חומר רקע

הצעה לסדר-היום ועדות ממונות ביישובים הערביים היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 3389, ועדות ממונות ביישובים הערביים, של חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מבין שמי שישיב בשם שר הפנים זה שר התקשורת. אברהם מיכאלי (ש"ס): הוא היום שר-על, הוא לא סתם שר. היו"ר יצחק וקנין: חבר הכנסת טלב אלסאנע. שלוש דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): לא, הצעה רגילה. היו"ר יצחק וקנין: הצעה רגילה? עשר דקות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, ההצעה שאני מעלה מעלה את הדילמה בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, מאחר שמינוי ועדה קרואה נתפס בעצם כצעד דרסטי, משום שהוא מהווה פגיעה קשה בעצמאות השלטון המקומי, שנבחר על-ידי התושבים באופן דמוקרטי. ולכן, ראש הרשות איננו פקיד ממשלתי; הוא נבחר ציבור ששואב את הסמכות והכוח מכוח הבחירה עצמה, ויש לאפשר לו את המרחב לקיים את המדיניות שהוא דוגל בה ואשר על הבסיס שלה נבחר, וכאשר השלטון המרכזי מתערב, זה צריך להיות במקרים קיצוניים וכאשר מוצו כל ההליכים. אבל לאחרונה אנו עדים לתופעה מאוד מדאיגה, כאשר אם אנחנו משווים אותה, על-פי הנתונים, מאז קום המדינה עד 2004, כבוד היושב-ראש, הוקמו 63 ועדות קרואות ב-53 רשויות מקומיות שונות, אולם מ-2004 ועד היום הוקמו 37 ועדות קרואות. מה שמאפיין, שקודם לכן, עד 2004, כמעט יותר מ-85% מהרשויות הן במגזר היהודי, מיעוט במגזר הערבי, אבל בשש השנים האחרונות יותר מ-80% מהרשויות שבהן מונו ועדות קרואות הן במגזר הערבי, והן יישובים קטנים, וזה מראה בעייתיות אמיתית. לדעתי המצב הזה, ששר הפנים מפזר מועצה, מקים ועדה קרואה, הוא נתון למצב של ניגוד עניינים. כי שר הפנים הוא הרי המתקצב את השלטון המקומי. הוא צריך, עקב המצוקה, היעדר גבייה, היעדר ניהול, לפזר את המועצה המקומית ולמנות ועדה קרואה. הרי הוא נתון במצב שהוא נותן שירות, ואחר כך, בגלל היעדר השירות, יכול להיות שהמועצה תיקלע למצוקה כלכלית, ואז הוא מנצל את המצוקה או משתמש במצוקה. לפעמים הוא גם חייב על-פי חוק. אבל המצב הזה, ששר הפנים, שמייצג את השלטון המרכזי מול השלטון המקומי, הוא נותן את השירות ואחר כך הוא מנצל את הסמכות לפזר מועצה, זה מצב שלדעתי יש בו ממד של ניגוד עניינים, ובמיוחד שהסמכות הזו נתונה לו גם ללא צורך בהתייעצות עם ועדת הפנים. מאחר שהמליאה "מלאה", חברי כנסת כולם נמצאים – אז אני אפנה את הדברים שלי ליושב-ראש, שהוא גם חבר כנסת וגם היושב-ראש, וגם לחבר הכנסת מיכאלי, שאני מודה לו על זה שהוא נוכח בדיון. אני רוצה לציין, כבודכם, רבותי, שורה של יישובים ערביים שבהם שר הפנים השתמש בסמכותו, אבל התושבים נתונים במצב של חוסר ודאות, לא יודעים מתי הוועדה הזו תסיים את כהונתה. לא יכול להיות שמנציחים את המצב הזה, שהוא יוצא דופן, של ועדה קרואה. צריך ללכת על-פי העיקרון, הכלל, שמי ששולט הוא רצון התושבים מכוח הבחירות. ולכן האלמנט של הזמן הוא אלמנט מאוד חשוב. אומנם על-פי חוק - כתוב שהוועדה הזו תכהן תקופה של לא פחות משנתיים, כי אמרו: תקופה מינימלית כדי שהיא תייצב את השלטון המקומי, או את אותה רשות מקומית. אבל לא יכול להיות שהשנתיים יהיו לנצח. יכול להיות שוועדה קרואה תכהן יותר ממועצה נבחרת, ותקופת כהונה של מועצה נבחרת היא חמש שנים. אנו עדים לתופעה מאוד מדאיגה, שרוב הוועדות הקרואות מכהנות יותר משנתיים. ואני אציין, כבוד היושב-ראש: בית-ג'ן – המועצה פוזרה, ראש הרשות המשיך לכהן, הסיבה: אי-אישור תקציב. זה היה בנובמבר 2005. זאת אומרת בנובמבר 2010 המועצה הזו תכהן כחמש שנים. העניין של אעבלין – יש שם רשות ממונה, ועדה קרואה, והסיבה: הדבר הזה היה בעקבות ועדת חקירה. תאריך ההדחה היה בנובמבר 2005. לכן אנחנו מתקרבים לחמש שנים, ועדה קרואה שמכהנת באעבלין. באקה-ג'ת, כבוד היושב-ראש, יש לנו גם כן ועדה קרואה, בעקבות ועדת חקירה מיוני 2006, ואנחנו כבר כארבע שנים. נחף – יש ועדה ממונה, בספטמבר 2006 פוזרה המועצה בשל אי-אישור תקציב; בנובמבר 2007 הודח ראש הרשות, ולכן יש לנו ועדה שמכהנת מזה כארבע שנים. העניין של מעלה-עירון – יש ועדה קרואה עקב אי-אישור תקציב, אשר מכהנת מנובמבר 2006. התחלפו כמה ראשי רשות שם בוועדה הקרואה; יושב-ראש הוועדה הקרואה – יש עליו הרבה טענות: לא משתתף בדיונים, מגיע לעתים רחוקות למועצה. לכן, לא כל פעם המצב של ועדה קרואה זה המצב האידיאלי. צריך לבחון את התפקוד והניהול. המועצה הזו מכהנת כארבע שנים. ב-2006 היתה עתירה לבג"ץ – ב-2009, ובנובמבר 2009 בג"ץ קבע ששר הפנים צריך לקבוע מועד לבחירות. אומנם שר הפנים האריך את הכהונה של הוועדה למשך שנה. לדעתי, הגיע הזמן ששר הפנים יקבע את מועד הבחירות ביישובים האלה. העניין של דבורייה, כבוד היושב-ראש – ועדה ממונה מכוח תקנה 2, עניין של גירעונות, חובות, אי-גבייה, וזה מאפריל 2007, והיא עדיין מכהנת. זה שלוש שנים וארבעה חודשים. העניין של ירכא – יש ועדה שמכהנת מכוח תקנה 2, עניין של גבייה, בעיות גבייה, מאפריל 2007, והיא ממשיכה לכהן עד היום. המדובר בשלוש שנים וחודשיים. בכפר-כנא יש גם כן ועדה קרואה מכוח תקנה 2, והיא מכהנת מאפריל 2007, ועדיין ממשיכה לכהן עד היום, שלוש שנים וחודשיים. בעניין של טייבה, כבוד היושב-ראש, שהתחלפו כמה ראשי רשות; לגבי עיריית טייבה, זו אחת הערים הגדולות, יש בה ועדה קרואה, והיא מכהנת מיוני 2007. מדובר על תקופה של כשלוש שנים. כל הוועדות הקרואות הן יותר משנתיים. היו"ר יצחק וקנין: אני חייב להגיד לך משהו: אני בכוונה רשמתי לי בצד כל מה שאתה אמרת, על כל ועדה, באיזו שנה. אני מבין שהשר הנוכחי כמעט לא מינה ועדות. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה צודק. אני חייב לציין זאת, שהשר הנוכחי נוהג, ונוקט גישה חיובית, והיא לאפשר לראשי הרשויות להתמודד בצורה חיובית, אלא שהוא קיבל את זה בירושה. אנחנו רוצים שייתן לציבור, שישתמש בסמכותו ויבחר את הנציגים המתאימים וההולמים בתוך היישובים. יש אנשים מוכשרים, והם יכולים. לא יכול להיות שאחד נכשל, אז כל תושבי היישוב נכשלו. היו"ר יצחק וקנין: לפי מה שאני רואה פה כולם מונו - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה צודק, אני חייב לאשר זאת. אני מאשר זאת. זה היה בתקופתו של השר הקודם, שבאופן סיטונאי השתמש בכלי הזה כי זה פותר את הבעיות. נכון, תודה שתיקנת - - - היו"ר יצחק וקנין: הציבור עלול לטעות ולחשוב שכל הוועדות האלה מונו בתקופתו של השר הנוכחי. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן. לגבי זמר – גם יש שם ועדה קרואה. המועצה פוזרה עקב אי-אישור תקציב. ראש הרשות הודח חודש לאחר מכן בעקבות ועדת חקירה, והיא ועדה ממונה מאוגוסט 2007. יש לנו כבר תקופה של כהונה של שלוש שנים. זאת אומרת, כמעט כולם, היושב-ראש, מכהנות יותר משנתיים, ועוד לא נקבע מועד לבחירות. לכן המטרה שלנו היא, ששר הפנים יקיים דיון על מנת שאכן יהיה דיון פרטני לגבי כל יישוב ויישוב - כי המצב אינו אחיד לגבי כולם; כל יישוב יש לו בעיות משלו, יש לו בעייתיות משלו - ולקבוע מועד לבחירות כדי שאנשים, תושבים, יתכוננו גם כן, וייערכו בהתאם. לגבי טורעאן – יש ועדה קרואה שהוקמה בעקבות ועדת חקירה, והיא מאוקטובר 2007. שנתיים ושמונה חודשים. טובא-זנגרייה – יש ועדה קרואה בעקבות ועדת חקירה - - - היו"ר יצחק וקנין: אני מציע לכבודו – הדבר ברור, הזמן של כבודו תם. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): חשוב לי לציין את השמות כדי שנקיים דיון לגבי כל יישוב ויישוב. היו"ר יצחק וקנין: אבל אבקש לתמצת את הדברים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): גם שנתיים ושישה חודשים. אני מסיים, כבוד היושב-ראש. לגבי ערוער בנגב – זה מקרה, לדעתי, שהוא תמוה לחלוטין. הוועדה הקרואה מונתה חודשיים לפני בחירות, כאשר על-פי חוק בשנת בחירות לא צריך לקיים ועדה קרואה כי בלאו הכי יש בחירות, והתושבים יכולים לבחור ראש רשות אחר. השתמשו בסמכות הזו. בית-המשפט קבע שצריך לקבוע מועד לבחירות בתוך שנה, עד היום טרם נקבע המועד לבחירות. וגם לגבי בוסתן-אל-מרג', ממאי 2009 יש ועדה קרואה בעקבות ועדת חקירה. אדוני היושב-ראש, צריך להביא בחשבון את העניין הדמוקרטי ורצון התושבים. צריך להביא בחשבון את התקופה שיש ועדות קרואות ממונות. צריך להביא בחשבון שהבעיות של היישובים האלה, שהם ברובם יישובים ערביים, נובעות ממצוקה כלכלית. צריך לקחת את זה בחשבון. מינוי ועדה לא פותר את הבעיה, צריך ללכת ולמצוא את סיבות העומק, גורמי העומק למצב הזה, שלדעתי הוא היעדר השקעות והיעדר מקורות גבייה שיבססו את אותן רשויות, שיוכלו להתמודד עם המצוקות והבעייתיות שלהם. גם הסיבות להקמת ועדות קרואות – יש העניין של היעדר אישור תקציב או היעדר גבייה. בכל רשות העילה שונה, ולכן הפרמטרים צריכים להיות בהתאם לאותה עילה שהביאה לוועדה הקרואה. אני סבור שמן הדין להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים. יתקיים דיון פרטני לגבי כל יישוב ויישוב, וייקבע מועד לבחירות בכל יישוב ויישוב. היו"ר יצחק וקנין: תודה. ישיב השר משה כחלון בשם שר הפנים. שר התקשורת משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנוכחים, שר הפנים ביקשני להשיב בשמו. התשובה היא שמשרד הפנים מקיים כל העת התייעצויות עם הגורמים המקצועיים בנוגע לוועדות הממונות. באופן עקרוני ניתן לראות ברוב הוועדות שינוי לטובה, איזון תקציבי והגברת הגבייה. והדברים הם – כמו שאמר חבר הכנסת אלסאנע, הוועדות הממונות הן לא המטרה למעשה, הן האמצעי כדי לאזן את המצב הכלכלי של היישוב. ועדות קרואות לא סתם מגיעות, בעקבות איזשהו משבר, בעקבות איזשהו כישלון. זה לא תענוג פרטי של אף אחד למנות ועדות קרואות, לא אצל היהודים ולא אצל הערבים. דרך אגב, יש לא מעט יישובים יהודיים שיש בהם ועדות קרואות או ממונות. על כל פנים, לאחר שרשות עולה על פסים הם דנים בזה שוב, ועל-פי המלצות הגורמים מחליטים על מועדי בחירות. נכון אמר חבר הכנסת אלסאנע, שמדובר במספר גדול, ולכן אין התנגדות להעברת הנושא לוועדת הפנים, על מנת לדון בזה באופן פרטני, יישוב-יישוב או גוש של יישובים, כפי שיוחלט. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר משה כחלון. אם כן, גם המציע וגם השר מציעים להעביר את הנושא לוועדת הפנים. אנחנו מצביעים. מי שבעד, זה בעד ועדת הפנים, מי שנגד זה נגד. הצבעה, רבותי. מי שבעד – זה להעביר לוועדת הפנים. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יצחק וקנין: ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, ההצעה תועבר לוועדת הפנים להמשך דיו