חומר רקע
28 ינואר 2007
ט שבט תשס"ז
הנדון: התייחסות התנועה למלחמה בעוני (ע.ר.) להצעת חוק איסור על עיקול מחשב
התנועה למלחמה בעוני (ע.ר.) מתכבדת להגיש בזאת את התייחסותה הכתובה להצעת החוק של ח"כ מיכאל איתן בנוגע לתיקון סעיף 22 לחוק הוצאה לפועל בנוגע לאיסור על עיקול מחשב ביתי.
התנועה מברכת על הצעת החוק ולהלן התייחסותה לחיזוק הצעת חוק זו.
1. מחשב ביתי הוא "תופעה" של סוף המאה העשרים. מדובר במכשיר שהוא הרבה יותר ממיטלטלין טיפוסי. הוא מסמל שלב מהפכני חדש – לאחר שילובה של הטלוויזיה בעולמנו בכל בית ובית - בתקשורת האנושית והשפעותיו ניכרות בתחומים רבים ומגוונים בחיינו, בעיקר בתחומים החברתי, החינוכי והתרבותי ובתחומים מרכזיים נוספים.
2. למחשב הביתי תכונות חשובות רבות: מדובר במכשיר, אשר פותח פתח לעולם החיצון, כלי ליישום חופש הביטוי במובנו הרחב ביותר, כלי בעל משמעויות חברתיות-תרבותיות-חינוכיות עמוקות ביותר, המאפשר לבצע מחקר אישי מעמיק ביותר ברחבי עולם האינטרנט האינסופי וזאת בעלויות יחסית זולות במיוחד ובעיקר עבור מי מהשכבות החלשות שהצליח להשיגו, אשר הן בדרך-כלל גם האוכלוסיה הנמצאת תחת "חרבו" של חוק ההוצאה לפועל ולכן עבורן משמעות עיקול מחשב ביתי כבדה ביותר ואינה מסתכמת בערך הכלכלי של המכשיר, הנמוך ביותר במרבית המקרים.
3. אולם גם כאשר אין חיבור ל"עולם החיצון", הרי כיום מחשב הוא סוג של זכרון אנושי, של תעודת זהות של האדם ושל משפחתו ובו תמונותיו, זיכרונותיו, עבודותיו ואישיותו ובכך ניתן לייחד את המחשב ממיטלטלין אחרים.
4. כהשלמה וכהקדמה לאיסור על עיקול מחשב ביתי סבורה התנועה, כי יש לאסור על עיקול של מכשיר טלוויזיה (אחד) הנמצא בבית החייב, וזאת לאור היות מכשיר הטלוויזיה מכשיר רב חשיבות לקידום חופש הביטוי והדמוקרטיה, כמו גם כלי חינוכי, תרבותי, משפחתי, אשר פעמים רבות נותר כפתרון בלעדי לחינוך ולמילוי זמן איכות ותרבות (מעין "חבר יחיד") לשכבות החלשות ובעיקר לילדים קטנים ולקשישים.
5. כידוע, אחת הדרכים העיקריות למימוש זכותו של הזוכה היא עיקול מיטלטלין, אשר מופיעה בסעיף 21 לחוק ההוצאה לפועל. לשם יישום התכליות המנוגדות, העומדות בבסיס החוק, מצא המחוקק לנכון להוסיף מיד לאחר סעיף זה רשימת מיטלטלין האסורים לעיקול (סעיף 22).
6. מטרת הוראת סעיף 22 היא סוציאלית ועיקרה שמירה על רמת חיים בסיסית של החייב, כדי שזה לא יהפוך לנטל על החברה וכדי שיוכל לפתוח "דף חדש" בחייו בעתיד, וזאת תוך גילוי התחשבות במצבו הפרטני של החייב נגדו מבוצע ההליך, במטרה לשמור על כבודו.1
7. מחשב ביתי – כמו גם טלוויזיה - אינו כלול בין המיטלטלין האסורים לעיקול. פעמים רבות זהו הפריט היחיד עימו יוצאים המעקלים מביתו של החייב. יצויין, כי רשימת המיטלטלין האסורים לעיקול השתנתה סך-הכל שלוש פעמים במהלך שלושים וחמש שנות קיום החוק, ואף עד כה לא היה תיקון המאפשר את עדכון רשימת המיטלטלין האסורים לעיקול, והמאפשר את הבנת המושג "צרכים חיוניים", באופן המשקף את ההתקדמות הטכנולוגית ואת השינויים החברתיים-כלכליים-חינוכיים, אשר התרחשו במדינת ישראל במהלך תקופה ארוכה זו. זאת בניגוד למדינות רבות, אשר עומדות על שינוי עיתי של רשימה זו בפרט, ושל חוק ההוצאה-לפועל בכלל.
8. ככלל ניתן לומר, כי עיקול מחשב ביתי, מנקודת מוצא כלכלית, כמו זו של החוק בישראל, אינו משתלם כלכלית במרביתם המוחלט של המקרים ומכאן שסיבה זו הופכת את ההליך לחסר משמעות מבחינת הזוכה ולפוגעת מצד החייב, דבר המבליט את חוסר היעילות בהליכי ההוצאה לפועל ומכאן "..לזלזול בכיבוד החוק..".2
9. הפעולה של עיקול מיטלטלין, למרות היותה נפוצה ביותר בקרב הזוכים, בדרך-כלל אינה "עומדת בציפיות" המבקש לבצעה. מדובר בפעולה, שהוצאותיה מוטלות על הזוכה, אשר חייב לשאת בתשלום האגרות וההוצאות לפני נקיטת ההליך, ולמרות שהוצאות אלה מוטלות לבסוף על כתפי החייב, הרי "..הוראה זו הופכת לאות מתה ולחסרת משמעות מעשית כאשר החייב חסר אמצעים".3
10. יתרה מכך, הליך העיקול, בסופו של יום, מסובסד על ידי המדינה, היות שעלות ביצועו מוטלת על המדינה, והיא אינה מוחזרת באמצעות האגרה, שכן האגרה אינה מכסה את עלויות הפעולות של הלשכה ופקידי ההוצאה לפועל והוא לעיתים כרוך בביצוע פעולות פריצה ובליווי שוטר, מה שמעלה את עלויות ההליך עוד יותר.
11. זאת ביתר שאת, לאור העובדה שמרבית המיטלטלין המעוקלים הם חסרי ערך לחלוטין ומכירתם לא מכסה אפילו את הוצאות הגביה, בעיקר לאור קדימות תשלום הוצאות אלה על-פני התשלום לזוכה.4 עמד על-כך המשנה לנשיא בית-המשפט העליון, השופט מ' אלון בפשרת פר"ח:5
"..עיקול מטלטלין אינו מוביל לתוצאות שהן תמיד כדאיות מבחינה כלכלית. מטלטלין, מטיבם, קלים להברחה, והוצאות עיקולם עולות לעיתים על שווים. אומר על כך המשנה למנהל בתי המשפט..:
...
(ג) ההשקעה הכספית הכרוכה באיסוף המידע על החייבים, עשויה להיות השקעת 'כסף טוב שילך אחרי כסף רע' ומאידך גובה החוב יעלה בשיעורים ניכרים.
11. נקיטת אמצעי עיקול שונים כרוכה אף היא בגילוי נכסי החייב, הוצאת המעוקלים, איחסונם ומכירתם. הליך שכזה עשוי לעלות בין 350 ל-450 ש"ח. בנוסף, קיים חשש כי ריבוי המעוקלים בשווי נמוך יחסית והצורך במכירתם יפחית את ערכם בשוק בצורה משמעותית ויסכל בעתיד את ביצוע ההליך'."
12. התנועה למלחמה בעוני (ע.ר.) סבורה כי התיקון המוצע הוא מבורך ביותר. התנועה סבורה כי יש להוסיף לרשימת המיטלטלין שלא ניתנים לעיקול גם את מכשיר הטלוויזיה, אשר אין חולק לגבי יתרונותיו הרבים ועל כך שמדובר במכשיר הנמצא בקרב מעל 95% מבתי האב בישראל ולעיתים מדובר בכלי החינוכי, התרבותי והמשפחתי היחיד בבית החייב ומעל הכל – הכלי המשמעותי היחידי הנוגע להרחבת חופש הביטוי בישראל ולאפשרות של רבים להגיע לחופש ביטוי זה באופן אקטיבי, בעלות נמוכה ביותר.
13. התנועה סבורה כי באיזון שבין הפגיעה בזוכה לבין הפגיעה בחייב נראה, כי הפגיעה בזוכה, בעל הזכות האובליגטורית-קניינית, לקיום חובו, לא תיפגע באופן משמעותי ואף לא תיוושע מערכו הנמוך בדרך כלל של המחשב, בעוד המשמעויות לחייב – לו זכות קניינית במכשיר - הן בעלות משקל כבד ביותר במישורים רבים, המצדיק את העברת המשקל בעניין עיקול המחשב הביתי לטובת החייב.
14. התנועה קוראת למחוקק ומבקשת לקחת בחשבון את השינויים הדרמטיים בעידן המודרני ואת האיזון האמור ולאסור בנוסף – ואולי אף לפני - על עיקול מכשיר טלוויזיה, המסמל יותר מכל את הקידמה והמודרניזציה.