חברה נוספת.
על פי ההסכם מ-1998, היו צריכים להתקיים שני שלבי פיתוח של תתי-המערכות, הטמעתן והפעלתן בכל האתרים: בחלק הראשון של הפרויקט היה צריך לפתח ולהתקין בכל בתי החולים את תת-מערכת המינהל ושני יישומים של תת-מערכת המעבדות. חלק זה היה צריך לפעול במלואו בכל האתרים מיולי 2000. בחלק השני היה על הספק לפתח ולהתקין את תת-מערכת הרדיולוגיה, תת-מערכת חדרי הניתוח, יתר היישומים של תת-מערכת המעבדות ולחולל אינטגרציה בין כל תתי-המערכות. חלק זה היה צריך לפעול במלואו בכל בתי החולים מדצמבר 2000, כלומר עד תחילת 2001 היו כל תתי-המערכות צריכות לפעול במלואן.
באוקטובר 2001, לאחר משא ומתן בין המשרד לספק, נחתמה תוספת להסכם המשנה את התמורה שהמשרד ישלם לספק עבור פיתוח תתי-המערכות ועבור יתר הפעולות שלהן התחייב, את לוח הזמנים ואת התכולה של ההסכם שנקבעו בהסכם מ-1998. לוח הזמנים החדש קבע ששמונה חודשים ממועד החתימה, דהיינו מאמצע 2002, תחל התקנת תת-המערכת הראשונה - תת-מערכת המינהל - בבית החולים הראשון, ובמשך 17 החודשים שלאחר מכן יותקנו יתר תתי-המערכות בכל בתי החולים. בדצמבר 2003 היו אמורות כל תתי-המערכות לפעול בכל בתי החולים.
ב- 2002 הוחל בהתקנת תתי-המערכות, אך הן הוטמעו בעיקר בשנים 2004-2007, כך שלא עמדו גם בלוח הזמנים שנקבע בתוספת להסכם מ-2001. יתר על כן, לפי נתונים שמסר המשרד, היישומים של תת-מערכת מעבדות - מיקרוביולוגיה, פתולוגיה ובנק הדם - טרם הותקנו עד תחילת 2010 בארבעה בתי חולים.
2.2. תקצוב
בדוח מבקר המדינה נאמר כך: "במהלך הפרויקט לא עקב המשרד אחר עלויות הפרויקט על מרכיביו השונים, מעקב שהיה צריך להתנהל באופן שיטתי וסדור, בהשוואה למקורות המימון התקציביים שעמדו לרשותו. המשרד חרג בהתחייבויותיו מן האישורים שקיבל להתקשרויות בפטור ממכרז החל בשנת 2006. בשנת 2009 היו לו התחייבויות שחרגו ב-38 מיליון ש"ח."
עלותו התקציבית של פרויקט נמ"ר (מתקציבי משרד הבריאות ומתקציבי בתי החולים) עד סוף 2009, הגיעה לכ- 257 מיליוני שקלים. על פי הפירוט הבא:
טבלה 1. תקציבי נמ"ר 1998-2009 במיליוני ₪
עוד עולה מדוח המבקר כי למשרד הבריאות יש התחייבויות נוספות כלפי הספק עבור תחזוקה "לחמש השנים הבאות" (החל ב-2010) בסכום של כ-85 מיליון ש"ח. גם להתחייבויות אלה לא קיבל המשרד אישור.
נקודות נוספות שעולות מדוח המבקר:
• במהלך שנות פעולת נמ"ר שונה מודל רישוי התוכנות, מרישוי על פי מספר עמדות מחשוב לרישוי על פי מספר משתמשים. כפועל יוצא גדל בשיעור ניכר מספר הרישיונות הנדרש ובהתאמה עלות רישוי התוכנות גדלה.
• עלות תחזוקת התוכנות אמורה הייתה להתבצע בכפוף למועד התקנתן בבתי החולים השונים – מתום שנת האחריות ואילך. למרות שמועדי התקנת התוכנה התפרסו על פני זמן רב ועל פני אתרים שונים, לא נשמר תיעוד של מועדי ההתקנה ותפוגת האחריות, כך שיהיה ניתן לוודא הלימה בין עלות התחזוקה בפועל לזו הקבועה בהסכם.
• למרות שמנכ"ל משרד הבריאות קבע כי יש להקים אתר מרכזי לתחזוקה ותפעול של מערכת נמ"ר בשטחו בניהולו ובתפעולו של משרד הבריאות, בפועל לא הוקם אתר כאמור, אלא הוקם אתר המנוהל על ידי הספק של הפרויקט. זאת בניגוד להוראות חוק חובת המכרזים.
• הסכמות אליהם הגיעו מנהלי הפרויקט עם הספק, קבעו כי הספק יעניק למשרד הבריאות הנחות והחזרים שונים על רכש של מוצריו בידי המשרד ובידי בתי החולים - שרתים וחומרה מרכזית, תחנות עבודה, מדפסות ומוצרי תקשורת, ועוד. הסכום הכולל של ההנחות וההחזרים שהספק הסכים להעניק היה כ-1.9 מיליון דולר מ-10 מיליון דולר שישולמו בעבור חמרה מתוצרת הספק, ומיליון דולר - בעבור הדרכה ושירותים שיירכשו ממנו. לדברי מבקר המדינה "במצב זה יש משום העדפה לכאורה של מוצרי הספק בלי שניתנה הזדמנות שווה לספקים אחרים שזכו במכרזי החשכ"ל להציע למשרד בהנחה אותם המוצרים".
3. פרויקט מזור
פרויקט "מזור", הוא פרויקט ERP מקיף לבתי-החולים הממשלתיים. היקף התקציב של הפרויקט הוא כ-250 מיליון ₪- 200 מיליון מתקציבי משרד האוצר ו – 50 מיליון מתקציבי משרד הבריאות. למרות שהפרויקט היה אמור להתחיל כבר בשנת 2008, ואף תוקצב בבסיס התקציב בתקנה ייעודית, עד היום טרם החלו ביישומו. גם פיילוט שהיה אמור להיערך זה מכבר בבית החולים רמב"ם טרם בוצע.9
בניגוד לפרויקט נמ"ר, אשר עוסק אך ורק במחשוב בתי-החולים הכלליים, המטרה בפרויקט "מזור" היא להכניס את מערכת ERP גם לבתי-החולים הגריאטריים ולבתי-החולים לחולי נפש (24 בתי-חולים בסך הכול). כמו כן, בעוד, פרויקט נמ"ר נועד להתמקד בהליך האדמיניסטרטיבי-רפואי (קבלה, טיפול ושחרור החולה), הרי שפרויקט "מזור" נועד לטפל במחשוב כל מעטפת העבודה של בית-החולים. פרויקט "מזור" מתואר כמעין פרויקט מרכב"ה לבתי-החולים, מכיוון שהוא אמור ליצור תיאום וחיבור מיטביים של ניהול כוח-האדם, התשתיות, הבקרה והכספים של בתי-החולים ולאפשר שליטה ובקרה על תפעולם.
טרם ההחלטה על יישומו של פרויקט מזור נערכו דיונים בין אנשי משרד האוצר ואנשי משרד הבריאות האם יש צורך בפרויקט ERP נפרד לבתי החולים או שניתן ליישם את פרויקט מרכב"ה – המיושם במשרדי ממשלה שונים, גם בבתי החולים. לבסוף הוחלט כי בשל הצורך בהתאמות ושינויים מרובים של מערכת מרכב"ה לצורך התאמתה לייעוד של בתי חולים יש צורך בפרויקט נפרד.
עם זאת, בשל הצורך ליצור ממשק בין מערכת נמ"ר הפעילה זה מכבר בבתי החולים, בין מרכב"ה הפועלת ביחידות המטה של משרד הבריאות – שתיהן מערכות מבוססות SAP, ובין המערכת החדשה- מזור, הוחלט גם ביחס למזור להסתמך על פתרון מבוסס מערכת SAP. החלטה זו זכתה לביקורות רבות של חברות המציעות פתרונות תוכנה מתחרים.
פועל יוצא של האמור, היתה השאלה האם יש צורך לקיים מכרז חדש לבחירת פתרון התוכנה ההולם או שהמכרז שבוצע עבור מרכב"ה מספיק בכדי לאפשר התקשרות חוזרת ללא מכרז. נושא זה עלה במספר דיונים בנושא בוועדות הכנסת10 ואף הועבר לבחינה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז.11
בתשובה לפניית מרכז המחקר בכנסת, לקראת דיון בנושא מזור בנובמבר 2007 השיב מר איתן מלמד, ראש אגף מידע ומחשוב במשרד הבריאות, כי לא אמור להתפרסם מכרז חדש ונפרד לפרויקט זה, כיוון שהוא אמור לפעול באמצעות התוכנות של SAP, שכבר מצויות ברשות בתי-החולים. לדבריו, היישומים אשר עתידים להיות בשימוש בעקבות פרויקט "מזור" כבר מותקנים במחשבים בבתי-החולים, כחלק מחבילת התוכנה הקיימת. מהותו של הפרויקט היא קניית רישיונות, התאמתם של יישומים לתחומים שונים והפעלתם.12
לדברי מר מיכאל לוריא מאגף התקציבים באוצר13 חוות דעת משפטיות שנתקבלו במשרד גרסו כי אין צורך במכרז חדש לצורך יישומו של פרויקט מזור. עוד ציין לוריא, כי לנוכח השימוש בפלטפורמת SAP במערכות קיימות (נמ"ר ומרכב"ה) יישומו של מזור באמצעות אותו פתרון הוא מתבקש. יצוין כי מומחי מחשוב שונים חלוקים בשאלת הכרחיות הפתרון הנבחר.
יש לציין כי מבקר הפנים של משרד הבריאות מר אריה פז כתב בשנת 2008 דוח בנושא מזור שהועלו בו חשדות לאי סדרים. הדוח שהוגש למנכ"ל המשרד דאז, פרופ' אבי ישראלי, הועבר ליועצת המשפטית של המשרד ובהמשך אל פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. כיוון שהנושא עדיין מצוי בחקירה משטרתית, לא ניתן היה להעביר המידע בדוח, אל מרכז המחקר והמידע בכנסת.14 עם זאת, ממידע שפורסם בנושא בעיתונות15 עולה כי הרקע לחקירה הוא חשדות כי הליך הבחירה במי שינהל את פרויקט מזור לא היה תקין וכי זה שימש במספר תפקידים: חבר בוועדת היגוי; מנהל ויועץ חיצוני. בנוסף, נטען כי החברה שעמד בראשה הועסקה בפרויקטים ממשלתיים בתחומי המחשוב בתוכם פרויקטים של משרד הבריאות וכי דיווחי עובדי החברה כללו כפילויות ושעות עבודה לא סבירות.
משרד הבריאות הוציא בשנתיים האחרונות שלושה מכרזים שונים למנהל לפרויקט מזור, אך עד כה טרם אוישה המשרה.16 יצוין כי למרות שמרכז המחקר והמידע פנה אל משרד הבריאות בשאלה מהי הסיבה לעיכוב ביישומו של פרויקט מזור לא נתקבלה תשובת המשרד בנושא.
בשל העיכוב בביצוע פרויקט מזור חלק מבתי החולים החלו בביצוע שדרוגים למערכות מחשוב ישנות שמזור אמור היה להחליף. עקב כך נוצר מצב של הוצאות כספיות לא מבוטלות לצורך שדרוגים זמניים, עד ביצוע פרויקט מזור.17
גורמים שונים העלו טענות באשר לאופן ההחלטה והייזום של פרויקט מזור. בין השאר הועלו טענות על אי-הפקת לקחים מיישום פרויקט מרכב"ה בהיבט של אפיון צורכי המערכת ובהיבט של תהליך בחינת החלופות.18
פרויקט מרכב"ה הוא נקודת ייחוס חשובה הן בהיבט התקציבי, הן מבחינת לוח הזמנים והן מבחינת מורכבות הפרויקט שהוא אחד מפרויקטי המחשוב מרכזיים של הממשלה. למרות שמרכב"ה החל כבר בשנת 2001 ועל פי החלטת ממשלה בנושא היה אמור להסתיים כבר ב- 2006, יישומו טרם הושלם והצפי הנוכחי לסיום הפרויקט הוא סוף 2011 – אמצע 2012. בנוסף, היקף הגופים שיישמו את הפרויקט קטן מזה שיועד לו במקור. עלות הביצוע התקציבי הרב שנתי של מרכב"ה בסוף שנת התקציב 2009 עמדה על כ- 400 מיליוני שקלים מתוך הקצאה תקציבית של 605 מיליוני שקלים.19
בהינתן העלויות התקציביות של נמ"ר – כאמור, 257 מיליוני ₪ עד סוף שנת 2009, לא ברור כיצד יישומו של פרויקט מזור ב- 24 בתי חולים (כזכור נמ"ר בוצע בפועל בעיקר ב- 10 בתי חולים בלבד), גם אם הוא מבוסס על פלטפורמה טכנולוגית קיימת, יוכל להתממש במסגרת תקציב של 250 מיליוני שקלים. בדוח מבקר המדינה 58 א מנובמבר 2007 צוין כי אומדן העלויות הכולל של פרויקט מרכב"ה גדל בשנת 2006 מ-375 מיליון ש"ח לסך של 635 מיליון ש"ח במחירים שוטפים.20 הניסיון המצטבר מצביע על כך שהעלויות של פרויקטי מחשוב נוטות להיות גבוהות מהערכות מוקדמות.
4. רשומה רפואית לאומית
בשנת 2004 החליט משרד הבריאות על הקמת פרויקט "רשומה רפואית לאומית לישראל". שר הבריאות דאז דני נוה מינה לצורך הפרויקט ועדת היגוי עליונה, בראשותו של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' אבי ישראלי ובהשתתפות נציגים של משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד המשפטים, בתי-החולים וקופות-החולים. מנכ"ל המשרד מינה צוות מנהל לפרויקט, בראשות המשנה למנכ"ל ד"ר בועז לב, וארבע ועדות נוספות: אתיקה ומשפט, טכנולוגיה, מינוח וקידוד, יישום.21
מטרתו של פרויקט "רשומה רפואית לאומית" היא שיפור איכות הטיפול הרפואי ואיכות השירות הרפואי באמצעות מנגנון ממוחשב, המאפשר שליפה והצגה של נתונים ושל מידע רפואי מן התיק הרפואי של המטופלים ללא צורך באיסוף מחודש של המידע בכל מקום שבו מתבצע טיפול. בכך הפרויקט אמור לסייע לגורם המטפל לקצר את התהליך האבחוני והטיפולי, לצמצם כפילות בשל ביצוע בדיקות זהות על-ידי גורמים שונים ולאפשר זיהוי מצבו של החולה גם במקרים שבהם לא ניתן לתקשר אתו ולקבל ממנו פרטים על מצבו הרפואי.
יש לציין כי כיום המידע הרפואי של חולה הפונה לטיפול שלא אצל הגורם המטפל הקבוע (הן אצל רופא אחר בקופה המטפלת והן בבית חולים שאיננו של הקופה המטפלת), איננו נגיש לגורם המטפל. כפועל יוצא, עשויים להיווצר סיכונים רפואיים כתוצאה מרגישות לתרופות ו/או בשל תחלואה קיימת אצל המטופל, שאינם ידועים לרופא המטפל במועד הטיפול.
פרויקט "רשומה רפואית לאומית" נועד ליצור ממשק בין מאגרי המידע הרפואי של הגורמים הרפואיים המטפלים.
למרות ההכרה בפוטנציאל הרב של פרויקט "רשומה רפואית לאומית" לשיפור איכות הטיפול ואיכות השירות הרפואי, יש סוגיות אתיות, משפטיות וטכנולוגיות שנוגעות לנושא שיש לתת עליהן מענה טרם מימוש הפרויקט. יש חשש כי זמינות המידע הרפואי תפגע בחיסיון המידע ובפרטיות המטופלים ושייעשה שימוש לרעה במידע שיושג ממערכת מידע מקיפה שכזו. נוסף על כך, הגורמים המטפלים עצמם חוששים מפני חשיפה לתביעות רשלנות רפואית כפועל יוצא של התיעוד הרפואי המלא. לזמינות המידע עשויות להיות השלכות גם על החלטותיהם של מטופלים להימנע מקבלת טיפול או לבחור בטיפול שלא ידווח. עקב חששות אלה, עמדת הגורמים שבחנו את הנושא היא כי יש צורך בשינויי חקיקה, שייתנו מענה על הבעיות הקיימות.
בתשובתו של מנמ"ר משרד הבריאות לפניית מרכז המחקר והמידע לקראת דיון בנובמבר 2007 ציין מלמד כי כיום פועל "פיילוט" של הפרויקט בבתי-החולים, שבמסגרתו מוצגות רשומות רפואיות במקרים של אלימות במשפחה וכך מתאפשר מעקב אחר הטיפול. הרשומות הרפואיות חשובות במקרים אלה עקב תופעה של "נדידה" של המטופלים מאתר טיפול אחד למשנהו, כדי למנוע מהמטפלים לזהות את קיומה של אלימות במשפחה. מלמד הוסיף, כי בעתיד הקרוב אמור להתרחב ה"פיילוט" ולפעול גם בחדרי מיון.22 גם "הפיילוט" בנושא הרשומות הרפואיות מתבצע על תשתיות של SAP.
פניית מרכז המחקר והמידע בכנסת למשרד הבריאות בבקשה למידע מפורט על תמונת המצב הנוכחית של פרויקט רשומה רפואית לאומית, כולל התייחסות להיקף הפרויקט, תקצובו ולוח הזמנים להפעלתו נענתה כך:
"המשרד פועל לקישור הגורמים המרכזיים העוסקים ברפואה קרי, בתי החולים הכללים וקופות החולים כך שיהיה ניתן להעביר מידע רפואי חיוני לאחר אשפוז אל קופת החולים של האזרח לצורך המשך טיפול מיטבי בקהילה [..]"
כאמור לעיל, הפרויקט האמור יצא לדרך כבר בשנת 2004. בשל מידת הפירוט של תשובת משרד הבריאות, אין ברשותנו מידע עדכני על מידת ואופן יישומו, על תקצובו ולוח הזמנים העדכני ליישומו.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, חבר בוועדת לאתיקה ומשפט של פרויקט רשומה רפואית לאומית23, ההשלכות האפשרויות של פגיעה בפרטיות הרפואית הן חמורות מאוד ועשויות לגרום לחולים לפנות לטיפול במסגרות פרטיות או למתן מידע חלקי לגורם המטפל. לדבריו בשלב הפיילוט, לא הוגדרו נהלי אבטחת מידע והגנת הפרטיות וכיוון שכך הרחבתו של הפרויקט הוגבלה על ידי משרד המשפטים. עוד ציין פינצ'וק כי למרות שהוקמה ועדה ייעודית לבחינת ההיבטים האתיים –משפטיים הוחלט בשלב מוקדם יחסית, טרם בירור כלל הסוגיות הרלבנטיות, על הגשת תזכירי חוק – שיוגשו רק לאחר מכן לעיון הגופים השונים. לדבריו "התזכיר רותם את העגלה לפני הסוסים, כיוון שהוא מציע הסדר נורמטיבי בהתאם להשקפת עולמם של מעטים במשרד הבריאות, ולא בהתאם להכרעות של הוועדה, שכזכור, עדיין לא דנה ובוודאי שלא הגיעה להסכמה באף לא אחת מהשאלות המרכזיות העומדות על הפרק."24
לדברי עו"ד טליה אדרי – אגמון, מהמחלקה המשפטית במשרד הבריאות, אכן הוגשו תזכירי חוק והנושא נידון בין משרד המשפטים ומשרד הבריאות, אך בשל חילופי מנכ"ל משרד הבריאות הנושא מצוי בלמידה מחודשת.25
5. רישום חיסונים לאומי לישראל (רחל"י)
רישום חיסונים לאומי לישראל (להלן רחל"י) היא מערכת שייעודה ריכוז פנקס החיסונים של אזרחי ישראל כך שניתן יהיה לבצע מעקב ותיעוד מלא של החיסונים הניתנים בכל מהלך חיי האזרח.
עד להתחלתו של פרויקט זה בשנת 2007 פעלה בכמחצית מטיפות החלב בישראל ובעיריות ירושלים ותל-אביב מערכת מחשוב בשם "מחשבה בריאה". אמנם המערכת כללה רישום חיסונים אך היא נעדרה חיבור בין המערכות ולכן לא ניתן היה לאסוף את נתוני הטיפות חלב השונות יחד. בנוסף, כאמור, המערכת פעלה רק בכמחצית מטיפות החלב.
במהלך השנים 2008 – 2009 מערכת רחל"י שפותחה עבור משרד הבריאות, הוכנסה לשימוש בטיפות החלב שלא היו ממוחשבות. בטיפות החלב שבהן פעלה "מחשבה בריאה" עוד טרם הפרויקט, הוחלט על חיבור המשתמשים על גבי שרת אחד, כך שניתן יהיה להפיק את כלל הנתונים. בנוסף, חוברו לרחל"י בתי ספר כחלק ממערך "בריאות התלמיד".
קופות החולים, הקימו מערכות מחשוב עצמאיות אך המידע שלהן בנושא חיסונים מרוכז גם הוא במאגר של משרד הבריאות – זאת למעט קופת חולים לאומית שעושה שימוש ברחל"י.
לדברי ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, החל בראשית 2011 ניתן יהיה לקבל את כל פרטי החיסונים הניתנים בטיפות החלב ובעיריות (ת"א וירושלים). מלבד החשיבות הרפואית של הפרויקט האמור, הוא אמור לסייע באכיפת התניית קצבאות הילדים בביצוע חיסונים כפי שנקבע בחוק.26 יצוין, כי למרות שהחוק היה אמור להיכנס לתוקפו כבר בדצמבר 2010, התחלת יישומו נדחתה למרץ 2011.
בנוסף, מערכת בשם מחשבה בריאה – חדשה עתידה להיכנס לשימוש בכלל טיפות החלב בעתיד ותאפשר מעקב גם על כלל מערך הבדיקות המבוצע בהן.
בטווח הארוך מתוכנן לאפשר חיבור של המידע ברחל"י גם למידע המצוי בצבא ביחס לחיסונים – לתועלת שני הצדדים, וכן ביחס לחיסונים הניתנים הלשכות הבריאות (בעיקר למטיילים). לא ידוע מהו לוח הזמנים לפעולות אלה.
באשר לתקציב פרויקט רחל"י, למרות פנייה של מרכז המחקר והמידע בכנסת בנושא, לא נתקבלה תשובה. לדברי ד"ר גרוטו, עלות פריסת תשתיות המחשוב עלתה כ- 7 מיליוני שקלים, אך לא ידוע מה הייתה עלות פיתוח התוכנה.
על פי פרסום ברשת האינטרנט – עלותו של השלב הראשון בפרויקט עמדה על כ- 10 מיליוני שקלים מתוכם 200 אלף ₪ עבור פיתוח תוכנה והשאר לצורך הטמעה ותחזוקה.
יצוין כי החברה שבאחריותה היה ביצועה של רחל"י היא אותה החברה שבראשה עומד יועץ המחשוב לשעבר של מזור.27