חומר רקע
Israeli Fund for UNICEF
19 Rothschild Blvd., 2nd Fl.
Tel Aviv, 66881 Israel
Tel: 972-470-703-4449
Fax: 972-470-703-1003
www.unicef.org.il
הקרן הישראלית למען יוניסף
רוטשילד31
,
קומה2
תל אביב ,
88663
ישרא
ל
טלפון :
172-470-741-0001
פקס :
172-470-741-1003
www.unicef.org.il
הצעת חוק הנציבות לשלום הילד ,תשע"
א-
3122
1
. מטרתו של חוק זה היא להקים את הנציבות לשלום הילד.הנציבות תפעל ל
כיבוד ,
שמירה
ו הגנה על
שלום הילד בישראל וזכויותיו, ברוח אמנת האו"
ם בדבר
זכויות הילד.
2
.
בחוק זה –
"האמנה"- אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד<
"הוועדה "
– הועדה לזכויות הילד של הכנסת<
"הנציבות "
–
הנציבות לשלום הילד שתוקם לפי סעיף4 לחוק זה<
"הנציב "
–
הנציב לשלום הילד שימונה לפי סעיף24
לחוק זה<
"ילד "
- אדם ש
טרם מלאו לושמונה-עשרה שנה<
"השר "
– שר הרווחה והשירותים החברתיים<
"המועצה"-
מועצת נציבות שלום הילד המוגדרת בסעיף7 לחוק זה<
"מומחה לזכויות הילד "
- מי שעונה על התנאים הבאים;
"פסיכולוג מומחה "
-
פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף9 לחוק הפסיכולוגים ,התשל"ז-
2:88
<
"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער "
-
כהגדרתו בסעיף2 לחוק טיפול בחולי נפש ,הת
שנ"
א-
2::2
<
"עובד סוציאלי" בעל תואר שני
בעל ניסיון רב
בנושא קטינים<
"משפטן "שעיקר עיסוקו לזכויות אדם<
"מתלונן" – מי שטוען כי זכותו הופרה ,
לרבות אדם אחר ממגיש התלונה ושלגביו נטען
בתלונה ,כי זכותו הופרה"<
"נילון "
– מי שהוגשה נגדו תלונה על הפרה לכאורה של זכויות הילד<
3
. מוקמת בזה הנציבות לשלום הילד .השר יקבע את נוהל הקמתה.
פרק א– הנציבות ,המועצה והנציב
4
.
(א) הנציבות תהיה תאגיד עצמאי בפעילותו ובתקציבו.
(ב) הנציבות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה ,התשי"ח-
2:69
[
נוסח
משולב.]
5
.
(א)
תפקידי הנציבות –
(
1
)
לפעול לכיבוד,
שמירה והגנה על שלום הילד וזכויותיו בהתאם להוראות החוק וברוח
האמנה<
(
2
)
להמליץ על קווים למדיניות הממשלה בעניין שלום הילד וזכויותיו<
(
3
)
לתאם את פעולות הממשלה אשר יש בהן כדי להשפיע על שלום הילד וזכויותיו<
(
4
)
לייעץ לארגונים ולגופים בישראל בעוסקים בשלום הילד בכל הנוגע לפעילות כאמור<
(
5
)
ליתן חוות דעת לממשלה ולכנסת מעת לעת לגבי;
(א)
מצב שלום הילד בישראל וזכויותיו<
ולה
מליץ
על הצעדים הנדרשים
למימוש זכויותיהם של ילדים<
(ב)
הצעות חוק הנדונות בכנסת שיש בהן עניין להבטחת שלום הילד<
(ג)
חקיקת משנה המובאת לאישור ועדה מועדות הכנסת או להתייעצות עם
ועדה מועדות הכנסת בכל עניין הקשור בהבטחת שלום הילד<
(ד)
כל עניין המשפיע על זכויות הילד ,לרבות ה צעות לחקיקה ולפעולות
מטרה
הגדרות
הקמת הנציבות
מעמד הנציבות
תפקידי הנציבות
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
3
מנהליות כדי להבטיח כיבוד והגנה על זכויות הילד <
(ה)
חתימה או אשרור של אמנות בינלאומיות בתחום זכויות הילד<
(
6
)
לפעול לקידום לקידום ההכרה בזכויות הילד<
ולפרסם דינים וחשבונות אודות שלום
הילד בישראל וזכויותיו<
(
7
)
להצטרף
על פי דין להליכים המתנהלים בבית משפט או בבית דין הנוגעים לזכויות
הילד ו
טיפול בתלונות על פי פרק ג 'לחוק זה<
(
8
)
לשתף פעולה עם גופים ו מנגנונים העוסקים ביישום האמנה<
6
( .א)
לנציבות תוקם מועצה בת22
חברים ואלה חבריה ;
(2) נציג משרד ראש הממשלה ,לפי המ
לצת ראש הממשלה<
(3) נציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים ,
לפי המלצת שר הרווחה והשירותים
החברתיים<
(4) נציג משרד המשפטים ,לפי המלצת שר המשפטים<
(5
)נציג משרד החינוך ,לפי המלצת שר החינוך<
(6
)
3 נציגי ארגונים העוסקים בזכויות הילד<
(7
)
3
מומחים לזכויות הילד
נציגי מוסדות אקדמיים<
(8) שלושה נציגי ציבור.
(ב .)השר יקבע בתקנות את דרכי מינויים של הנציגים האמורים בס"
ק(א()
6
)
– (א()
8
.)
7
. המועצה תמנה ,באישור השר ,
את יושב ראש המועצה ואת ממלא מקומו מבין חבריה
המנויים בסעיף7
8
.
תפקידי המועצה –
(2) לקבוע את מדיניות הנציבות ולהתוות את קווי פעולתה<
(3) לאשר את תקציב הנציבות ואת תכנית העבודה השנתית שלה שהוכנו על ידי הנציב<
(4) לעקוב אחר יישום מדיניות הנציבות ,
לפקח על ביצוע קווי הפעולה שלה ולקבל
דוחות על פעילותה מהנציב<
(5) לד ון בדוחות שהמבקר הפנימי של הנציבות(
כאמור בסעיף45
)
יגיש לה ולקבוע
מסקנות<
(6) לאשר את הדוח השנתי שהכין הנציב ולהגישו לשר ,
כאמור בסעיף29
.
9
.
(א) המועצה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה ,
וכן לפי דרישה של לפחות מחצית
מחבר
יה.
(ב) יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה <
הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את
מועדן ,מקומן וסדר יומן.
(ג)המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו ,
לרבות לעניין
סדרי העבודה של ועדותיה ,
אופן ניהול ישיבותיה ובכלל זה הנושאים שיועלו על סדר
יומה לבקשת חבריה ,
מניין החברים הנדרש להחלטותיה ודרכי שיתוף הפעולה עם ארגונים
וגופים בישראל ובעולם העוסקים בזכויות הילד.
11
. חבר המועצה יתמנה לתקופה של ארבע שנים ,
וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה
נוספות.
11
.
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה;
המועצה
יושב ראש המועצה
תפקידי המ
ועצה
סדרי עבודת המועצה
ת
קופת כהונה
פקיעת כהונה ,
העברה מכהונה
והשעיה
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
4
(2) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר<
(3) הוא הורשע בעבירה אשר מ
פאת מהותה ,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לכהן כחבר המועצה <
(4)
הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר בגוף שהוא מייצג
במועצה<
(5)
לגבי נציג הציבור–
אם נתמנה להיות עובד המדינה או עובד או חבר בגוף אחר
המיוצג במועצה<
(6) נתקיימו נסיבות אחרות ,אשר לדעת השר פוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
(ב)
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו דרך
קבע למלא את תפקידו .
(ג) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בשל עבירה שמפאת מהותה ,
חומרתה או
נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה ,רשאי השר ל השעותו מכהונתו עד לסיום ההליך
בעניינו ,
ולמנות לו ממלא מקום במשך תקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף7
<
לא יושעה חבר
המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
12
. קיום המועצה ,סמכויותיה ,
תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו
של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ,ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין.
13
.
(א) המועצה תמנה נציב לשלום הילד ,
בהתאם לתקנות שיקבע השר לגבי דרכי איתורו של
מועמד מתאים .
(ב) הנציב ימונה לתקופה של חמש שנים ,וניתן לשוב ולמנות ו כאמור בסעיף קטן(א )
לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ג) המועצה תקבע ,באישור השר ושר האוצר ובכפוף לכל דין ,
את שכרו ואת תנאי
העסקתו של הנציב.
14
.
תפקידי הנציב –
(2) ניהול הנציבות ויישום החלטות המועצה<
(3)
הכנת תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי
והבאתם לאישור המועצה<
(4) דיווח למועצה על פעילויות הנציבות<
(5) הכנת דוח שנתי לשר על פעילויות הנציבות והבאתו לאישור המועצה.
15
.
(א) הנציב יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה;
(2) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ר
אש המועצה<
(3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה ,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי
לכהן כנציב.
(ב) הוגש כתב אישום נגד הנציב בעבירה שמפאת מהותה ,
חומרתה או נסיבותיה אין הוא
ראוי לכהן כנציב ,רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו ,
וימונה לו ממלא
מקום לתקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף24
(א)
<
לא יושעה הנציב אלא לאחר שניתנה לו
הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
16
. המועצה רשאית להעביר את הנציב מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל אחת מאלה;
(2) נבצר ממנו ,דרך קבע ,למלא את תפקידו<
(3)
המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה
המכהנים כדין ,לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
17
.
(א)
הנציבות תהא
מורכבת מ עובדי הנציבות ובראשם
הנציב <
(ג )
תנאי עבודתם של עובדי הנציבות יהיו כשל עובדי המדינה בתפקידים
מקבילים ,
בתיאומים שיקבע השר ,לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור שר האוצר.
18
.הנציבות;
תוקף פעולות
הנציב
תפקידי הנציב
פקיעת כהונת הנציב
והשעייתו
העברה מכהונה
הנציבות
פעילות עם ילדים
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
5
(א)
תפעל לשיתוף ילדים ובני נוער בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לחייהם<
(ב)
תדאג לנגישות של הידע בדבר ילדים ונוער לכל סוגי האוכלוסייה.<
(ג)
תדאג לנגישות של המידע
המופיע בכלי התקשורת לילדים ו תשתף
אותם בכתיבת מידע<
2:
.
חיוותה הנציבות דעתה לגבי הצעת חוק- תובא תמצית חוות הדעת בפני מליאת ה
כנס ת
כדלקמן;
(2
)
אם ניתנה חוות הדעת לפני הקריאה הראשונה– בדברי ההסבר להצעת החוק<
(3)א
ם ניתנה חוות הדעת א חרי הקריאה הראשונה–
בנספח להצעת הועדה שתוגש
למליאת הכנסת לקריאה השניה ולקריאה השלישית.
21
. ה
נציב
ות רשאי
ת
לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף:(2
)
עד(7
)לחוק מבקר המדינה ,
התשי"ח-
2:69
[נוסח משולב]
,כל ידיעה ,
מסמך או דין וחשבון(
להלן–
מידע )
אשר נמצאים
בתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציב
ות
לביצוע
תפקידיה <גוף כאמור ימסור לנציב
ות
את
המידע.
21
.הנציבות תפרסם בכל שנה דוח שנתי ותגיש אותו ליושב ראש הכנסת וליושב ראש המועצה .
וד"ח זה יתייחס ,בין השאר ,ליישום
עקרונות
האמנה בישראל ולפעולותיה של הנציבות<
פרק ב– טיפול בתלונות
22
.
הנציבות תטפל בתלונות על פגיעה
בזכויות הילד .
23
. כל אדם רשאי להגיש לנצי
ב
תלונה על
פגיעה בזכויות הילד המוגנות בדין.
24
.
הנציב י לא טפל או לא
י
משיך ותטפל בתלונה ;
(2) אם אין לנציבות סמכות על פי חוק זה לבררה<
(3)
אם העילה נשוא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית או ברשות ציבורית
אחרת ,הפועלת על פי דין .
25
.קיבל הנציב תלונה ,רשאי א הו ;
(2) לדחות את התלונה על הסף ;
(א) אם התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או חוסר תום לב הניכרים על פניהם<
(ב) אם התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים <
(ג) אם עברה יותר משנה מאז שנוצרה העילה לתלונה ובלבד שלא מדובר בהפרה
נמשכת .
(3) להפנות את התלונה לבירור בגוף אחר הפועל על פי דין <
(4) להעביר את התלונה בהסכמת המתלונן או מי שנטען כי זכותו הופרה ,אם אינו המתלונן ,
להליך של גישור או להליך אחר של פתרון סכסוכים ,כדי להביא לסיום הסכסוך בין הצדדים ,
תוך
מחויבות לכיבוד ולשמירה על הזכויות המוגנות על פי כל דין<
(5) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום
להביא את התלונה בפני בית דין או בית משפט
מוסמך<
(6)
לנקוט בכל הליך משפטי ואף לפנות לערכאות
לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה .
26
.החליט הנציב לדחות תלונה על הסף ,לא לקיים בה בירור או לא להמשיך ולטפל בה ,י ודיע
על כך למתלונן בכתב , בתוך71
יום בצירוף הנימוקים לה
חלטתה .
27
.(א)
הוגשה תלונה
לנציב והנציב החליט
להעבירה לגישור או להליך אחר לפתרון
סכסוכים ,י
ודיע על כך למתלונן שנטען כי זכותו הופרה ,אם אינו המתלונן ,
ולנילון והיא רשאית
לחייבם להתייצב לפגישה ראשונה במסגרת זו <הנציב רשאי
להטיל על מי שהוזמנו כאמור ולא
מסירת מידע
הכנת דו"
ח שנתי
והגשתו לכנסת
קבלת תלונה
הגשת תלונה
דחיית תלונה
העברת תלונה
לגישור
טיפול בתלונה
מסירת מידע
למליאת
הכנסת
טיפול בתלונה
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
6
התייצב
ו לפגישה ,לשלם את הוצאות הפגישה .
(ב) מגשר או מי שפועל ליישוב סכסוך בתלונה שהוגשה לנציבות ,
רשאי להעביר את ההסכם
שהושג בין הצדדים לאישור
הנציב אם ראה צורך בכך ,
מטעמים של טובת הציבור או בשל חשש
כי ההסכם אינו מתיישב עם מטרות חוק זה .
(ג)
הועבר הסכם כאמור לאישור
הנציב ,
רשאית
הו
א שלא לאשרו מטעמים שינומקו.
28
.
(א)
הוגשה תלונה לנציבות
והנציב החל
יט לקיים בה בירור ,י ודיע על כך
הנציב
לאדם או
לגוף נגדו הוגשה התלונה(להלן–
הנילון)
הנילון רשאי להמציא
לנציב
את עמדתו או תגובתו
בעניין התלונה שהוגשה נגדו בתוך הזמן שקבעה לכך הנציבות .
(ב) לצורך בירור תלונה שהוגשה לנציבות על פי פרק זה ,
רשאי
הנציב
לדרוש מכל אדם
או גוף לתת לה ,תוך תקופה שתיקבע בדרישה ובאופן שתיקבע ,כל ידיעה ומסמך העשויים ,
לדעת
הנציבות ,לעזור בבירור התלונה< .
(ג )מי שנדרש למסור ידיעה או מסמך כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה <
אין באמור
בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים58
עד62
לפקודת הראיות[נוסח חדש] ,התשל"א–
2:82
.
29
.
(א) קיבלה הנציבות תלונה ,י היה
הנציב רשאי ,
כל עוד מטופלת התלונה על ידי
הנציב
וכל
עוד לא התקבל
ה החלטה על פתיחה בהליכים משפטיים ,
לפנות אל בית המשפט או בית הדין
המתאים בבקשה למתן צווים כדי למנוע שינוי במצב הקיים או למנוע פגיעה במתלונן ,
או במי
שנטען כי זכותו הופרה אם אינו המתלונן ,העשויה לסכל את טיפול הנציבות בתלונה .
(ב) בהחלטה על הגשת תביעה או הליך
משפטי אחר
י תחשב
הנציב בשיקולים אלה ;
האם
התלונה מעלה שאלה תקדימית אשר מן הראוי שתתברר בפני בית משפט מוסמך
<
האם לאור
מורכבות העניין או יחסי הכוחות בין המתלונן והנילון מתחייבת מעורבות הנציבות <
כל שיקול
אחר שיש בו כדי לקדם את כיבוד זכויות הילד המוגנות בחוקים על פי כל דין .
(ג) החליט הנציב
להגיש תביעה או הליך משפטי אחר בעניין נשוא התלונה על פי פרק
זה ,רשאי המתלונן או מי שנטען כי זכותו הופרה ,אם אינו המתלונן ,להצטרף להליך כתובע ,
ורשאי הוא להיות מיוצג על פי בחירתו .
(ד) הוגשה תביעה על ידי הנצ
יבות ,על פי חוק זה ,רשאי בית המשפט או בית הדין ,
בנוסף
לכל סעד אחר ,
ליתן בתביעה סעדים כלליים לתיקון הפרתן או מניעת הפרתן בעתיד של זכויות
ילדים המוגנות על פי כל דין .
(ה)
בניהול הליכים משפטיים בבית המשפט או בית הדין
י היה
הנציב מחויב
למטרות חוק
זה ,למטרות החוק על פיו נפתחו ההליכים המשפטיים ,ולטובת הציבור ,
תוך התחשבות באופייה
וטיבה של התלונה ,נשוא ההליך המשפטי .
31
.
(א) הנציבות תהיה רשאית ליזום טיפול בכל מעשה ,מחדש ,נוהג ,
דרישה או תנאי שנראה
לנציבות כי הם מהווים או עשויים להוות הפרה של זכויות ילדים .
(ב) עניין שהטיפול בו החל ביוזמת הנציבות ,
יטופל בשינויים המחויבים כתלונה שהוגשה
על פי סעיף35
לחוק .
31
.
הנציבות תהיה רשאית לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות על פי פרק זה ובכלל זה עדיפויות
וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור בתלו
נות והגשת תביעות או הליכים משפטיים .
פרק
ג – הוראות כלליות
32
.
(א) לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה או כנציב מי שעלול להימצא ,
במישרין או
בעקיפין ,
במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר
שלו .
(ב)
חבר
המועצה ,
הנציב או עובד הנציבות(
בסעיף זה– חבר )
יימנע מהשתתפות בדיון
ומהצבעה בישיבות ,אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא ,במישרין או בעקיפין ,
במצב של
ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו <
חבר לא יטפל במסגרת
בירור תלונה בנציבות
יוזמת טיפול
קביעת דרכי טיפול
פנייה לערכאות
ניגוד עניינים
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
7
תפקידו בנושא העלול
לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות.
(ג)
התברר לחבר כי נושא הנדון או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של
ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים(א )
או(ב) ,יודיע על כך ליושב ראש המועצה או לנציב ,
לפי
העניין.
(ד) לעניין סעיף זה ,אחת היא אם מילוי ה
תפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
(ה)
בסעיף זה –
"עניין אישי "
–
לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר או קרובו מנהלים או
עובדים אחראים בו ,או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו ,
בזכות לקבל
רווחים ,בזכות למנות נציב או בזכות ההצבע
ה<
"קרוב "
– בן זוג ,הורה ,ילד ,אח או אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של החבר ,
ובן
זוגו של כל אחד מהם.
33
.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על פי חוק
מבקר המדינה.
34
.המועצה תמנה לנציבות מב
קר פנימי ,והוא יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית ,
התשנ"ב-
2::3
<המבקר הפנימי יגיש למועצה ולנציב ,בכל שנה ,דוח על ממצאיו.
35
.
(א)הנציבות תהיה עצמאית בתפקידיה ובתקציבה
פעילות הנציבות תמומן ,
בכפוף להוראות סעיף47
,מתקציב המדינה ומתרומות ומ הכנסות שיהיו
לנציבות ,כפי שדרוש להוצאות קיומה ,החזקתה וניהול מכלול פעילויותיה.
36
. המועצה תאשר את התקציב השנתי של הנציבות ותגישו לשר לשם אישורו <
התקציב טעון
אישור שר האוצר.
37
.
חבר המועצה לא יהיה זכאי לשכר או לגמול בעד חברותו
במועצה ,
אך יהיה זכאי להחזר
הוצאות שהוציא לצורך מילוי תפקידו ,ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר החזר הוצאות <השר ,
בהסכמת שר האוצר ,יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם החזר הוצאות כאמור ואת שיעוריו.
38
. השר הממונה על ביצוע חוק זה.
דברי הסבר להצעת החוק;
2.האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות הילד והפרוטוקולים הנלווים שלה
עוסקים בזכויותיהם של
ילדים
במגוון תחומים– מדיניים אזרחיים ,חברתיים ,תרבותיים ,כלכליים ועוד .
האמנה נכתבה בנובמבר2:9:
ונכנסה לתוקף בספטמבר2::1
.ישראל חתמה על האמנה ב-4
ביולי
2::1
והיא נכנסה לתוקף בארץ לאחר אשרורה ב- 3
בנובמבר2::2
.
אשרור האמנה מחייב את
המדינה לקיים הוראות אלה ולהתאימן לחוק הישראלי .הואיל והאמנה אינה בגדר חוק ישראלי ,
אי-אפשר לאכוף באופן ישיר את קיום הוראותיה בבתי-המשפט ,
ואכיפה כזאת תיתכן רק אם
הוראותיה יעוגנו כחוק <עד אז ,האמנה משמשת מקור פרשני בפסיקות בית-המשפט .אשר על כן ,
מוצע לעגן את האמנה
והאמצעים ליישומה בחוק.
3.
בסעיף5 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד
נקבע כי"המדינות החברות ינק
טו צעדים נאותים ,
מימון פעילות
תקציב
גמול והחזר הוצאות
ביצוע
שמירת דינים
מבקר פנים
הצעת חוק נציבות"שלום הילד"
,תשע"
א-
3122
8
תחיקתיים ,מינהלים או אחרים ,למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו ."
4.
בשנת3114
פרסמה ועדת האו"
ם לזכויות הילד הצעות כיצד ליישם את
האמנה לזכויות הילד .
בין ההצעות; הקמת גופים סטטוטוריים שיבטיחו את זכויות הילד ,
ההערה מפרטת את האמצעים
ליישום
הצעה ז
ו
הצעת חוק זו תואמת את הערה כללית מס '
3 של הוועדה לזכויות אדם של האו"
ם
המפרטת את התנאים הנדרשים להקמת מוסד הנציבות זאת על ידי הקמת נציבות ל"שלום הילד "
בישראל האמנה כחלק מתחייבותן של המדיניות שחתמו ואשררו את האמנה הבינלאומית לזכויות
הילד ליישומה.
.7הצדקה לה קמת מוסד"נציבות שלום הילד" מופיעה בהערה מס '
3
של הוועדה לזכויותה ילד של
האו"ם ;
ילדים הינם
פגיעים במיוחד להפרת זכויות אדם <
דעותיהם הם כמעט ולא נלקחות
בחשבון <
רוב הילדים אינם יכולים להצביע ובכך נמנעת מהם האפשרות להשמיע את קולם <
הילדים נתקלים
בבעיות משמעותיות בבואם
להגן על הזכויות שלהם ,
או לבקש סעדים בגין הפרות
של זכויותיהם באמצעות מערכת המשפט והגישה של ילדים לארגונים ה עשויים להגן על הזכויות
שלהם מוגבל
ת בדרך כלל.
8
.כיום אין בישראל מנגנון ייחודי סטטוטורי המבטיח את יישום האמנה. במדינות שונות פו עלות
נציבויות מכוח חוק לאומי שהסדיר את פעילותן .דוגמת אוסטרליה צרפת אירלנד ועוד.
עיקר
הסמכויות של נציבויות אלה הן בקרה על גופי השלטון העוסקים בזכויות הילד ,
החלטת החלטות
בדבר רווחת הילד ,ייעוץ לגופים העוסקים בנושאים אלה ,שינוי וייזום חקיקה ,
ולעתים חקירת
תל
ונות בנושא .בין תפקידיהן של הנציבויות ;
הגברת מודעות באוכלוסייה בכל הנוגע לזכויות
הילד ומתן אפשרויות לילד לחוות את דעתו ולהביע דעה בכל עניין הנוגע לו .
9
.חוות דעת- יובהר כי חוות דעת כאמור בהצעת החוק
יוגשו בתיאום עם ארגונים לא ממשלתיים
הפועלים בישראל להגנה על זכויות הילד.