חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הלנת השכר ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות. ככלל, מהמסמך עולה כי בתקופה האחרונה חלה ירידה במספר הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות המלינות את שכר עובדיהן. עם זאת, תופעת הלנת השכר עדיין קיימת במספר לא מבוטל של רשויות מקומיות ובמועצות דתיות. בימים אלו מאיימת ההסתדרות בהשבתת המשק והנוגעים בדבר מתדיינים בבית-הדין הארצי לעבודה. לפי נתונים שבהחלטת בית-הדין הארצי לעבודה מיום 18 בפברואר 2007, הלנת השכר ברשויות המקומיות היא כדלקמן. מתוך 254 רשויות מקומיות: • ל-10 רשויות מקומיות יש חוב שכר לעובדיהן של 4 חודשים ומעלה; תקופת הלנת השכר הארוכה ביותר היא בטייבה - 24-15 חודשים; בירכא, בעראבה ובבאקה אל-גרביה-ג'ת הלנת השכר נמשכת בין 9 ל-10 חודשים. • ל-5 רשויות מקומיות יש חוב שכר לעובדיהן של 3 חודשים; • ל-20 רשויות מקומיות יש חוב שכר לעובדיהן של חודש-חודשיים; • ל-72 רשויות מקומיות יש חובות לקרנות פנסיה, לקרנות השתלמות ולקופות גמל אשר סכומן המצטבר עומד על כ-246 מיליון ש"ח. משבר הלנת השכר במועצות הדתיות, נכון ל-18 בפברואר 2007 הוא כדלקמן. מתוך 133 מועצות דתיות: • ל-5 מועצות דתיות יש חוב שכר של 3 חודשים ומעלה; הלנת השכר הארוכה ביותר קיימת במועצה הדתית נס-ציונה - מאז ינואר 2006. • ל-8 מועצות דתיות יש חוב שכר של חודש-חודשיים. 1. משבר השכר ברשויות המקומיות 1.1. הלנת השכר להלן יוצגו מספר הרשויות שלהן חוב שכר של 4 חודשים ומעלה, של 3 חודשים ושל חודש-חודשיים. הנתונים לקוחים מתוך החלטת ישיבת דיווח של בית הדין הארצי לעבודה ב-18 בפברואר 2007. מספר הרשויות שלהן חוב שכר של 4 חודשים ומעלה מספר הרשויות שלהן חוב שכר של 3 חודשים מספר הרשויות שלהן חוב שכר של חודש-חודשיים סה"כ נכון ל-7 בדצמבר 2006 14 6 29 49 נכון ל-18 בפברואר 2007 10 5 20 35 מהטבלה עולה כי בחודשים האחרונים חלה ירידה מסוימת במספר הרשויות המקומיות המלינות את שכר עובדיהן.1 • חוב שכר של 4 חודשים ומעלה קיים ברשויות אלו: בסמת טבעון, באקה אל-ג'רביה-ג'ת2, דבוריה, ירכא, כפר יאסיף, נחף, ראמה, טייבה ועראבה. • חוב שכר של 3 חודשים קיים ברשויות המקומיות אלו: ג'דידה מכר, ג'וליס, זמר, מג'אר, פקיעין. בטבלה להלן מוצגות הרשויות המקומיות שבהן קיימת בעיית הלנת שכר ותקופת ההלנה, כפי שנתקבלו מהסתדרות העובדים החדשה. למעט אם צוין אחרת, הנתונים מתייחסים לחובות השכר של העובדים המוניציפליים בלבד. כאשר מצוין כי קיים חוב שכר של חודש אחד, הכוונה היא לחודש ינואר 2007. מהטבלה עולה כי הלנת השכר החמורה ביותר קיימת בטייבה (24-15 חודשים), בירכא (10 חודשים), בעראבה (10 חודשים לפי ההסתדרות) ובבאקה אל-ג'רביה-ג'ת (9 חודשים). הרשות המקומית מספר חודשי חוב שכר לעובדים הערות הערות בית הדין הארצי לעבודה אל-בטוף שולמה 90% ממשכורת ינואר שאגור שולמה 90% ממשכורת ינואר בסמת טבעון 4 חודשים (2.5 חודשים לעובדי החינוך) אוקטובר 2006 – ינואר 2007 רשות זו נמצאת בתוכנית הבראה3 ומונה לה חשב מלווה. לראש הרשות יש השגות על תוכנית ההבראה שאושרה לו על-ידי משרד הפנים. באקה אל-ג'רביה- ג'ת 9 חודשים (3 חודשים לעובדי החינוך בג'ת) מאי 2006 – ינואר 2007 הרשות נזקקת ל-80 מיליון ש"ח לתקופת תוכנית ההבראה שאושרה לה. הנושא נבחן במשרד הפנים. ג'דידה מכר 3 חודשים לא שולם ביגוד לשנת 2006 ג'וליס 3.5 חודשים מחצית יוני 2006 + נובמבר 2006 – ינואר 2007 ג'סר א-זרקא חודשיים דבוריה 3 חודשים (10 חודשים לעובדי החינוך) ועדת חקירה של משרד הפנים נמצאת בשלבי הקמה. דלית אל-כרמל חודשיים (חודש לעובדי החינוך) זמר 3 חודשים זרזיר חודש חורפיש 3 חודשים אוקטובר 2006 שולם טובא זנגריה חודשיים טייבה 15 חודשים לכל העובדים 24-19 חודשים ל-50 עובדים שתבעו את העירייה. הרשות טרם סיימה את בדיקת היקף חובותיה ולפי שעה לא ניתן לגבש בעבורה תוכנית הבראה. טמרה חודש וכשליש ינואר 2007 + 30% ממשכורת דצמבר 2006 ירכא 10 חודשים הרשות הכינה תוכנית הבראה שאינה מקובלת על משרד הפנים. המשרד הודיע שיקים ועדת חקירה לבחינת תפקוד הרשות. לאחר קבלת מסקנותיה, תיבחן אפשרות נקיטת צעדים נוספים. כסיפה שולמו 50% ממשכורת ינואר 2007 כפר יאסיף 7 חודשים (לפי ההסתדרות) לפי בית הדין הארצי לעבודה, חוב השכר של הרשות הוא בן 5 חודשים. חוב הרשות אמור היה להיפרע בסוף השבוע שעבר בשל הצלחתה בגיוס אשראי ובשל תקצוב הבראה ממשרד הפנים. עד 25 בפברואר אמור ראש הרשות להצהיר בבית הדין הארצי לעבודה אם חוב השכר נפרע במלואו. כפר כנא חודשיים כפר מנדא חודשיים כפר קאסם 3 חודשים יוני 2006, דצמבר 2006, ינואר 2007 כפר קרע חודש מעיליא חודש נחף 5 חודשים (5 חודשים לעובדי חינוך) לפי בית הדין הארצי לעבודה, חוב השכר של הרשות הוא בן 4 חודשים. מועצת הרשות פוזרה. ב-13 בפברואר הועבר לרשות תקציב לתשלום 3-2 משכורות. נשקלת החרפת הצעדים כנגד הרשות. סחנין חודשיים ערערה בנגב חודש עראבה 10 חודשים נובמבר 2005 – אוגוסט 2006 לפי בית הדין הארצי לעבודה, חוב השכר של הרשות הוא בן 11 חודשים. שכר העובדים משולם במסגרת הסדר נושים החל מאוגוסט 2005. המדובר בחובות העבר שיידונו בתביעות החוב שהוגשו במסגרת הסדר הנושים. פקיעין חודשיים ורבע שולם ¼ ממשכורת אוקטובר ראמה 7 חודשים וחצי משרד הפנים בוחן תוכנית הבראה או הסדר נושים לרשות. ריינה חודש שבלי חודש וחמישית ינואר 2007 + 20% ממשכורת דצמבר 2006 שעב חודש אופקים חודש מגדל חודשיים קציר-חריש חודשיים יצוין כי משרד הפנים כגוף מפקח על הרשויות המקומיות יכול להעביר מידע למשטרה בכל הנוגע לעבירות פליליות לכאורה בנושא הלנת השכר, להקים ועדות קרואות, למנות חשב מלווה, למנות ועדות חקירה ועוד. ב-14 בפברואר השנה דיווח משרד הפנים לבית הדין הארצי לעבודה על 14 רשויות מקומיות שלגביהן פועלת ועדת חקירה. עד ל-5 במרס 2006 ידווח משרד הפנים לבית הדין הארצי לעבודה באילו רשויות מונתה ועדת חקירה, באילו פוזרה מועצת הרשות המקומית, באילו הועבר ראש הרשות מתפקידו ובאילו הגישו בקשה להסדר נושים.4 1.2. חובות לקרנות רשות מקומית שאינה משלמת שכר לעובדיה, סביר כי גם אינה מעבירה כספים לקופות גמל, לקרנות השתלמות ולקרנות הפנסיה של עובדיה (להלן: קרנות). יתרה מכך, ישנן רשויות מקומיות אשר כן משלמות שכר לעובדיהן, אולם אינן מעבירות כספים לקרנות אלו. מתוך 112 רשויות מקומיות שהמציאו נתוניהן למשרד הפנים על חובותיהן לקרנות (מתוך 141 שנדרשו לעשות כן):5 • ל-72 רשויות יש חובות לקרנות אשר סכומן המצטבר עומד על כ-246 מיליון ש"ח. להלן נתוני ההסתדרות על פיגורים בהעברות כספים לקרנות, נכון לנובמבר 2006:6 הרשות המקומית מספר חודשי פיגור בהעברות לקרן פנסיה מספר חודשי פיגור בהעברות לקרן השתלמות מספר חודשי פיגור בהעברות לקופת גמל אופקים חודש אור עקיבא מדצמבר 2005 מדצמבר 2005 מדצמבר 2005 אליכין מספטמבר 2004 מנובמבר 2003 בית שאן 4 שנים שנתיים וחצי 3 שנים בני ברק שנה שנה שנה גבעתיים 3 חודשים 3 חודשים 3 חודשים יסוד המעלה מאפריל 2005 מאפריל 2005 מאפריל 2005 מבשרת ציון 5 חודשים 5 חודשים 5 חודשים מעלה אפרים 80% פיגור של 4 שנים 4 שנים 4 שנים צפת 8 חודשים 6 חודשים שנתיים וחצי קרית-גת 3 שנים שנה שנה קרית-שמונה שנה 7 חודשים שנה רמת ישי שנה שנתיים שנה אבו סנאן חודש 7 חודשים שנתיים אכסאל שנה שנה שנה שגור 5 שנים 5 שנים 5 שנים אעבלין 4 שנים 4 שנים 4 שנים בית ג'אן כ-3 שנים כ-3 שנים כ-3 שנים בסמה כשנתיים כשנתיים כשנתיים בסמת טבעון 10 חודשים 4 שנים באקה אל-ג'רביה- ג'ת 3.5 שנים – 5 שנים 3.5 שנים – 5 שנים 3.5 שנים – 5 שנים ג'דידה מכר 3 חודשים 3 חודשים 3 חודשים ג'וליס 8 שנים 8 שנים 8 שנים ג'לג'וליה חודשיים חודשיים חודשיים דבוריה 5 שנים חלק מאוגוסט 2002 וחלק מאוגוסט 2003 דלית אל-כרמל אין מידע לא ברור (מעל מיליון ₪) לא ברור (4 מיליון ₪) זמר 4 שנים 4 שנים זרזיר 3 שנים 3 שנים 3 שנים חורה 3 חודשים 3 חודשים 3 חודשים חורפיש כשנתיים וחצי 8 שנים טובא זנגריה 3 שנים 3 שנים 3 שנים טורען 4 שנים 3 שנים 3 שנים טייבה 5 שנים 5 שנים 5 שנים טירה כ-6 שנים כ-6 שנים כ-6 שנים יאנוח-ג'ת כשנתיים עד כשנתיים7 עד כשנתיים ירכא 4 שנים 4 שנים 4 שנים כאבול שנה וחצי שנה וחצי כשנתיים כסיפה יש פיגור מסוים יש פיגור מסוים יש פיגור מסוים כפר יאסיף מיוני 2002 מיוני 2002 מיוני 2002 כפר כנא כ-4.5 שנים כפר מנדא מיולי 2005 מיולי 2005 משנת 2001 כפר קאסם משנת 2000 משנת 2000 משנת 2000 כפר קמא חצי שנה כ-3 שנים לקייה משנת 2004 משנת 2005 משנת 2005 מג'אר 3 שנים 3 שנים 3 שנים מג'ד אל-כרום משנת 2002 משנת 2002 משנת 2002 מזרעה 4 חודשים 4 חודשים 4 חודשים נחף 3.5 שנים כמה שנים נצרת 8 חודשים 14 חודשים 4 חודשים סחנין שנה וחצי שנה וחצי שנה וחצי עילוט 4 שנים 3.5 שנים 4 שנים עראבה 5 שנים 5 שנים 5 שנים ערערה בנגב 13 חודשים 13 חודשים 13 חודשים פאסוטה שנה שנה שנה פקיעין שנתיים שנתיים שנתיים קלנסואה חצי שנה חצי שנה חצי שנה ראמה 4 שנים 4 שנים ריינה 4 שנים 4 שנים 4 שנים שבלי 3 חודשים 3 חודשים 3 חודשים שגב שלום 3 חודשים 3 חודשים 3 חודשים שעב 4 שנים 4 שנים 4 שנים 2. מועצות הדתיות 133 המועצות הדתיות בישראל עוסקות במתן שירותי דת לתושבים היהודים המתגוררים בתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות שבהן הן פועלות. המועצות הדתיות מטפלות בעיקר בעניינים אלה: פיקוח על כשרות ועל שחיטה, עריכת נישואין, הקמת עירוב, מתן שירותים בתחום השמירה על טהרת המשפחה, טיפול במקוואות, שירותי קבורה ופעולות תרבות תורנית.8 יצוין כי משבר השכר במועצות הדתיות רלוונטי לרשויות יהודיות בלבד מאחר ששירותי הדת ללא-יהודים ניתנים על-ידי האגף לעדות לא-יהודיות במשרד הפנים ולא ברמת השלטון המקומי.9 2.1. הלנת השכר במועצות הדתיות מרבית 133 המועצות הדתיות משלמות את השכר לעובדיהן במועדו10 כאשר לעתים הפיגור בתשלום השכר נמשך חודש לכל היותר.11 להלן דיווח על מספר הרשויות שלהן חובות שכר, כפי שדווח לבית הדין הארצי לעבודה נכון ל-7 בדצמבר 2006 ונכון ל-18 בפברואר 2007. מספר המועצות הדתיות שלהן חוב שכר של 3 חודשים ומעלה מספר המועצות הדתיות שלהן חוב שכר של חודש-חודשיים סה"כ נכון ל-7 בדצמבר 2006 15 57 72 נכון ל-18 בפברואר 2007 5 8 13 מהטבלה עולה כי בחודשים האחרונים חלה התקדמות ניכרת בכל הנוגע לפירעון חובות השכר של עובדי המועצות הדתיות.12 להלן פירוט של המועצות הדתיות אשר להן חובות שכר לעובדיהן כפי שנתקבלו מהיועץ המשפטי של הרשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה13 ומהסתדרות העובדים החדשה. הנתונים נכונים ל-14 בפברואר 2007. יצוין כי הטבלה אינה מציגה את נתוני חודש ינואר 2007 מאחר שלפי הרשות הארצית לשירותי דת, ברבות מהמועצות הדתיות קיים פיגור במועד תשלום השכר - עד כחודש - אולם השכר משולם בסופו של דבר. כלומר, אם בטבלה מוצג שלמועצה דתית קיים חוב לעובדיה של חודש אחד – משמע שחודש זה הוא דצמבר 2006 או אחד החודשים שקדמו לו.14 המועצה הדתית מספר חודשי חוב שכר לפי שירותי הדת במשרד ראש הממשלה מספר חודשי חוב שכר לפי ההסתדרות אליכין 3 חודשים חודשיים בית שאן חודש בני ברק חודש + 40% ממשכורת חודש קודם בנימינה חודשיים גבעת זאב משכורת דצמבר 2006 שולמה חלקית גבעתיים חודש + 40% ממשכורת חודש קודם חצור הגלילית משכורת אוקטובר 2006 שולמה חלקית יבנאל 3 חודשים 3 חודשים יהוד חודשיים ירושלים חודש חודש מטולה משכורות אוגוסט-דצמבר 2006 שולמו חלקית נס ציונה אין מידע (כמה חודשים15) קיימים חובות שכר החל מינואר 2006 עמנואל חודשיים משכורות אוגוסט-דצמבר 2006 שולמו חלקית צפת חודשיים משכורת חודש דצמבר 2006 שולמה חלקית קרית יערים חודש משכורת חודש דצמבר 2006 שולמה חלקית ראש פינה משכורות אוגוסט-דצמבר 2006 לא שולמו; חובות החל מדצמבר 2005. רחובות חודשיים חודש מהטבלה לעיל עולה כי הלנת השכר הארוכה ביותר קיימת במועצה הדתית נס-ציונה - מאז ינואר 2006. נוסף על המוצג בטבלה, לפי נתוני ההסתדרות, ל-13 המועצות הדתיות דלהלן חוב שכר לעובדיהן של משכורות חודש ינואר 2007: אליכין, גבעת זאב, זכרון-יעקב, חצור-הגלילית, יבנאל, יהוד, ירושלים, נס-ציונה, עמנואל, צפת, קרית יערים, קרית-עקרון, רחובות. משכורות חודש ינואר 2007 של עובדי המועצות הדתיות במטולה ובקרית-אתא שולמו חלקית.16 בדיון בבית הדין הארצי לעבודה מיום 18 בפברואר 2007, הסביר מר מאיר שפיגלר, מנכ"ל הרשות הארצית לשירותי דת, את הסיבות להלנת השכר החריגה במספר מועצות דתיות:17 • אליכין – הרשות המקומית בתוכנית הבראה והחשב המלווה ממשרד הפנים מסרב להעביר למועצה הדתית את חלקה של הרשות המקומית בתקציב המועצה. • בנימינה – קיים עיקול על חשבונות המועצה הדתית שהוטל על-ידי קבלן. כל עוד העיקול עומד בעינו, קיימת בעיה בהעברת תקציב לתשלום שכר העובדים. • נס ציונה – קיימים קשיים לשלם את שכר העובדים בשל עיקולים גדולים שהוטלו על חשבונות המועצה בהליכים משפטיים שנוהלו מטעם העובדים עצמם. 2.2. תקצוב המועצות הדתיות סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971, קובע כי בהוצאות תקציב של מועצה דתית ישאו הממשלה - בשיעור של 40%, והרשות המקומית - בשיעור של 60%.18 בשנים 2005 ו-2006 היה סך התקציב שהקצתה הממשלה למועצות הדתיות, 140 מיליון ש"ח בכל שנה. סך התקציב שמקצה הממשלה למועצות הדתיות בשנת 2007 עומד על 136.4 מיליון ש"ח.19 הרשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה מקצה למועצות הדתיות תקציב כדלקמן: • סכום בסיסי אחיד של כ-290 אלף ש"ח לכל מועצה דתית; • 11 ש"ח לשנה פר כל תושב יהודי בתחומי הרשות המקומית. תקצוב המועצות הדתיות ממשרד ראש הממשלה קובע למעשה את תקציב המועצות הדתיות. כלומר, על הכספים שמעביר משרד ראש הממשלה, הרשויות צריכות להעביר סכומים פי 1.5 (40% כפול 1.5 = 60% מהתקציב). לאור העובדה שרשויות רבות נמצאות במשבר תקציבי, עלולות להיות בעיות בתקצוב המועצות על-ידי הרשויות המקומיות.20 סך התקציב שאמור היה להיות מועבר מהרשויות המקומיות למועצות הדתיות בשנים 2005 ו-2006 עמד על כ-210 מיליון ש"ח. סך התקציב שאמור להיות מועבר מהרשויות המקומיות למועצות הדתית בשנת 2007 הוא כ-205 מיליון ש"ח. הרשות הארצית לשירותי דת, בשילוב עם משרדי המשפטים, הפנים והאוצר, יכולות להפעיל סנקציות על רשויות מקומיות שלא מעבירות את חלקן בתקציב המועצות הדתיות (60% מתקציבן). סנקציה אפשרית היא הפעלת סעיף 141(ב) של פקודת העיריות, במסגרתו משרד הפנים מעביר ישירות למועצה הדתית את חלקה של הרשות המקומית בתקציבה, מתוך מענקי האיזון של אותה רשות. סעיף זה מופעל כיום לגבי עיריית יהוד.21 2.3. חובות העבר ותוכניות הבראה למועצות הדתיות בעבר היו למועצות הדתיות חובות אולם אלו הצטמצמו עקב העברות כספים מהממשלה. לדברי מר שפיגלר, כיום כמעט ואין עיקולים על המועצות הדתיות.22 מדצמבר 2006 מגבשת הרשות הארצית לשירותי דת, משרד האוצר והסתדרות העובדים החדשה, תוכנית מתווה כללית אשר תהווה מודל לתוכניות ההבראה לכלל המועצות הדתיות. תוכנית המתווה הכללית נמצאת כרגע בדיונים סופיים ונראה כי יידרש לפחות עוד חודש כדי שזו תגובש סופית ותקבל את אישורם של כל הנוגעים בדבר. יצוין כי על נציגי המדינה לדווח לבית הדין הארצי לעבודה על ההתקדמות בגיבוש תוכנית המתווה הכללית להבראת המועצות הדתיות ועל תהליכי האישור שלה מול הגורמים המתאימים.23 במקביל לדיונים בדבר אישור מתווה תוכניות ההבראה, מתקיימים דיונים בדבר שינוי שיטת תקצוב המועצות הדתיות.24 לדברי מר שפיגלר, אם המועצות הדתיות לא יקבלו את חלקן של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות - כ-210 מיליון ש"ח - אזי אין טעם בתוכניות ההבראה. יצוין כי עד לרגע סגירת המסמך, לא נתקבל מענה ממשרד הפנים לפנייתנו בנושא המסמך.