חומר רקע
תוכן העניינים
מבוא 3
1. נתונים על מפגשי שוטר-אזרח 4
2. הטיפול בתלונות נגד שוטרים 4
3. הטיפול בכלל תיקי מח"ש בתיקים שהתקבלה בהם החלטה 5
4. התפלגות העילות לסגירת התלונות בתיקים שלא נחקרו במח"ש 6
5. תלונות שנסגרו בשל העדר סמכות מח"ש לטפל בהן 6
6. נתוני מח"ש על אלימות שוטרים בשנת 2009 7
7. המשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה בתיקי אלימות שוטרים 8
8. נתוני היחידה לתלונות הציבור במשטרה 9
9. מאפיינים של אלימות שוטרים 10
10. הפיקוד במשטרה – גיבוי או דוגמה אישית 11
11. טענות בדבר פעילות מח"ש 11
11.1. סגירת תיקים מחוסר ראיות 11
11.2. סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור 12
תלונות הדדיות – דברי שוטר מול דברי אזרח 12
מקורות 14
מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה ב-19 בינואר 2011 ומטרתו להביא נתונים על אלימות שוטרים.
כדי שהמשטרה תוכל למלא את תפקידיה כהלכה, הוקנו לשוטרים סמכויות נרחבות, שיש בהן משום פגיעה בזכויות אדם, אולם השימוש בהן מוצדק רק אם הוא נעשה כדין ובמידה שאינה עולה על הנדרש.1 כלומר, יש נסיבות שבהן מותר לשוטר להשתמש בכוח, למשל לצורך ביצוע מעצר בעת התנגדות לו, לצורך עריכת חיפוש על גופו של חשוד, לצורך פיזור התקהלות פרועה ולמניעת פשע הכרוך באלימות. עם זאת, אף בנסיבות אלו אין להשתמש אלא במידת הכוח הדרושה להשגת המטרה שלשמה נעשה השימוש בכוח. כלומר, הסמכות הניתנת לשוטרים להפעיל כוח פיזי בעת הצורך מחייבת הקפדה יתרה שזכות זו לא תנוצל לרעה.
מהמסמך עולים עיקרי הממצאים הבאים:
• בשנת 2009 נפתחו במחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) 1,505 תיקים כנגד שוטרים, מהם 993 נפתחו בגין אלימות שוטרים בתפקיד. מכלל התיקים שנפתחו במח"ש נמצא כי:
◦ 9% הסתיימו בהעמדה לדין פלילי;
◦ 8% הסתיימו בהעמדה לדין משמעתי;
◦ 34% מהתיקים נסגרו מחוסר אשמה;
◦ 39% מהתיקים נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
• מבין התיקים שנפתחו בגין אלימות שוטרים בתפקיד באותה שנה (993 תיקים), נמצא כי:
◦ 6% הסתיימו בהעמדה לדין פלילי;
◦ 5% הסתיימו בהעמדה לדין משמעתי;
◦ 37% מהתיקים נסגרו מחוסר אשמה;
◦ 46% מהתיקים נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
נוסף על התיקים שנפתחו, התקבלו בשנת 2009 במח"ש, 845 תלונות בגין אלימות שוטרים (בתפקיד ושלא בתפקיד) ולא נפתח בגינן תיק חקירה מחוסר עניין לציבור או בשל העברה לגורם טיפול אחר. (מבין כלל התלונות שהתקבלו במח"ש, 1,360 תלונות לא נחקרו מחוסר עניין לציבור).
• בעקבות תיקים שהעבירה מח"ש למשטרה בגין שימוש בכוח בשנת 2009, הועמדו לדין משמעתי 31 שוטרים; 13 תיקים נסגרו בשל חוסר ראיות ותיק אחד נסגר בשל חוסר עניין לציבור.
• בדיון בנושא אלימות שוטרים יש מקום לתת את הדעת להיקף התופעה ולדרכי הטיפול בה, אולם גם לאופן שבו פועלת המשטרה למנוע מקרים של אלימות שוטרים. יש מקום לבחון אילו כלים מעניקה המשטרה לשוטריה כדי שיוכלו למלא את תפקידם תוך הקפדה יתרה על הימנעות מהפעלת אלימות שלא לצורך.
1. נתונים על מפגשי שוטר-אזרח
במשטרה משרתים כ-27,000 שוטרים ועוד כ-48,000 מתנדבים. לפי השנתון הסטטיסטי של המשטרה, בשנת 2009 בוצעו 2,937,254 מפגשי שוטר-אזרח.
להלן כמה נתונים המדגימים נקודות חיכוך בין שוטרים לבין אזרחים בשנת 2009:
• נערכו 630,291 בדיקות שכרות, ונמצאו בהן 11,159 נהגים שיכורים;
• ניתנו 1,160,632 דוחות תנועה (לא כולל דוחות חנייה);
• הושבתו 11,612 כלי-רכב;2
• נפסלו 25,179 רשיונות נהיגה;3
• היו 956,878 אירועי תגובה – אירועים שאליהם נשלחה ניידת בעקבות פנייה למוקד 100.
• בוצעו 59,226 מעצרים פליליים.
2. הטיפול בתלונות נגד שוטרים
הטיפול בתלונות נגד שוטרים נחלק בין משטרת ישראל לבין המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן: מח"ש).4 ככלל, משטרת ישראל מטפלת בתלונות נגד שוטרים בגין עבירות משמעת כגון אלימות מילולית, ואילו מח"ש מטפלת בתלונות נגד שוטרים בגין פשעים ועבירות חמורות יותר, כגון עבירות פליליות או אלימות פיזית.5
בכל חשד לעבירה של שוטר שהעונש הקבוע בגינה בחוק הוא מעל שנת מאסר, לא נחקר החשד על-ידי משטרת ישראל אלא על-ידי מח"ש.6 הטיפול בתלונה חמורה, כגון תלונה על אלימות פיזית, מועבר למח"ש אף אם התלונה הוגשה קודם למשטרה.
תלונות נגד שוטרים בגין עבירות משמעת, ובהן התנהגות לא ראויה וביצוע לקוי של התפקיד, מטופלות במשטרת ישראל.7 התנהגות לא ראויה מתבטאת בכמה דרכים, ובהן נקיטת לשון גסה כלפי בני-אדם (אלימות מילולית), התעמרות והתנכלות.8 תלונות כאלו, אם התקבלו במח"ש, מועברות ליחידה לתלונות הציבור במשטרה. יצוין כי תלונות רבות מתקבלות במח"ש ועניינן תלונות כנגד לובשי מדים אחרים, שאינם שוטרים. תלונות אלו מועברות בהתאם לגופים המתאימים, למשל, מצ"ח9 או היחידה לחקירות סוהרים בשירות בתי הסוהר.
3. הטיפול בכלל תיקי מח"ש בתיקים שהתקבלה בהם החלטה
להלן נתונים על אופן סיום הטיפול בכלל התיקים נגד שוטרים (כולל גם תיקי אלימות) שהתקבלה בהם החלטה, בשנים 2009-2003. לגבי תלונות שלא נחקרו (ולכן גם לא התקבלה בהם החלטה), ראו בהמשך.
התפלגות סיום הטיפול בכלל תיקי מח"ש שהתקבלה בהם החלטה
אופן סיום הטיפול
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
העמדה לדין פלילי
154 (9%)
144 (11%)
137 (8%)
148 (9%)
195 (10%)
172 (10%)
129 (9%)
העמדה לדין משמעתי
170 (10%)
215 (16%)
154 (9%)
23310 (13%)
36211 (18%)
162 (10%)
124 (8%)
סגירה מחוסר אשמה
382 (21%)
293 (22%)
481 (29%)
425 (25%)
443 (22%)
526 (31%)
509 (34%)
סגירה מחוסר ראיות מספיקות
755 (42%)
512 (38%)
660 (39%)
712 (41%)
758 (38%)
635 (38%)
593 (39%)
סגירה מחוסר עניין לציבור
245 (14%)
124 (9%)
170 (10%)
160 (9%)
129 (7%)
114 (7%)
92 (6%)
סגירה משום שהעבריין לא נודע
79 (4%)
68 (5%)
76 (5%)
51 (3%)
103 (5%)
71 (4%)
58 (4%)
סה"כ
1,785
1,356
1,678
1,729
1,990
1,680
1,505
שיעור מיצוי חקירה
53.2%
57.2%
56.1%
55.9%
56.7%
58%
57%
הערות לטבלה לעיל:
1. מיצוי חקירה פירושו גיבוש ראיות במח"ש להעמדה לדין פלילי או משמעתי או קביעת חוסר אשמה או קביעת חוסר עניין לציבור. מה שלא מתבטא במיצוי חקירה הם חוסר ראיות מספיקות או עבריין לא נודע.
2. בשנת 2009 סגרה מח"ש 1,194 תיקים בעילות של חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה. כ-70 תיקים מהם הועברו למחלקה למשמעת של המשטרה לשם בחינה אם להעמיד לדין משמעתי או לצורך הפקת לקחים.
4. התפלגות העילות לסגירת התלונות בתיקים שלא נחקרו במח"ש
להלן נתונים על התפלגות העילות לסגירת התיקים בתלונות שלא נחקרו במח"ש, בשנים 2009-2003.
הסיבה להעדר החקירה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
חוסר עניין לציבור
(כולל העברה לגורם אחר)
2,405
2,076
1,605
1,824
1,619
1,677
1,360
עבריין לא נודע
23
27
28
12
17
8
11
הערות לטבלה לעיל:
1. העברה לגורם אחר נעשית כאשר תלונה מתקבלת במח"ש, אולם מלכתחילה ברור שמח"ש אינה הכתובת הנכונה לתלונה. מח"ש עשויים להעביר תלונה זו ליחידה לתלונות הציבור במשטרה, למצ"ח12 או ליחידה לחקירות סוהרים בשירות בתי הסוהר.
2. לא קיבלנו נתונים על מספר התלונות שלא נחקרו מחוסר עניין לציבור ושלא הועברו לגורם אחר.
5. תלונות שנסגרו בשל העדר סמכות מח"ש לטפל בהן
להלן נתונים על תלונות שנסגרו בשל העדר סמכות מח"ש לטפל בהן, בשנים 2009-2003.
הסיבה להעדר החקירה
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
אין עבירה פלילית
(כולל העברה לגורם אחר)
987
631
388
346
515
922
964
לא בסמכות מח"ש
(כולל העברה לגורם אחר)
1,045
1,184
1,014
999
968
827
713
6. נתוני מח"ש על אלימות שוטרים בשנת 200913
להלן נתונים על התיקים שנפתחו במח"ש בגין אלימות שוטרים בתפקיד בשנת 2009. יודגש כי עקב בעיית מחשוב במח"ש, הנתונים שמסרה מח"ש אינם כוללים נתונים על תיקי הריגה.14
אופן סיום הטיפול בתיקים – שנחקרו – בנושא אלימות שוטרים (בתפקיד), בשנת 2009
העמדה לדין פלילי
56
(6%)
העמדה לדין משמעתי
49
(5%)
סגירה מחוסר אשמה
368
(37%)
סגירה מחוסר ראיות מספיקות
456
(46%)
סגירה מחוסר עניין לציבור
28
(3%)
סגירה משום שהעבריין לא נודע
36
(4%)
סה"כ
993
(100%)
שיעור מיצוי חקירה
50%
להלן נתונים על אופן סיום הטיפול בתלונות – שלא נחקרו – בנושא אלימות שוטרים בתפקיד ושלא בתפקיד, באותה שנה.15
אופן סיום הטיפול בתלונות שלא נחקרו בנושא אלימות שוטרים (בתפקיד ושלא בתפקיד), בשנת 2009:
לא נחקר – חוסר עניין לציבור
(כולל העברה לגורם טיפול אחר)
845
לא נחקר – עבריין לא נודע
4
7. המשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה בתיקי אלימות שוטרים
כאמור, חלק מהתלונות שמתקבלות במח"ש מועברות להמשך טיפול במשטרה. להלן נתונים על הצעדים המשמעתיים שננקטו במשטרה בתיקים העוסקים באלימות שהועברו אליה ממח"ש.
מצב הטיפול בתיקי שימוש בכוח שטופלו משמעתית במשטרה
שנה
מספר כתבי האישום שהוגשו לבית-הדין למשמעת
נשפטו ביחידה
2005
50
1
2006
102
2
2007
67
3
2008
67
2
2009
31
1
201016
2917
2
להלן נתונים על עילות המשטרה לסגירת תיקים העוסקים באלימות ושהועברו ממח"ש:
עילות סגירת תיקי שימוש בכוח במשטרה
שנה
חוסר ראיות
חוסר עניין לציבור
התיישנות
חוסר אשמה
סה"כ
2005
11
4
1
0
16
2006
20
9
0
0
29
2007
6
1
0
0
7
2008
12
4
0
0
16
2009
13
1
0
1
15
2010
2
1
0
0
3
סה"כ
64
20
1
1
8. נתוני היחידה לתלונות הציבור במשטרה
כאמור, המשטרה מטפלת בתלונות כנגד שוטרים בגין עבירות משמעת, בין שהוגשו למשטרה ובין שהוגשו למח"ש. להלן נתונים על תיקים שטופלו ביחידה לתלונות הציבור במשטרה בגין שימוש בכוח ו/או עבירות שימוש בכוח וכן עבירות אחרות, שבהן נחקר שוטר אחד, ומצב הטיפול בהם:
2005
2006
2007
2008
2009
סה"כ לפי מצב הטיפול
הרשעה
24
14
20
23
4
85
זיכוי
31
23
4
15
1
74
סגירת תיק
9
23
7
20
13
73
הסדר טיעון
2
5
1
8
בהליך
1
5
16
30
הערת המפקד
2
2
סה"כ לפי שנים
66
65
32
66
34
להלן נתונים דומים על תיקים שנפתחו בגין עבירות של שימוש בכוח ו/או עבירות אחרות, שבהם נחקרו שני שוטרים ויותר, והצעד שננקט נגדם היה בגין עבירות השימוש בכוח.
2005
2006
2007
2008
2009
סה"כ לפי מצב טיפול
הרשעה
1
3
3
2
0
9
זיכוי
5
4
3
1
0
13
סגירת תיק
12
10
6
3
4
35
בהליך
1
0
1
6
4
10
סה"כ לפי שנים
19
17
13
12
8
9. מאפיינים של אלימות שוטרים
יש מקרים שבהם ברור שאין כל מקום לשימוש בכוח על-ידי שוטר. הבעיה מתעוררת סביב גבולות השימוש בכוח כאשר יש בו צורך, למשל, כאשר עבריין מתנגד בכוח והשוטר מנסה להשתלט עליו תוך הפעלת כוח.18
בדצמבר 2000 ערכו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל מחקר בנושא "אלימות שוטרים כלפי אזרחים" כדי לשפר את ההתמודדות עם התופעה ולצמצמה. ממחקר זה עולים כמה ממצאים על אודות גילויי האלימות של השוטרים. להלן תמצית ממצאים עיקריים מהמחקר:
מאפיינים אישיים
• במחקר לא נמצא תימוכין לטענה לפיה מספר מצומצם של שוטרים, שהם בעלי נטיות אישיות לאלימות, הם האחראים לרבים מאירועי האלימות; מספר השוטרים שכל אחד מהם צבר תלונות רבות הוא נמוך. עורכי המחקר הסיקו כי שיטות המיון במשטרה לאיתור אלימים מצליחות במידה רבה לטפל בתופעות אלימות הנגרמת בשל נטיות אישיות של שוטרים.
מאפיינים מקצועיים
• רבות מהתלונות בגין אלימות מוגשות כנגד שוטרים בתפקידי בילוש וסיור.
• שוטרים בגילאי 34-25 ובעלי ותק של 7-3 שנים במשטרה הם אלו שצוברים את המספר הרב של התלונות בגין אלימות, ולא בהכרח השוטרים הצעירים והלא-מנוסים.
• שוטרים שאינם קצינים מעורבים בגילויי אלימות הרבה יותר מאשר קצינים.
עורכי המחקר הסיקו כי תופעת השימוש בכוח שלא כדין, בחלקה, היא תוצאה של למידה ואימוץ דפוסי התנהגות במהלך השירות במשטרה.
מאפייני האירוע האלים
• תופעת האלימות בעיקרה היא תופעה המתרחשת בפרהסיה.
• האירועים מתרחשים לרוב במצבים שבהם נוכחים כמה שוטרים ולעתים גם כמה אזרחים ואינם תופעה המתרחשת בין שוטר אחד ואזרח אחד. כלומר, התופעה היא בעלת סממנים חברתיים.
• נמצא פער ניכר בין תפישות השוטרים את האירוע לבין תפישות האזרחים, למשל, לגבי הסיבות להיווצרות התקרית, הסיבות לשימוש בכוח ועוצמתו.19
כאמור, מידע זה נכון לתקופה של יותר מעשור. ייתכן כי יש מקום שהמשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים (מח"ש) יערכו מחקר עדכני בנושא.
10. הפיקוד במשטרה – גיבוי או דוגמה אישית
מהמחקר האמור בנושא "אלימות שוטרים כלפי אזרחים" מדצמבר 2000, עלה עוד כי נמצאו הבדלים גדולים בין תחנות משטרה שונות וכי הם נעוצים, כנראה, בעיקר במאפיינים הפיקודיים והארגוניים. נראה כי למפקדים השפעה לא מבוטלת על התנהגות השוטרים בתחום השימוש בכוח. המפקדים יכולים להשפיע על התנהגות השוטרים באמצעות אימוץ נהלי עבודה ושיטות פיקוח ובקרה מתאימות.20
ב-3 ביולי 2006, עסק השוטר שחר מזרחי בפעילות יזומה כנגד פריצות לכלי-רכב. לאחר עימות שהתפתח בינו ובין פורץ רכב, ובעת שניסה הפורץ להימלט, ירה השוטר בפורץ למוות. ב-21 ביולי 2010 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של מר מזרחי על הרשעתו בהריגה וגזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל.21 בתגובה לפסיקת בית המשפט העליון, צוטט מפקד מחוז הצפון במשטרה: "זהו יום קשה למשפחה ולמשטרה. פיקוד המחוז ושוטריו ימשיכו ללוות ולתמוך את משפחת השוטר גם בעתיד...".22
לדברי מר ג'עפר פרח מעמותת מוסאווה, המקרה של שחר מזרחי מדגים את הבעייתיות שבגיבוי הפיקוד של המשטרה בנושא זה מאחר שהיא עמדה בניגוד לקביעת בית המשפט.23 לדבריו, פיקוד המשטרה נתן גיבוי לשחר מזרחי אף-על-פי שבית המשפט הרשיע אותו בעבירת אלימות חמורה, מפקד המחוז אף ליווה את מר מזרחי לכלא, ומקרה קיצוני זה מדגים, לדבריו, את היחס של פיקוד המשטרה לנושא אלימות שוטרים.24
11. טענות בדבר פעילות מח"ש
11.1. סגירת תיקים מחוסר ראיות
כאמור בנתונים שהובאו לעיל לגבי שנת 2009, 46% מתיקי אלימות שוטרים בתפקיד, שהתקבלה בהם החלטה, נסגרו מחוסר ראיות מספיקות. לגבי כלל התיקים (לא אלימות בלבד), 39% נסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות.
לדברי עו"ד עביר בכר, מנהלת הקליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה ובכירה בארגון עדאלה, אמנם עלו בעבר טענות בדבר תיאום עדויות בין שוטרים או קושי לזהות את השוטר החשוד באלימות, אולם, לא בכך נעוצה הבעיה. לדבריה, מח"ש לא מגישים כתבי אישום רבים בשל ניהול לקוי של החקירה.25 לדברי גב' אורית סטרוק, מרכזת זכויות האדם ביש"ע, במח"ש יש מחסור באמצעי חקירה טכניים שקיימים במשטרה, למשל מז"פ, פוליגרף, אלבומי שוטרים לשם זיהוי חשודים ותוכנות מחשב המאפשרות תקריב לפנים מתוך סרטון. מגבלות טכניות אלו מקשות על חוקרי מח"ש.26
לדברי עו"ד יפעת בן-עמי, סגנית למנהל מח"ש, ככלל, למח"ש יש את האמצעים שיש למשטרה. לגבי אמצעים שאינם ברשות מח"ש – פוליגרף ומז"פ למשל – מח"ש משתמשת בשירותי המשטרה.27
11.2. סגירת תיקים מחוסר עניין לציבור
כאמור בנתונים שהובאו לעיל לגבי שנת 2009, 3% מהתיקים בנושא אלימות שוטרים בתפקיד, שהתקבלה בהם החלטה, נסגרו מחוסר עניין לציבור; 845 תלונות באותה שנה על אלימות שוטרים בתפקיד ושלא בתפקיד לא נחקרו מחוסר עניין לציבור וחלקם הועברו לגורם טיפול אחר.
לדברי מח"ש, שיקול הדעת והמדיניות במח"ש בנוגע לאי-פתיחה בחקירה מחוסר עניין לציבור, נגזר מהנחיות פרקליט המדינה. המדיניות היא להימנע מחקירות במקרים שיש סיכוי מועט להגיע לממצאים או כשההערכה היא שגם אם יתגלו ממצאים – התיק לא יגלה עניין לציבור בהעמדת השוטר לדין פלילי.
ביסוד מדיניות זו נמצאת ההכרה בכך שמשאבי החקירה מוגבלים ועדיף להתמקד בָעיקר. לא כמות החקירות יוצרת איכות באכיפת חוק, אלא תִעדוף וניצול מרבי של משאבי החקירות. בדרך זו יקודם העניין הציבורי באכיפת החוק על השוטרים.28
להלן דוגמאות לסגירת תיקים טרם החקירה בשל חוסר עניין לציבור:29
• עבירה מינורית – דחיפה, משיכה או אחיזה של השוטר בידי אזרח, אף אם לא היה מקום להפעלת כוח מינורית זו. לפי מח"ש, הגורם המתאים לטיפול בכך היא מחלקת משמעת במשטרה.
• תלונות כבושות – תלונות המוגשות לאחר שהוגש כתב-אישום כנגד האזרח. כלומר, האזרח מגיש את התלונה למח"ש בעקבות הגשת כתב אישום נגדו. קודם לכן האזרח לא הגיש את התלונה למח"ש ולעתים חלף זמן רב. תיק זה צפוי להתברר בבית המשפט.
• תיקי אלימות במשפחה (מינוריים) – כאשר קרבן העבירה מסרב להתלונן כנגד השוטר, בתנאי שמדובר בעבירה קלה ואין חשש ממשי למסוכנות מצד השוטר.
• תיקי אישור שפיטה – במצבים שבהם נעצר אזרח אגב הגשת כתב אישום נגדו בגין תקיפת שוטר. בד בבד מתלונן האזרח על אלימות שוטר באותו האירוע.30 להלן הרחבה בנושא זה.
תלונות הדדיות – דברי שוטר מול דברי אזרח
לפי השנתון הסטטיסטי של המשטרה, בשנת 2009 התרחשו 812 אירועים של תקיפת שוטר. להלן פירוט המקרים בעשור האחרון.31
שנה
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
מספר אירועי תקיפת שוטר
478
472
482
553
676
656
836
876
772
812
לדברי עו"ד עביר בכר, כאשר אירוע מתואר באופן שונה על-ידי שוטר ועל-ידי אזרח, תחושתה היא שיש נטייה להאמין לשוטר, במיוחד אם הנושא "מתברר" באמצעות מתן עדויות של שוטרים נוספים ואם העצור הוא ערבי. לדבריה, לשוטר אלים יש אינטרס לכפות על מעשיו ולהתלונן שהעצור תקף אותו וזו הסיבה שהנתונים מצביעים על אישומים רבים בנושא תקיפת שוטרים.32
גם לדברי גב' אורית סטרוק, מח"ש נותנת אישורי שפיטה רבים ולמעשה לא חוקרת תיקים נגד השוטרים במקרים אלו, אף אם, בסופו של התהליך, התברר בבית המשפט כי השוטר היה אשם.33
יצוין כי דוח המחקר של המשרד לביטחון הפנים משנת 2000 ניתח את העדויות בתיקי חקירה של מח"ש. מהתיקים עלה כי שוטר ואזרח המעורבים בתקרית אלימה תופשים את האירוע באופן שונה בצורה ניכרת. נוסף על כך, ברובם הגדול של התיקים, כל השוטרים שמסרו עדות תמכו בגרסתו של השוטר; עדויותיהם של חברים ובני משפחה של האזרח נטו מעט לטובת האזרח.34
מקורות
מסמכים
• בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, ע"פ 8133/09, שחר מזרחי נגד מדינת ישראל, 21 ביולי 2010.
• לשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים, דוח מחקר: "אלימות שוטרים כלפי אזרחים", דצמבר 2000.
• משטרת ישראל, השנתון הסטטיסטי לשנת 2009.
• מבקר המדינה, דוח שנתי מס' 56א, 31 באוגוסט 2005, עמ' 357.
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "אלימות שוטרים", כתיבה: אורי טל-ספירו, 10 בדצמבר 2006.
שיחות וכתבות
• בן-עמי יפעת, סגנית מנהל המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים.
• בכר עביר, בכירה בארגון עדאלה ומנהלת הקליניקה לזכויות אסירים באוניברסיטת חיפה.
• זרחין תומר, חורי ג'קי וקייזר ליאל, "העליון הכפיל את עונש השוטר שהרג פורץ לרכב", הארץ, 22 ביולי 2010.
• סטרוק אורית, מרכזת זכויות האדם ביש"ע.
• סער אמי, מנהלת הקו החם בעמותת מוקד סיוע לעובדים זרים.
• פרח ג'עפר, מנהל עמותת מוסאווה לזכויות האזרחים הערבים בישראל.