חומר רקע
"יש תקווה" תומכת בהעלאת אחוז החסימה ל- 3%
נייר עמדה- מוגש לוועדת חוקה חוק ומשפט: מרץ 2007
קביעת אחוז חסימה מסוים מהווה נקודת איזון בין האינטרס לייצוגיות של מגזרים או רעיונות במערכת הפוליטית ובין האינטרס לייצר דמוקרטיה פרלמנטרית יעילה.
ארגון "יש תקווה" מאמין, כי העלאת אחוז החסימה ל-3% משנה את שיווי המשקל לכיוון של מציאות פוליטית יציבה ויעילה יותר, על ידי עידוד ההתכנסות של מפלגות קטנות לגושים פרלמנטריים וחיזוק היציבות השלטונית.
השיקולים לתמיכה של "יש תקווה" בהעלאת אחוז החסימה ל- 3%
• העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3% תגרום לצמצום משמעותי בהתארגנויות של מפלגות קטנות על בסיס נושא או אינטרס ספציפי, שכבר מיוצג במפלגות הגדולות יותר.
מפלגות "קטנות" הן מפלגות המייצגות מגזרים מוגדרים, אשר מרביתם כבר מיוצגים במפלגות הגדולות (מיעוטים, עולים, גימלאים, "ירוקים"), או מייצגות סדר יום או אינטרס מצומצם יחיד, אשר על פי רוב, אינו נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי (כגון לגליזציה של סמים קלים, זכויות הגבר, זכויות נישומים וכיו"ב).
התרבות הפוליטית בישראל, המעודדת התארגנות ומעורבות בשיח הפוליטי, גורמת למספר עצום של מפלגות להירשם ולהתמודד על מקום בכנסת, בעיקר מתוך אמונה, כי הן תצלחנה לעבור את אחוז החסימה. תרבות זאת מובילה לבזבוז משאבים ציבוריים, לזילות השיח הפוליטי הציבורי ולשחיקתו.
• העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3% תיצור מגמה של התכנסות לגושים.
בשל חששן של המפלגות הקטנות שלא יעברו את אחוז החסימה, תיווצר מגמה חיובית של התכנסות בעלת שתי משמעויות חיוביות:
האחת, הגברת הייצוגיות של מגזרים וסוגיות ייחודיות בתוך שורות המפלגות הגדולות, דבר שיביא לחיזוקן ולהגברת כוחן הפוליטי.
השנייה, התכנסות לגושים אידיאולוגיים (גוש ימין, גוש מרכז, גוש שמאל, גוש חרדי, גוש ערבי) אשר יחדדו את הבחירה הפוליטית של האזרחים, ויציירו מפה פוליטית בהירה ויציבה יותר.
• העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3% תביא ליציבות הממשלה.
התבהרות המפה הפוליטית, באמצעות התכנסות לגושים אידיאולוגיים יותר גדולים תקל על ראש הממשלה הנבחר ליצור קואליציה יציבה, מאחר שיקטן החשש מהיותה של מפלגה מסוימת (עפ"י רוב – קטנה) מפלגת "לשון מאזניים".
• העלאת אחוז החסימה ל-3% תצמצם תופעות של התנהגות פוליטית שלילית.
בשל המבנה הפוליטי בישראל, נוצרות תופעות המעניקות למפלגות קטנות כוח פוליטי רב ללא פרופורציה לייצוגן באוכלוסיה, והן מוצאות את עצמן כ"לשון מאזניים" וכמי שיש ביכולתן לחרוץ את גורלה של הממשלה.
. שיטה היוצרת "לשון מאזניים" עלולה להוביל להתנהגות שלילית של סחטנות פוליטית. תופעה זו פוגעת באמון הציבור כלפי המערכת הפוליטית, ויוצרת "כדור שלג" שמחליש את הכנסת, את הממשלה ואת מערכות השלטון.
• העלאת אחוז החסימה ליותר מ-3% פוגעת יתר על המידה בייצוגיות:
"יש תקווה" בעד פלורליזם בכנסת.
אחוז החסימה מהווה, כאמור, איזון בין ייצוגיות של מגזרים ורעיונות בכנסת ובין יעילות תפקודה של המערכת הפוליטית. מן הטעמים שצוינו לעיל, ראוי לשנות את נקודת שיווי המשקל הקיימת היום (2%).
אולם, מתוך אמונה בחוזקה ובחיוניותה של דמוקרטיה פרלמנטארית, ארגון "יש תקווה" סבור כי העלאת אחוז החסימה חייב להיעשות במתינות ובמשורה.
אחוז חסימה גבוה מ-3% עלול לפגוע במידה שאינה ראויה בייצוגיות מגזרים ורעיונות במערכת הפוליטית. יש סכנה שאחוז חסימה גבוה מ-3% יפר את האיזון הדמוקרטי בגלל ייצוג חסר (תת-ייצוג) של מגזרים, זרמים ורעיונות אידיאולוגיים, אשר לא יצליחו להתכנס לגוש אידיאולוגי אחיד, או שלא ימצאו את מקומם במסגרת המפלגות הגדולות.
במדינות שבהן נקבע אחוז חסימה גבוה מ-3% הדבר נובע משילוב בין בחירה ארצית ואזורית. בשיטה זו המימד האזורי הוא המקנה את הייצוגיות הנדרשת למגזרים ולמיעוטים מסוימים, המרוכזים באזורים גיאוגרפיים ספציפיים. זאת מציאות שאינה קיימת בישראל.
• יש לחזק את החסמים שימנעו מניפולציה מצד מפלגות קטנות.
לעתים נשמע חשש, מפני האפשרות שהעלאת אחוז החסימה תגרום למפלגות להתאחד לסיעות לצורך הבחירות לכנסת, ולאחר שייבחרו לכנסת – יתפצלו חזרה למפלגות רסיסיות.
כדי למנוע מהלכים כאלה יש לחזק את הנהלים והתקנות. אנו מציעים ארבעה עקרונות לדוגמא:
1. הסמכות לאשר פיצול סיעה נתון לוועדת הכנסת, הנשלטת ע"י הקואליציה. לכן, אם מטרתו של ראש הממשלה והאינטרס של הממשלה והקואליציה הוא לא לאפשר התפצלות סיעות – הרי שיש בכוחם, מעצם השליטה בוועדת הכנסת, למנוע דפוס פוליטי, שיחתור תחת הגיונו של המהלך להביא לצמצום מספר המפלגות.
2. במידת הצורך, ניתן להסתייע בהוראת חוק מיוחדת (במקביל להליך החקיקה להעלאת אחוז החסימה), שתמנע מצב זה. אמנם, העדיפות היא לתת ל"כוחות השוק הפוליטי" לפעול, אולם במידת הצורך, ואם נהיה עדים לתופעות הולכות ונשנות של התכנסות פיקטיבית לגושים, הרי שניתן להתערב באמצעות הליך חקיקה.
3. יש לעדכן את חוק מימון המפלגות, כך שיקנוס התפצלויות מניפולטיביות מהסוג הזה.
4. הניסיון מוכיח, כי סיעות מתפצלות בעיקר מטעמים אישיים/ אינטרסנטיים ופחות מטעמים אידיאולוגיים/ פונקציונליים. לכן, העלאת אחוז החסימה לא בהכרח תגדיל את מספר פיצולי הסיעות, וייתכן שדווקא להיפך – מתוך הרצון לשמור על הכוח הפוליטי הגדול יחסית (אחד ועוד אחד הם יותר משניים), ימעטו נציגי סיעות בכנסת מלהתפצל.