חומר רקע
טיוטה לקראת דיון ביום 19/2/2007
פרק ראשון: עיקרי ההתיישנות
1. בחוק זה –
"בית משפט" – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;
"תובענה" – הליך אזרחי לפני בית משפט;
"מקרקעין" – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.
2. תביעה לקיום זכות כל שהיא נתונה להתיישנות, ואם הוגשה תובענה על תביעה שהתיישנה וטען הנתבע טענת התיישנות, לא יזדקק בית המשפט לתובענה, אך אין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות גופה.
3. אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה.
4. בתובענה על תביעה שלא התיישנה או שהתיישנה אך לא נטענה נגדה טענת התיישנות, לא תישמע טענת התיישנות נגד קיזוז באותה תובענה ולא נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה שבאותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן נסיבות.
פרק שני: תקופת התיישנות
5. התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא-
(1) בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
(2) במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה.
6. תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
7. היתה עילת התובענה תרמית או אונאה מצד הנתבע, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעה לתובע התרמית או אונאה.
8. נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
9. הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
בסעיף זה, "הודאה" – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.
פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות
10. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה-עשרה שנה.
11. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
מיום 30.6.2004
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"ד מס' 1946 מיום 30.6.2004 עמ' 430 (ה"ח 42)
מחלת נפש ליקוי נפשי או שכלי
11. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע חולה נפש שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה.
12. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע אפוטרופוס של הנתבע או נתון לאפוטרופסותו.
13. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
14. בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
בסעיף זה –
"שטח מדינה" – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;
"בעל דין" – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.
מיום 18.7.1978
תיקון מס' 2
ס"ח תשל"ח מס' 883 מיום 18.1.1978 עמ' 65 (ה"ח 1270)
"בעל דין" – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.
15. הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במנין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה.
16. נתעכב מנין תקופת ההתיישנות כאמור בסעיפים 10 ו-12 עד 15, לא תסתיים התקופה לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו חדל העיכוב; נתעכב מנין התקופה כאמור בסעיף 11 – לא תסתיים התקופה לפני שעברו לפחות שנתיים מן היום שבו חדל העיכוב.
17. נבצר מן התובע בשנה האחרונה של תקופת ההתיישנות להגיש את התובענה מפני שנסגר בית המשפט המוסמך לדון בה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה שנה מן היום שבו חזר ונפתח בית המשפט.
18. לענין חישוב תקופת ההתיישנות אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על ידי הזכאי המקורי או על ידי חליפו או אם הזכות נתבעת נגד החייב המקורי או נגד חליפו, ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות.
פרק רביעי: הוראות שונות
18א. תביעה בשל מעשה המהווה עבירת מין או התעללות בקטין במשפחה
(א) [גרסה א' - בתובענה שעילתה מבוססת על עובדות המהוות עבירה מהעבירות המנויות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), שנעברה בקטין] [גרסה ב' - או בתובענה שעילתה מבוססת על עובדות המהוות עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ב) שנעברה באדם שגילו אינו עולה על 21 שנה תוך ניצול יחסי אמון, תלות, מרות, חינוך, השגחה , עבודה או שירות1 –
[גרסה א' – תתחיל תקופת ההתיישנות במועד תחילת מנין תקופת ההתישנות לפי הוראות חוק העונשין2 ]
[גרסה ב' – תהיה תקופת ההתיישנות 10 / ..... שנים והיא תתחיל במועד תחילת מנין תקופת ההתישנות לפי הוראות חוק העונשין3]
[גרסה ג' – תתחיל תקופת ההתיישנות במועד שבו הגיע התובע לגיל 25 / 28 / ....]4.
[גרסה ד' – תהיה תקופת ההתיישנות 10 / .... שנים והיא תתחיל במועד שבו הגיע התובע לגיל 25/ 28 / ....]5.
(ב) (1) אינוס – לפי סעיף 345 לחוק העונשין;
(2) מעשה סדום לפי סעיף 347(א) או (ב) לחוק העונשין;
(3) בעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין;
(4) מעשה מגונה לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1) לחוק העונשין;
(ג) התעללות בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, [ובלבד שההתעללות היתה חמורה ומתמשכת].
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 8.6
15ב. אי התישנות תביעה נגררת להרשעה בעבירת מין או אלימות חמורה
(א) בתביעה שתובענה בשלה הוגשה, [גרסה א' - לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984] [גרסה ב' - בתוך תקופה של שנה / שנתיים / אחר... מיום שפסק הדין הפך לחלוט], נגד אדם שהורשע בעבירה מן העבירות המנויות בסעיף קטן (ב) - לא תישמע טענת ההתיישנות7.
גרסה א':
(ב) עבירה מן העבירות המפורטות [גרסה ב' – שנעברה בקטין]:
(1) אינוס – לפי סעיף 345 לחוק העונשין;
(2) מעשה סדום לפי סעיף 347(א) או (ב) לחוק העונשין;
(3) בעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין;
(4) מעשה מגונה לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1) לחוק העונשין;
גרסה ג'8:
(ב) עבירה מן העבירות המפורטות:
(1) (א) אינוס – לפי סעיף 345 לחוק העונשין;
(ב) מעשה סדום לפי סעיף 347(א) או (ב) לחוק העונשין;
(ג) בעילה אסורה בהסכמה לפי סעיף 346(א) לחוק העונשין;
(ד) מעשה מגונה לפי סעיף 348(א), (ב) או (ג1) לחוק העונשין;
(2) עבירת אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, שבוצעה בקטין או שבוצעה בתובע על ידי בן משפחתו.
(ג) בסעיף זה – "הרשעה", לרבות קביעה שהאדם ביצע את העבירה.
15ג. הליך פלילי9
גרסה א':
(א) הוגשה תובענה שעילתה מבוססת על עובדות המהוות עבירת מין כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עבריני מין, התשס"ו-200610 [גרסה ב' – או עבירת אלימות חמורה כמשמעותה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001] והוגש כתב אישום בענין אותה עבירה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין מועד הגשת כתב האישום [גרסה ב' – מועד הגשת התלונה] לבין מועד הפיכת פסק הדין בפלילים, לפסק דין חלוט [גרסה ב' - או לסיום ההליך הפלילי בדרך אחרת].
(ב) [גרסה ב' – הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם הנאשם זוכה בפסק הדין מכל אשמה.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 8.
הצעה לגרסה המאחדת את סעיפים 15ב ו-15ג המוצעים:
15ב. אי התישנות לאחר סיום הליך פלילי בעבירות מין ואלימות
(א) לא תישמע טענת התיישנות בתובענה שמתקיימים בה כל אלה:
(1) עילת התביעה בתובענה מבוססת על עובדות המהוות עבירת מין כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עבריני מין, התשס"ו-2006 [גרסה ב' – או עבירת אלימות חמורה כמשמעותה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001];
(2) הוגש כתב אישום בענין העבירה שעל עובדותיה מבוססת עילת התביעה;
(3) התובענה הוגשה בתוך תקופה של שנה / שנתיים / אחר... מיום סיום ההליך הפלילי בפסק דין חלוט או בדרך אחרת;
(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם הנאשם בהליך הפלילי זוכה בפסק הדין מכל אשמה.
19. רשאים בעלי הדין להסכים, בחוזה נפרד בכתב, על תקופת התיישנות ארוכה מן הקבועה בחוק זה, ובתביעה שענינה אינו מקרקעין – גם על תקופת התיישנות קצרה מן הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תקצר מששה חדשים.
20. נושה שיש לו על חובו ערבון, משכנתה, משכון או שעבוד כיוצא באלה, אין בהתיישנות כדי לפגוע בזכותו ליפרע מן השעבוד.
21. פסק דין בתובענה שעברו עליו עשרים וחמש שנה בלי שהזכאי לפיו עשה פעולה כל שהיא כדי לבצעו, רשאי החייב לטעון טענת התיישנות; ואולם פסק דין בתובענה שלפי תכנו אינו טעון ביצוע אינו נתון להתיישנות.
22. בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני תבוא במקום התקופה בהם תקופת חמש-עשרה שנה, ולגבי מקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות הקנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – תקופת עשרים וחמש שנים, ואולם לגבי אדם שהחל בהחזקת מקרקעין לאחר יום כ"ד באדר א' תש"ג (1 במרס 1943), לא יבואו במנין חישוב התקופה חמש שנים המתחילות מיום תחילת חוק זה; ובמקום הטעמים החוקיים לעיכוב תקופת ההתיישנות האמורים בסעיף 20 לחוק האמור, יחולו הוראות חוק זה לחישוב תקופת ההתיישנות.
מיום 6.4.1958
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ה מס' 450 מיום 11.3.1965 עמ' 103 (ה"ח633)
22. בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני תבוא במקום התקופה בהם תקופת חמש-עשרה שנה, ולגבי מקרקעין שנרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות הקנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – תקופת עשרים וחמש שנים, ואולם לגבי אדם שהחל בהחזקת מקרקעין לאחר יום כ"ד באדר א' תש"ג (1 במרס 1943), לא יבואו במנין חישוב התקופה חמש שנים המתחילות מיום תחילת חוק זה; ובמקום הטעמים החוקיים לעיכוב תקופת ההתיישנות האמורים בסעיף 20 לחוק האמור, יחולו הוראות חוק זה לחישוב תקופת ההתיישנות.
23. בפקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) –
(1) הסעיפים 52 ו-53 – בטלים;
(2) בסעיף 55, במקום איזכור סעיף 1663 של המג'לה, יבוא איזכור חוק זה.
24. בפקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 –
(1) סעיף 68, 68ב, 68ג, 68ד ו-71א – בטלים;
(2) בסעיף 68א, ברישה, במקום המלים "לענין תקופת ההתיישנות" יבואו המלים "לענין תקופת ההתיישנות בתובענה על נזיקין אזרחיים", ובכל מקום באותו סעיף במקום המלה "תביעה" תבוא המלה "תובענה".
25. בפקודת השטרות, בסעיף 96, בסעיף קטן (א), במקום המלים "חמש שנים", יבואו המלים "שבע שנים" ובמקום המלים "שנה אחת" תבוא המלה "שנתיים".
26. בטלים –
(1) סעיפים 1660, 1662 עד 1672 ו-1674 למג'לה;
(2) סעיפים 276 עד 282 לחוק הסחר הימי העותומני מיום 20 באוגוסט 1863;
(3) סעיפים 65 ו-68 לחוק המסחרי העותומני משנת 1850;
(4) סעיפים 143-147 לחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותומני מיום 11 במאי 1914;
(5) סעיף 10 לחוק זכות יוצרים, 1911;
(6) פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
(7) סעיף 12(4) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות 1936;
(8) סעיף 11 לחוק בנק הדואר, תשי"א-1951.
מיום 17.6.1958
ת"ט תשי"ח-1958
ס"ח תשי"ח מס' 253 מיום 17.6.1958 עמ' 145
(4) סעיפים 143 ו-147 סעיפים 143-147 לחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותומני מיום 11 במאי 1914;
(5) סעיף 10 לחוק זכות יוצרים, 1911;
(6) פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
(7) סעיף 12(ב) 12(4) לפקודת מסילות הברזל הממשלתיות 1936;
27. אין חוק זה בא לפגוע בתקופת ההתיישנות הקבועה לענין פלוני בדין אחר, אלא אם נאמר כך במפורש בחוק זה; ואין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי.
28. הוראות חוק זה יחולו גם על המדינה.
29. (א) תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
(ב) תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה בסעיפים 20 ו-78 לחוק הקרקעות העותומני.
(ג) תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
(ד) בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.
30. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות לשם הקניית תוקף להוראות בדבר חישובן וארכן של תקופות ההתיישנות שנקבעו בהסכם בין ישראל ומדינה זרה, או באמנה בינלאומית שישראל צד לה, אף אם ההוראות באותו הסכם או באותה אמנה סוטות מהוראות חוק זה