חומר רקע

‏11 פברואר 2007 ‏כ"ג שבט תשס"ז לכבוד ח.כ פרופ' מנחם בן ששון יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט אדוני היו"ר, הנדון: הצעת חוק העונשין (תיקון- חובת הדיווח על עבירות מין ועבירות אלימות חמורות בקטינים במשפחה) התשס"ו- 2006- עמדת המועצה לשלום הילד המועצה לשלום הילד מברכת על הצעת החוק שבנדון וסבורה כי היא ראויה וחיונית ביותר. נוסחה של הצעת החוק אף מבטא איזון ראוי בין ההתחשבות במרקם היחסים הרגיש במשפחה ובין ראיית טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. הכל כפי שיפורט להלן: 1. חובת הדיווח על פי נוסחו דהיום של חוק העונשין מוגבלת רק למקרים בהם בן המשפחה החשוד בפגיעה בקטין הינו בגיר (נוכח ההגדרה הקבועה בסעיף 368א). משמעות הדבר היא כי כאשר קיים חשד כי קטין נפגע בידי אחיו או דודו הקטינים, לא חבים בחובת דיווח החושדים בדבר, ובכלל זה הורה, איש טיפול או אזרח מן המניין. כתוצאה מכך קטינים רבים עלולים להמשיך להיפגע מעבירות מין ואלימות משך שנים רבות, מבלי שיימצא מי שיביא להפסקת הפגיעה (ור' למשל תפח (תל אביב- יפו) 206/03 מ"י נ' פלוני (קטין)). 2. הרציונל העומד בבסיס חובת הדיווח כפי שהיא קיימת היום מתקיים באותה מידה גם בנסיבות בהן הפוגע בקטין הוא בן משפחה קטין. גם במקרה זה, יתקשה הקטין הנפגע לחשוף את דבר העבירה (נוכח היותו של הפוגע בן משפחה) וגם במקרה זה, ברבים מן המקרים לא בנקל יימצאו עדים שיוכלו לחשוף את דבר הפגיעה אלמלא קיומה של חובת דיווח. 3. מאז שעוגנה חובת הדיווח בחוק העונשין חלה עלייה דרמטית ועקבית במספר הדיווחים1 ועימה עלייה במספר הילדים בסיכון שאותרו ואשר הופסקה הפגיעה בהם. הרחבת חובת הדיווח היא לפיכך אמצעי חיוני ומחויב המציאות על מנת לאתר גם את אותם ילדים הנפגעים מעבירות מין ואלימות חמורה מידי בני משפחתם הקטינים, ולפעול להפסקת הפגיעה בהם באופן מיידי. 4. כפי שנאמר בפתח הדברים, נוסח הצעת החוק מבטא איזון ראוי בין ההתחשבות במרקם היחסים הרגיש במשפחה, שעה שהעבירה מבוצעת בין קטינים במשפחה, ובין ראיית טובת הילד כשיקול ראשון במעלה. ביטוי לכך ניתן למצוא בקביעה כי מושא הדיווח יהיה פקיד סעד בלבד, להבדיל מהקבוע בסעיף חובת הדיווח הנוכחי, לפיו יש לדווח לפקיד סעד או למשטרה. כמובן, וכך אמנם ראוי, אין בכך למנוע הגשת תלונה למשטרה או המשך הטיפול במישור הפלילי. הצעת החוק מעניקה שיקול דעת לפקיד הסעד המקבל את הדיווח לבחון באילו נסיבות ראוי להעביר הדיווח למשטרה ובאילו נסיבות ניתן וראוי לסיים את הטיפול במישור הטיפולי. 5. ביטוי נוסף לאיזון האמור מופיע בדמות צמצום רשימת העבירות שבעניינן יחויבו בחובת הדיווח למקרי עבירות מין או עבירות אלימות שנסתיימו בחבלת גוף חמורה. 6. רק דיווח לבעל מקצוע שהחוק מקנה לו סמכויות חוקיות להגן על קטינים, כדוגמת פקיד סעד (אשר יהא רשאי, על פי שיקול דעתו גם להעביר הדיווח למשטרה במקרה הצורך) יוכל להבטיח את הפסקת הפגיעה בקטין (זאת להבדיל מבן משפחה או ממטפל שנעדר סמכויות חוקיות כאמור). 7. החובה החוקית לדווח אף עשויה להקל על כל אותם בני משפחה או מטפלים הרוצים לדווח על מנת להפסיק את הפגיעה, אולם חוששים לעשות כן (או לא יכולים נוכח קיומו של חיסיון), במובן זה שהחוק מחייבם לעשות כן ולא מותיר בידם כל שיקול דעת או דילמה. 8. נוכח האמור לעיל, סבורה המועצה לשלום הילד כי ראוי לקדם את הצעת החוק שבנדון, בנוסחה הנוכחי, ויפה שעה אחת קודם. בכבוד רב, עו"ד ורד וינדמן, היועצת המשפטית העתק: יפעת רוזן, עו"ד, יועצת משפטית לועדת חוקה