חומר רקע
י"ח שבט תשס"ז
6 פברואר, 2007
לכבוד
ח"כ פרופ' מנחם בן ששון
יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט
משכן הכנסת
ירושלים
נכבדי,
הנדון: יישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א –2001
המועצה לשלום הילד מתכבדת להגיש עמדתה בעניין יישום החוק שבנדון.
על פי המידע והפניות המגיעים למועצה לשלום הילד, עד היום, קרוב לשנתיים לאחר כניסת החוק לתוקף, חלקים נכבדים מהחוק אינם מיושמים, כפי שיפורט להלן:
1. על פי הפניות המגיעות לפרויקט ליווי ילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד, לא ניתן לקבל מידע באמצעות מערכת מנ"ע מאחר שהלכה למעשה, מרבית הזמן, זו אינה עובדת. אמנם, נפגעי עבירה רבים מקבלים קוד אישי בתחנת המשטרה אך לאחר מכן המערכת אינה מאפשרת להם לקבל מידע.
2. על פי המידע הידוע לנו, נפגעי העבירה אינם מקבלים הודעות יזומות כלשהן מהמשטרה או מהפרקליטות גם כאשר החוק מטיל על המשרדים חובה לעשות כן. כך גם עולה מדיווחי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים, לפיהם המערכת אינה יכולה לבצע הודעות יזומות כנדרש בחוק. על מנת לקיים את החובה המוטלת עליהם בחוק, יש לדרוש מהמשרדים ליידע את נפגעי העבירה באופן ייזום במקרים הקבועים בחוק באמצעים אחרים , כגון מסירת הודעות על ידי החוקרים והפרקליטים.
3. למיטב ידיעתנו, משב"ס אכן נמסר המידע לנפגעי העבירה כאשר אלו פונים באופן ייזום בבקשה לקבלת מידע אולם אין יידוע ייזום כנדרש בחוק. יודגש כי יש לכך חשיבות רבה שכן נפגע העבירה מתבקש, על כל הקושי הכרוך בכך, להתקשר כל פעם ולהתעדכן האם הפוגע ביקש חופשה, שחרור על תנאי ועוד. זאת, כאשר למעשה, אין לו, ולא יכול להיות לו, מושג באיזה מועד עליו לפנות ולבדוק זאת.
4. למעשה, מהדיווחים של משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים עולה בבירור כי החוק אינו מיושם כנדרש.
5. מהדיווח של המשרד לביטחון פנים עולה כי רק כ- 40% מהתיקים הוכנסו למערכת מנ"ע. לא יעלה על הדעת כי שנה ועשרה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף פחות ממחצית מהתיקים הוזנו במערכת.
6. דפי המידע אודות הזכויות שמעניק החוק לנפגעי העבירה מופצים באינטרנט בלבד למרות שבהתאם לתקנות 2, 3, 4 ו- 5 בתקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב- 2002, דפי המידע אמורים להיות מופקדים בתחנות המשטרה, במרכזי שיטור קהילתי, במח"ש, בבתי המשפט, במזכירויות הפליליות בפרקליטויות, במחלקות לשירותים חברתיים, בבתי חולים ועוד. יודגש כי לא לכל הנפגעים יש גישה לאינטרנט ויתרה מזאת, נפגעי עבירה רבים כלל אינם מודעים לכך שהם יכולים למצוא מידע על זכויותיהם באתרי המשרדים.
7. ראיה לכך שנפגעי עבירה אינם מיודעים ואינם מודעים לזכויותיהם ניתן לראות בנתונים שהועברו על ידי משרד המשפטים בדבר כמות הפניות המצומצמת שהגיעה לבתי המשפט בבקשה של נפגע העבירה להמתין לעדות בחדר אשר הוקצה לכך. לדעתנו, הסיבה לכך נעוצה בכך שנפגעי עבירה אינם מודעים לזכותם האמורה ולא בשל העדר רצון או צורך לממש זכות זו.
8. כאמור בדיווחי הרשויות, מערכת מנ"ע אינה מוסרת פרטים אודות שחרור בתנאים של חשוד/ נאשם ופרטים אלו נמסרים באינטרנט. כפי שצוין לעיל, לא לכל הנפגעים יש גישה לאינטרנט והם גם לא יודעים שעליהם לחפש זאת שם.
9. כאמור בדיווח משרד המשפטים, טרם הוקמו יחידות סיוע בפרקליטויות, יחידות אשר אמורות היו לקום לפני ולקראת כניסת החוק לתוקף.
יודגש כי חוק זכויות נפגעי עבירה התקבל בכנסת בשנת 2001, אולם, החוק נכנס לתוקף במלואו רק באפריל 2005. זאת, בשל בקשתם החוזרת של הגורמים אשר אמונים על יישומו, קרי המשרד לביטחון פנים ומשרד המשפטים, לדחות את כניסתו לתוקף על מנת לאפשר להם להיערך לקראת יישום החוק, תוך התחייבותם כי במועד בו ייכנס החוק לתוקף יוכלו ליישמו במלואו.
למרות שחלפו כשנה ועשרה חודשים מיום כניסת החוק במלואו לתוקף, וכשש שנים מאז התקבל החוק, חוק זכויות נפגעי עבירה אינו מיושם במלואו, בלשון המעטה.
יצוין כי כל עוד החוק אינו מיושם במלואו, ממשיכים אלפי נפגעי אלימות, אונס ורצח, בגירים וקטינים, לעמוד חסרי אונים מול מערכת החוק והמשפט, אשר אינה משתפת אותם ואינה מעדכנת אותם בדבר מעצר או שחרור הפוגע, בדבר העמדתו לדין ועוד החלטות שונות שיש להן השפעה ממשית על חייהם. מצב דברים זה עשוי לסכן את שלומם הגופני והנפשי של הנפגעים ומוסיף קושי על הטראומה אותה חוו כתוצאה מן הפגיעה.
לאור כל האמור לעיל, מתבקשת וועדת חוקה לדרוש מהמשרדים למלא את החובה המוטלת עליהם בחוק וליישם את החוק במלואו לאלתר.
בכבוד רב,
נועה ברודסקי-לוי, עו"ד
מנהלת פרויקט ליווי
ילדים נפגעי עבירה
המועצה לשלום הילד
העתק:
עו"ד אפרת רוזן, יועצת משפטית, וועדת חוקה, חוק ומשפט