חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לבקשת ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת ישיבתה ב-25 בינואר 2011 בנושא: אנרגיות מתחדשות כמנוף לפיתוח הנגב והגליל. הדיון מתקיים כחלק מיום הנגב והגליל בכנסת. המסמך מבוסס ברובו על מסמך קודם בנושא שעניינו מעקב ביצוע אחר החלטת ממשלה מס' 4450 לאור התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה.1 בנוסף, מובא בו מידע על צעדים מרכזיים שנעשים באזור הנגב, הערבה והגולן לפיתוח מיזמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. מעקב זה חשוב במיוחד לאור העובדה שבהחלטת הממשלה מס' 4450, שבה נקבע יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות על 10% מהצריכה בשנת 2020 ציינה במפורש את אזורי הנגב והערבה ככאלה שיש לעודד בהם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. 1. ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות לאור יעדי הממשלה בתאריך 29 בינואר 2009 התקבלה החלטת ממשלה מס' 4450 בנושא "קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות בפרט באזור הנגב והערבה". ההחלטה התקבלה בהמשך להחלטת ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מ-12 בינואר 2009. לקידום אנרגיות מתחדשות באזור הנגב והערבה יש יתרונות נוספים: ניצול קרינת השמש הגבוהה באזור; פיתוח כלכלי ויצירת מקומות תעסוקה חדשים; מחירי קרקע נמוכים; עידוד ההתיישבות בנגב ופיזור הנכסים האסטרטגיים של המדינה, המרוכזים כיום באזור המרכז.2 לפי המתווה שנקבע בהחלטה, בשנת 2020 יגיעו 10% מצריכת החשמל בישראל ממקורות מתחדשים. כיעד ביניים נקבעו 5% לשנת 2014.3 1.1. חשמל המיוצר כיום באמצעות אנרגיות מתחדשות צריכת החשמל המיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנים 2009-2008 היתה כ-0.1% מכלל צריכת החשמל במשק. בשנת 2009 חלה עלייה של 50% בצריכת החשמל מאנרגיות מתחדשות. עלייה זו משקפת בעיקר את כניסת המתקנים הפוטו-וולטאים לפעולה: כמות החשמל המיוצר במתקנים ביתיים גדלה מ-1,664 קוט"ש בשנת 2008 ל-457,147 קוט"ש בשנת 2009 – פי-275; כמות החשמל המיוצר במתקנים מסחריים גדלה מ-25,274 קוט"ש בשנת 2008 ל-3,522,098 קוט"ש בשנת 2009 – פי-139. עיקר החשמל מאנרגיות מתחדשות, 40 – 50 מיליון קוט"ש, מיוצר עדיין בטכנולוגיות אחרות, שמשמשות כבר כמה שנים – טורבינות רוח, מתקנים הידרו-אלקטריים ומתקני ביו-מסה.4 סיבה נוספת לגידול בשיעור צריכת החשמל מאנרגיות מתחדשות היא הצטמצמות צריכת החשמל הכללית בשנת 2009, שנבעה מהצטמצמות הפעילות הכלכלית. ההסדרות השונות להפעלת מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מחייבות את חברת החשמל לרכוש את החשמל מהמתקנים האלה, ולכן ירידה בצריכת החשמל משמעותה פחות ייצור חשמל מדלקים מחצביים (פחם, גז וכו'), והגדלת חלקו היחסי של החשמל מאנרגיות מתחדשות. נתון זה מראה את חשיבות ההתייעלות האנרגטית והחיסכון בחשמל בד בבד עם קידום ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות. על אף הגידול היחסי מדובר בשברי אחוזים מהצריכה הכללית והרחק מיעד הביניים שקבעה הממשלה – 5% מהצריכה בשנת 2014. כדי לעמוד ביעד הביניים שנקבע בהחלטת הממשלה מס' 4450 יש צורך בהקמת מתקנים ותחנות בהספק מותקן של 1,400 מגוואט. בהחלטה נקבע כי משנת 2010 עד שנת 2020 תוקם בכל שנה תחנת כוח גדולה, בהספק של 250 מגוואט. כיום סך ההספק המותקן של מתקני ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות הוא כ-69 מגוואט – כ-24 מגוואט בתחנות רוח, מים וביו-מסה וכ-45 מגוואט במתקנים סולריים (בעיקר פוטו-וולטאים) – כלומר כ-5% מיעד הביניים של הממשלה. שיעור החשמל המיוצר באנרגיות מתחדשות מכלל צריכת החשמל במשק5 סך ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות (מיליוני קוט"ש) סך צריכת החשמל במשק (מיליוני קוט"ש) שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות מסך צריכת החשמל 2008 42.03 50,161 0.08% 2009 57.86 48,947 0.12% 1.2. תעריפי הזנה המתווה שנבחר לקידום ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות הוא מתן תעריפי הזנה (Feed-in Tariff – FIT) לפי מכסות. תעריף הזנה הוא התחייבות המדינה לשלם תעריף קבוע לתקופת זמן קצובה, בדרך כלל 20 שנה, בעבור חשמל המופק באמצעות אנרגיה מתחדשת. כיום קיימים תעריפי הזנה למתקנים פוטו-וולטאים קטנים למגזר הפרטי והמסחרי, למתקנים סולריים בינוניים ולמתקני רוח קטנים. אין עדיין הסדרה של תעריפים כאלה לתחנות כוח סולריות גדולות, לטורבינות רוח גדולות או בינוניות ולמתקני ביו-גז. מתווה המכסות נקבע כיום בהתאם למדיניות משרד התשתיות הלאומיות, שהכין תחזית לייצור עד שנת 2020. לפירוט התעריפים והמכסות לפי הטכנולוגיות השונות, ראו פרק 3. תחזית הספק מותקן באמצעות אנרגיות מתחדשות לפי טכנולוגיה (מגוואט מותקן), אבני דרך לשנים 2014–20206 שנה טכנולוגיה 2015-2014 2017-2016 2019-2018 2020 שיעור מסך כל ההספק המותקן רוח 250 400 600 800 29% ביו-גז וביו-מסה 50 100 160 201 7.6% מתקנים סולריים גדולים7 700 750 1,000 1,200 43.5% מתקנים סולריים בינוניים 350 350 350 350 12.7% מתקנים פוטו-וולטאים קטנים 200 200 200 200 7.2% סך כל ההספק המותקן – מגוואט 1,550 1,800 2,310 2,760 100% אפשר לראות שהתחזית בעבור מתקנים פוטו-וולטאים קטנים ובינוניים זהה לשנים 2015-2014 עד 2020, כלומר לפי מסמך המדיניות של משרד התשתיות הלאומיות לא יוקמו מתקנים כאלה לאחר שנת 2015. תחזית זו בעייתית מבחינת שוק ההתקנות הסולריות, מפני שהיא יוצרת חוסר ודאות; חברות ההתקנה אינן יודעות מה יהיה אופי הפעילות שלהן אחרי שנה זו, כאשר לא יוכלו עוד לבנות מתקנים קטנים ובינוניים. בעקבות זאת עלולות להיסגר חברות התקנה, וכך לא יהיו תחזוקה ושירות בעבור מתקנים שנבנים כעת. התחזית בעייתית גם בכל הקשור למדיניות הכוללת של קידום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, משום שאם לא תהיה התקדמות בבניית תחנות כוח גדולות, ייתכן שיהיה עדיף להתקדם לייעד הייצור בבניית מתקנים קטנים ובינוניים. 2. צעדים מרכזיים לקידום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות באזורי הנגב, הערבה והגולן 2.1. חבל אילות תמנע הפרויקט הגדול ביותר שמתנהל בחבל אילות הוא הקמת תחנות כוח סולאריות באזור תמנע. התחנות מיועדות לקום על שטח ששימש בעבר למכרות הנחושת, ומאז הפסקת הכרייה במקום לא מתקיימת בו כל פעילות. בסעיף 7 בהחלטת הממשלה מס' 4450 נקבע, כי יוקמו שלוש תחנות כוח, בהספק כולל של 250 מגוואט ובשטח של כ-5,300 דונם. הפרויקט מקודם על-ידי המועצה האזורית חבל אילות.8 השטח האמור חולק לשני מתחמים, צפוני ודרומי וכיום מקודם השטח הצפוני. השיטה שנבחרה לקידום הפרויקט היא הקצאת השטח ליזם באמצעות מכרז קרקע שיוציא מנהל מקרקעי ישראל. היזם שיזכה במרכז על הקרקע יבחר את הטכנולוגיה המועדפת עליו להקמת התחנה הסולרית. התכנון המתארי של המתחם הצפוני מבוצע על-ידי משרד התמ"ת, ששכר לצורך זה חברה חיצונית, והוא עומד בפני הגשה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לשם אישור. מדובר בשטח של 1,400 דונם, המתאים להקמת תחנה בהספק מותקן של 60 מגוואט. גודל תחנה זה נבחר בשל מגבלות ההולכה של רשת החשמל. חברת החשמל הקצתה מקום ברשת עבור תחנה בגודל זה, עניין שפתר את אחד הקשיים שעמד בעבר בפני קידום הקמת התחנה. החסמים העומדים כעת בפני המכרז הם השלמת התכנון המתארי, פרסום מכרז על-ידי ממ"י וקביעת תעריף הזנה (ר' להלן) לתחנות סולריות גדולות על-ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל (רשות החשמל). להערכת גברת דורית בנט, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח אזורי במינהלת אנרגיה מתחדשת אילת-אילות, המכרז צריך להתפרסם בעוד כחודשיים.9 קטורה ב- 7 בנובמבר 2010 התקבל מרשות החשמל "אישור תעריף" להקמת מתקן סולרי בטכנולוגיה פוטוולטאית בהספק מותקן של כ- 5 מגוואט. אישור התעריף מבטיח ליזם שיוכל למכור את החשמל המיוצר במתקן בתעריף מסוים למשך 20 שנה, והוא מותנה בכך שהיזם יציג הסכם למימון הפרויקט ("סגירה פיננסית") בתוך 90 יום. מתקן זה הוא המתקן הבינוני (ר' להלן) הראשון שמקבל אישור תעריף מרשות החשמל.10 יצוין, כי בשטחי קיבוץ קטורה מתוכננת תחנה סולרית גדולה בהספק מותקן של 40 מגוואט. התחנה קיבלה אישור מן המועצה הארצית לתכנון ולבניה, והיא נמצאת כיום בהליכי תכנון.11 סוגיית הולכת החשמל אזור הערבה הדרומית הופך בהדרגה למקור חשוב לייצור חשמל. שתי התחנות בתמנע ובקטורה יהיו בעלות הספק מותקן כולל של 100 מגוואט, ותחנות נוספות עתידות לקום בשנים הבאות. היות שעיקר הביקוש לחשמל הוא במרכז הארץ, יהיה צורך להוליך את החשמל מהערבה צפונה. לשם כך מתנהל כיום פרויקט של שדרוג קו מתח עליון (161 קילו-וולט) מרמת חובב לאורך רמת הנגב ועד קטורה ואילת, באורך כ- 200 ק"מ. שדרוג הקו נעצר באזור מכתש רמון עקב מחלוקת בין חברת החשמל לבין רשות הטבע והגנים. מכתש רמון מוגדר כולו שמורת טבע, אולם הקו הקיים נבנה בו לפני ההכרזה על השמורה. רשות הטבע והגנים דורשת שהקו החדש ייבנה באופן תת-קרקעי ב-7 מתוך 15 הקילומטרים. 7 קילומטרים אלו עוברים בשטח בעל רגישות נופית גבוהה במיוחד, הוא חלק ממערכת אקולוגית ייחודית שלא נפגעה, והקו העובר במקום מפר אותה. להערכת רשות הטבע והגנים, ההפרש בעלויות בין העברת קו עילי לקו טמון בקטע המדובר הוא 12 מיליון ש"ח. בעניין זה התקיימו מגעים בין הרשות לבין חברת החשמל, והרשות עומדת על דרישתה להטמנת הקו.12 2.2. פרויקט אשלים פרויקט "אשלים" מקודם על-ידי משרדי התשתיות והאוצר, אגף החשב הכללי. במסגרת הפרויקט מתוכננות לקום שתי תחנות כוח תרמו-סולריות בהספק כולל של כ-220 מגוואט ותחנה פוטו-וולטאית בהספק של 30 מגוואט. התחנות יוקמו בשיטת B.O.T, שבה היזם בונה את המתקן ומתפעל אותו כ-20 שנה ואז מחזיר אותו למדינה. פרויקט "אשלים" יצא לדרך לפני כארבע שנים,13 ומסיבות שונות התעכב קידומו. מתשובה שקיבלנו ממינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות עולה כי ההצעות למכרז יוגשו בחודשים ינואר עד מרס 2011. בחירת הזוכה תארך ארבעה חודשים, הסגירה הפיננסית של התחנות התרמו-סולריות תארך עד 12 חודשים, וזו של התחנה הפוטו-וולטאית עד 24 חודשים. בניית התחנות התרמו-סולריות תארך כשנתיים ושמונה חודשים ובניית התחנה הפוטו-וולטאית תארך כשנתיים, כלומר הקמת הפרויקט כולו תימשך כארבע שנים. 2.3. המרכז הטכנולוגי המרכז הטכנולוגי הוא מיזם שנועד לפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, בעיקר בתחום הסולרי. ב- 20 בספטמבר 2010 זכתה קבוצת אילת-אילות במכרז להקמת מרכז טכנולוגי לפיתוח אנרגיות מתחדשות. הקמת המרכז נעשתה בהתאם להחלטת הממשלה מס' 3954 (חכ/122) מ – 21 באוגוסט 2008 בנושא "מחקר ופיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום האנרגיה המתחדשת".14 בקבוצה שותפים המועצה האזורית חבל אילות, אוניברסיטת בן-גוריון, מכון ערבה וחברות פרטיות שונות. במרכז יופעל מסלול לעידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה; מסלול לתמיכה ביוזמות טכנולוגיות כדי להביאן לשלב הוכחת היתכנות ולסייע להן לגייס הון להמשך פעילות; ומסלול שיאפשר ניסויים להוכחת היתכנות של טכנולוגיות לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות. המדינה התחייבה להשקיע במרכז 57 מיליון ש"ח ל- 5 שנים, והקבוצה הזוכה תשקיע לפחות את אותו סכום בתקופה האמורה.15 המועצה הקצתה שטח של 200 דונם לטובת מיזמים ניסויים, מתוכם 20 כבר הוקצו למיזם ניסיוני בטכנולוגיה תרמו-סולרית. 2.4. רמת הגולן16 במועצה האזורית גולן הוכנה תכנית אב לאנרגיה חלופית, שמטרתה להקים בגולן מיזמים להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות בכמות שתוכל לספק את כל צרכי הגליל. זאת, באמצעות טורבינות רוח, מתקנים פוטוולטאים ומתקני ביו-גז. אנרגית רוח כיום יש בגולן שני אתרים ליצור חשמל מאנרגית הרוח בתל עסניה ובהר בני צפת, ובהם 11 טורבינות. המועצה מקדמת הקמה של ארבע חוות רוח נוספות בצפון הרמה: חוות רם, חוות עמק הבכא, חוות חרמונית וחוות סנדיאן. בנוסף מתוכנן שדרוג החווה בתל עסניה. בחוות אלו יהיו בסך הכל 300 טורבינות. חלק מהחוות המיועדות נמצאות במשבצות קרקע של ישובים, אשר שותפים לתכנון, וחלק מיועדות לקום על קרקעות בבעלות מינהל מקרקעי ישראל. חוות אלו יוקמו בשיטה של מכרזי קרקע. אנרגית שמש בגולן הוקמו בשנים האחרונות 170 מערכות פוטוולטאיות על גגות מבנים חקלאיים, ומעריכים כי יש מקום ל- 200 מערכות נוספות על גגות מבנים. בנוסף,המועצה האזורית מקדמת גם תכנית להקמת חוות סולריות על שטח של כ- 3,000 דונם במזרח רמת הגולן באזור כביש 98. ביו-מסה בקיבוץ מיצר שבדרום ברמת הגולן נפתח מתקן לייצור חשמל מביו-גז המופק מבוצת שפכים ומזבל רפתות ולולים. המתקן מנצל את גז המתאן הנפלט מהבוצה ומהזבל על-מנת להניע טורבינות לייצור חשמל. המתקן יקלוט את כלל זבל הפרות המיוצר ברמת הגולן בכמות של 12,000 טון בשנה. 3. מבנה התעריפים והמכסות מתקנים פוטו-וולטאים קטנים מתקנים פוטו-וולטאים בהספק שעד 50 קילוואט לצריכה עצמית ולמכירת עודפים לרשת. ההסדרה מתחלקת למתקנים ביתיים בהספק שעד 15 קילוואט ומתקנים מסחריים בהספק של 15–50 קילוואט. תעריף ההזנה למתקנים ביתיים הוא 2.04 ש"ח לקוט"ש. תעריף זה יהיה בתוקף עד למיצוי המכסה שנקבעה, 15 מגוואט. אם יושג היעד תיקבע מכסה חדשה עם תעריף חדש. למתקנים מסחריים נקבעו תעריפים לקוט"ש במתווה יורד: 1.51 ש"ח עד סוף אוגוסט 2011; 1.41 ש"ח עד סוף אוגוסט 2012 ו-1.31 ש"ח עד סוף דצמבר 2014, או עד מיצוי המכסה, 120 מגוואט.17 טורבינות רוח קטנות18 טורבינות רוח קטנות לייצור חשמל עד הספק מותקן של 50 קילוואט לצריכה עצמית ולמכירת עודפים לרשת. המכסה להסדרה היא 30 מגוואט. ההסדרה מתחלקת למתקנים ביתיים בהספק מותקן שעד 15 קילוואט ומתקנים מסחריים בהספק מותקן של 15–50 קילוואט. תעריף ההזנה למתקנים ביתיים הוא 1.68 ש"ח לקוט"ש, והתעריף למתקנים מסחריים הוא 1.31 ש"ח לקוט"ש. תעריפים אלו יחולו עד סוף שנת 2011. משנת 2012 תהיה ירידה של 2% לשנה בתעריף, לפי נוסחת חישוב שנקבעה. במגזר הביתי יש הגבלה לפי יכולת הקליטה של נקודת צרכנות אחת (מונה חשמל), ואילו במגזר המסחרי יש הגבלה לפי יכולת קליטת החשמל של רשת ההולכה. לכל אחד משני סוגי המתקנים הוקצתה מכסה של 15 מגוואט, ובסך הכול: 30 מגוואט עד סוף שנת 2017. מתקנים סולריים בינוניים19 מתקנים סולריים לייצור חשמל בהספק מותקן של 51 קילוואט עד גבול יכולת ההולכה של הרשת (10–12 מגוואט לערך). ההסדרה מיועדת למתקנים פוטו-וולטאים. המכסה שנקבעה להסדרה זו היא 300 מגוואט. התעריף המובטח הוא 1.49 ש"ח לקוט"ש. המכסה והתעריפים יהיו בתוקף עד מילוי המכסה או עד שנת 2017, המוקדם מביניהם. 3.1. הסדרות עתידיות מתקני ביו-מסה ב-4 באוקטובר 2010 יצאה רשות החשמל בשימוע לקביעת תעריף הזנה בעבור מתקני ייצור חשמל מביו-גז, הפועלים בעיכול אנאירובי של פסולת אורגנית.20 ניצול פסולת אורגנית להפקת חשמל עולה בקנה אחד עם יעדי הממשלה בצמצום הטמנת פסולת. התעריף המוצע הוא 60 אגורות לקוט"ש, והמכסה המוצעת היא 160 מגוואט עד סוף שנת 2017. מכסה זו היא בהתאם למדיניות משרד התשתיות הלאומיות.21 מתקנים סולריים גדולים ב-10 בדצמבר 2009 יצאה רשות החשמל בשימוע לקביעת תעריף למתקנים גדולים. ההסדרה מיועדת למתקנים ולתחנות בהספק מותקן של יותר מ-10 מגוואט שאינם נכללים בהסדר תעריפים אחר ומבוססים על טכנולוגיה תרמו-סולרית, שהיא הטכנולוגיה היעילה ביותר המוכרת כיום. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בחום השמש כדי לייצר קיטור להנעת טורבינות להפקת חשמל. יצוין כי בתחנות תרמו-סולריות נעשה שימוש מסוים בדלקים מחצביים (פוסיליים), ולכן הן אינן נקיות לחלוטין מזיהום. למתקנים תרמו-סולריים דרושים שטחי קרקע גדולים למדי, ולכן ההסדרה היא בעבור מתקנים גדולים. אף שההסדרה מתבססת על טכנולוגיה תרמו-סולרית, יהיה אפשר להקים לפי התעריפים שייקבעו בה גם מתקנים בטכנולוגיות אחרות (מתקנים פוטו-וולטאים ופוטו-וולטאים מרוכזים, מתקני מגדל שמש22 ועוד). להסדרה מיועדת מכסה כוללת של 500 מגוואט.23 תהליך השימוע הסתיים, וצפוי שבשבועות הקרובים תפרסם הרשות את ההסדרה בעבור המתקנים הגדולים. לדברי מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות, התהליך נמשך זמן רב בשל נושאים מקצועיים שונים.24 מטרת ההסדרה היא לקדם מכרזי קרקע להקמת תחנות גדולות, דוגמת המכרז שקידומו החל באזור תמנע שבערבה. בהסדרה לא נכללות שתי תחנות באזור אשלים שהמכרז להקמתן בהליכי הכנה.25 טורבינות רוח גדולות כיום יש הסדרה לטורבינות רוח גדולות, אולם לא במסגרת תעריף הזנה. שימוע בעבור הקמת טורבינות כאלה ומכירת החשמל מהן בתעריף הזנה אמור לצאת תוך כמה שבועות.26 3.2. ניצול המכסות להלן מידע על ניצול המכסות השונות לפי ההסדרות שנקבעו עבור כל מכסה. מערכות פוטו-וולטאיות קטנות (עד 50 קילוואט) מחוברות בפועל27 להלן נתונים על מערכות קטנות מחוברות, כלומר מותקנות ופועלות, שנבדקו על-ידי חברת החשמל ומשולבות ברשת החשמל. סך כל ההספק המותקן של המערכות הביתיות המחוברות כיום הוא 2.1 מגוואט, מתוך מכסה של 15 מגוואט שאושרה ביוני 2008. כלומר בשנתיים וחצי חוברו במגזר הביתי 14% בלבד מהמכסה. נוסף על כך מתוכננות מערכות בהספק מותקן של 2 מגוואט. מערכות מתוכננות הן מערכות שנפתחה בקשה לשלב אותן ברשת החשמל, לאחר שהוגשו המסמכים הנדרשים. כלומר המכסה למתקנים קטנים ביתיים נוצלה ב-27% לערך. סך כל ההספק המותקן של המערכות הקטנות המסחריות המחוברות כיום הוא 42.9 מגוואט. המכסה שאושרה ביוני 2008 בעבור מערכות אלה היתה 35 מגוואט. מכסה זו התמלאה בדצמבר 2009, ואז אושרה מכסה נוספת, של 12.7 מגוואט, בעבור מערכות שהיו בהליכי אישור. ב-26 ביולי 2010 אושרה מכסה נוספת, של 120 מגוואט, עד שנת 2014. כלומר, שוק ההתקנות למתקנים קטנים מסחריים בהספק של 15 – 50 קילוואט עמד מלכת במשך כשמונה חודשים, עד לאישור מכסה חדשה בסך 120 מגוואט בסוף יולי 2010. נוסף על האמור מתוכננות מערכות לייצור חשמל בהספק מותקן כולל של 3.8 מגוואט. כיום סך ההספק המותקן של המערכות הקטנות, המחוברות והמתוכננות, הוא 55.7 מגוואט. נוסף על המערכות האלה התקבלו בקשות להתקנת עוד כ-1,000 מערכות, בהספק מותקן כולל של כ-47 מגוואט, כלומר ההספק הכולל של המערכות הקטנות (מחוברות, מתוכננות ומבוקשות) כיום הוא כ-102 מגוואט. התפתחות זו אירעה בתוך כשנתיים וחצי, מאז ההסדרה הראשונה בעבור מתקנים פוטו-וולטאים קטנים. הספק מותקן זה שווה להספק מותקן של מתקן גדול (מעל 12 מגוואט). לשם השוואה, בפרויקט "אשלים" מתוכנן מתקן פוטו-וולטאי גדול בהספק מותקן של 30 מגוואט. הקמת מתקן זה תארך כארבע שנים – מהגשת ההצעות למכרז עד חיבור המתקן.28 נתון זה מבהיר את הצורך בהסרת חסמים בפני הקמת מתקנים קטנים. מתקנים אלה גם בנויים על גגות, ולכן הם אינם תופסים שטחי קרקע פתוחים, שייעודם למערכות סולריות וקידומם הסטטוטורי נמשך זמן רב יחסית. בניית מתקנים על גגות הולמת הן את מדיניות התכנון של מינהל התכנון במשרד הפנים והן את מדיניות "הגגות הירוקים" ששר התשתיות הלאומיות הכריז עליה. מנגד, התעריף בעבור חשמל ממתקנים קטנים גבוה יחסית, ולכן עלות המתקנים האלה למשק גדולה מעלות מתקנים בינוניים וגדולים. מתקנים גדולים הם גם יעילים ואמינים יותר בייצור חשמל.29 להלן נתונים על מתקנים פוטו-וולטאים קטנים, מחוברים ומתוכננים. נתונים על מערכות קטנות המחוברות לרשת החשמל, בקילוואט30 מחוז31 עד 15 קילוואט מעל 15 קילוואט סך הכול הצפון 933 19,474 20,407 הדרום 932 19,129 20,061 חיפה 51 2,211 2,262 דן 53 66 119 ירושלים 146 2,064 2,210 סך הכול 2,115 42,944 45,059 נתונים על מערכות קטנות מתוכננות שנפתחה בקשה לחברן לרשת החשמל, בקילוואט32 מחוז עד 15 קילוואט מעל 15 קילוואט סה"כ הצפון 845 4,000 4,845 הדרום 711 4,099 4,810 חיפה 35 350 385 דן 19 0 19 ירושלים 386 216 602 סך הכול 1,996 216 10,661 מהטבלה עולה, כי עיקר המערכות מוקמות במחוזות הדרום והצפון על-פי החלוקה למחוזות של חברת החשמל. טורבינות רוח קטנות עד היום הוקמה וחוברה לרשת החשמל טורבינת רוח יחידה, המייצרת חשמל בהספק מותקן של 3.5 קילוואט, מתוך מכסה של 30 מגוואט.33 לטענת גורמים שונים הסיבה לכך היא מגבלות תכנוניות שחלות על טורבינות כאלה ואינן חלות על מתקנים פוטו-וולטאים. לדברי מר רפי רייש, מנהל אגף בכיר לבנייה במינהל התכנון, היעילות של טורבינות רוח קטנות נמוכה יחסית, והן יוצרות בעיות תכנוניות כגון נראות, חשש של השכנים (מנפילת התורן וכו') ורעש. מינהל התכנון דרש תקן ישראלי לטורבינות רוח, ותקן כזה עומד לצאת רק בעוד כשבוע. התקן יהיה על טורבינות שקוטר להביהן עד 16 מטר, כלומר טורבינות קטנות וגדולות כאחת. מינהל התכנון החל לגבש מסמך מדיניות תכנון כוללת להקמת טורבינות קטנות, והעבודה עליו תימשך כחצי שנה.34 מתקנים סולריים בינוניים ב-28 בדצמבר 2009 אושרה מכסה של 300 מגוואט בהסדרה בעבור מתקנים בינוניים. מכסה זו תקפה עד דצמבר 2014.35 עד כה הוגשו לרשות החשמל בקשות להקמת מתקנים בינוניים בהספק מותקן כולל של כ-1,000 מגוואט. הרשות נתנה רשיונות ייצור לשמונה מתקנים בהספק מותקן כולל של 4.95 מגוואט ו-15 רשיונות מותנים למתקנים בהספק מותקן כולל של 12 מגוואט. רוב הרשיונות האלה הם למתקנים שגודלם כ-600 קילוואט.36 כלומר בתהליכי הקמה נמצאים כיום כ-17 מגוואט בלבד, מתוך 300 מאושרים (6%), וזאת כשנה לאחר פרסום ההסדרה. עם זאת, להערכת מר עודד אגמון, ראש אגף הסדרה ברשות החשמל, המדינה תעמוד ביעד של התקנת 300 מגוואט של מתקנים פוטו-וולטאים בינוניים עד סוף שנת 2014. הערכתו מתבססת על מספר הבקשות המחכות לאישור ועל פישוט הליכי התכנון במסגרת תכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו-וולטאים על שטח שעד 750 דונם (תמ"א 10/ד'/10), שאושרה לאחרונה במועצה הארצית ואישורה על-ידי הממשלה צפוי בקרוב.37 כמות ההזמנות הגדולה בהשוואה למכסה מלמדת על הדחף היזמי ששוק ההתקנות הפוטו-וולטאי מעורר. מכסה זו נקבעה גם לייצור חשמל בטכנולוגיות אחרות, כמו ניצול רוח וביו-מסה. אם קידומן של טכנולוגיות אחרות לא יואץ, ייתכן שהמדינה תיאלץ להגדיל את המכסה למתקנים פוטו-וולטאים כדי לעמוד ביעד הממשלתי לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. תחנות סולריות גדולות תעריף הזנה לתחנות סולריות גדולות רשות החשמל יצאה בשימוע לתעריף הזנה לתחנות סולריות גדולות עוד ב- 10 בדצמבר 2009.38 התעריף מיועד למתקנים בהיקף כולל של 600 מגוואט עד סוף שנת 2017. לפי המוצע, התעריף יהיה 1.08 ש"ח לתחנות עד 60 מגוואט, ו- 0.99 ש"ח לתחנות בגודל מעל 60 מגוואט. התעריף גם יאפשר שימוש בדלקים מחצביים (פוסיליים) בהיקף של עד 15% מהייצור, אולם ככל שהשימוש בדלקים אלה יגדל, התעריף ירד. לדברי מר עודד אגמון, ראש ענף הסדרה ברשות החשמל החלטת הרשות בנושא צפויה להתקבל היום, 24 בינואר 2011.39 יצוין, כי לפי מדיניות המכסות של משרד התשתיות, עד סוף שנת 2014 צריכים להיבנות 700 מגוואט בתחנות גדולות, ועד 2020 צריכים להיבנות 500 מגוואט נוספים. המכסה שהקציבה רשות החשמל נמוכה יותר, משום שאינה כוללת את התחנות האמורות לקום באשלים. התעריף עבור תחנות אלה ייקבע במכרז נפרד, ולא במסגרת תעריף ההזנה שקובעת רשות החשמל.40 מקורות מסמכי הכנסת • מרכז המחקר והמידע, ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל, כתיבה: יניב רונן, 15 בינואר 2007. • מרכז המחקר והמידע, קביעת יעד מנחה לקידום אנרגיות מתחדשות: מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה מס' 4450, כתיבה: יניב רונן, 23 במאי 2010; • הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות – מעקב אחר ביצוע החלטת הממשלה 4450 לאור התכנית הלאומית להפחתת פליטת גזי החממה, כתיבה: יניב רונן, 12 בדצמבר 2010. מסמכים ממשלתיים • המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פרוטוקול המועצה הארצית מס' 527, 9 בנובמבר 2010. • המשרד להגנת הסביבה, "גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל: הצעה להחלטה", באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה, http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/News/ippc1_1.pdf, כניסה: 2 בדצמבר 2010. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, סטטוס רישיונות מותנים למתקנים סולאריים המחוברים לרשת החלוקה - נכון ליום 16.01.2011; • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, עדכון ההסדרה התעריפית בדבר ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות מערכת פוטו-וולטאית קטנה (עד KW 50), החלטה מס' 1 מישיבה 302, שהתקיימה ב-26 ביולי 2010. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הסדרת ייצור חשמל מבוזר לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת באמצעות טורבינות רוח קטנות, החלטה מס' 1 מישיבה 275, 7 בספטמבר 2009. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, קביעת תעריף עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז, מסמך להתייחסות (שימוע), 4 באוקטובר 2010. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, קביעת תעריף והסדרה עבור מתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה באמצעות טכנולוגיות סולריות, מסמך לשימוע ציבורי, 10 דצמבר 2009. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, רשות החשמל עדכנה את תעריפי יצור החשמל לצריכה עצמית באמצעות אנרגיה ירוקה, הודעה לעיתונות, 12 בינואר 2010. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, הסדרה למתקני ייצור חשמל סולריים הגדולים מ-50 קילוואט המתחברים לרשת החלוקה, החלטה מס' 2 מישיבה 284, 28 בדצמבר 2009. • חברת החשמל לישראל בע"מ, מכסת חיבורים – לקוחות פוטו-וולטאים, דיווח ליום 22 באוגוסט 2010. • חברת החשמל לישראל בע"מ, מתקנים מחוברים ובקשות שהוגשו – לקוחות פוטו-וולטאים קטנים, 22 בנובמבר 2010; • מזכירות הממשלה, החלטה מס' 2508 של הממשלה, בדבר גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, 28 בנובמבר 2010. • משרד התשתיות הלאומיות, מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לשילוב אנרגיות מתחדשות במערך ייצור החשמל בישראל, 14 בפברואר 2010. • משרד התשתיות הלאומיות, "תחנת כוח סולרית; שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן-אליעזר הנחה: להקים תחנת כוח סולרית באשלים בהיקף של 250MW", הודעות הדובר, 20 בפברואר 2007. • קריאה לקבלת עמדות ומידע בנושא טכנולוגיות. • משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הודעה לעיתונות – המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר: קבוצת אילת-אילות נבחרה כזכיינית המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות, 20 בספטמבר 2010. מכתבים ושיחות טלפון • אגמון עודד, ראש אגף הסדרה ברשות לשירותים ציבוריים-חשמל, שיחת טלפון, 12 בדצמבר 2010. • ארגון "חיים וסביבה" ואחרים, דוח וועדת ההיגוי לנושא הפחתת פליטות גזי החממה בישראל, מכתב למנכ"ל משרד האוצר חיים שני, 23 בנובמבר 2010. • בנט דורית, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח אזורי במינהלת אנרגיה מתחדשת אילת-אילות, שיחת טלפון, 18 בינואר 2010. • גבאי גלעד, סגן מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים הלאומיים, שיחת טלפון, 19 בינואר 2011; • הפורום הישראלי לאנרגיה, הערות לטיוטת דוח הועדה לצמצום פליטות גזי החממה, מכתב למנכ"ל משרד האוצר חיים שני, 10 בנובמבר 2010. • ולד שלמה, ד"ר, המדען הראשי במשרד התשתיות הלאומיות, שיחת טלפון, 12 בדצמבר 2010. • משרד התשתיות הלאומיות, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – מעקב ביצוע בהתאם ליעדי הממשלה, מכתב, 8 בדצמבר 2010; • פרנס איתן, עו"ד, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, שיחת טלפון, 1 בדצמבר 2010. • רייש רפי, מנהל אגף בכיר לבנייה במינהל התכנון, שיחת טלפון, 12 בדצמבר 2010. אתרי אינטרנט • המשרד להגנת הסביבה, http://www.sviva.gov.il, כניסה: 12 בדצמבר 2010. • הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, http://www.pua.gov.il/Sip_storage/FILES/2/1642.pdf, כניסה: 12 בדצמבר 2010. • חברת החשמל, http://www.iec.co.il, כניסה: 8 בדצמבר 2010. • פרסומי ממשלת ישראל, http://www.info.gov.il/NR/rdonlyres/96E8E036-C0F4-4E92-BEAD-C0DF33EBDA26/0/hamama.pdf, כניסה: 12 בדצמבר 2010. מסמכים שונים • תכנית אב לייצור אנרגיה מתחדשת בגולן, התקבל בדוא"ל מאת: גב' דליה עמוס, דוברת המועצה האזורית גולן, 24 בינואר 2011.