חומר רקע
לכבוד: 1.2.2007
פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר ועדת חוקה
הכנסת
הנדון: דיון מעקב – חוק זכויות נפגעי עבירה
בעקבות פנייתכם מיום 29 בינואר 2007, אנו מתכבדים בזאת להגיש את עמדתנו בנוגע ליישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה.
ראשית נציין כי "מרכז נגה" מטפל בעיקר בייצוג נפגעי עבירה מין ואלימות חמורות, כדוגמת משפחות נרצחים, קורבנות אונס ועבירות מין בקטינים. מקרים אלה משפיעים על קורבן העבירה בצורה משמעותית ביותר, משנים את אורחות חייו ונוגעים בכל אספקט שלהם.
מטעמים אלה, ישנה חשיבות גבוהה ליישום החוק במלואו במיוחד לגבי נפגעים אלה, ואי-ישומו המלא גורר פגיעה קשה בזכויותיהם של נפגעים, אשר חוו סבל רב ממילא ומצפים מן המערכת ליחס הוגן, לכל הפחות כזה התואם את דרישות החוק.
שנית, נציין כי אנו מצטרפים לעמדת איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולשאלות המועלות במסמכים שהוגשו לועדה מטעם האיגוד.
בנייר עמדה זה אנו מבקשים להתייחס למספר נושאים עיקריים בחוק, אשר בהם אנו נתקלים בעבודתנו היומיומית במרכז נגה:
זכותו של נפגע העבירה לקבלת מידע באופן יזום ובאופן בלתי יזום
המשטרה
1. המערכת הממוחשבת – אין צורך להיכנס לדיון הנוגע לחלק הטכני של המערכת, שכן עניין זה נידון ע"י גופים אחרים המכירים זאת באופן יסודי יותר.
אנו תקווה כי, כפי שהובטח ע"י הגורמים האחראיים – משטרת ישראל, השר לביטחון פנים והמחלקה לניהול פרויקטים, בדיווחיהם, כי המערכת תפעל באופן מלא ומשביע רצון עד לחודש מרץ 2007.
2. שורש הבעיה, כפי שאנו רואים אותו, נעוץ בעובדה כי ברובם המכריע של המקרים, נפגעי העבירה לא מקבלים, עוד בתחילת הדרך, מהמשטרה את המידע אודות הזכויות המוקנות להם בחוק ו/או מידע על קיומה של המערכת ודרך הגישה אליה. נפגעי העבירה כלל אינם מודעים ל"טופס 1", בו הם אמורים לבקש את קבלת המידע ולכן אינם מבקשים את הטופס ואינם מקבלים את המידע. מכאן שדרכם של נפגעי העבירה למערכת כלל לא נפתחת ובכך נפגעת זכותם הבסיסית ביותר לקבלת מידע, מכל סוג שהוא, המגיע להם ע"פ חוק.
יש לציין כי הנתונים הסטטיסטיים אותם מציג משרד המשפטים, לפיהם מעל 50% מן הנפגעים בתיקים בעבירות הרלוונטיות קיבלו קוד גישה, אינם תואמים את מצבם של הנפגעים הפונים לקבלת סיוע מ"מרכז נגה". מבדיקה שערכנו ב"מרכז נגה" עולה כי רק כ- 10% מהפונים מגיעים כאשר הם מצוידים בקוד גישה וגם אז יש לציין כי במעמד קבלת הקוד כלל לא קיבלו הסבר אודות המערכת, מטרתה ו/או פירוט של הזכויות המוקנות להם מתוקף היותם נפגעי עבירה.
בנוסף ראוי לציין כי אותם נפגעי העבירה אשר לא קיבלו קוד גישה למערכת, קל וחומר כי לא קיבלו בדל מידע אודות זכויותיהם.
בהקשר זה חשוב להדגיש כי מרכז נגה מייצג נפגעים הנמצאים בספקטרום עבירות אלימות ומין החמור ביותר, עובדה זו יכולה בהחלט להשליך על יישום החוק לגבי נפגעי עבירות קלות יותר, שהרי חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה זכויות לכל נפגע עבירה באשר הוא.
כתוצאה מהאמור לעיל ניתן להסיק כי במידה ולא "התמזל מזלם" של אותם נפגעים להגיע למרכז סיוע כלשהו (אשר מיידע אותם בדבר הזכות לקבל מידע), הם נמצאים באפלה מוחלטת ותכלית החוק כלל אינה מיושמת.
לשיטתנו, בשלב זה, הגורם האנושי במשטרה מהווה את הכשל העיקרי ביישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה.
שירות בתי הסוהר
ברצוננו לשבח את שרות בתי הסוהר על יישום מוחלט ומלא של הוראות החוק. מאז כניסת החוק לתוקפו פועל שב"ס ליישומו, ו"מרכז נגה" זוכה לשיתוף פעולה מלא ומוסדר מכל הגורמים בשב"ס, ואת בהתאם לאמור בסעיפי החוק ואף מעבר לכך.
הפרקליטות
לא ניתן לקבוע באופן גורף וחד משמעי האם הגורמים בפרקליטות ממלאים אחר הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה. ישנם פרקליטים המשתפים פעולה עם המרכז וישנם פרקליטים שאינם משתפים פעולה עם המרכז ונראה כי שיתוף הפעולה נובע בעיקר מ"רצונו הטוב", של הפרקליט ולא מעצם הפנמת הוראות החוק.
בכל מקרה, ניתן לומר כי במרבית המקרים המידע אודות ההליך אינו מגיע אל הנפגעים באופן יזום על ידי הפרקליטות, אלא אך ורק לאחר שאנו מבררים את המידע עבורם באופן יזום ומעדכנים את הנפגעים. משכך, נראה כי המודעות של הגורמים בפרקליטות לחוק זכויות נפגעי עבירה אינה גבוהה.
לא זו אף זו, הדבר משמעותי עוד יותר כאשר מדובר בנפגע עבירה שאינו מיוצג - במקרים אלה נתון הנפגע ל"חסדיו" של הפרקליט בנוגע לעדכונים במצב התיק, בעוד שהוראות החוק קובעות כי הפרקליטות אמורה ליידע את נפגע העבירה לגבי זכויותיו, ולסייע לו ביישום זכויות אלה (כגון; הבעת עמדה לעניין הסדרי טיעון, עיכוב הליכים, חנינה ועוד).
בהערת אגב אציין כי גם "מרכז נגה", בתור מייצג נפגעי עבירה נתקל לעיתים בקשיים אמיתיים לקבל מידע אודות תיקים מפרקליטים מסוימים.
עמדתנו היא, כי יש להגדיר לפרקליטות ולנציגיה את חובתם המוחלטת למסור מידע לנפגע העבירה ולהטמיע את חשיבות שיתוף הפעולה עם נפגעי העבירה ועם נציגיהם.
בנוסף וכפי שנטען ואף אושר ע"י כל הגורמים הנוגעים לדבר, בשלב זה לא הוקמו עדיין יחידות סיוע בפרקליטות, כפי שמחייב החוק, ומדיווח משרד המשפטים נראה כי "ההליכים להקמתן מתקדמים".
עמדתנו היא, כי למען אותם נפגעי עבירה אשר מחד אינם בעלי אמצעים כלכליים למנות לעצמם סיוע משפטי בתשלום, ומאידך לא "זוכים" לקבל סיוע ממרכזים משפטיים כ"מרכז נגה", יש לשאוף ולקוות כי מרכזי סיוע אלה יוקמו בהקדם וללא דיחוי.
בכבוד רב ,
אפרת רותם, עו"ד
רח' מזא"ה 58
תל אביב 65789
טל. 03 5666619
פקס. 03 5666619
www.noga.org.il