חומר רקע
דברי הסבר
1. תיקון תקנה 544 – "הגדרת "נקודות":
מוצע להבהיר כי הביטוי "נקודות" אשר חוזר על עצמו בחלק ז' מתייחס לאמור בתקנה זו.
2. תיקון תקנה 545 – ניהול מרשם עבירות:
תיקון תקנת משנה (א): מוצע להבהיר כי המידע שיירשם במאגר המידע הממוחשב של עבירות התעבורה שמנהלת רשות הרישוי יהיה זה שהתקבל בהתאם לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א – 1981.
תיקון תקנת משנה (ב): כיום רושמת רשות הרישוי נקודות מבלי להתחשב במועד קבלת המידע. לאור תקלות אחדות בהן התקבלו הרשעות באיחור רב, מוצע לקבוע כי כאשר מידע לגבי עבירה מתקבל שנה וחצי או יותר לאחר מועד ההרשעה, רשות הרישוי תרשום את ההרשעה במרשם העבירות אולם לא תרשום נקודות בשל אותה הרשעה, שכן חוסר העדכניות של המידע מטיל ספק בצידוק להטיל בגינו אמצעי תיקון. הוראה זו מהווה חריג לעיקרון הקבוע בתקנה 547(ב), לפיו המועד הרלוונטי הוא מועד ביצוע העבירה.
תיקון תקנת משנה (ג): מוצע להבהיר כי עם קבלת הודעה מן המשטרה על כל ביטול הרשעה של נהג, להבדיל מביטול הרשעה רק בעקבות ערעור שבעקבותיו זוכה, תמחק רשות הרישוי את ההרשעה ממרשם העבירות. ביטולים כאלה יכולים להיות למשל עקב חנינה או החלטת בית משפט לבטל פסק דין שניתן בהיעדר.
הוספת תקנת משנה (ג1): תקנה משנה זו הינה תקנה 546(ב) כיום, לה מוצע להוסיף הבהרה לפיה הדיווח מן המשטרה על הערעור שהוגש הינו תנאי לכך שרשות הרישוי לא תביא בחשבון את הנקודות בשל העבירה עליה ערער הנהג. מוצע להוסיף הבהרה זו על מנת להבהיר כי רק דיווח מהמשטרה על הערעור שהוגש, יאפשר לנהג לקבל רישיון נהיגה קבוע, על מנת לוודא שרישיון כזה יינתן על סמך מידע מהימן; יצוין כי על סמך מסמכים שיציג הנהג אודות הגשת ערעור יינתןרישיון נהיגה זמני (בהתאם לנוהל הקיים כיום)., מוצע למקם תקנת משנה זו תחת הכותרת של "ניהול מרשם עבירות" המתאימה לנושא תקנת משנה זו ולא תחת הכותרת "רישום נקודות לעניין כתב אישום אחד".
3. תיקון תקנה 547 – סיכום תקנות וצבירתן:
תיקון תקנת משנה (א): מוצע להבהיר כי סיכום הנקודות מתבצע בכל פעם שישנו שינוי במספר הנקודות, בין אם מדובר ברישום של נקודות חדשות ובין אם בביטולן של נקודות שנרשמו בעבר. כמו כן, עקב פרשנויות שונות וסותרות לעיתים שניתנו בבתי המשפט לתקנה 547 זו, מוצע להגדיר במפורש מהן "נקודות תקפות" שבגינן יוטלו אמצעי תיקון, כאשר מונח זה ייתר את המונח "תקופת צבירה": נקודות שטרם חלפה לגביהן תקופה של שנתיים או 4 שנים, לפי העניין, מיום ביצועה של העבירה בגינה נרשמו וגם בוצעו כל אמצעי התיקון שהוטלו בגינן, אם הוטלו.
תיקון תקנות משנה (ב) ו- (ג): מוצע להגדיר את משך הזמן המינימאלי בו תהיינה נקודות תקפות, מבלי לעשות שימוש במונח "תקופת צבירה".
הוספת תקנת משנה (ג1): מוצע לקבוע בתקנת משנה נפרדת כי מועד רישום הנקודות במרשם העבירות אינו משפיע על מניין התקופות כאמור בתקנות משנה (ב) ו – (ג). כיום מצוין הדבר בסיפא לתקנת המשנה 547(ב).
תיקון תקנת משנה (ה): מוצע להבהיר כי תוקפן של נקודות עשוי להתחדש רטרואקטיבית בעקבות דיווח על הרשעות בעבירות תעבורה, גם אם הדיווח נעשה לאחר שחלפה התקופה שנקבעה בתקנות המשנה (ב) או (ג), כמו למשל במקרה בו משפט תעבורה נמשך זמן רב, אך בסופו הנהג הורשע. זאת, בהתאמה לעיקרון שבתקנת משנה (ב), לפיו המועד הרלוונטי לתוקף נקודות הוא מועד ביצוע העבירה.
4. תיקון תקנה 548 – אמצעי תיקון:
במקום ההפניה הקיימת כיום לתקנת משנה 547(ד), מוצע להפנות לתקנת משנה 547(א), שבה, לפי המוצע, יהיה האזכור הראשון של אמצעי התיקון.
5. תיקון תקנה 549 – הטלת אמצעי תיקון:
תיקון תקנות משנה (א) ו- (ב): מוצע לעשות שימוש במונח "נקודות תקפות" כפי שהוצע להגדיר בתקנה 547, וכן מוצע לשנות את הנוסח בחלק המתייחס להטלת אמצעי תיקון מסוג הדרכה בנהיגה נכונה. כמו כן מוצע להבהיר כי על הנהג לבצע את אמצעי התיקון שהוטלו עליו כסדרם.
הוספת תקנת משנה (ב1): מוצע לקבוע כי לא יוטל על נהג אותו אמצעי תיקון מסוג הדרכה בנהיגה נכונה בטרם חלפה שנה לפחות מיום שחויב באותה הדרכה, שכן אין טעם לחזור על ההדרכה בתדירות גבוהה.
תיקון תקנת משנה (ג): מוצע לקבוע כי נהג יהא רשאי להיבחן בבחינה העיונית, שעמידה בה מהווה תנאי לחידוש רישיונו שנפסל, גם במהלך התקופה בה רישיונו פסול לפי תקנה 549.
תיקון תקנת משנה (ד): בתקנה זו מוצעים שני תיקונים מהותיים: האחד מתייחס ל"קהל היעד" של התקנה ומספר הנקודות שצבר נהג שתקנה זו חלה עליו, ואילו השני מתייחס לתנאי הקיים כיום לפיו רישיון הנהיגה של הנהג נפסל וחודש. על פי המוצע, על נהג, שצבר 72 נקודות תקפות או יותר, או שהוטלה עליו פסילת רישיון ורשומות לחובתו 36 נקודות או יותר בטרם חלפו 6 שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלן הוטלה הפסילה האמורה, מוצע להטיל אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון, ולהציב כתנאי לחידוש רישיונו עמידה בבדיקות רפואיות וכן מבחן עיוני ומבחן מעשי בנהיגה. כמו כן מוצע למחוק את התנאי הקיים כיום לפיו רישיונו של הנהג נפסל וחודש לפי תקנת משנה (ג), על מנת שניתן יהיה להחיל תקנה זו גם על נהגים שלא הפקידו את רישיונם בעקבות הודעת הפסילה שנשלחה אליהם (וממילא, לפיכך, גם לא חידשו את רישיונם).
יצוין כי המוצע בתקנה זו זהה למה שלכתחילה כיוונה תקנה 547(ד) הקיימת, אלא שבמסגרת התדיינות משפטית ניתנה לתקנה הקיימת פרשנות מצמצמת בהרבה.
הוספת תקנת משנה (ה): מוצע להבהיר כי אמצעי התיקון הנם מצטברים וכן כי אין בהטלתם כדי לגרוע מסמכות אחרת הנתונה לרשות הרישוי לעניין קורסים, פסילות, בדיקות רפואיות וכיו"ב.
הוספת תקנת משנה (ו): מוצע לקבוע כי רשות הרישוי פטורה מהטלת אמצעי תיקון אם כבר הוטל בעבר בשל הנקודות המחייבות באמצעי התיקון, אותו אמצעי תיקון. מצב זה עשוי להיווצר אם הוטל על נהג אמצעי תיקון כלשהו, ולאחר מכן חלק מן הנקודות בשלן הוטל אמצעי התיקון נמחקו בעקבות ביטול ההרשעה ונרשמו אחרות שהחזירו אותו למספר הנקודות המחייב אמצעי תיקון זה.
6. תיקון תקנה 550 – הודעות לנהג:
תיקון תקנת משנה (א): כיום התקנות אינן מחייבות את רשות הרישוי לציין את מועד תחילת כניסת הפסילה לתוקף או את החובה להפקיד את רישיון הנהיגה במידה ואמצעי התיקון המצוין בהודעה הנו פסילת רישיון (עם זאת יצוין כי בפועל החובה להפקיד את הרישיון רשומה ומודגשת בהודעת הפסילה הנשלחת לנהג). מוצע לקבוע כי רשות הרישוי תכלול פרטים בדבר אופן ביצוע אמצעי התיקון בהודעה שתשלח לנהג, ואם היה אמצעי התיקון פסילת רישיון – תפרט בהודעה את מועד תחילת פסילת הרישיון ואת החובה להפקידו; כמו כן מוצע לקבוע כי ניתן להודיע לנהג על אמצעי תיקון גם במסירה אישית ומשלוח הדואר הרשום לא יהווה תנאי מקדמי לאמצעי התיקון. כך תוכל רשות הרישוי לעשות שימוש בדואר שליחים במקום בדואר רשום, וניתן יהא אף למסור לנהג את ההודעה באופן אישי במשרד הרישוי או על ידי שוטר. עוד מוצע למחוק את המלים "זמן סביר מראש" שכן מועד ביצוע אמצעי תיקון מסוג הדרכה בנהיגה נכונה תלוי בנהג, ואילו תקנה 551(ב) מאפשרת לנהג שהוטל עליו אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון לפנות לרשות הרישוי תוך 30 ימים. אמצעי התיקון האחרים מהווים תנאי לחידוש רישיון נהיגה אם נפסל, ולא ניתן לקבוע את מועדיהם מראש.
הוספת תקנת משנה (ג): מוצע להבהיר כי מועד תחילתה של פסילה שהודע עליה לנהג במסירה אישית יהא 30 יום מיום ההודעה; 30 הימים יאפשרו לנהג זמן מספיק לפנות לרשות הרישוי בבקשה להשמיע את טענותיו או לחילופין, להפקיד את רישיונו ולהתכונן לתקופה בה רישיונו יהא פסול.
7. תיקון תקנה 551 – ביצוע אמצעי תיקון:
תיקון תקנת משנה (א): כאמור לעיל, כיום רשות הרישוי קובעת מועד לביצוע אמצעי תיקון מסוג פסילת רישיון בלבד, בעוד מועד ביצוע הדרכות או בחינות נתון לשליטת הנהג. על כן במקום החובה הקבועה לנהג לבצע את אמצעי התיקון במקום ובמועד שקבעה רשות הרישוי, מוצע להפנות בתקנת משנה זו לפרטי ההודעה שנמסרה.
תיקון תקנת משנה (ב): מוצע לשנות את נוסח התקנה ולהתאימה לא רק להמצאת הודעה לנהג בדואר אלא גם להמצאה במסירה אישית. כמו כן מוצע לבטל את סד הזמנים בו על רשות הרישוי לעמוד בקבעה מועד לטיעון טענות, וזאת כמענה ללחצי עבודה חריגים (כגון בתקופה של מבצע אכיפה משטרתי).
תיקון תקנת משנה (ג): מוצע לשנות את נוסח התקנה לאור ההצעה לבטל את מגבלת 45 הימים שחלה על רשות הרישוי לקיים טיעון טענות, וכן לקבוע שעל רשות הרישוי להודיע לנהג את מועד תחילת פסילת הרישיון אם כך נקבע בהחלטתה.
הוספת תקנת משנה (ג1): מוצע להבהיר כי בחישוב תקופת הפסילה לא תובא במנין התקופה שחלפה עד שרישיון הנהיגה הופקד, בדומה להסדר הקיים לגבי פסילת רישיון שהטיל בית המשפט.
תיקון תקנת משנה (ה): נוכח היצע ההדרכות בנהיגה נכונה העומד כיום לרשות קהל הנהגים ותדירותן, וכן על מנת לזרז את ביצוען על ידי נהג שהוטל עליו לבצע אמצעי תיקון מסוג הדרכה בנהיגה נכונה, מוצע לקצר את פרק הזמן בו נדרש נהג לבצע אמצעי תיקון ל-6 חודשים במקום שנה, בטרם תהיה רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בשל אי עמידה באמצעי תיקון. כן מוצע לקבוע כי בעקבות הודעה על התליית רישיונו, על הנהג להפקיד את רישיון הנהיגה שלו בתוך 7 ימים, בדומה למועדים הקבועים בחלק ח' לתקנות התעבורה. מוצע להבהיר כי רישיון הנהיגה יחודש לאחר שיבוצעו אמצעי התיקון שהוטלו על הנהג, מבלי לגרוע מהוראות תקנות אחרות אשר עשויות לחול בעניינו.
8. הוראות תחולה:
א. מוצע להחיל את התקנות על נקודות שעומדות בתוקפן לפי תקנה 547 כנוסחה כיום, על מנת ליצור רצף ביישומה של שיטת הניקוד.
ב. מוצע להחיל את תקנה 547(ה) גם על נקודות שחדלו מלעמוד בתוקפן לפי תקנה 547 כנוסחה כיום, וגם זאת על מנת לשמור על רצף ביישומה של שיטת הניקוד.
ג. בשל השינוי המהותי המוצע בתקנה 549(ד), מוצע לקבוע כי תקנה זו תחול רק על נהג ש-12 מתוך הנקודות התקפות הרשומות לחובתו נרשמו בשל עבירות שבוצעו לאחר יום התחילה (מדובר בשתי עבירות לפחות), וזאת על מנת שלא להחיל תקנת משנה זו באופן מיידי על נהגים שכבר צברו 72 נקודות תקפות או יותר טרם תחילתן של התקנות המוצעות, וכן על מנת לאפשר לנהג שצבר מספר נקודות גבוה לתקן את דרכיו, להימנע מביצוע עבירות תעבורה ובכך להימנע מאמצעי התיקון החמורים המוטלים בהתאם לתקנה זו.