חומר רקע
סוגיותבמדיניותמדע
מדיניותמדעבישראל
עתידםשלמדעיהרוחבאוניברסיטאותהמחקרבישראל
עתידםשלמדעיהרוח
באוניברסיטאותהמחקרבישראל
המלצותשאושרובמועצתהאקדמיה
2006בנובמבר14/ביוםכ"גבמרחשווןתשס"ז
ירושליםתשס"ז
האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים
ISSN 1565-8406
©
האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשס"ז
סידרהיהודיתשטרנברג
נדפסבדפוסגרפיתבע"מ,ירושלים
תוכןהעניינים
17
ריכוזההמלצות
18
רקע
10
מבוא
13
. תכנוןותיאום1
13
א.תחומיהידע
15
ב. מוקדימחקרמובילים
16
. הערכתהישגיהמחקרבמדעיהרוח2
18
. הרחבתאופקים:מדעיהרוחכנכסכללאוניברסיטאי3
20
. הצורךבכוחאדםאקדמיבמדעיהרוח4
21
. עידודתלמידיםמצטיינים5
21
. מלגותלתלמידיהתוארהשלישי6
21
. מדעיהרוחוהחינוךהתיכון7
22
. מדעיהרוחוהחברההישראלית8
24
. תפקידהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים9
נספחים
נספחא:מודלות"תומדעיהרוח:מכתבושלפרופ'ג'מוצקין
25
לפרופ'ש'גרוסמןולפרופ'א'קירש
32
נספחב:מאההפקולטותהמובילותלמדעיהרוח
35
נספחג: מקבליתוארשלישיבמדעיהרוח
נספחד: תכניתלהנחלתמיומנויותוהרחבתההשכלה
37
לתלמידיכלהפקולטות
40
נספחה:סגלאקדמיבכירבתקציבהרגילבאוניברסיטאות
נספחו: הגילהממוצעשלהסגלהאקדמיהבכירבתקציב
43
הרגילבאוניברסיטאות
נספחז: הגילהממוצעשלהסגלהאקדמיהבכירבישראל
44
ובארצותהברית
45
נספחח:ניסיוןלאומדןהצרכיםבכוחאדםאקדמי
46
(נספחט:שבועמדעיהרוח:העולםהעתיק)תכניתלדוגמה
7
ריכוזההמלצות
● ישלהקיםבדחיפותגוףביןאוניברסיטאילתיאוםולתכנוןבכלל
מדעיהרוח.
מחקר
● יש לסמן מספר תחומים ותתתחומים ולקדמם למעמד מוביל
בעולם.
● ישלפתחכליםלהערכהכמותיתשלהישגיהמחקרבמדעיהרוח.
● ישלהקיםקרןלתמיכהבפרויקטיםשמציעיהםיצביעועלסיכויים
למחקרברמהגבוההועלפוטנציאלפיתוחאיכותי.
הוראה
● ישלאמץתכניתלימודיםשתנחילמיומנויותותרחיבאתאופקיהם
של כלל תלמידי התואר הראשון באוניברסיטה, תוך שמירת
המתכונתהבסיסיתהקיימתשלהלימודים.ישלערוךניסויראשוני
שלהתכניתבהיקףמוגבל.
● יש לאמוד את מספר חברי הסגל הצעירים שקליטתם הכרחית
ולהבטיחשהאוניברסיטאותתקצינהאתהתקניםהדרושים.
● ישלעודדתלמידיםמצטייניםבמיוחדללמודמדעיהרוח.
● ישלהקצותמלגותהתפנותלתלמידיהתוארהשלישיכדילהבטיח
סיוםמהיריותרשללימודיהם.
קשרלבתיהספרהתיכוניים
● ישלאתרתלמידיתיכוןמצטייניםבמדעיהרוחולהקיםבשבילם
מסגרותלימוד,תוךעידודמיוחדשללימודישפות.
● יש לקשור את מורי התיכון בעלי תואר שלישי במדעי הרוח
לפקולטותלמדעיהרוחבאוניברסיטאות,למשלבשיתופםבמחקרים
הנערכיםבהן.
8
מדעיהרוחוהציבורהרחב
● ישליזוםפעולותשיביאולידיעתהציבוראתחיוניותםותרומותיהם
שלמדעיהרוח,אתעבודתהמחקרהענפהוהתובעניתהמתבצעת
בהם,אתההישגיםהמרשימיםשלהעבודההזאתואתתרומתה
לחברה.
● עלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחזורוליזוםבדיקה
שלמצבמדעיהרוחבישראלכלחמשעדשבעשנים,להקיםועדה
מלווהליישוםההמלצותהנוכחיותולנסותלגייסתקציביםלפיתוח
מדעיהרוח.
רקע
עלפיהצעתםשלחבריהאקדמיהאשרהשתתפוב'פורוםיםהמלח'
ושל הדקנים למדעי הרוח אשר נפגשו עם נשיא האקדמיה, פרופ'
יעקבזיו,גובשהתכניתלהקמתפורוםלדיוןבעתידםשלמדעיהרוח
באוניברסיטאות המחקר בארץ. החטיבה למדעי הרוח אישרה את
התקייםמפגשו2004בדצמבר26,וב2004ביוני1הקמתהפורוםב
הראשוןבהשתתפותחבריהחטיבה,רקטוריםודקניםבעברובהווה
ואנשיאוניברסיטהבולטיםאחרים.
בעבודתהפורוםנטלוחלק,אםבאופןקבועואםמפעםלפעם,החברים
האלה:
פרופ'ב"זקדר)יו"ר(—חברהאקדמיה;פרופ'שלמהבידרמן—דקן
הפקולטהלמדעיהרוחבאוניברסיטתתלאביב;פרופ'יוסיבןארצי—
רקטוראוניברסיטתחיפה,לשעברדקןהפקולטהלמדעיהרוח;פרופ'
מנחם בןששון — לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים;
פרופ' גדעון גולדנברג — חבר האקדמיה; פרופ' אבישי הניק — דקן
הפקולטהלמדעיהחברהוהרוחבאוניברסיטתבןגוריוןבנגב;פרופ'
מנחם יערי — נשיא האקדמיה; פרופ' נילי כהן — חברת האקדמיה;
פרופ'נוריתכנעןקדר—לשעברדקןהפקולטהלאמנויותבאוניברסיטת
תלאביב; פרופ' דן לאור — לשעבר דקן הפקולטה למדעי הרוח
באוניברסיטתתלאביב;פרופ'גבריאלמוצקין—לשעברדקןהפקולטה
למדעיהרוחבאוניברסיטההעבריתבירושלים;פרופ'מנחםמור—דקן
9
—הפקולטהלמדעיהרוחבאוניברסיטתחיפה;פרופ'גדליהוסטרומזה
ראשהמכוןלחקרהנצרותבאוניברסיטההעבריתבירושלים;פרופ'
שרהסטרומזה—פרורקטורבאוניברסיטההעבריתבירושלים;פרופ'
איריספרוש—לשעברמשנהלדקןבפקולטהלמדעיהרוחוהחברה
באוניברסיטת בןגוריון בנגב; פרופ' יוסף קפלן — חבר האקדמיה;
פרופ'סטיבקפלן—דקןהפקולטהלמדעיהרוחבאוניברסיטההעברית
בירושלים;פרופ'פרדירוקם—דקןהפקולטהלאמנויותבאוניברסיטת
תלאביב;פרופ'דניאלפרידמן—חברהאקדמיה;פרופ'יוחנןפרידמן—
חברהאקדמיה;פרופ'מרדכיעקיבאפרידמן—חברהאקדמיה;פרופ'דב
שוורץ—דקןהפקולטהלמדעיהיהדותבאוניברסיטתבראילן;פרופ'
יהושעשוורץ—לשעברדקןהפקולטהלמדעיהרוחבאוניברסיטתבר
אילן;פרופ'גרשוןשקדז"ל—חברהאקדמיה;פרופ'חייםתדמורז"ל—
סגןנשיאהאקדמיה.ד"רמאירצדוק,מרבובלפידותוגב'גליהפינצי
סייעובמסירותלעבודתהפורוםותרמורבותלהשלמתמשימתו.
הוקמוחמשועדותמשנה,2004בדצמבר26בעקבותדיוןהפתיחהב
והןעסקובנושאיםהאלה:
א.בחינתאפשרויותהתיאוםוהתכנון)יו"ר:פרופ'יוסףקפלן;חברים:
פרופ'שלמהבידרמן,פרופ'אבישיהניק,פרופ'מנחםמור,פרופ'
סטיב קפלן, פרופ' פרדי רוקם, פרופ' דב שוורץ ופרופ' יהושע
שוורץ(.
)יו"ר:פרופ'ניליכהן;חברים:פרופ'Liberal Artsב. הכנתתכניתל
שלמהבידרמן,פרופ'מנחםבןששון,פרופ'מנחםמור,פרופ'שרה
סטרומזהופרופ'יהושעשוורץ(.
ג. בדיקתהאימפקטשלהמחקרהישראליבתחוםמדעיהרוח)יו"ר:
פרופ'יוחנןפרידמן;חברים:פרופ'איריספרוש,פרופ'מרדכיעקיבא
פרידמןופרופ'גרשוןשקדז"ל(.
ד. טיפוח קשרים עם הקהילה )יו"ר: פרופ' דן לאור; חברים: פרופ'
יוסיבןארצי,פרופ'אבישיהניק,פרופ'נוריתכנעןקדרומרבוב
לפידות(.
ה.גיבוש מסגרות קשר של האוניברסיטאות לנוער שוחר מדע
במקצועותהרוחולמוריתיכון)יו"ר:פרופ'דניאלפרידמן;חברים:
פרופ'גדעוןגולדנברגופרופ'גדליהוסטרומזה(.
ועדותהמשנהקיימושבעפגישות,וראשיהןנפגשובפעםהאחרונה
10
. אחדים מחברי הפורום נפגשו עם חברי ות"ת2006 בפברואר7ב
ותבעושמודלהתקצובשלות"תיותאםלמאפיינים2006במרס22ב
הייחודייםשלמדעיהרוח)בעקבותפגישהזאתהגישפרופ'גבריאל
מוצקיןלות"תאתהמסמךהמופיעלהלןבנספחא(.מליאתהפורום
.2006במרס20התכנסהבפעםהאחרונהב
מבוא
בשנים האחרונות גוברות תחושות איהנחת והדאגה למעמדם של
מדעיהרוחבאוניברסיטאותשלנו.היטיבהלבטאתחושותאלופרופ'
מרה בלר ז"ל בדבריה בישיבת הסנט של האוניברסיטה העברית
, עם סיום כהונתה כפרורקטור. וכך2003 בדצמבר3בירושלים ב
אמרה:
אחת הדאגות ]שלי[ היא לעתידו של החינוך הליברלי בכלל,
ועתידהשלהפקולטה למדעיהרוחבפרט.כפישאיננויכולים
לשרוד כאוניברסיטה בחברה של היום אם נישאר בדגם של
,כךמדעיהרוחלאיכוליםלשרוד19אוניברסיטהמןהמאהה
.בשני21בתוךהאוניברסיטהבלילהתאיםאתעצמםלמאהה
המקרים, דרושה תוכנית לשינוי בסיסי, עם חזון ופתרונות
לטווחהארוך,כדילהקדיםאתהגזירותולארקלהגיבעליהן
במגננה או בזעקה. בשני המקרים, היוזמה והשינויים צריכים
לבואמבפנים.אבלכדישיוזמהכזותבואממדעיהרוחמבפנים,
דרושה תחושה של ביטחון, יציבות מינימלית, אימון מלא בין
הסגלוצמרתההנהלה.התרשמתישאווירההפוכהקיימתהיום
ברביםמןהחוגים—איודאות,אימתקריסה,וגםתחושתחוסר
הערכהלפקולטהכולה...אםהאוניברסיטהאינהשואפתלהפוך
למכון טכנולוגי, שיש לה פקולטה למדעי רוח בינונית בלבד,
הנושאדורשטיפולדחוף...יתרעלכן,אםאנחנורוציםלהמשיך
במנהיגותחברתיתבתוךהחברה,אםהבוגריםצריכיםלהיות
אזרחיהעולםולאסתםטכנוקרטיםצרים,אזחשיפהלמדעיהרוח
ולמדעיהחברההכרחיתלכלבוגריהאוניברסיטה.דווקאבחברה
שלהיום,עםההצפההבלתימבוקרתשלמידע,דרושיםיכולת
11
פרשניתוכליםלשיפוטנאור;והדרךהיחידהלרכושכליםאלה
(liberates)היאדרךהחינוךהליברלי—ליברלי,כיהואמשחרר
אותנומהרגליםומנהגיםמיושנים,מאינרציה,מצרותאופקים;
והואמחנךלמודעותשלעצמנוכיישויותהיסטוריותתרבותיות,
לחשיבה ביקורתית, לפתיחות לתרבות אחרת... אני מודעת
לקשיים העצומים, גם מבניים וגם קונספטואליים, של הרעיון
]להעניק[חינוךכזהלכלבוגריהאוניברסיטה.אבלויתורמראש
עלהרעיוןהואויתורעלמהותההשכלההגבוההועלהמנהיגות
שלנובחברה.
תחושות דומות ביטא כעבור כשנה פרופ' דן לאור, זמן מה לאחר
שסיים אתכהונתוכדקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל
אביב:
משברההשכלההגבוההגורםבשניםהאחרונותלפגיעההולכת
וגוברת במדעי הרוח בכל האוניברסיטאות. קיצוצי התקציב
המפליגים גרמו לכך שקליטת סגל צעיר נעשית במינון נמוך
ביותר, תכניות הפיתוח נעצרות, התמיכה בתלמידים לתארים
מתקדמיםהיאשוליתבלבד,ההשקעהבספריותנמצאתבדלדול
מתמיד,השירותלסטודנטיםנשחקוהמשאביםהעומדיםלרשות
החוקריםותלמידיהמחקרהולכיםומצטמקים...התביעהלכיווצם
של מדעי הרוח מתרחשת על רקע מציאות שבה המקצועות
1.ההומניסטייםנהניםמאשראימוגבלביותר
אףשדבריםאלהמתייחסיםלהתפתחויותמקומיות,ישלזכורשמעמדם
הבעייתישלמדעיהרוחאינובגדרתופעהמקומיתבלבד.בכלהעולם
המערבי עולים תחומים שבכוחם להציע תוחלת תעסוקתית טובה
יותר מזו הצפויה לבוגרי מדעי הרוח, משום שהגורמים השולטים
במשאבים נוטים להפנותם לאפיקים הכלכליים והטכנולוגיים ואילו
תרומתםשלמדעיהרוחאינהזוכהלהערכההראויה.ואכן,האבחנה
שמדעיהרוחנמצאיםבמשברמושמעתפעםאחרפעםגםבארצות
פרופ'רוברטוייסבוך1999שמעברלים.הנהלמשלדבריםשאמרבשנת
.2,עמ'ב2004בנובמבר7, דןלאור,'מדעיהרוחאינםמותרות',הארץ1
12
(,מרצהלאנגליתבאוניברסיטתמישיגןבאןארבורונשיאWeisbuch)
:הקרןהלאומיתע"שוודרווילסון
הקונסנזוס העכשוויבדבר מצבם של מדעי הרוח — שהוא רע,
שהואהולךורע,ושאישאינועושההרבהלתיקונו—קונסנזוס
זה נתמך בעובדות עגומות. שיעור תלמידי התואר הראשון
שבחרו במקצוע ראשי במדעי הרוח ירד לכדי מחצית במשך
שלושתהעשוריםהאחרונים.מימוןהמחקרבמדעיהרוחפחת...
שנה—משמע,אין25משברמקומותהעבודהקייםזהלמעלהמ
מדוברבמשבראלאבשפלכמעטקבוע.כאשרתכניותהדוקטורט
במדעיהרוחמתרבותבאופןחסראחריותומוציאותלשוקיותר
ויותרבעליתאריםשאינםמצליחיםלמצואעבודה,גדלבזבוז
הכישרונותונעשהבלתינסבל.ובאופןכללייותר,מדעיהרוח—
בכללם — כבר אינם ניצבים בבטחה רבהliberal artsכמו ה
כבעברבמרכזהשלההשכלההגבוהה.איבדנואתהערכתםשל
עמיתינומהתחומיםהאחרים,וגםאתעניינושלהציבורהמשכיל.
הפעילותה]נתפסתכ[חשובהמצויהבתחומיםאחרים.
וייסבוך סבור שיש בידו לאבחן את אחת הסיבות העיקריות למצב
הזה: 'אנו חיים בתקופה שבה הזעם על אפנות חדשות לבקרים
במדעיהרוח,כמודקונסטרוקצייה,מרקסיזםוכיוצאבאלה,התגלגל
לסתםחוסרעניין.אנשיםאפילואינםכועסיםעלינועוד—הםפשוט
2.'משועממים
התבטאויותדומותמופיעותבניירותעמדהשלגופיםביןלאומיים.
2004 בספטמבר14למשל, מועצת האקדמיה האירופית פרסמה ב
הצהרהשבהקבלהמרהעלהשיטתיותשלחוסרההכרההמספקת
במדעיהרוחוקראהלהדגישאתהרלוונטיותהכללאירופיתשלהם:
שליטהטובהבמדעיהרוחוהחברההיאתנאילהפקתתועלתמלאה
מהישגיהמדעיםהמדויקים;השתלבותןשלארצותאירופהבמסגרת
האיחודמחייבתהבנהשלההיסטוריההאינטלקטואליתושלהמערכות
3.החברתיותוהמדיניותשלהארצותהשונות
לבעיותכללעולמיותאלהשלמדעיהרוחנוסףאצלנונופךייחודי
Robert Weisbuch, ‘Six Proposals to Revive the Humanities’, The Chronicle of Higher 2
Education 45, issue 29 (26.3.1999), B-4
Council of the Academia Europaea, Press release, 14.9.2004 (www.acadeuro.org) 3
13
הנובעמןהקשרההדוקביןמדעיהרוחלמדעיהיהדותומןההכרה
שלטיפוח לימודי היהדות במדינת ישראל יש חשיבות מיוחדת. אם
נרשהלמדעיהרוחלדעוך,ידעכועמםלימודיהיהדות.
כדילהתמודדעםבעיותאלהבהתגלמותןהמקומיתהוקםהפורום
לדיון בעתידם של מדעי הרוח בישראל, שניסה לזהות את הבעיות
העיקריותבתחומיהמחקר,ההוראה,הקשרעםבתיהספרהתיכוניים
והקשרעםהציבורהרחבוהציעלהןפתרונות.ההצעותהוגשולעיונה
,וזוגיבשה2006בספטמבר13שלהחטיבהלמדעיהרוחשלהאקדמיהב
14אתההמלצותהסופיות.המלצותאלהאושרובמועצתהאקדמיהב
.הןמוצגותעתהבפניהגופיםהמחליטיםוהציבור.2006בנובמבר
.תכנוןותיאום1
א.תחומיהידע
מצוקהתקציביתוהיעדרתכנוןכללארציעלוליםלהביאלהיעלמותם
של תחומים שלמים. למשל, לימודי אפריקה, שטופחו בעבר הן
באוניברסיטה העברית בירושלים והן באוניברסיטת תלאביב וזכו
להערכה ביןלאומית, הולכים ונעלמים, וכך עלול להגיע הרגע
שבו אפריקה, שישראל נמצאת על מפתנה, לא תילמד ולא תיחקר
בשום אוניברסיטה ישראלית. ניתן לטעון שאין הכרח שאפריקה
תיחקרבכלהאוניברסיטאותשלנו;אבלחובהלהבטיחשהיאתיחקר
לפחותבאוניברסיטהאחת.כמוכןחובהלהבטיחשסטודנטהלומד
באוניברסיטהשאיןבהלימודיאפריקהורוצהלהשתתףבקורסיםעל
אפריקההמתקיימיםבאוניברסיטהאחרת,יוכללעשותזאת.ככלל,
במצבמעיןזהחובהלחתורלריכוזהשלמסהקריטיתבאוניברסיטה
מסוימתבמקוםלפזרכוחותדליםבמספראוניברסיטאות.
לפיכךישצורךדחוףלהקיםגוףביןאוניברסיטאישתפקידיוהעיקריים
יהיו:
● לזהות תחומים מוגנים, דהיינו תחומים שחייבים להתקיים
באוניברסיטהאחתלפחות.
● לזהותתחומיםחדשיםשאינםנלמדיםבשוםאוניברסיטהוחובה
ללמדםבאוניברסיטהאחתאויותר.
14
● לתאםביןהאוניברסיטאותאתקיומםשלתחומיםמשניים,דהיינו
תחומיםשאיןהכרחללמדםבכלהאוניברסיטאות.
● לתאםרכישתספריםועיתוניםבשבילהתחומיםהמשנייםבאוני
ברסיטאותהשונות,תוךשיפורשירותההשאלההביןספרייתי.
● לתאםהקמתיחידותבתחומיםמשנייםדליכוחאדם,אשרתהיינה
משותפותלשתיאוניברסיטאותאויותר.
● לכונןנוהלשיאפשרמינוימשותףשלמרצהבשתיאוניברסיטאות,
כאשראיןהצדקהלמינויובמשרהמלאהבאוניברסיטהאחת.
● לאפשרלסטודנטיםהשתתפותבקורסיםבאוניברסיטהאחרתבמהלך
(.cross-registration) לימודיהם הסדירים באוניברסיטת האם
ניתןגםלשקולהנהגתקורסיםשיוקלטובאוניברסיטהאחתויהיו
נגישיםלסטודנטיםמאוניברסיטאותאחרות.
● לתאםקורסיםהמחייביםהבאתמומחהמחו"ל.
● לתאםקורסיקיץאינטנסיביים)למשל,בתחוםהוראתשפותזרות(.
● לתאםכינוסיםביןלאומייםתוךהחלפהשוטפתשלמידע.
● לשתף פעולה עם האוניברסיטה בהפקת ספרי לימוד והמשך
לימודים.
● לפעוללמעןכלילתישראלבתכניתבולוניההכללאירופית,המאפשרת
לסטודנטללמודחלקמלימודיובאוניברסיטהמחוץלארצו.
● להבטיחשמודלהתקצובשלות"תיותאםלמאפייניםהייחודיים
שלמדעיהרוח,כךשתגדלהתמיכהבסמינריוניםלתוארהראשון
ותוכרהשקעתהזמןהרבהדרושהלהכשרהבתחומיםמסוימים
של מדעי הרוח. אופני פרסום אופייניים למדעי הרוח )ספרים,
מהדורותביקורתיותשלטקסטים(יזכולהתחשבות,וכןפרסומים
בשפותזרותנוסףעלהאנגלית)לפרטיםראונספחא(.
ברצוננולהדגיששבשוםפניםואופןאיןהצעותאלובאותלפגועבדרך
כלשהי בחופש האקדמי ובפעולה העצמאית של כל אוניברסיטה,
או למנוע תחרות בין האוניברסיטאות. אדרבה, תחרות זו מהותית
למערכת. ואולם יש להבחין בכל עת בין תחומי ליבה, שיתקיימו
בכלהאוניברסיטאותמתוךתחרות)למשלספרותוהיסטוריה(,לבין
תחומים משניים, שראוי לתאם את קיומם באמצעות מסגרת בין
אוניברסיטאית פדרטיבית וולונטרית. בכל פעולות התכנון והתיאום
האמורותיחליטוהאוניברסיטאותלבדן,ללאכלמעורבותחיצונית.
15
ב.מוקדימחקרמובילים
שנההתאזרחבמקומותינוהמונח'מצוינות',ומאזואילך15לפניכ
אנומרביםלשמועעלהצורךלטפחמצוינות,ובכללזהבמדעיהרוח.
ואולםהגיעהזמןלהציברףגבוהיותרמרףה'מצוינות'ולחתורלכך
שהפקולטות שלנו למדעי הרוח יהיו המוקדים המובילים בעולם
בשורה של תתתחומים ואף בתחומים שלמים. למשל, כבר היום
המכוןללימודיםמתקדמיםשבאוניברסיטההעבריתבירושליםהוא
מוקדעולמיבתחוםהג'אהליהוהאסלאםהקדום.אחתלשלוששנים
מתכנסיםבוטוביהחוקריםבתחוםזה,וחידושיהםמתפרסמיםכעבור
Jerusalem Studies in Arabic זמן בכרכים מיוחדים של כתב העת
;סבירלצפותשהמכוןישמשבקרובמוקדעולמידומהגםand Islam
בחקרהסנסקריט.משמע,בהשקעהצנועהיחסיתניתןלתפוסמקום
עולמימובילבנושאמסוים,ואוניברסיטהשתשכיללהיותהמובילה
בכמהתחומים,גםאםכלאחדמהםהואתחוםמשני,עשויהלהבטיח
לעצמה מקום בראש הדירוג הביןלאומי. הימצאותה של ישראל
בצומת תרבויות ודתות מקנה לה פוטנציאל להגיע לראש הדירוג
בחקרהמפגשביןתרבויותאלו.
יש להבטיח תיאום בין האוניברסיטאות בטיפוחם של תתתחומים
כאלה, אף שהם משניים. כמו כן ראוי לתאם הקמת פורומים
מקשרים, שפיתוחם יתבסס על יתרונות ישראליים יחסיים )כגון
פורום שיקשר בין מקרא, אשורולוגיה, אגיפטולוגיה ולימודים
קלסיים(.
שנים5.—.3 מוצע גם להקים קרן שתחלק מענקים לתקופה של
לפרויקטיםבמדעיהרוחשהמציעיםאותםיצביעועלסיכוייםלמחקר
ברמהגבוההועלפוטנציאלפיתוחאיכותי.ראוילשקולמתןעדיפות
לפרויקטיםביןתחומיים)דוגמהלפרויקטיםכאלהבכללמדעיהרוח
יכולהלשמשתכנית'סכוליון'שלהאוניברסיטההעברית,התומכת
בקבוצותמחקרבמדעיהיהדות(.
תנאי בסיסי להקמתם של מוקדי מחקר מובילים במדעי הרוח הוא
טיפוחלימודשפות.עלכןמוצעלהקלבשכרהלימודשלסטודנטים
הלומדיםיותרמשפהזרהאחת,לתמוךבתכניותשבהןישהקפדה
על הדרישה של ידיעת שפות זרות ולכונן — מתוך תיאום בין
אוניברסיטאי—קורסיקיץאינטנסיבייםללימודשפות.
16
בעידן המידע האלקטרוני חובה להבטיח שכלי העבודה ההכרחיים
למחקר במדעי הרוח אכן יעמדו לרשות החוקרים באוניברסיטאות
מידעםהופעתםבשוק.ישלדאוגלמעקבשוטףאחרהופעתםשל
כליםאלהולרכשםמהרככלהאפשר,כדילמנועפיגורשלהחוקרים
הישראליים. היום, למרבה הצער, אין מודעות מספקת לחיוניותה
של רכישה מהירה של כלים כאלה. לדוגמה, הגרסה האלקטרונית
,שהיאחיוניתמאיןכמוהלחקרהנצרותPatrologia Latinaשלה
המערבית ואירופה של ימי הביניים, נרכשה על ידי בית הספרים
הלאומי והאוניברסיטאי באיחור ניכר; יתרה מזאת, לפני מספר
חודשיםהפסיקביתהספריםלספקשירותזה,שעלותוהיאשברירשל
ההוצאותבתחוםמדעיהטבע,ורקמסעשכנועממושךהביאלהחזרת
המצבלקדמותו.
.הערכתהישגיהמחקרבמדעיהרוח2
הישגיהמחקרבמדעיהרוח,להבדילמאלהשבמדעיהטבע,מוערכים
היוםעלדרךההתרשמות;איןבנמצאמנגנוןהערכהשיטתי.לכןאי
אפשר לקבוע מהם הישגיהם של חוקרים בתחום מסוים של מדעי
הרוח באוניברסיטה ישראלית אחת לעומת עמיתיהם באוניברסיטה
ישראליתאחרת,ומהםהישגיכללהחוקריםהישראלייםבהשוואה
להישגיעמיתיהםבאוניברסיטאותשמעברלים.
אמנםנעשיםניסיונותלדרגאתהפקולטותלמדעיהרוחהמובילות
בעולם,אבלניסיונותאלההםבעייתיים.עםזאתראוילצייןשבדירוג
,Times Higher Education Supplement, שהתפרסם ב2006 לשנת
הפקולטות המובילות למדעי הרוח בעולם שתי100 מופיעות בין
פקולטותישראליות:הפקולטהלמדעיהרוחשלהאוניברסיטההעברית
)ראונספח87,וזושלאוניברסיטתתלאביבבמקוםה43במקוםה
4.(ב
היעדרושלמנגנוןהערכהשיטתימקשהעדמאודתכנוןרציונלי.יתר
עלכן,הציבורהרחב,שתומךבמדעיהרוחבאמצעותתקציביות"ת,
האוניברסיטאות המובילות הייתה האוניברסיטה העברית50 בדירוג2005 בשנת4
.אוניברסיטתתלאביבלאנכנסהלדירוג.ראו36במקוםה
.http://www.alnaja7.org/success/Education/times_world_ranking_2005.pdf
17
אינו מקבל דין וחשבון שיטתי על השקעתו, וזו ככל הנראה אחת
הסיבותלתדמיתםהירודהשלמדעיהרוחבמקומותינו.
אכן,הערכתהישגיהמחקרבמדעיהרוחהיאמלאכהקשההרבהיותר
מאשרבמדעיהטבע.הכליםהמשמשיםלבדיקתהאימפקטהמחקרי
במדעיהטבע)והחברה(אינםישימיםבמדעיהרוח:ראשית,איןסיווג
שלכתביעתבמדעיהרוח,והניסיונותלבנותסיווגכזהלאצלחועד
כה;שנית,חלקמשמעותישלהמחקרבמדעיהרוחמתפרסםבספרים
ולאבכתביעת,וכיווןשכתיבתושלספרנמשכתשניםאחדות,לא
יעלהעלהדעתלהעריךאתחשיבותושלספרכאילוהיהמאמרבכתב
עת.כמוכןבגללפיזורוהרבשלהמחקרבמדעיהרוח,השפעתושל
מחקרבודדמורגשתלעתיםרקכעבורזמןרבואיןהיאנמדדתב'חלון'
שלשלושאוחמששניםכמובמדעיהטבע.
בקרבחוקרימדעיהרוחבארץובעולםישאפואהסכמהשאיאפשר
להעריךאתהאימפקטהמחקריבתחוםזהבשיטותכמותיותושאין
מנוס מבדיקה איכותנית באמצעות קריאה מעריכה של עמיתים
למקצוע. אמנם ניתן לבדוק לכל חוקר כמה תלמידים לתואר שני
ולתואר שלישי לומדים אצלו וכמה מן העבודות שתלמידים אלה
כתבונמצאוראויותלפרסוםבכתביעתמקצועייםובהוצאותספרים
אקדמיות מובילות, אלא שבדיקה כזאת עשויה ללמד על פעילותם
ההוראתיתשלהחוקריםיותרמאשרעלפעילותםהמחקרית.תמונה
כלליתעלמעמדםשלחוקריתחוםמסויםאפשרלקבלעלפיחברותם
במערכותשלעיתוניםמקצועייםביןלאומייםועלפיתפקידימפתח
שהםממלאיםבארגוניםביןלאומיים,שהייתםבמכונימחקרמרכזיים
וכיו"ב.
ואולם לאחרונה הופיעו כלים שיש בהם כדי לאפשר תחילתה של
הערכה כמותית מהימנה במדעי הרוח. הראשון שבהם הוא מנוע
, שבאמצעותו ניתן לעמוד עלwww.books.google.com החיפוש
מספרההתייחסויות,במספרניכרשלספרים,הןלספריווהןלמאמריו
של חוקר מסוים. כלים מסוג זה נמצאים בראשית פיתוחם, אבל
לדוגמהwww.books.google.com :גלומה בהם הבטחה לעתיד
עומדלסרוקבעתידהלארחוקאתכללהספריםוהמאמריםהמצויים
במספרספריותחשובותבארצותהברית.אולםכברעכשיוהכליהזה
מאפשרדירוגשלחוקריםעלפיהשפעתםבתחומם,ודירוגזהעשוי
להיותמדויקיותרויותרעםהתקדמותהשלסריקתהספריות.
18
,אמת, כלי זה ודומיו מאפשרים לבדוק רק פרסומים באות לטינית
ועלכןהםפותריםרקבאופןחלקיאתבעייתההערכהההשוואתית
במדעי היהדות. אך מותר לשער שבמשך הזמן יפותח כלי דומה
לספריםהכתוביםעברית.
מומלץכברעתהלבדוקבאופןמדגמיתחוםבמדעי הרוחבישראל
שעיקרהפרסומיםבובאותלטינית.אולםראוילחזורולהדגישאת
הבעיותהכרוכותבהערכההכמותית.ישלערוךבדיקהכזאתבזהירות
ולהצליבאתממצאיהעםמדדיםאיכותניים.
לאורהגידולהמהירבמספרםשלמקבליהתוארהשלישיבמדעיהרוח
בשניםתשנ"א—תשס"ה)ראונספחג(ישמשנהחשיבותלפיתוחכלי
הערכהאמיניםשלהמחקרבתחוםזה.
.הרחבתאופקים:מדעיהרוחכנכסכללאוניברסיטאי3
לימודיהתוארהראשוןבאוניברסיטאותהישראליותנבנועלההנחה
שהתלמידיםהבאיםבשעריהאוניברסיטאותכברמצוידיםבמיומנות
בסיסיתובהשכלהכללית,ועלכןבאוניברסיטהאפשרלכוונםישירות
לתחוםהתמחותם.עםהשניםהלכהוהתגבשהההכרהשאיןלהנחה
זועלמהלסמוך.מכאןהתרחבותלימודיהב"אהכלליאוהדרישה
לחייב את תלמידי החוגים השונים לשמוע שיעורים מחוץ לתחום
התמחותם.עםזאת,גםהב"אהכלליבנויעלגזירתחטיבותמתוך
החוגיםהתחומיים.מבנהלימודיהבוגרנשארבעיקרובעינו:לימודי
התמחות המכוונים להכשיר חוקרים בתחומים ספציפיים, אף אם
ברורשרובתלמידינואינםממשיכיםאלהמחקר.לאנבנתהמערכת
שלשיעוריםייחודייםלהשלמתההשכלההכלליתבתחומיםרחבים
או לרכישת מיומנויותביטוי ברמה גבוהה. להיעדר השינוי ניתנו
הסברים שונים, החל מגילם המבוגר יותר של תלמידינו בהשוואה
לתלמידים באירופה ובאמריקה וכלה בחוסר היכולת להוסיף שנה
רביעיתללימודיהב"א.
הבעייתיותשלהשיטההקיימתאינהנעוצהרקבהשלמתהעםבורות,
אלאגםבכךשאיןהיאמכוונתלהקנותלבוגריהאוניברסיטאותכלים
דינמייםלרכישתהשכלהבאופןמתמשך.מבנההב"אהתחומיעלול
לקבֵּ עאצלחלקמבוגריואתהתפיסהשכלמהשאינובתחוםלימודיהם
19
יישארלעולםכַּ ספרהחתוםבפניהם.לעומתזאת,המפגשעםמגוון
רחבשלנושאים,הנלמדיםברצינותאףאםברמתמבואבלבד,עשוי
לעודדסקרנותופתיחותאינטלקטואליתבטווחהארוך.
הפורוםדןבשלושהצעותלפעולותהבאותלתתמענהלבעיותאלו.
הפעולותהללואינןמכוונותבמיוחדלמדעיהרוח,אךישלהןנגיעה
רבהבהם,שכןהןתמסדנהבמידהרבהאתלימודימדעיהרוחבקרב
כלל תלמידי האוניברסיטה. הפקולטות למדעי הרוח — המופקדות
על הוראת מקצועות כמו היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, בלשנות,
ארכֵ אולוגיה ולימודי היהדות — מוכשרות בצורה יוצאת מן הכלל
להעניקבסיסשלהשכלהכלליתלתלמידיםשלאבחרובלימודיםאלה
)תלמידימדעים,רפואה,מנהלעסקים,חברהומשפטים(.יצויןשגם
היוםבכלהאוניברסיטאותישפניותרבותמצדסטודנטיםהלומדים
בפקולטותהשונותללמודקורסיםבמדעיהרוח,ואלהשהתנסובכך
הביעו שביעות רצון רבה מתוספת חשובהזו לתכנית הלימודים
שלהם. שילובם של כלל תלמידי האוניברסיטה בתכניות המוצעות
יעשיר,יגווןולעתיםאףישביחאתאוכלוסייתהתלמידים.בדרךזואף
יחוזקמעמדהשלהפקולטהלמדעיהרוח,חיזוקשהואאינטרסלאומי
וכללאוניברסיטאי.
אפשרשאוניברסיטהאחתתיישםאתאחתההצעותבעודשאוניברסיטה
אחרת תעדיף הצעה אחרת. בכל מקרה ראוי לאמץ את ההצעות
(.pilot)בזהירותובהדרגה,לאחרניסויראשוניבהיקףמוגבל
ואלהההצעות:
במלוא מובנם, תוך התאמתםliberal artsא. אימוץ לימודי ה
לתכניםולצרכיםשלהתלמידהישראלי.עתה,כאשררובהסטודנטים
אינםמכשיריםעצמםלהוראה,ניתןלהסתפקבחוגדיסציפלינריאחד
הנקודותהנותרותייוחדוללימודייסוד,60נקודות,ו60בהיקףשל
שהרכבם ותוכנם ייקבעו בכל אוניברסיטה. ההצעה מאפשרת לכל
סטודנטלהמשיךללימודיהתוארהשניבחוגהדיסציפלינרישבולמד
לתוארהראשון.ההצעהמוגבלתלתלמידימדעיהרוח)ואוליגםמדעי
החברה(.
ב.הארכתלימודיהתוארהראשוןבסמסטראחדלפחות,והואייוחד
ללימודיםכללייםוללימודימיומנויות,שהרכבםותוכנםייקבעובכל
אוניברסיטה.
20
ג. הנחלת מיומנויות והרחבת האופקים מתוך שמירת המתכונת
הקיימת של לימודי התואר הראשון. ההצעה מכוונת לכל תלמידי
התוארהראשוןבאוניברסיטה.היאמבוססתעלההנחהשלפניהפנייה
להתמחות תחומית נדרשת האוניברסיטה להביא את כל תלמידיה
לרמה בסיסית של אוריינות ושל השכלה כללית. בלי אוריינות כזו
האוניברסיטאות חוטאות גם כלפי התלמידים שיסיימו בשלב תואר
הבוגר אך במיוחד כלפי התלמידים שימשיכו לתארים מתקדמים
יותר.השינויהמוצעיחייבצמצוםמסויםשלרמתההתמחותבשלב
הבוגר. לתלמידים המחפשים באוניברסיטה השכלה גבוהה, בכל
מקצוע,צמצוםזהלאיהיהמשמעותי.לאחריםתאפשרהרחבתבסיס
המוכנותלרכושבהמשך,בצורהמעמיקהועשירהיותר,אתההתמחות
הנוספת.
הפורום ממליץ, ברוב דעות, שבתנאים הקיימים תאומץ ההצעה
השלישית, שפרטיה מופיעים בנספח ד. זאת בהתחשב בעובדה
ששיעור הסטודנטים לתואר ראשון הבוחרים בלימודים כלליים או
רבתחומייםבמדעיהרוחנמצאבעלייהמתמדת.
.הצורךבכוחאדםאקדמיבמדעיהרוח4
בעוד שבתשנ"ב עמד סך כל חברי הסגל הרגיל במדעי הרוח
באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת תלאביב, באוניברסיטת בר
,959.7 אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בןגוריון בנגב על
עדתשס"הירדמספרם—למרותהגידולהרבבמספרהסטודנטים—
.בשניםאלהירדבאוניברסיטאותהאמורותמספראנשיהסגל929.1ל
, ואילו מספרם של הפרופסורים מן148.9 ל181.7בדרגת מרצה מ
)ראונספחה(.במקביללכךעלההגיל253.0ל176.7המנייןעלהמ
הממוצע של אנשי הסגל הבכיר במדעי הרוח והגיע בשנת תשס"ד
שנים;גילממוצעזהגבוהמןהגילהממוצעבתחומיםהאחרים54.8ל
)להוציארפואה(והואגבוהבארבעשניםמןהגילהממוצעשלהסגל
הבכירבארצותהברית)ראונספחיםו—ז(.
כדילהבטיחאתהמשךפעילותןהתקינהשלהפקולטותלמדעיהרוח,
ישלאמודאתמספרחבריהסגלהצעיריםשקליטתםהכרחיתולהבטיח
שהאוניברסיטאותאכןתקצינהאתהתקניםהדרושים)ראונספחח(.
21
.עידודתלמידיםמצטיינים5
אחת הבעיות של התחום היא שרבים מבעלי הפוטנציאל הגבוה
בוחריםשלאללמודמדעיהרוח.בהיעדרמאגרגדולשלתלמידים
מצטיינים יידלדלו מדעי הרוח; בטווח הארוך עלולה להיפגע גם
רמת המחקר. לפיכך יש להעניק מלגות גבוהות במיוחד לתלמידים
מצטיינים שיבחרו ללמוד את אחד התחומים המוצעים במדעי
הרוח.
כמוכןראוילשקולהענקתמלגותלתלמידיםמצטייניםביותרשיבחרו
ללמודבחוגאחדבמדעיהרוחבצדלימודיהםבפקולטותלמדעיהטבע
ולטכנולוגיה. עידוד תלמידים מצטיינים ללמוד למשל מתמטיקה
ופילוסופיה,ביולוגיהוהיסטוריהאומחשביםוספרותהואאינטרסלא
רקשלמדעיהרוחאלאשלהאוניברסיטהבכללה.
.מלגותלתלמידיהתוארהשלישי6
כידוע,רביםמאודמתלמידיהתוארהשלישיבמדעיהרוחמסיימים
ומעלה.מצבזהאינורצוילתלמיד,למוסד40אתלימודיהםכשהםבני
שבוהואלומדולחברהבכללה.לפיכךישצורךדחוףלהקצותמלגות
התפנותלתלמידיהתוארהשלישי,אשרתותנינהבהתחייבותלסיים
אתלימודיהםתוךפרקזמןמוגדר.
.מדעיהרוחוהחינוךהתיכון7
ההכשרהבבתיהספרהתיכונייםבתחומיםבעליחשיבותלמדעיהרוח
אינה מספקת; כך הדבר בראש ובראשונה בתחום לימודי השפות.
על כן מומלץ לאתר תלמידי תיכון מצטיינים במדעי הרוח ולהקים
בשבילם מחנות קיץ ומסגרות לימוד נוספות, תוך עידוד מיוחד של
לימודישפות)בדומהלתכניותהקיימותבתחוםהמדעיםהמדויקים(.
ראוילהפוךאתההוראהבבתיהספרהתיכונייםלאטרקטיביתככל
האפשר לבעלי תואר שלישי. דרך אחת להבטיח זאת היא שמירת
הקשרביןהאוניברסיטאותלביןמוריתיכוןבעליתוארשלישי.למשל,
22
,ניתןלשתףמוריםאלהבמחקריםשעורכיםאנשיסגלאוניברסיטאי
תוך מתן תוספת שכר מתאימה למורים. מימוש המלצה זאת עשוי
לתרום למחקר באוניברסיטאות, להעלות את יוקרת המורים ולחזק
אתההוראהבבתיהספרהתיכונייםבתחומיםבעליחשיבותלמדעי
הרוח. אף ניתן להנהיג מסלול משולב של הוראה בתיכון ומשרה
חלקיתבאוניברסיטה.
גם המלצות אלו ראוי לממש תחילה בניסוי ראשוני בהיקף מוגבל
(.pilot)
.מדעיהרוחוהחברההישראלית8
;מדעיהרוחמופקדיםעלשימורהמורשתהתרבותית,הנחלתהוקידומה
הםמקניםרוחבאופקים,יכולתחשיבהביקורתיתופתיחותלתרבויות
אחרות; הם גם מפרשים ומבקרים את הידע המושג בדיסציפלינות
האחרות.נוסףעלכלאלהישלמדעיהרוחערךכלכלי:הלואמדעים
אלהמקיימיםומזיניםאתתשתיתההתרבותיתשלהחברה,שהיא
מקורענייןומשיכההןלמישחייםבהוהןלמישמבקשיםלהצטרף
אליה כחברים או כמבקרים. דא עקא, המערכת הכלכלית איננה
מתגמלתבמידההראויהאתמשמריהתרבותומקדמיה,ואףשלהקמת
אוניברסיטהאומרכז תרבותיש'השפעהסביבתית'בעלתהיבטים
כלכלייםמובהקים,איןהיאמשפרתבהכרחאתמצבםשליוצריה.
על אף חשיבותם של מדעי הרוח, אין הם זוכים להערכה הראויה.
יתרעלכן,ישפעררחבביןהמציאותלתדמית:אףעלפישלימוד
מדעיהרוחדורשרמתהפשטהגבוהה,שילובמיומנויותופתיחותבין
תחומית,הםנתפשיםכמקצועות'קלים',כבררתמחדל,ואףכמותרות
אוכעיסוקלשעותהפנאי.
לפיכךנחוצותפעולותיזומותהןבתוךהאוניברסיטאותוהןבחברה
הישראליתבכללה,במטרהלהבליטאתחיוניותםותרומתםשלמדעי
הרוח,אתעבודתהמחקרהענפהוהתובעניתהמתבצעתבהםואת
ההישגיםהמרשימיםשלהעבודההזאת.
הפעולותהמומלצות:
● קיומושלשבועמדעיהרוחמדישנהבשנה.כלשבועכזהייוחד
23
לתחוםמסוים,מתוךכוונהלחשפולקבוצותשונותבציבור.תכנית
לדוגמהמוצגתבנספחט.
● עריכת ועידה שנתית בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים, בנוסח 'ועידת רחובות', שתהיה בעלת נראוּת ציבורית
רחבה ככל האפשר. צוות ביןאוניברסיטאי ייעודי יגבש את
התכנית, שתיוחד בכל שנה לנושא מרכזי )כגון מדעי הרוח בין
לימודים'כלליים'ללימודים'יהודיים'(.לוועידהיוזמנואישיםמן
העולם האקדמי )ראשי אוניברסיטאות, חברי המועצה להשכלה
גבוהה,ראשימכללות,דקנים,מוריהפקולטותלמדעיהרוח(ומן
ההנהגההפוליטיתוהחינוכית)שריהחינוךוהמדע,יו"רהמזכירות
הפדגוגית,חבריועדתהחינוךשלהכנסת,ראשיארגוניהמורים,
ראשימוסדותחינוךוהוראהכמו'ביתהספרלמנהיגותחינוכית',
אנשיתקשורתבולטיםשהםבוגריחוגיםבמדעיהרוח(.ככלשיגדל
מעגלהמשתתפיםבוועידהכןייטב.
● הענקתמדליהבתחוםמדעיהרוחמידינשיאהמדינה.
● כלשנהקלנדריתתוכרז'שנתנושא'באחדמתחומיהדעת,ובדרך
זו יקודם הנושא ויובלט בציבור. רצוי שהשנה הראשונה תיוחד
למדעיהרוחאולאחדמתחומיהידעהכלוליםבקטגוריהזו.
● ייערךסקרתעסוקהשלבעליתוארשלישיבמדעיהרוח,שיבליט
אתתרומתםהרבהבשירותהציבוריובמערכתהחינוך.
● יקוימופגישותעםעורכיעיתונים,שבהןתוצגמצוקתםשלמדעי
הרוחותיבחנהדרכיםלהגברתחשיפתםבתקשורת.
● הרצאותלקהלהרחבזכולפריחהבזמןהאחרוןברובהאוניברסיטאות
והמוסדות להשכלה גבוהה, וכן במסגרות חוץאקדמיות. ראוי
לדון בתכנים של פעילות זו, ברמה המקצועית שלה, בתפוצתה
)מרכזמולפריפריה(ובאפשרותלתעלהלטובתהאינטרסשלמדעי
5.הרוח
שורהארוכהשלהמלצותשתכליתןלחזקאתמעמדןשלהפקולטותלמדעיהרוח5
Reinvigorating the Humanities: Enhancing:בתוךהאוניברסיטאותמופיעהבחיבורזה
Research and Education on Campus and Beyond, ed. Katherine Bailey Mathae &
Catherine Langrehr Birzer, Association of American Universities, Washington,
.www.aau.edu/issues/humanities.cfm.ראוD.C., April 22, 2004
24
.תפקידהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים9
האקדמיהתיזוםבדיקהשלמצבמדעיהרוחבישראלכלחמשעד
היאתרכיבועדהמחבריםמתוך6;שבעשנים,ותפרסםאתהמלצותיה
האקדמיהומחוצהלה,שתלווהאתיישוםההמלצותהנוכחיות;היא
תגייסתקציביםלפיתוחמדעיהרוחלפימתכונתקרןביכורהובדרכים
נוספות.
הרכבהוועדההמלווה:פרופ'ניליכהן)יו"ר(,פרופ'בנימיןאיזק,פרופ'
דןלאור,פרופ'גבריאלמוצקיןופרופ'יוסףקפלן.
כדוגמה אפשרית לבדיקה החוזרת תוכל לשמש רשימת ההמלצות של6
Empfehlungen zur Entwicklung und Förderung der Geistes-:הגרמניWissenschaftsratה
.wissenschaften in Deutschland, Berlin, 27. Januar 2006
25
נספחא:מודלות"תומדעיהרוח
מכתבושלפרופ'ג'מוצקין
לפרופ'ש'גרוסמןולפרופ'א'קירש
2006באפריל19
לכבוד
פרופ'שלמהגרוסמן
פרופ'אוריקירש
ות"ת,ירושלים
א"נ,
הובאבזאתלידיעתיכיברצונכםלקבלסיכוםבכתבשלדבריילות"ת
במרסבדברהדרךשבהות"תמממנתכיוםאתהפקולטותלמדעי13ב
הרוחבישראלואתהדרכיםשבהןניתןלשנותאתמודלהמימון.
בדברייהתייחסתילנושאיםאלו:
. מודלות"תוהמימוןהפנימישלהאוניברסיטה1
. מטרותיושלמודלות"ת:הוראהמוצלחתומצוינותבמחקר2
. תמחורומימוןבמדעיהרוח3
. עלויותתשתית4
.מודלות"תוהמימוןהפנימישלהאוניברסיטה1
הסיבהשנושאזההואכהחיוניהיאשהאוניברסיטאותהחלולממן
אתהיחידותהפנימיותשלהןעלפיהקריטריוניםהמיושמיםבמודל
המימון של ות"ת בחלוקת כספים בין האוניברסיטאות השונות.
האוניברסיטההעבריתאימצה,תוךשינוייםמסוימים,אתכללימודל
.הופתעתילשמוע1997ות"תלחלוקתהכסףביןיחידותיההחלמשנת
במהלךפגישתנוכיכמהמחבריות"תלאהיומודעיםלמצבזה.גם
נמסרליכילאלתוצאהזוהתכוונהות"ת.כפישנאמרלי,לות"תידוע
היטבכיהקריטריוניםשלהלמימוןאינםמודליםסביריםלצורךתקצוב
פנימיבאוניברסיטה.ואולםברורכיכלגוףשלמעלהמחציתקציבובא
ממקורותממשלתייםיבקשלהגדילככלהאפשראתהכנסתובאמצעות
26
היצמדותלקריטריוניםהכספייםשלהארגוןהמממן.בכלמקרהיותר
ויותרישתמשוהאוניברסיטאותבקריטריוניםשלות"תלצורךחלוקה
פנימיתאלאאםכןייכללותמריציםשלילייםבמודלעצמו.
.מטרותיושלמודלות"ת2
:למודלהכספישלות"תיששתימטרות
.לספקשיטההוגנתשלחלוקתכספיםביןהמוסדות,אשרמביאה1
.בחשבוןהןאתצורכיהסטודנטיםוהןאתהמצוינותבמחקר
א.המודלהנוכחימעודדאתהאוניברסיטאותלהעדיףשיעוריםגדולים2
שמשתתפיםבהםסטודנטיםרביםעלפניסמינריוניםקטנים.ההוראה
משוקללתעלפימספרהסטודנטים.הדברמעוררבעיה:במדעיהטבע
לעתיםקרובותעיקרהלימודמתבצעבמעבדות,והןממומנותממרכיב
המחקר בהקצאה. אין התחשבות תקציבית בסמינריונים לתלמידי
התוארהראשון.ואולםבמדעיהרוחהכשרתהתלמידיםנעשיתבדרך
הטובהביותרבסמינריונים.מדוע?המיומנותהבסיסיתהמוקניתבכל
תחומי מדעי הרוח היא כתיבת מאמרים ועבודות, ואפשר להקנות
עמודים.קריאהותיקון30—10אותהרקדרךקריאתמאמריםבאורך
של עבודות כאלה דורשים יותר זמן ומחשבה מהערכת מבחן על
בסיסכמותי.וכךבזמןשהכשרתסטודנטיםלתאריםמתקדמיםזוכה
למשקלמסויםבמודל,ישלהבטיחתקציביםגםלסמינריוניםלתואר
ראשון. המודל הנוכחי אינו מעודד לימוד איכותי לתואר הראשון
במדעיהרוח.הוכחשלימודאיכותילתוארהראשוןבמדעיהרוחהוא
נתיבעיקרילשיפורהמעמדהחברתי.קליותרוחסכונייותרלאפשר
גישהללימודיםגבוהיםבמדעיהרוחמאשרבמדעיהטבע.אךחינוך
זהחייבלהיותתובעניבשבילשיהיהבוכדילהיטיבאתהאפשרויות
המקצועיותשלהסטודנט.
ב.הפקולטותלמדעיהרוחבישראלמצליחותיחסיתברחביהעולם.2
הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית דורגה במקום ה
Times Higher Education בדירוג ההשוואתי של2005 בשנת36
,המקוםהגבוהביותרשהגיעהאליופקולטהישראליתSupplement
בתחוםכלשהו.הצלחהכזאתאינהמתבטאתבהקצבהכספית,אף
שהיהראוילהתחשבבהבתכנוןמודלהמימון.
27
ציון של מצוינות במדעי הרוח דורש כתיבת ספרים או ההדרה
ביקורתיתשלטקסטיםבעליחשיבות.כיוםרכיבהמחקרשלמודל
המימון משוקלל רק על פי מאמרים ודירוג של כתבי עת, ויש בכך
התעלמות מצורות הפקת המחקר העיקריות במדעי הרוח. כיצד
יש לשקלל תוצרי מחקר שאינם מאמרים בהתחשב בעובדה שאין
מערכתאחידהלדירוגתוצריםמעיןאלה?הצעהאחת:עלפרסוםשל
ספרשעברביקורתישלהעניקקרדיטשלשלוששניםלפחות)וזמן
זה אף אינו מתקרב לזמן הדרוש להפקת ספר בתחומים מסוימים(.
ככל שהקריטריונים לכלילתה של הוצאה לאור ברשימת ההוצאות
החשובותמחמיריםיותר,כךישלהעניקזמןארוךיותרכקרדיטעל
פרסוםשלכלספרבהוצאהכזאת.
נקודהנוספת:המערכתהנוכחיתמייחסתמשקלרבמדילפרסומים
באנגלית, בין ספרים ובין מאמרים. אך חוקרים במדעי הרוח, שלא
כמוחבריהםבמדעיהטבע,מפרסמיםרבותגםבצרפתית,בגרמנית,
ברוסיתובספרדית.פרופסוריםלשפותולספרותזוכיםלהכרהולכבוד
רקאםהםמפרסמיםגםבשפהשלהספרותהלאומיתשאותההם
חוקרים.
. מצוינות במדעי הרוח דורשת הכשרה מתקדמת בפרקי זמן1 .ג2
מגווניםמאוד.בתחומיםמסוימים,כמופילוסופיה,הזמןהנורמטיבי
הדרושלכךדומהלזהשבמדעיהטבע.תחומיםאחריםמבוססיםעל
בקיאותנרחבת,ובכללזההתמחותבמספרשפותאזוטריות.לכןעל
הסטודנט לתארים מתקדמים בתחומים אלה להשקיע שנתיים עד
שלוששניםנוספותלפנישיוכללהתחילבמחקרבעצמו.
.יתרעלכן,התפוקהגםהיאשונה.במדעיהטבעישעבודות2..ג2
דוקטורהמדווחותעלפריצתדרךמחקריתאחת,אולחלופיןנוצרות
כאוסף של מאמרים בתחום מסוים. בכמה מתחומי מדעי הרוח על
הממצא המחקרי לעבודת דוקטור לכלול סקירה אנציקלופדית של
כלהמחקריםהקודמיםשנעשובתחום.מסיבהזודוקטורנטיםרבים
במדעיהרוחאינםמצליחיםלעמודבדרישתהאורךהמרבילעבודה
שקבעורשויותהמחקרשלהם.במיליםאחרות,כיוםאיןהתחשבות
בדרישותהשונותלקבלתתוארדוקטורבתחומיהדעתהשונים)אין
שום היגיון בכפיית הדרישות המחקריות של תחום אחד על תחום
אחר,מאחרשדרישותאלהמוגדרותבאופןביןלאומי(.
28
.תמחורומימוןבמדעיהרוח3
א.ברורכיישלהפנותאתרובהכספיםבישראללמדעיהטבע,מכיוון3
,שבמצבנוהנוכחיקידוםהמדעיםחיונילהישרדותהלאומית.אםכן
מדוע בכלל יש לתמוך במדעי הרוח? הנימוקים הרגילים לתמיכה
במדעיהרוחהםאידאולוגיים—והםמנוסחיםלעתיםקרובותכזהות
לאומית וכהבנת העולם. במילים אחרות, איננו יכולים לשמר את
הזיכרוןהלאומישלנוללאמדעיהרוח,ולאנוכללהביןלאאתשכנינו
ולאאתהעולםללאההתמחויותהמסופקותעלידימדעיהרוח.
ישסיבהנוספתומכרעתלהיטיבאתמימונםשלמדעיהרוח:המצוינות
קלהיותרלהשגהבתחומימדעיהרוחמשוםשעלויותהמחקרבהם
נמוכות מעלויות המחקר במדעי הטבע. אם תפחיתו מיליון דולר
מתקציבמדעיהרוח,פגעתםקשותביכולתהמוסדיתלמימונם.בה
במידהאםתוסיפומיליוןדולרלתקציבמדעיהרוח,לסכוםהזהתהיה
השפעהדרמטית.לעומתזאת,במדעיהטבעהוספהאוקיצוץשלסכום
דומה ישפיעו אך מעט. לכן התועלת השולית של כספים המוקצים
למדעיהרוחעולהבהרבהעלזושלכספיםהמוקציםלמדעיהטבע.
נקודת המפתח אפוא היא שלמצוינות יש השפעה יתרה: מצוינות
הנראיתלעיןבמדעיהרוחתקלאתגיוסהכספיםגםלמדעיהטבע,
במיוחד מתורמים פרטיים. למצוינות בכל תחום שהוא יש השפעת
משובעלגיוסכספיםלתחומיםאחרים,והמצוינותבמדעיהרוחגם
זולהיותרוגםקלהיותרלהשגהמבמדעיהטבע.מצוינותאקדמית
נראיתלעיןמביאהתועלתלמדינתישראל;היאמשפרתאתדירוגה
ואתמעמדהבעולם.
ב.יתרעלכן,המודלשלות"תמסווהאתהרווחיותהאמִ תיתשל3
,כלתחומיהדעתהשונים,מכיווןשאםות"תמקצהסכומיםמוגדרים
ש"ח ליחידה בתחום600 ש"ח ליחידה בתחום אחד ו100 למשל
אחר,נראההדברכאילוהתחוםהשנימועדףבהרבהעלפניהתחום
הראשון.אךזאתרקמשוםשות"תבחרהבסכומיםאלהכקריטריונים.
תגובתהשלות"תתהיהשהיאמבססתאתהקצאתהלכליחידהעל
פי עלויות ההוראה והמחקר בדיסציפלינות השונות. אך כל ארגון
כלכליהמתקצבלפיעלותמסתיראתהרווחיותהאמתית,משוםשכך
התמורהנגזרתמהעלותולאמהרווחאומההישגים.לוהיוהיחידות
השונותצריכותלהתחרותבשוקהחופשי,ייתכןשהתוצאותהיושונות
29
למדי.ההוכחהלכךהיאעושרההיחסישלאוניברסיטתחיפהכאשר
לאהייתהלהפקולטהלמדעיהטבע.במיליםאחרות,אםמדעיהרוח
באמתזוליםיותר,בשוקהחופשיהיהאפשרלדרושבהםשכרלימוד
פחוּת,למשוךיותרסטודנטיםולהשיגמחזורגדוליותרמזהשלמדעי
הטבע,שמעצםטיבםישבהםהמעצורשלעלויותההשקעההגדולות,
ועל כן כמה מלימודי המדעים המדויקים לא היו יכולים להתחרות
בשוק לימודי חופשי. המסקנה: תקצוב לפי עלויות משוערות אינו
משקףיכולתקיוםכלכליתאמתית,שאינהידועהבמקרהשלמתקצב
מונופוליסטכמוות"ת,חוץמתחומיםנדרשיםכמותאריםמתקדמים
במשפטיםוברפואה.
ג. בעיה אחת שאולי היא ייחודית לאוניברסיטה שלי היא הגורם3
המוסדי המרתיע את הפקולטות מגיוס פרטני של כספים. מעודדים
אתחבריהסגללהגישבקשותלמענקימחקר,אךהםזוכיםלתגמולים
שונים אם בקשתם הוגשה לקרנות מחקר שהוגדר תחרותי, ארגון
מחקר "לאתחרותי" או תורמים פרטיים, מתוך הנחה שהערכת
עמיתיםתחרותיתהיאסמןשלמצוינותבמחקר.
.חלוקתהכספיםשלארגונימימוןלפיתחומי1:שתיבעיותישכאן
הדעת אינה שווה, אלא משקפת את סדרי העדיפות המחקריים
הלאומיים והביןלאומיים. כך יתוגמל מחקר מסוים משום שלקרן
המממנתישענייןבסוגמחקרשכזה,תוךהתעלמותמהשאלהאם
. מעצם2 .סוג מחקר זה אכן תורם להתפתחות האקדמית אם לאו
מהותהמערכתמעיןזומטפחתאתהחוקריםשאינםמקדישיםזמן
לגיוסכספיםממקורותפרטיים)ראוילצייןכיבימינוסומכיםתורמים
פרטיים על ועדות אקדמיות שיסננו את הבקשות למימון מחקר
המובאותאליהם(.
הפרופילהמחקריהאופטימלימכווןאפואלייצורביורוקרטיםאקדמיים
ולאיזמיםאקדמיים.ברורכיההשכלההגבוההזקוקהלמימוןחיצוני
גוברוהולך.ות"תצריכהלתגמלאתגיוסהכספיםעלצורותיוהשונות
באופןשווה,אולאלתגמלאותוכלל.גםבדרךזויגויססכוםגבוה
יותרללימודירפואהמללימודישומרית,אךעדיפותהשלהרפואהלא
תוגברבאמצעותמערכתהמימון.המעונייניםללמודשומריתיומרצו
למצוא מימון עצמי )פרטי(, והעול התקציבי על האוניברסיטה ועל
משלםהמסיםהישראלייקטן.
30
.עלויותתשתית4
תקציביהתשתיתבמדעיהרוחלאעלובקצבשעלותקציביהתשתית
במדעי הטבע. הסיבות לכך ברורות: העלויות במדעי הטבע עולות
בקצבמסחרר,וידועכיהעלויותבמדעיהרוחעולותבקצבאטייותר.
אךהבעיההאמתיתהיאההערכההדיפרנציאליתשלחשיבותןשל
המעבדה ושל הספרייה במערכת האוניברסיטאית. אפילו ות"ת לא
רואהבספרייהחלקממשימתהמימוןשלה,ואילומעבדותהמחקר
נחשבותחלקבלתינפרדמהפרויקטהאוניברסיטאי.תכניותרכישה
גדולותשלספריםומקורותמידעחיוניותלמחקרבמדעיהרוח.לאמתו
שלדבר,עלויותהתשתיתבמדעיהרוחגדלובמידהרבהבחמישים
השנים האחרונות. עלות ההוראה הממוצעת לכל סטודנט לתואר
הראשוןבמדעיהרוחהיאאכןקטנהיחסית.ואולםעלויותהתשתית
בכללן אינן קטנות משום שהמצאת מכונת הצילום גרמה לעלייה
מסחררתבמחיריהספרים.המו"לים,ביָדעםכימכונותצילוםפירושן
מכירתפחותספרילימוד,קובעיםאתמחיריהספריםלשוקהשבוישל
הספריותהגדולות.חיוניתכאןתכניתפיתוחלאומית,אשרתאפשר
הוצאתכספיםיעילהיותרברמההלאומית.לעתיםקרובותדורשים
מהפקולטותלמדעיהרוח'למזג'מחלקות.הצעדהראשוןיוכללהיות
מיזוגלאומישלהעלויותהגבוהותיחסיתשלספרייהותשתית.
מסקנה
במערכת הקצאת כספים ביורוקרטית מדעי הרוח אינם עומדים
בתחרותעםהפקולטותהאחרותמכיווןשרובםמייצריםמוצרינישה
וגםRobert Maxwell במהותם )כגון אגיפטולוגיה או תלמוד(. גם
הוכיחו כי מוצרי נישה יכוליםLouis Vuitton Moet Hennessy
להיותרווחייםמאוד,כיניתןלשווקםבמחירגבוה.כיצדניתןלהחיל
מודל זה על האוניברסיטאות, לנוכח העובדה שאי אפשר לשווק
אגיפטולוגיהכפי שמשווקים שמפניה? שוקי האוניברסיטה מוגדרים
במונחיםשליוקרה.ליוקרהישוישהשפעהעלהמימון,אךלאביחס
שלאחדלאחד.טענָתיהיא,כפישציינתילעיל,שמדינהענייהיחסית
כמו ישראל, כמו מדינות מתפתחות אחרות, יכולה להרוויח הרבה
ממוצרינישה.הענייןהואשכלכלהבעלתאפשרויותמימוןמוגבלות
31
זקוקהלמספררבשלמוצרינישה.התמקדותיתרבמספרמועטשל
מוצרים עלולה להביא לקריסה פתאומית כאשר השוק של מוצר
ייחודייקרמתמוטט)חשבועלמדינותשבהןהכלכלהתלויהבמכירת
בננות,קקאואוקפה(.ישלעודדאתהאוניברסיטאותבישראללפזר
אתמוצריהמחקרשלהן,במקוםלרכזאותםבמחלקותייחודיות.יש
לתגמלאותןביתרשאתעלמצוינותיוקרתיתוגםעליכולתןלהפוך
מצוינותזולמימוןמוגבר,ללאקשרלמקורהכסף.
ברורכילמודלהתקצובשלות"ת,הארגוןהמממןהעיקרי,ישהשלכות
חברתיותואיכותיות.מודלמעיןזהחייבלהיבנותגםעלבסיסשל
גישהלהשכלההגבוההוגםעלהשגתמצוינותבמחקר.איננימאמין
כיניתןלהשיגאףאחתממטרותאלה,מערכתחינוכיתודמוקרטית
אמתיתבמיטבהאומיזםמחקראמתי,ללאמודלמימוןאשריעניק
תמריציםנבוניםלהישגיםבמדעיהרוח.
בכבודרב,
גבריאלמוצקין
הקתדרהלפילוסופיהע"שאחדהעם
האוניברסיטההעבריתבירושלים
32
נספחב:מאההפקולטותהמובילותלמדעיהרוח
Times 2006 Ranking
Top 100 Universities in Arts and Humanities
RANK
NAME
COUNTRY
Score
1
Cambridge University
UK
100
2
Oxford University
UK
99.7
3
Harvard University
US
92.3
4
University of California, Berkeley
US
85.8
5
Sydney University
Australia
83.6
6
Australian National University
Australia
81.9
7
Melbourne University
Australia
79.9
8
Yale University
US
79.7
9
Princeton University
US
72.4
10
Beijing University
China
68.2
11
University of Toronto
Canada
65.9
12
McGill University
Canada
65.8
13
Edinburgh University
UK
64.2
14
Columbia University
US
63.9
15
Stanford University
US
62.9
16
Paris IV — Sorbonne
France
62.5
17
University of Chicago
US
61.0
18
University of South Wales
Australia
60.6
19
London School of Economics
UK
59.9
20
University of California, Los Angeles
US
59.4
21
Massachuses Institute Technology
US
59.2
22
National University of Singapore
Singapore
58.6
23
King’s College London
UK
57.7
24
Amsterdam University
Netherlands
57.6
25
Ecole Normale Supérieure Paris
France
56.8
26
Copenhagen University
Denmark
56.7
27
Tokyo University
Japan
55.3
28
Monash University
Australia
54.7
29
Auckland University
New Zealand
54.1
30
School of African & Oriental Studies
UK
53.9
31
Bologna University
Italy
53.8
32
University of British Columbia
Canada
53.2
33=
Free University Berlin
Germany
52.3
33=
Hong Kong University
Hong Kong
52.3
35
University College London
UK
51.6
33
RANK
NAME
COUNTRY
Score
36
Kyoto University
Japan
51.2
37=
Vienna University
Austria
50.4
37=
Warwick University
UK
50.4
39=
Trinity College Dublin
Ireland
50.2
39=
University of Michigan
US
50.2
41
Cornell University
US
50.0
42
Queensland University
Australia
49.9
43
Hebrew University of Jerusalem
Israel
49.6
44
St. Andrews University
UK
48.2
45
University of Pennsylvania
US
45.6
46
University of Texas at Austin
US
45.4
47
New York University
US
45.3
48=
Brown University
US
44.9
48=
Johns Hopkins University
US
44.9
50
Macquarie University
Australia
44.8
51
Manchester University
UK
44.0
52
Heidelberg University
Germany
43.8
53
Leiden University
Netherlands
43.1
54
La Trobe University
Australia
42.6
55
Leeds University
UK
42.2
56
La Sapienza, Rome
Italy
42.2
57
Bristol University
UK
42.1
58
Waseda University
Japan
41.9
59
RMIT University
Australia
41.6
60
Paris 1 Panthéon Sorbonne
France
41.5
61
Helsinki University
Finland
41.1
62
Sussex University
UK
41.0
63
Utrecht University
Netherlands
40.7
64
York University
UK
40.6
65
Oslo University
Norway
40.4
66
University of Pisburgh
US
40.3
67
Birmingham University
UK
39.6
68
Glasgow University
UK
38.5
69
Tasmania University
Australia
37.5
70
Gadjah Mada University
Indonesia
37.3
71=
Duke University
US
37.2
71=
University of Western Australia
Australia
37.2
73=
University of Alberta
Canada
37.1
73=
Catholic University Leuven (Flemish)
Belgium
37.1
75
Delhi University
India
36.7
76=
Nanjing University
China
36.6
76=
Victoria University
New Zealand
36.6
34
RANK
NAME
COUNTRY
Score
78
Tsing Hua University
China
36.5
79=
Catholic University Louvain (French)
Belgium
36.2
79=
Queen Mary University of London
UK
36.2
79=
Uppsala University
Sweden
36.2
82=
Fudan University
China
36.1
82=
Open University
UK
36.1
82=
University of Wisconsin
US
36.1
85
Chinese University of Hong Kong
Hong Kong
35.8
86
Queensland University Tech
Australia
35.4
87=
Geneva University
Switzerland
35.1
87=
Tel Aviv University
Israel
35.1
89
Brussels Free University
Belgium
34.4
90
Florence University
Italy
34.3
91
Humboldt University Berlin
Germany
33.8
92
Cardiff University
UK
33.7
93
Goldsmith University of London
UK
33.5
94
University of Adelaide
Australia
33.1
95=
Bielefeld University
Germany
32.9
95=
University of California, Irvine
US
32.9
95=
Newcastle University
Australia
32.9
98
Dartmouth College
US
32.8
99=
McMaster University
Canada
32.7
99=
University of Technology
Australia
32.7
Times Higher Education Supplement, Oct. 2006:המקור
35
נספחג:מקבליתוארשלישיבמדעיהרוח
מדעיהרוחהכלליים
מקבליתוארשלישי,לפימקצועות
שנתלימוד
מדעי
הרוח
הכלליים
לימודי
יהדות
פילוסופיה
היסטוריה
ארכאולוגיה:
תתתחום
מדעי
הרוח
האחרים
לימודים
כלליים
סה"כ
תשנ"א25
6
5
12
1
1
0
תשנ"ב34
3
7
18
2
4
0
תשנ"ג49
7
11
22
4
4
1
תשנ"ד30
4
14
8
3
1
0
תשנ"ה58
10
10
26
3
6
3
תשנ"ו33
5
6
14
4
4
0
תשנ"ז66
9
13
32
5
7
0
תשנ"ח62
12
11
29
6
4
0
תש"ס61
17
11
21
3
9
0
תשס"א78
14
24
28
1
11
0
תשס"ב68
15
17
24
4
8
0
תשס"ג106
30
25
38
4
9
0
תשס"ד125
22
38
33
8
24
0
מדעיהרוחהכלליים
מקבליתוארשלישי,לפיאוניברסיטאות
שנתלימוד
סךהכול
האוניברסיטה
העברית
אוניברסיטת
תלאביב
אוניברסיטת
בראילן
אוניברסיטת
חיפה
אוניברסיטת
בןגוריון
תשנ"א25
10
9
4
2
0
תשנ"ב34
20
9
2
3
0
תשנ"ג49
22
16
8
3
0
תשנ"ד30
16
11
2
1
0
תשנ"ה58
26
16
11
5
0
תשנ"ו33
12
13
8
0
0
תשנ"ז66
30
20
7
7
2
תשנ"ח62
27
19
9
7
0
תש"ס61
20
12
17
9
3
תשס"א78
27
20
18
11
2
תשס"ב68
25
18
14
7
4
תשס"ג106
32
26
32
11
5
תשס"ד125
41
17
33
29
5
תשס"ה125
31
31
38
18
7
.המקור:ות"ת.הערה:חסריםנתוניםלשנתתשנ"ט
36
שפות,ספרויותולימודיםרגיונליים
מקבליתוארשלישי,לפימקצועות
שנתלימוד
שפות
ספרויות
ולימודים
רגיונליים
שפה
וספרות
עברית
שפהוספרות
ערבית
ולשונות
שמיות
אחרות
שפות
וספרויות
אחרות
לימודים
רגיונליים
תרבות
בלשנות:
תתתחום
תשנ"א23
12
2
5
3
0
1
תשנ"ב20
4
4
8
4
0
0
תשנ"ג20
9
1
6
3
0
1
תשנ"ד25
13
2
7
3
0
0
תשנ"ה22
10
2
7
3
0
0
תשנ"ו35
19
2
4
5
4
1
תשנ"ז20
11
0
5
0
4
0
תשנ"ח25
13
1
4
3
3
1
תש"ס53
19
8
9
5
10
2
תשס"א57
21
3
17
8
8
0
תשס"ב49
15
5
13
8
7
1
תשס"ג53
14
1
21
3
12
2
תשס"ד86
34
10
24
4
14
0
שפות,ספרויותולימודיםרגיונליים
מקבליתוארשלישי,לפיאוניברסיטאות
שנתלימוד
סךהכול
האוניברסיטה
העברית
אוניברסיטת
תלאביב
אוניברסיטת
בראילן
אוניברסיטת
חיפה
אוניברסיטת
בןגוריון
תשנ"ג20
12
3
5
0
0
תשנ"ד25
9
2
14
0
0
תשנ"ה22
11
3
8
0
0
תשנ"ו35
17
10
8
0
0
תשנ"ז20
7
5
8
0
0
תשנ"ח25
8
4
12
1
0
תש"ס53
25
12
14
2
0
תשס"א57
20
8
23
4
2
תשס"ב49
25
7
14
3
0
תשס"ג53
11
14
23
5
0
תשס"ד86
25
14
32
11
4
תשס"ה81
21
10
33
11
6
.המקור:ות"ת
הערה:חסריםנתוניםלשנתתשנ"ט.
37
נספחד:תכניתלהנחלתמיומנויותוהרחבתההשכלה
לתלמידיכלהפקולטות
יעדים
● הקנייתמיומנויותשלניתוחחומרקריאהושלהתבטאותמדעית
בכתבבעבריתובאנגלית.
● הרחבת ההשכלה הבסיסית: פתיחת אופקים לכל תלמידי
האוניברסיטה,מעברלגבולותהפקולטות;חשיפהשלכלהתלמידים
למושגייסודבמדעיםהשונים,ולמדעיהרוחכנכסצאןברזלשלכל
תרבות.
● פיתוחשלסקרנותאינטלקטואליתתרבותיתרחבהלטווחארוך.
● בכל פקולטה: הקניית בסיס רחב, מעבר לתחומי ההתמחות של
התלמידים.
דרכייישום
א . מ יומ נו יו ת א ק דמ יו ת ב ס י ס יו ת
● שיעור סמסטריאלי להקניית מיומנות קריאה וכתיבה בעברית
מדעית.
● שיעור סמסטריאלי להקניית מיומנות קריאה וכתיבה באנגלית
מדעית.
. השיעורים ייבנו בתיאום עם הפקולטות והחוגים כך שחומר1
הקריאהונושאיהדיוןיהיובמגווןרחבשלתחומים,והתלמידים
ירכשואתהמיומנותאגבקריאהבנושאהקרובלתחומם.
. שיעוריםאלה)בהיקףשללפחותשעתייםשבועיותכלאחד(2
יהיוחובהעלכלהתלמידיםלתוארבוגראוניברסיטהבשנה
הראשונהללימודיהםותנאימעברלשנההשנייה.לאיינתןציון
עלהשיעורים,והםלאייחשבובמנייןנקודותהזכות.
. בשיעורבעבריתאקדמיתיושםדגשעלכשירותלשוניתפעילה,3
.ובעיקרעלכתיבהמדעית
. השיעוריםבאנגליתאקדמיתיכוונולרמותשונותשלשליטה4
בשפהויכללוהקנייתמיומנויותבקריאהובכתיבה.עםזאת,יש
להניחשברובהרמותתתפוסהקנייתהמיומנותבקריאהמקום
מרכזי.
38
. אף ששיעורים אלה מיועדים להקנות כלים טכניים, חשוב5
.לבנותםבצורהמקורית,המעודדתחשיבהביקורתית
ב . ה שכל ה כלל י ת
● שנישיעוריםכללייםבשתיפקולטותשבהןאיןהתלמידמתמחה,
שלפחותאחדמהםבתחוםמדעיהטבעוהשניבתחוםשלמדעי
הרוח,מדעיהחברהאומשפטים.
. השיעורים )במדעים הניסוייים והעיוניים( יישאו אופי כללי1
,וייבנו מתוך הקפדה על שילוב של ידע בסיסי ומחקר עדכני
כךשהםיקנוידיעותיסודיחדעםחשיפהלנושאיםהנמצאים
בחזיתהדיוןהמחקרי.
. השיעורים ייבנו במיוחד בשביל התלמידים שאינם שייכים2
.לתחום
נ"זכלאחד(.4. השיעוריםיהיובדרךכללשנתיים)במשקל3
. התלמידים יחויבו ללמוד שיעורים אלה במהלך השנתיים4
.הראשונותללימודיהם,ולפחותאחדמהםבשנההראשונה
ג . ה רחב ת ה ה שכל ה ב תחו ם ל ימו ד יו ה רח בשלהתלמיד
● לפחות שני שיעורים כלליים בפקולטה שבה התלמיד לומד,
בתחומיםהשוניםמתחוםהתמחותו.
. השיעוריםיהיומבואותבעליאופיכללי,וייבנותוךהקפדהעל1
שילובידעבסיסיומחקרעדכני,כךשהםיקנוידיעותיסודיחד
עםחשיפהלנושאיםהנמצאיםבחזיתהדיוןהמחקרי.
נ"זכלאחד(,וכל4. השיעוריםיהיובדרךכללשנתיים)במשקל2
.(נ"ז2אחדמהםילווהבתרגיל)במשקל
. התרגיליםיינתנובקבוצותקטנותיותרמןהשיעור,ואפשריהיה3
.להתאימםלנושאיההתמחותהשוניםשלהתלמידים
. התלמידים יחויבו ללמוד שיעורים אלה במהלך השנתיים4
.הראשונותללימודיהם,ולפחותאחדמהםבשנההראשונה
. מוצע שבהפעלה המדגמית במדעי הרוח יהיו אלה מבואות5
כללייםלהיסטוריה,לספרותמופת,לפילוסופיה,לאמנויותאו
לתולדותהדתות.
שעותלימודשנתיות,שיקנו12בסךהכולמדוברבלימודיםבהיקףשל
נ"ז.20
39
● ההצעה מינימלית ביותר בהיקפה, והיא מכוונת למבנה הנוכחי
שלב"אתלתשנתי.עיקרלימודיהיסודמרוכזיםבשנההראשונה
והשנייה, וכבר השנה הראשונה כוללת מספר שיעורים בתחום
ההתמחות. אם יחליט התלמיד להחליף תחום לאחר השנה
הראשונה,ייחשבושיעוריםאלהבמנייןשיעוריהבחירה.לימודי
ההתמחותיתרכזובשנההשנייהוהשלישית.
● את שיעורי ההשכלה הכללית ואת שיעורי ההרחבה בתחום
לימודיושלהתלמידילמדוחבריסגלבכירים.
● השלמההכרחיתלהצעה,שתאזןאתהחינוךהרחבמאודבשנה
הראשונה, היא בניית תכניות למצטיינים בתחומי ההתמחות
השוניםבשנההשלישית.
● הצלחתהשלההצעהתלויהבבנייהנכונהשלהשיעוריםשייכללו
בה.האתגרשלבנייתשיעוריםכלליים,ברמותשונותשלהעמקה,
ידרוש מחשבה יצירתית ועבודה משותפת. כדי לעודד השקעה
בתכנוןשיעוריםכאלה,ישלהקצותמשאביםלבנייתהשיעורים
ולפיתוחם. המורים יתבקשו להגיש הצעות ראשוניות, וההצעות
תיבחנהעלידיצוותשייקבעלכך;צוותזהגםיוסמךלתתייעוץ
וסיועלפיתוחההצעותשתתקבלנה.כברבמהלךהשנההראשונה
להפעלתהתכנית,וכןבתוםהשנההראשונהוהשנייה,ישלדאוג
לבחינהמחודשת,להפקתלקחיםולתיקון,הןבאשרלכלשיעור
ושיעורוהןבאשרלתכניתבכללה.
40
נספחה:סגלאקדמיבכירבתקציבהרגילבאוניברסיטאות,לפישנתלימוד,מוסדודרגה
שנה
דרגה
סה"כ
סה"כ
מדעי
הרוח
או"ע
הטכניון*
תלאביב
בראילן
חיפה
בןגוריון
מכון
ויצמן
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
תשנ"ב
סה"כ4,053.8
984.2
1,041.3
270.9
569.2
24.5
1,000.8
300.1
476.8
179.0
300.5
133.0
399.4
76.7
265.8
פרופסורמן
המניין
1,197.4
176.6
395.8
82.5
193.5
—
279.5
53.7
90.4
20.7
46.2
15.3
87.1
4.5
104.9
פרופסורחבר1,109.9
226.9
244.3
63.8
182.7
5.5
283.2
73.4
118.7
39.4
60.8
29.3
119.2
15.6
101.1
מרצהבכיר1,142.7
390.8
247.5
88.7
142.4
10.8
282.5
107.6
161.5
77.3
126.2
63.5
128.0
43.1
54.5
מרצה603.8
189.8
153.7
35.9
50.6
8.2
155.6
65.4
106.2
41.7
67.4
25.1
65.0
13.6
5.3
תשנ"ה
סה"כ4,344.6
1,013.3
1,034.7
258.3
577.2
21.9
1,058.8
309.0
543.6
192.7
365.2
147.9
487.8
83.4
277.2
פרופסורמן
המניין
1,368.8
218.0
422.8
91.3
204.0
—
329.8
66.5
128.1
33.0
58.1
18.9
121.5
8.3
104.5
פרופסורחבר1,115.3
235.8
215.5
57.6
177.8
5.7
282.9
75.8
122.1
41.9
73.0
31.2
139.1
23.6
104.8
מרצהבכיר1,181.4
377.5
248.4
77.3
133.3
10.4
273.8
102.6
168.9
79.7
144.9
70.2
149.5
37.3
62.6
מרצה679.1
181.9
148.0
32.1
62.1
5.8
172.3
64.1
124.5
38.1
89.2
27.6
77.7
14.2
5.3
תשנ"ח
סה"כ4,606.1
1,058.9
1,054.6
253.3
565.6
20.1
1,141.8
317.8
565.7
200.5
387.1
155.5
602.4
111.7
288.9
פרופסורמן
המניין
1,542.8
239.3
439.9
102.5
223.8
—
391.5
78.2
136.5
23.8
67.2
18.7
177.9
16.1
106.0
פרופסורחבר1,131.9
252.6
226.2
49.7
159.9
6.4
295.7
81.0
116.7
50.1
88.9
38.3
136.2
27.1
108.1
מרצהבכיר1,236.4
360.0
232.2
63.8
143.7
7.5
279.2
97.6
193.1
83.6
146.3
71.7
169.2
35.8
72.7
מרצה695.1
207.0
156.3
37.4
38.2
6.2
175.4
61.0
119.4
42.9
84.6
26.8
119.1
32.7
2.1
41
שנה
דרגה
סה"כ
סה"כ
מדעי
הרוח
או"ע
הטכניון*
תלאביב
בראילן
חיפה
בןגוריון
מכון
ויצמן
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
תש"ס
סה"כ4,688.5
1,060.6
1,009.2
238.0
568.3
18.9
1,162.5
321.7
603.8
207.1
403.3
155.6
650.0
119.3
291.5
פרופסורמן
המניין
1,587.5
253.3
426.5
98.6
221.4
—
410.7
73.9
144.7
34.8
82.5
26.1
189.1
19.9
112.6
פרופסורחבר1,140.5
247.7
207.5
45.3
178.1
6.8
287.9
84.0
124.8
51.6
91.6
32.7
141.8
27.2
108.8
מרצהבכיר1,265.2
354.0
243.3
62.8
142.4
5.8
287.3
105.5
208.1
79.8
143.3
63.6
174.6
36.5
66.3
מרצה695.3
205.6
131.9
31.4
26.5
6.2
176.6
58.3
126.2
40.9
86.0
33.2
144.4
35.6
3.7
תשס"ב
סה"כ4,637.8
1,070.5
983.3
238.9
542.2
13.6
1,124.2
317.4
576.5
205.0
434.2
165.0
688.4
130.6
289.0
פרופסורמן
המניין
1,563.4
276.3
413.7
100.0
201.2
—
395.6
82.4
155.1
41.9
81.1
27.8
203.1
24.2
113.5
פרופסורחבר1,136.1
241.9
207.8
45.9
176.0
5.0
246.8
68.1
118.9
48.4
115.0
45.6
161.3
28.9
110.2
מרצהבכיר1,231.2
345.4
238.1
61.3
146.9
4.9
298.6
110.2
186.2
73.8
130.3
51.8
174.0
43.4
57.2
מרצה707.2
206.8
123.7
31.8
18.1
3.6
183.2
56.7
116.2
40.8
107.8
39.8
150.0
34.0
8.1
תשס"ד
סה"כ4,462.1
976.6
966.5
232.0
520.8
14.3
980.1
270.2
550.8
185.4
457.0
158.9
700.8
115.8
286.1
פרופסורמן
המניין
1,500.3
262.2
400.7
97.7
192.5
1.0
359.7
73.4
142.5
43.7
84.7
23.8
203.4
22.7
116.8
פרופסורחבר1,099.0
206.8
202.3
40.3
173.0
3.0
229.1
57.8
121.3
43.2
107.4
41.8
159.6
20.8
106.4
מרצהבכיר1,202.5
334.5
227.8
59.1
146.1
6.1
274.0
104.9
168.6
68.1
143.8
53.7
189.5
42.5
52.8
מרצה660.3
173.1
135.7
34.9
9.2
4.2
117.3
34.1
118.5
30.4
121.1
39.6
148.4
29.9
10.1
(סגלאקדמיבכירבתקציבהרגילבאוניברסיטאות,לפישנתלימוד,מוסדודרגה)המשך
42
שנה
דרגה
סה"כ
סה"כ
מדעי
הרוח
או"ע
הטכניון*
תלאביב
בראילן
חיפה
בןגוריון
מכון
ויצמן
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
רוח
כלל
הסגל
תשס"ה
סה"כ4,378.4
940.8
939.6
223.5
502.3
11.7
948.3
251.5
544.8
182.5
466.2
158.0
692.7
113.6
284.5
פרופסורמן
המניין
1485.6
252.9
395.9
90.2
191.5
0.0
359.9
69.9
133.6
39.6
90.0
28.5
198.1
24.8
116.6
פרופסורחבר1063.4
199.5
189.6
44.3
163.0
1.3
209.5
53.7
118.8
43.1
112.1
40.2
161.5
16.9
108.9
מרצהבכיר1219.4
336.1
213.5
53.4
139.7
7.1
290.7
105.3
178.6
69.9
152.7
56.9
192.6
43.5
51.6
מרצה610.0
152.3
140.5
35.6
8.1
3.3
88.2
22.6
113.8
29.8
111.4
32.4
140.6
28.5
7.5
.*הסגלבמדעיהרוחבטכניוןאינומלמדלימודיםלקראתתוארבמדעיהרוחאלאקורסיםשנועדולהעשרתהסטודנטים
המקור:ות"ת.
סגלאקדמיבכירבתקציבהרגילבאוניברסיטאות,לפישנתלימוד,מוסדודרגה)המשך(
43
נספחו:הגילהממוצעשלהסגלהאקדמיהבכיר
בתקציבהרגילבאוניברסיטאות,
לפיתחוםלימודיםושנה)תשנ"ה—תשס"ד(
(, עמ'2005/2004) ( ותשס"ה2004/2003) לשנת תשס"ד32/31 'המקור: דוח ות"ת מס
.131
סה"כ
מדעי הרוח
חינוך
מדעי החברה
עסקים ומדעי הניהול
משפטים
רפואה
מקצועות עזר רפואיים
מתמטיקה ומדעי המחשב
מדעי הטבע הפיסיקליים
מדעי הטבע הביולוגיים
חקלאות
הנדסה
אחר
תשס"ד
תש"ס
תשנ"ה
44
נספחז:הגילהממוצעשלהסגלהאקדמיהבכירבישראל
ובארצותהברית,לפיתחומילימודנבחרים
(, עמ'2005/2004) ( ותשס"ה2004/2003) לשנת תשס"ד32/31 'המקור: דוח ות"ת מס
.132
הנדסה
מינהל
עסקים
מדעי
החברה
מדעי
הטבע
סה"כ
חקלאות
חינוך
מדעי
הרוח
ישראל תשס"ד1998 ארה"ב
45
נספחח:ניסיוןלאומדןהצרכיםבכוחאדםאקדמי
ה'תרגיל'שלהלןמבוססעלהנחותממעיטות:
*מספרהסטודנטיםבתשס"ה110,000
,מספרהסטודנטיםבמדעיהרוח,לכלהתארים
בתשס"ה
21,000
יחסתלמיד/מורה20
גודלהסגלהנדרשבמדעיהרוח
**1,050
משךהשירותהממוצעשלמורהבסגלהאקדמי
במדעיהרוח
שנה25:הנחהא
שנה30:הנחהב
מספרהנקלטיםהנדרשלסגלהאקדמיבמדעי
steady stateהרוחב
בשנה42:לפיהנחהא
בשנה***35:לפיהנחהב
* בחמש אוניברסיטאות המחקר — האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תלאביב,
אוניברסיטתבראילן,אוניברסיטתחיפהואוניברסיטתבןגוריוןבנגב.
** סך כל אנשי הסגל במדעי הרוח באוניברסיטאות הנקובות בהערה הקודמת ירד
בתשס"ה)ראונספחה(.929בתש"סל1,042מ
חבריסגל25***בפקולטותלמדעיהרוחבאוניברסיטאותהאמורותנקלטובשנתתשס"ו
חדשים.
46
נספחט:שבועמדעיהרוח:העולםהעתיק
)תכניתלדוגמה(
הכוונה היא לעסוק במגוון רחב ככל האפשר של נושאים שעניינם
העולם העתיק, הן מן התחום היהודי והן מן התחום הכללי, תוך
הפעלהשלדיסציפלינותותחומיידעשונים—היסטוריה,ארכאולוגיה,
לימודימקרא,לימודיםקלסיים,לימודיםרגיונלייםבתחוםזהועוד.
הבחירה בעולם העתיק נועדה להבליט מלכתחילה את התפיסה
הבסיסיתשמדעיהרוחקיימיםכלימודלשמו,מתוךהימנעותמעמדה
אפולוגטית ומן הצורך להתהדר ב'רלוונטיות' או באקטואליות בכל
מחיר.
תכנון:צוותשמורכבמנציגיכלהאוניברסיטאותיתכנסויגיעלרשימה
מוסכמת של חמישים נושאים ומרצים לפחות. ייקבע לוח הרצאות
למשך השבוע שיופעל בכל הארץ — במתנ"סים, במועדונים, בבתי
ספר, באולמות ציבוריים, במוזאונים, במחנות צבא ועוד. בבחירת
המקומותישלשיםדגשעליציאהמחוץלמרכז.
פרסום:ישלמצואדרכיםלפרסםאתשבועמדעיהרוחפרסוםרחב
ככל האפשר בעיתונות ובאמצעי התקשורת — אולי אף על לוחות
המודעותבעריםוביישובים.הפרסוםמהותיביותר,שכןלאירועזה
ישיעדתועמלנימוצהר.ישלהודיעלציבורהרחבעלדברקיומהשל
מסגרתזו,וכןלפעוללמשיכתאנשיםרביםככלהאפשרלהרצאות.
ארגון:ימונהרכז)מקצועי(שיערוךאתלוחההרצאות,ייצורקשרעם
האולמותויפקחעלהלוגיסטיקהשלהביצוע,ובכללההתחבורה.רצוי
להתקשרלצורךזהאלגורםמקצועיהמנוסהבהפקתאירועיתרבות.
תקציב:גםאםההנחההיאשמוריהאוניברסיטאותירצוללאקבלת
תמורה, לתכנית זו עלויות לא מבוטלות: תשלום למפיק, הוצאות
פרסום,הוצאותתחבורה,הפעלתהאולמותוכו'.ישלאתרמקורות
תקציב—אםבאוניברסיטאותעצמןואםמנדבןפרטיאומגוףמסחרי
שיהיהמוכןלהעניקאתחסותולאירוע.
ISSN 1565-8406
©
The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2007
Printed in Israel
ISSUES IN SCIENCE POLICY
SCIENCE POLICY IN ISRAEL
THE FUTURE OF THE HUMANITIES IN
ISRAEL’S RESEARCH UNIVERSITIES
Recommendations Approved at a Meeting of the Council of the Israel
Academy of Sciences and Humanities, November 14, 2006
JERUSALEM 2007